תקנות הביטוח הלאומי (הכשרת רופא המוסמך לקבוע דרגת נכות), התשע"א-2011 1

(1) בין האחראים לבניית תכנית ההכשרה יש רופא בעל ניסיון מעשי בתחום קביעת דרגות נכות לרבות כהונה בוועדות רפואיות, ומשפטן בעל ניסיון בדיני עבודה ודיני ביטוח לאומי;

(2) כל המורים והמרצים בתכנית ההכשרה יהיו בעלי ידע תאורטי וניסיון מעשי בתחום שאותו הם מלמדים;

(3) תכנית ההכשרה מקנה ידע ומיומנות בתחומים אלה:

(א) היבטים רפואיים של קביעת נכות ודרגות נכות, הערכה תפקודית וכושר עבודה לפחות בתחומים האלה: רפואה תעסוקתית, אורתופדיה, ריאומטולוגיה, רפואה פנימית, נוירולוגיה והתפתחות הילד, פסיכיאטריה, נוירולוגיה, כירורגיה, אורולוגיה, אונקולוגיה, עיניים, אף אוזן גרון, ומחלות עור ומין;

(ב) היבטים משפטיים ומינהליים של חוקים ותקנות שלפיהם נקבעים נכות ודרגת נכות, הערכה תפקודית וכושר עבודה;

(ג) הכרת פסיקת בתי הדין ובתי המשפט בנושאים האמורים, הכרת מנגנון הביקורת השיפוטית על החלטות ועדה רפואית, לרבות קריאה והבנה של פסקי דין והנחיות בית הדין;

(ד) המעמד המשפטי, הסמכויות, החובות והתפקידים של הרופאים והוועדות הרפואיות לפי חוקים, תקנות ונהלים החלים על ועדות רפואיות;

(ה) היבטים רפואיים ומשפטיים של המושגים נכות, תפקוד, כושר עבודה, וההבדל בין נכות רפואית לנכות תפקודית;

(ו) מושגי יסוד בחוק הביטוח הלאומי ועקרונות הביטחון הסוציאלי בישראל;

(ז) עקרונות, נהלים והוראות לקביעת זכויות לגמלאות ולהטבות בתחומים האלה:

(1) ביטוח נפגעי עבודה וקשר סיבתי במחלות מקצוע ומשלח יד;

(2) ביטוח נכות, לרבות נכות כללית, גמלת ילד נכה, קצבאות שירותים מיוחדים והטבות אחרות הניתנות לנכים;

(3) ביטוח נפגעי תאונות;

(4) פיצויים לנפגעי פעולות איבה;

(5) ביטוח סיעוד;

(6) גמלת ניידות;

(7) תקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), התש"ם-1979;

(8) חוק פיצוי לנפגעי פוליו, התשס"ז-2007;

(ח) זכויות וחובות של מבוטח ושל נבדק בוועדה רפואית;

(ט) היבטים משפטיים ומינהליים של ניהול דיונים בוועדה רפואית ובוועדה רפואית לעררים;

(י) הכרת כללי האתיקה של ההסתדרות הרפואית בישראל והקוד האתי לפוסקים רפואיים שפרסם המוסד לביטוח לאומי;

(יא) עקרונות של מניעת ניגוד עניינים, והכרת הנחיות בדבר איסור ניגוד עניינים החלות על רופאים בוועדות רפואיות;

(יב) הכרת העקרונות למתן הטבות וגמלאות לנכים לפי חוקים אחרים;

(4) רופא או חבר ועדה רפואית ייחשב כמי שעבר את ההכשרה אם השתתף ב–90% מן השיעורים, לפחות, ועמד בהצלחה בבחינה.

(1) מתקיימות במוסד הדרישות המנויות בתקנה 1(1)ו–(2);

(2) התכנית כוללת 28 שעות אקדמיות ובכללן תרגול מעשי (סימולציה), ומקנה ידע ומיומנות בתחומים המנויים בפסקאות (ב) עד (יב) בתקנת משנה (1)(3);

(3) רופא או חבר ועדה רפואית ייחשב כמי שעבר את ההכשרה אם השתתף ב–90% מן השיעורים, לפחות, וכן הגיש עבודה מסכמת על נושא מתוך ההכשרה או עמד בהצלחה בבחינה.

(1) במוסד מתקיימות הדרישות המנויות בתקנה 1(1) ו–(2);

(2) התכנית כוללת 12 שעות אקדמיות, בשני מפגשים לפחות;

(3) התכנית מקנה ידע עדכני ורענון הידע בתחומים אלה:

(א) מושגי יסוד בחוק הביטוח הלאומי ועקרונות הביטוח הסוציאלי;

(ב) סוגיות רפואיות ואתיות העולות בתחום קביעת נכות ודרגות נכות;

(ג) עדכונם בחקיקה, תקנות, הנחיות ונהלים בנושא פעילות הוועדות הרפואיות;

(ד) פסקי דין עדכניים של בתי דין לעבודה ובתי משפט בנושא פעילות הוועדות הרפואיות;

(ה) עדכונים רפואיים הנוגעים לעבודת הוועדות הרפואיות;

(ו) חוויית מטופל בוועדה הרפואית.

(ב) רופא או חבר ועדה רפואית ייחשב כמי שעבר את תכנית ההמשך אם השתתף ב–90% מן השיעורים, לפחות, ועמד בהצלחה בבחינה.

(ב) הבקשה כאמור בתקנת משנה (א) תכלול מידע על תכנית ההכשרה והאם היא לפי תקנה 1, תקנה 2 או תקנה 2א, האחראים לבנייתה, המורים והמרצים וכשירותם וניסיונם בתחום וכן פירוט תכנית הלימודים, היקף שעות הלימוד ומקום הלימודים, ופרטים על אופן עריכת בחינה ותרגול מעשי לפי העניין; המנהל רשאי לדרוש מהמוסד המוכר כל מידע נוסף שיראה לנכון כי הוא נחוץ לו כדי לבחון את הבקשה.

(ג) המנהל, לאחר התייעצות עם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, יחליט בבקשה כאמור 60 ימים לפני המועד המתוכנן לתחילת הלימודים, לפחות.

(ד) המנהל רשאי להתיר למוסד מוכר להגיש בקשה להכרה בתכנית פחות משישה חודשים לפני המועד המתוכנן לתחילת הלימודים (להלן - בקשה מאוחרת); הוגשה, באישור, בקשה מאוחרת כאמור, יחליט בה המנהל, לאחר התייעצות עם המועצה המדעית של ההסתדרות הרפואית בישראל, בתוך 45 ימים מקבלת כל המידע הנחוץ לו.

(ה) לא השיבה המועצה המדעית לפניית המנהל להתייעץ עמה ביחס לבקשה לפי תקנת משנה (ג) או (ד), בתוך 60 ימים מפנייתו, יראו אותה כאילו אין לה התנגדות לבקשה.