חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי"ח-1957 ¹ , 2

(ב) הודעה על אכרזה לפי סעיף זה תימסר לועדת הכלכלה של הכנסת; האכרזה תפורסם ברשומות.

(1) ייצורו של מצרך מסויים, שמירתו, החסנתו, הובלתו, העברתו ממקום למקום ומיד ליד, הפצתו, מכירתו, רכישתו, צריכתו, הטיפול בו והשימוש בו, לרבות שחיטת בהמות;

(2) פעולתו ודרכי הנהלתו של מפעל העוסק בפעולה חיונית;

(3) עשייתו של שירות בר-פיקוח.

(ב) כל מה ששר רשאי להסדיר לפי סעיף זה, רשאי הוא לאסרו, להגבילו, להטיל עליו פיקוח או ביקורת, להתנותו בתנאים, לרבות תנאים לקבלת רשיון, כללי או מיוחד.

(ג) שר רשאי לקבוע, בצו, הוראות בדבר -

(1) הטלת חובה על אדם העוסק בייצורם או במסחרם של מצרכים או בעשיית שירותים - לנהל פנקסים, חשבונות, רשימות או תעודות אחרות ביחס למפעלו ולספק דינים-וחשבונות כמתואר בצו;

(2) הטלת חובה על אדם למכור, או להוציא מרשותו בדרך אחרת, מצרך בר-פיקוח הנמצא בבעלותו, בחזקתו או בפיקוחו, באופן ובזמן שקבע בצו, וכן במחיר שלא יעלה על המחיר המקסימלי שקבע בצו;

(3) סגירתו של מפעל המתנהל ללא רשיון, כשדרוש רשיון להנהלתו לפי חוק זה או כשהורשע בעליו על עבירה לפי חוק זה, וכן הפסקתו של שירות בר-פיקוח הנעשה ללא רשיון, כשדרוש רשיון לעשייתו לפי חוק זה או כשהורשע עושה השירות על עבירה לפי חוק זה;

(4) איסור העלמתם של מצרכים בני-פיקוח או השמדתם.

(ג1) (בוטל).

(ד) (1) צו לפי סעיף זה יכול להיות כללי, או לאדם מסויים או לסוג של בני-אדם, או למפעל מסויים או לסוג של מפעלים או לחלק של מפעל או של מפעלים;

(2) צו כללי לפי סעיף זה יכול להיות מוגבל לחלק משטח המדינה;

(3) בצו כללי ובצו לסוג של בני-אדם רשאי שר להורות כי הוראות הצו, כולן או מקצתן, לא יחולו על מי שפורש בצו; פטור כאמור יכול להיות לאדם פלוני או לסוג של בני-אדם.

(ה) הסדיר השר בצו עשייתו של שירות בר פיקוח או חיוב המוכר לתת התחייבות למתן שירות, רשאי הוא להסדיר באותו צו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, כי החיובים שבו יחולו גם על מתן שירות למי שמתגורר ביהודה והשומרון, בחבל עזה או בסיני.

(ב) על מחירם של מצרכים שצו-רכישה חל עליהם יחולו הוראות אלה:

(1) נקבע מחיר מקסימלי לאותו סוג של מצרכים - ישולם לבעליהם המחיר המקסימלי;

(2) לא נקבע מחיר מקסימלי - ייקבע מחיר כזה וישולם לבעליהם המחיר שנקבע. ואולם אם נקבע מחיר מינימלי לחלב גלמי לא ייקבע מחיר נמוך ממנו;

(3) השר רשאי לנכות מהמחיר ניכוי שלא יעלה על שיעור הריווח שהמכר במחיר המקסימלי משאיר למעשה לבעל המצרכים או על 25% מהמחיר, הכל לפי הסכום הקטן יותר.

(ב) על אף האמור בסעיף 3, לא יתן שר צו לפי סעיף זה, אלא אם יהיה סבור כי הדבר דרוש להגנת המדינה או לשם מניעת הפרעה בקיום אספקה סדירה או שירותים סדירים.

(ג) צו לפי סעיף זה יכול להיות כללי או למפעל מסויים.

(ב) העתק הצו יימסר לבעל המפעל, זולת אם הבטחת הגנת המדינה מחייבת לנהוג על דרך אחרת.

(ג) נגרם הפסד למפעל או לעושה שירות על ידי ביצועו של צו על פי סעיף זה, ישולם ההפסד מאוצר המדינה; לא קיבל השר, שעל ידיו ניתן הצו, את התביעה לתשלום ההפסד, כולה או מקצתה, יכריע בית המשפט.

(ב) לא יורה מפקח מורשה הוראה הסותרת הוראת כל מסמך המחייב את המפעל, אלא במידה שהורשה לעשות כן בצו של השר.

(ב) מפקח מורשה שאיננו עובד-מדינה, רשאי השר לקבוע לו שכר שישולם לו מאוצר המדינה, בעד מילוי תפקידיו לפי חוק זה.

(ב) נתן השר צו לפי סעיף קטן (א) רשאי הוא בצו, למנות אדם לניהול החברה או לפיקוח על הנהלתה (להלן - מפקח מיוחד), ורשאי הוא בצו לפרט את תפקידי הניהול והפיקוח.

(ג) מפקח מיוחד ינהל את החברה או יפקח עליה לפי הוראות שקיבל מהשר, וכל הנושא בתפקידי הנהלה בחברה חייב למלא אחרי הוראות המפקח המיוחד; לא יורה מפקח מיוחד הוראה הסותרת כל מסמך אלא במידה שהורשה לעשות כן בצו של השר.

(ד) מינויו של מפקח מיוחד לפי סעיף זה הוא לשלוש שנים אם לא הורה השר בצו על תקופה קצרה יותר, ואולם השר רשאי להאריך את תוקף המינוי לתקופות נוספות שכל אחת מהן לא תעלה על שלוש שנים, וכן רשאי הוא להחליף מפקחים מיוחדים.

(ה) חברה שחל עליה צו לפי סעיף קטן (א), לא יינקטו לגביה הליכים של פירוק, כינוס נכסים, סעדים זמניים, הוצאה לפועל ואכיפה, לפי כל דין.

(ו) ניתן צו לפי סעיף קטן (א) לגבי חברה שלפני יום כ' בטבת התשמ"ו (1 בינואר 1986) מונה לה מפקח מורשה לפי סעיף 9 -

(1) יראו כתקפים את מינויו של המפקח המורשה ואת הפעולות שעשה, מיום מינויו עד יום מתן הצו האמור, על אף כל פגם במינויו או בהמשך כהונתו;

(2) יראו את המפקח המורשה כאילו מונה למפקח מיוחד לפי סעיף קטן (ב) מיום מתן הצו.

(ז) חברה כאמור בסעיף קטן (א) אשר הממשלה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, החליטה לגביה כאמור בסעיף 63א לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, לא יחולו עליה הוראות סעיף זה.

(ח) מטעמי גיוס הון בחוץ לארץ או מטעמי קידום היצוא הישראלי, רשאית הממשלה, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להחליט שהוראות סעיף זה לא יחולו על חברה כאמור בסעיף קטן (א).

(ט) סמכויות מפקח מיוחד ותוקף פעולותיו לא ייפגעו מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.

(ב) השכר שהעושה שירות לפי סעיף זה יהיה זכאי לקבל ייקבע על ידי השר בצו.

(ב) למבקר יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדות-חקירה לפי סעיף 3 לפקודת ועדות-חקירה.

(ב) כל קביעה של שר לענין שיעור ההוצאות שיש לגבותן כאמור דינה, בכל הנוגע לזכות הערר על פי הפרק השלישי, כדין צו אישי; כדי למנוע ספק ייאמר כאן במפורש, כי החוב לא היה לגביה כל עוד לא חלפה התקופה להגשת הערר, ואם הוגש ערר - כל עוד לא ניתנה החלטת ועדת העררים.

(ב) בצו לפי סעיף קטן (א) (להלן - צו הפסקה זמני) ייאסר על כל מי שנראה לבית-המשפט אחראי לביצוע הבניה, ועל כל מי שעובד בשירותו, להמשיך בפעולת הבניה, אף אם יש בידו היתר לכך לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.

(ג) תקפו של צו הפסקה זמני יפקע שלושים יום לאחר נתינתו, או לאחר תקופה קצרה יותר שקבע בית-המשפט, אם לא הוגש כתב אישום על הבניה.

(ד) הרואה עצמו נפגע על-ידי צו הפסקה זמני רשאי לפנות לבית-המשפט שנתן את הצו ולבקש את ביטולו.

(ה) הוגש כתב אישום, רשאי בית-המשפט שלפניו הוגש לבטל צו ההפסקה הזמני או להאריך את תקפו, בתנאים או בלי תנאים; ועם נתינת פסק הדין רשאי בית-המשפט לעשות את הצו לסופי, בשינוי או בלי שינוי, להאריך את תקפו לתקופה הנראית לו, או לבטלו.

(ב) כל ועדת עררים תהיה של שלושה; ליושב-ראש הוועדה ימונה שופט בית-משפט מחוזי ובין יתר חבריה יהיה לפחות אחד שאיננו עובד מדינה.

(ג) שר המשפטים רשאי למנות חברים חלופים לוועדה.

(ד) הודעה על מינוי ועדת-עררים, על הרכבה ועל מענה תפורסם ברשומות.

(ב) הגשת ערר על צו לא תעכב את ביצועו זולת אם החליט על כך יושב-ראש הוועדה, לאחר שנתן הזדמנות לשר או לנציגו להשמיע את טענותיהם.

(ג) ועדת-עררים רשאית לאשר את הצו, לבטלו או לשנותו או לאשרו בתנאים שתתנה או בסייגים שתקבע, ובכלל זה תנאים וסייגים שהוועדה תהיה רשאית לשנותם מדי פעם בפעם. החלטת הוועדה היא סופית; אולם רשאית היא לחזור ולדון באותם התנאים והסייגים שהיא רשאית לשנותם מכוח החלטה קודמת.

(ד) עברו תשעה חדשים מיום מתן הצו האישי והיה הרואה עצמו נפגע על ידיו סבור שחלפו הנסיבות שהצדיקו מתן צו אישי לפי חוק זה, רשאי הוא לפנות לשר שנתן את הצו, בבקשה לבטלו או לשנותו, ודין סירובו של השר, בכל הנוגע לזכות הערר, כדין צו אישי לפי חוק זה.

(ה) הוגש ערר על סירובו של השר ווועדת העררים אישרה את המשך קיומו של הצו, עם שינויים או בלי שינויים, לא יזדקק השר לכל בקשה נוספת לפי סעיף זה אלא כתום שלושה חדשים מיום החלטת ועדת העררים.

(ב) היה עובד-מדינה בין חברי הוועדה, לא ישב בדיון על צו שניתן על-ידי השר הממונה עליו.

(ג) שר המשפטים יתקין תקנות הקובעות את סדרי הדין בפני ועדת-עררים, ובמידה שלא נקבעו תקבע אותן הוועדה עצמה.

(ב) לא נקבע למצרך בר-פיקוח מחיר מקסימלי, לא לפי חוק זה ולא לפי חיקוק אחר, ולא נקבע ריווח מקסימלי שמותר להפיק ממכירתו - לא ימכור אדם אותו מצרך ולא יציע למכרו במחיר שיש בו למוכר יותר מריווח סביר.

(ג) לענין סעיף זה "נקבע" - נקבע בהוראה החלה על האדם שהוטלה עליו הגבלה לפי סעיף זה.

(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על יצרן אותו מצרך, על עושה שירות המחזיק את המצרך לניהול תקין של עסקו ועל מי שמחזיק את המצרך כמלאי המשמש לו לייצור במפעלו.

(ג) היה לשר יסוד סביר להניח כי נסיבות הענין מצדיקות החזקת מצרך בר-פיקוח בכמות העולה על הכמות הדרושה לניהול התקין של העסק, רשאי הוא להתיר החזקה כאמור.

(1) המספר הסידורי של החשבון;

(2) שם המוכר ומען מקום עסקו;

(3) שם הקונה ומענו;

(4) שיעורו ותיאורו של המצרך שנמכר;

(5) המחיר שבו נמכר המצרך, בפירוט חישובי התמורה בעד מסירה, אריזה, ביטוח וכיוצא באלה, במידה שנכללו בחישוב המחיר;

(6) תיאורו של כל שירות שנעשה לרגל מכירת המצרך;

(7) תאריך המכירה;

(8) תאריך החשבון;

(9) כל פרט אחר שייקבע על-ידי שר בצו.

(ב) קיבל אדם מחיר של מצרך בר-פיקוח שמכר למי שאינו צרכן בלבד, יתן למשלם קבלה חתומה בידו או בשמו המפרטת את הסכום שישולם וכן את המספר הסידורי והתאריך של החשבון שבקשר אתו שולם הסכום.

(ג) שולם מחירו של המצרך במעמד מתן החשבון, רשאי המוכר לערוך את החשבון והקבלה בתעודה אחת.

(ד) מכר אדם מצרך בר-פיקוח לצרכן, יתן לקונה אם דרש זאת או אם קבע שר, בצו, חובה לעשות זאת, קבלה חתומה כאמור בסעיף קטן (ב), המפרטת את המחיר ששולם ואת שיעורו ותיאורו של המצרך שמכר.

(ה) אדם, למעט צרכן, שנתן או שקיבל חשבון או קבלה על פי סעיף זה, או גם זה וגם זה ישמור אותם או העתק מהם, עד תום ששה חדשים מיום נתינתם או קבלתם.

(ב) (בוטל).

(ג) לא נקבע כל שכר מקסימלי לשירות בר-פיקוח, לא לפי חוק זה ולא לפי כל חיקוק אחר, לא יעשה אדם אותו שירות, ולא יציע ולא יסכים לעשותו, בשכר שלמעלה מהסביר.

(ד) לענין סעיף זה "נקבע" - נקבע בהוראה שחלה על האדם שהוטלה עליו הגבלה לפי סעיף זה.

(ב) לא יתנה אדם על עשיית שירות בר-פיקוח תנאי, שמבקש השירות יזמין שירות נוסף, או יקנה מצרך כל שהוא, או ישלם למתווך פלוני דמי עמילות או שכר תיווך, או כל תנאי אחר, אלא אם הסיבה להתנאה היתה מילוי הוראה שניתנה בחוק.

(1) שם עושה השירות ומען מקום עסקו;

(2) שם האדם שבשבילו נעשה השירות ומענו;

(3) תיאור השירות ופרטיו;

(4) שכר השירות;

(5) תאריך השירות ומקומו;

(6) תאריך החשבון;

(7) כל פרט אחר שיקבע שר בצו.

(ב) קיבל אדם שכרו של שירות, יתן למשלם, אם דרש זאת, או אם קבע שר, בצו, חובה לעשות זאת, קבלה חתומה בידו או בשמו, המפרטת את השירות שנעשה ואת השכר ששולם בעדו.

(ג) שר רשאי לפטור, בצו, כל עושה שירות מהחובה המוטלת עליו לפי סעיף זה, ובלבד שיתן לאדם המקבל את השירות כרטיס המפרט את -

(1) שם עושה השירות;

(2) מקומה ותאריכה של עשיית השירות;

(3) סוג השירות;

(4) שכר השירות.

(ד) המוסר חשבון או קבלה לפי סעיף זה או גם זה וגם זה ישמור העתק מהם עד תום ששה חדשים מיום מסירתם.

(1) להיכנס לכל מקום ולערוך בו חיפוש; אולם אין להיכנס למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו-חיפוש מאת בית-משפט מוסמך, והוראות הסעיפים 19-23 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (מאסר וחיפושים) יחולו, בשינויים המחוייבים, על חיפוש לפי פיסקה זו;

(2) לתפוס דבר שיש לו יסוד סביר להניח שנעברה בו עבירה לפי חוק זה, או שעשוי לשמש ראיה במשפט על עבירה כאמור.

(ב) דבר שנתפס לפי סעיף קטן (א), מותר להחזיק בו עד שבית-משפט שלפניו הוגשה תביעה פלילית על עבירה שנעברה ביחס לאותו דבר, יחליט מה ייעשה בו; לא הוגשה תביעה כאמור תוך תשעים יום מיום התפיסה - יוחזר הדבר; נתעורר ספק למי להחזירו - יכריע בית משפט השלום שבתחום-שיפוטו נתפס הדבר על פי בקשת אדם התובע טובת-הנאה בו, או על פי בקשת שר.

(ג) המחזיק דבר שנתפס לפי סעיף קטן (א) יטפל בו כדרך בעלים; לא טיפל כך והדבר נשמד או ניזוק - ישולמו לבעליו פיצויים מאוצר המדינה.

(ב) הוראות סעיף 30(ב) ו-(ג) יחולו, בשינויים המחוייבים, על החזקתן והחזרתן של תעודות שנמסרו לפי סעיף קטן (א).

(ג) דוגמאות שנמסרו לפי סעיף קטן (א) או שנתפסו לפי סעיף 30, מותר לבדקן במעבדה ולנהוג בהן בכל דרך אחרת.

(ב) (בוטל).

(ג) תשובות הנחקר לפי סעיף קטן (א) יירשמו וייחתמו כאמור בסעיף 3 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות), וסעיף 4 לפקודה האמורה יחול לגביהן.

(1) הוגשה תביעה פלילית נגד אדם על עבירה שעבר ביחס לדבר שנתפס, ינהגו בדמי המכר כפי שיורה בית-המשפט;

(2) לא הוגשה תביעה פלילית כאמור תוך תשעים יום מיום שנתפס הדבר - יחליט בית-משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס הדבר, על פי בקשת כל אדם התובע את הדבר או טובת הנאה בו או על פי בקשת השר, למי מגיעים דמי המכר או כל טובת הנאה בהם, והם יוחזרו בהתאם לכך;

(3) לא הוגשה כל תביעה לבית-משפט השלום ביחס לדמי המכר תוך תשעים יום מתום תקופת תשעים הימים המפורשת בפיסקה (2), יחולטו וינהגו בהם כפי שיורה השר שבידו הופקדו.

(ב) בסעיף זה "צו" פירושו כפירוש הביטוי "תקנה" בפקודת הפרשנות.

(1) עבר על הוראה מהוראות סעיפים 16יג, 16יד, 20, 22, 22א, 26, 28 ו-29א;

(2) לא קיים צו לפי סעיף 8, או צו לסגירת מפעל שניתן לפי הוראות חוק זה;

(א1) על אף האמור בחוק בתי המשפט, התשי"ז-1957, יהיה גם בית משפט השלום מוסמך לדון בעבירות לפי סעיף קטן (א), ובלבד שלא יטיל עונש מאסר העולה על שלוש שנים.

(ב) מי שעשה אחת מאלה:

(1) לא קיים צו הפסקה שניתן לפי סעיף 16י;

(1א) פעל בענין הטעון רשיון או היתר לפי חוק זה, ללא רשיון או היתר בני-תוקף;

(2) הפר תנאי של רשיון או היתר שניתן לפי חוק זה;

(3) הרשה לאחר להשתמש ברשיון או בהיתר שניתן לו לפי חוק זה ושאינו ניתן להעברה;

(4) מסר פרטים לא נכונים בבקשה שהגיש לפי סעיף 16טו;

(5) עבר על הוראה מהוראת סעיף 23,

(ג) מי שעשה אחת מאלה, דינו - מאסר שנה או קנס 50,000 לירות:

(1) הפריע לאדם מוסמך לבצע את סמכויותיו לפי חוק זה או מנע זאת ממנו;

(2) סירב להראות לאדם מוסמך פנקס או תעודה אחרת הנוגעים לחקירה הנערכת לפי חוק זה;

(3) משנדרש למסור ידיעות או להמציא פנקסים או תעודות לפי סעיף 31 או משנחקר לפי סעיף 32 - לא השיב תשובות נכונות ומלאות או לא המציא תעודות נכונות;

(4) עבר על הוראה מהוראות חוק זה שאינה מפורטת בסעיפים קטנים (א) או (ב).

(1) כי מצרכים של הנאשם שבהם נעברה העבירה או דמי מכרם יחולטו, כולם או מקצתם;

(2) כי מפעל של הנאשם, שבו או לגביו נעברה העבירה, ייסגר לתקופה שיקבע בית-המשפט ובדרך שיקבע;

(3) כי רשיון שניתן לנאשם יבוטל או יותלה לתקופה שיקבע בית-המשפט;

(4) כי ריווח בלתי סביר שבא לידי הנאשם בקשר לעבירה יוחזר לאדם שממנו נתקבל, או יחולט כולו או מקצתו, ובלבד שלפני שיצווה על חילוט ריווח בלתי סביר יתן בית-המשפט, במידה שהדבר מעשי, הזדמנות לאדם שממנו נתקבל להשמיע את דברו;

(5) כי אמצעי הובלה, שהוא קנין הנאשם וששימש מכשיר לביצוע העבירה, יחולט.

(ב) הורשע אדם בעבירה על הוראה מהוראות פרק שני3, יצווה בית-המשפט, בנוסף לכל עונש שהוא רשאי להטיל, כי הנאשם ישלם לאוצר המדינה את סכום העמלה או שוויה שקיבל שלא כדין; הוראה זו לא תחול אם הגישה המדינה תובענה אזרחית על הסכום או השווי האמור לפני שנסתיימו ההליכים הפליליים, והיא אינה גורעת מכוח המדינה לתבוע את הסכום או השווי בדרך תובענה אזרחית אם לא ניתן לקיים את ההליכים הפליליים או אם הם נפסקו.

(ב) הוראת סעיף קטן (א) לא תחול על תביעה בשל עבירה על סעיפים 20(א)(1), 21, 21א, 21ב, ועל צו שניתן לפי סעיף 21(ב) ו-27.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי שר לאצול לאחר את סמכותו לתת צווים הקובעים את מנות המצרכים שיימכרו לצרכן.

(ג) הודעה על אצילת סמכויות תפורסם ברשומות.

(1) פקודת המצרכים ההכרחיים (מלאי), 1939;

(2) פקודת צרכי אוכל ומצרכים הכרחיים (פיקוח), 1939;

(3) פקודת הפיקוח על המזונות, 1942;

(4) תקנות שעת חירום (קיום האספקה והשירותים החיוניים), התשי"ז-1957;

(5) תקנות ההגנה (מניעת רווחים מופקעים), 1944;

(6) תקנות ההגנה (תיקון פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1942;

(7) תקנות ההגנה (תיקון פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1943;

(8) תקנות ההגנה (תיקון פקודת הפיקוח על המזונות 1942), 1944;

(9) תקנות ההגנה (תיקון פקודת הפיקוח על המזונות, 1942), 1942;

(10) תקנות ההגנה (הפיקוח על המזונות), 1942,

(ב) כל צו שניתן לפי אחד הדינים הפוקעים ושהיה לו תוקף ערב תחילתו של חוק זה, יראוהו מאותו יום ואילך, כאילו ניתן מאת שר ביום תחילתו של חוק זה.

(ג) מקום שצו כללי אשר סעיף קטן (ב) חל עליו קובע הוראות ביחס למצרך מסויים יראו אותו מצרך כאילו הוכרז כמצרך בר-פיקוח לפי סעיף 4(א) ביום תחילתו של חוק זה.

(ד) כל מינוי של מפקח מורשה או של מבקר לפי אחד הדינים הפוקעים יראוהו כאילו נעשה על-ידי שר לפי חוק זה.

(ה) כל מקום שמדובר בחוק על רשות מוסמכת, רשות מפקחת או מפקח, לצורך אחד הדינים הפוקעים, יראו אותו מיום תחילתו של חוק זה כאילו היה מדובר על שר.

(ו) בסעיף זה "צו" פירושו כפירוש הביטוי "תקנה" בפקודת הפרשנות.

(ז) הוראות סעיף זה באות להוסיף להוראות פקודת הפרשנות ולא לגרוע מהן.

(ב) כל מקום שהוראה בחוק זה סותרת הוראת כל חוק אחר, ההוראה שבחוק זה - עדיפה; אך אין הוראת סעיף זה באה לפגוע -

(1) בהוראת סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948;

(2) בהוראת סעיף 11 לחוק העונשין;

(3) בכל הוראה מהוראותיו של חוק שירות בטחון, התש"ט-1949.

(ג) לענין סעיף קטן (ב), "חוק זה" - למעט התקנות שהותקנו והצווים שניתנו על פיו.

(ב) הענקת סמכויות לפי סעיף-קטן (א) יכולה להיות כללית או מסוייגת.

(ג) הודעה על הענקת סמכויות לפי סעיף-קטן (א) תפורסם ברשומות.