| 1. | הגדרות |
| 2. | הזכות לשכר מינימום |
| 3. | חישוב השכר לענין שכר המינימום |
| 4. | הגדלת שכר המינימום |
| 5. | אי הפחתת שכר המינימום |
| 6. | פרסום שכר המינימום |
| 6א. | הזכות לשכר מינימום כלפי מעסיק בפועל |
| 6ב. | מודעה |
| 7. | זכות תביעה |
| 7א. | הגנה על מתלונן |
| 7ב. | חזקות |
| 8. | פיצויים מוגדלים |
| 8א. | צו מניעה וצו עשה |
| 9. | סייג לתביעה |
| 10. | שכר ממוצע |
| 11. | שמירת זכויות |
| 12. | איסור התניה |
| 13. | המדינה כמעביד |
| 14. | עונשין - מעביד |
| 14א. | עונשין - מעסיק בפועל |
| 15. | אחריות מנהלים |
| 15א. | התיישנות אזרחית ופלילית - מעסיק בפועל |
| 15ב. | מפקחי עבודה |
| 15ג. | הפרעה למפקח עבודה |
| 15ד. | חובת רשות ציבורית |
| 16. | נוער עובד |
| 17. | מפעלים מוגנים |
| 18. | ביצוע ותקנות |
| 18א. | סמכות שיפוט |
| 19. | תיקון חוק בית הדין לעבודה |
| 20. | תחילה |
| 21. | הוראת שעה |
אלון - חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 1 |
| 1. (תיקונים: התשנ"ז, התשס"ב) בחוק זה - |
| 5. (תיקון התשנ"ז) סכום שכר המינימום לא יפחת בשום מקרה עקב עדכונו על פי חוק זה. |
| 6. (תיקון התשנ"ז) |
| 6א. 6 (תיקון התשס"ב) (א) זכות עובד של קבלן כוח אדם לתשלום שכר מינימום כאמור בסעיף 2, תחול גם כלפי המעסיק בפועל אם התקיים אחד מאלה: (1) העובד דרש בכתב מקבלן כוח האדם את תשלום שכר המינימום, מסר למעסיק בפועל הודעה בכתב לפיה מסר את הדרישה האמורה, ושכר המינימום לא שולם על ידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; דרישה והודעה כאמור יכול שימסרו גם על ידי ארגון עובדים כאמור בסעיף 7 או, אם העובד הסכים לכך, על ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים; (2) מפקח עבודה מסר למעסיק בפועל הודעה בכתב כי יש לו מידע לפיו עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצלו לא קיבל שכר מינימום, ושכר המינימום לא שולם על ידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; (3) העובד הגיש תובענה בשל הפרת חוק זה נגד קבלן כוח האדם ונגד המעסיק בפועל, גם אם לא נמסרו קודם לכן הודעה או דרישה בהתאם לפסקה (1) או (2) לפי הענין, ושכר המינימום לא שולם על ידי קבלן כוח האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת התובענה למעסיק בפועל. (ב) על אף האמור בהגדרה "היום הקובע" שבחוק הגנת השכר יהיה |
| 6ב. 7 (תיקון התשס"ב) (א) מעביד יציג במקום העבודה, במקום בולט לעין, מודעה כפי שקבע השר לפי סעיף קטן (ב), ובה מפורטים עיקרי זכויות העובד לפי חוק זה. (ב) השר יקבע, לאחר התייעצות עם ארגון עובדים שעם חבריו נמנים רוב העובדים המאורגנים במדינה ועם ארגוני מעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, את נוסח המודעה ובה גובה שכר המינימום כתוקפו מעת לעת וכן המען ומספר הטלפון של האגף לאכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה והרווחה. (ג) בנוסף להוראות סעיף קטן (ב) השר רשאי, בדרך האמורה באותו סעיף קטן לקבוע - (1) את השפות שבהן תוצג המודעה, לגבי כלל המעסיקים או סוגים מהם; (2) דרכים חלופיות או נוספות להצגת המודעה לגבי סוגי מעבידים; (3) סוגי מעבידים אשר יהיו פטורים מחובת הצגת המודעה. (ד) מעביד שאינו מקיים את חובתו לפי סעיפים קטנים (א), (ג)(1) או (2), ואיננו פטור לפי סעיף קטן (ג)(3), דינו - הקנס האמור בסעיף 61 (א)(1) לחוק העונשין, וקנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, לכל שבוע שבו נמשכת העבירה מיום שמפקח עבודה הודיע למעביד בכתב כי הוא אינו מקיים את חובתו לפי סעיף זה; עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה. |
| 7. תביעת עובד לתשלום שכר מינימום יכול שתוגש לבית הדין לעבודה בידי העובד או בידי ארגון העובדים היציג באותו מקום עבודה, ובאין ארגון עובדים כאמור - בידי ארגון העובדים שהעובד חבר בו. |
| 7ב. 8 (תיקונים: התשס"ב, התשס"ח) בדיון באישום או בתובענה לפי חוק זה נגד מעביד, חזקה היא כי בכל אחד מאלה לא שילם המעביד שכר מינימום, אלא אם כן הוכיח אחרת: (1) הנאשם או הנתבע לא הציג רישום נוכחות המתייחס לעובד, אם הוא מחויב ברישום הנוכחות של אותו עובד לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, משנדרש לכך בידי העובד, מפקח עבודה, או בית משפט; (2) הנאשם או הנתבע לא נתן לעובד פירוט שכר כאמור בסעיף 24 לחוק הגנת השכר, או לא הציג פנקס שכר כאמור בסעיף 24 לאותו חוק, אם הוא מחויב במסירת פירוט שכר ובניהול פנקס שכר לפי אותו חוק, משנדרש לכך בידי העובד, מפקח עבודה או בית משפט; (3) הנאשם או הנתבע לא ציין בפירוט השכר שנתן לעובד או בפנקס השכר שניהל לפי סעיף 24 לחוק הגנת השכר, את ערך השכר המשתלם לעובד בעד שעת עבודה; החזקה לפי פסקה זו תחול רק בהתקיים שניים אלה - (א) המעביד מחויב במתן פירוט שכר או בניהול פנקס שכר לפי חוק הגנת השכר. (ב) על העובד חל חוק שעות עבודה ומנוחה, למעט כאשר העובד מקבל שכר כולל לפי הסכם קיבוצי שאושר בהתאם לסעיף 5 לחוק הגנת השכר. |
| 8. בית הדין לעבודה רשאי לחייב מעביד שהלין שכר מינימום לשלם לעובד פיצויי הלנת שכר מוגדלים, ככל שייראה לו צודק בנסיבות הענין. |
| 8א. (תיקון התשנ"ז) על אף הוראות בסעיף 3(2) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970, רשאי בית הדין לעבודה בתובענה על הפרת הוראות סעיף 7א, ליתן צו מניעה או צו עשה אם ראה שהענקת פיצויים בלבד לא תהא צודקת; בבואו ליתן צו כאמור יביא בית הדין בחשבון, בין היתר, את השפעת הצו על יחסי העבודה במקום העבודה. |
| 9. על אף האמור בכל הסכם, קביעת שכר המינימום לפי חוק זה או עדכונו לא ישמשו כשלעצמם עילה לתביעה להעלאת שכר עבודה של עובד מעל שכר המינימום או להפרשיות כלשהי בשל קביעת שכר המינימום או עדכונו. |
| 11. חוק זה, למעט סעיפים 9 ו-10, בא להוסיף על זכותו של עובד מכוח דין, הסכם קיבוצי, הסדר קיבוצי או חוזה עבודה ולא לגרוע ממנה. |
| 12. זכותו של עובד, לפי חוק זה, אינה ניתנת להתניה או לויתור. |
| 13. לענין חוק זה דין המדינה כדין כל מעביד אחר. |
| 14. (תיקון התשס"ב) מעביד שלא שילם לעובדו שכר מינימום, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה. |
| 14א. 9 (תיקון התשס"ב) הועסק עובד בידי קבלן כוח אדם, ולא שולם לו שכר מינימום, דינו של המעסיק בפועל - מאסר ששה חודשים או מחצית הקנס האמור בסעיף 14, ובלבד שהתקיים האמור באחת מהפסקאות (1), (2) או (3) בסעיף 6א(א). (ב) אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מאחריות קבלן כוח אדם לפי סעיף 14. |
| 15א. (תיקון התשס"ב) (א) לענין חוק ההתיישנות, יראו את היום שבו קבלן כוח אדם הפר את חובתו לשלם את שכר המינימום, כיום שבו נולדה עילת התובענה נגד המעסיק בפועל, לפי סעיף 6א. (ב) לענין סעיף 9 לחוק סדר הדין הפלילי, יראו את היום שבו קבלן כוח אדם ביצע עבירה לפי סעיף 14, כיום ביצוע העבירה בידי המעסיק בפועל לפי סעיף 14א. |
| 15ב. (תיקון התשס"ב) (א) השר ימנה מבין עובדי משרדו, מפקחים לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה (בחוק זה - מפקחי עבודה). (ב) לשם מילוי תפקידיו לפי חוק זה רשאי מפקח עבודה - (1) לדרוש ממעביד, ממעסיק בפועל או מאדם אחר הנוגע בדבר, למסור לו מידע ומסמכים או העתקם, הנוגעים לביצוע הוראות חוק זה; (2) לדרוש מכל אדם כאמור בפסקה (1) למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המעידה על זהותו ושהוא חייב בהחזקתה על פי כל דין; (3) להיכנס למקום שיש לו יסוד סביר להניח כי מועסקים בו בני-אדם, או שמתנהל בו עסקו של מעביד, לרבות עסקו של קבלן כוח אדם ולערוך בו בדיקה. (ג) התעורר חשד לביצוע עבירה לפי חוק זה, רשאי מפקח עבודה - (1) לחקור אדם שלדעתו יש לו מידע הקשור לביצוע העבירה; (2) לתפוס חפץ, לרבות מסמך הקשור לביצוע העבירה. (ד) על חקירה לפי סעיף קטן (ג)(1) יחולו הוראות סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), ועל דבר שנתפס לפי סעיף קטן (ג)(2) יחולו הוראות הפרק הרביעי לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש). |
| 15ג. (תיקון התשס"ב) (א) המפריע למפקח עבודה במילוי תפקידו לפי חוק זה, דינו - מאסר ששה חודשים. (ב) מי שאינו ממלא אחר דרישת מפקח עבודה לפי סעיף 15ב, דינו - מאסר ששה חודשים, ובנוסף קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי היום שקבע המפקח למילוי הדרישה. |
| 15ד. (תיקון התשס"ב) (א) בסעיף זה, (ב) רשות ציבורית תכלול בחוזה שיכרת בינה לבין קבלן המבצע עבודה בעבורה או הנותן שירותים לפי הזמנתה (בסעיף זה - קבלן מבצע), סעיף הקובע כי הפרת הוראות חוק זה על ידי הקבלן המבצע לגבי עובד המועסק על ידו לשם ביצוע חוזה כאמור מהווה גם הפרת החוזה. |
| 18. 10 (א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. (ב) תקנות בענינים המפורטים להלן יקבע השר, דרך כלל או לסוגים, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת: (1) תשלום שכר מינימום לעובד ששכרו אינו משתלם על בסיס של חודש, יום או שעה, ודרכי חישובו; (2) תשלום שכר מינימום לעובד ששכרו משתלם בחלקו על בסיס של חודש, יום או שעה ובחלקו על בסיס אחר; (3) הוראות נוספות או משלימות לענין תשלום שכר המינימום וחישובו. (ג) השר, לאחר התייעצות עם ארגון עובדים שעם חבריו נמנים רוב העובדים המאורגנים במדינה ועם ארגוני מעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות משלימות לענין חישוב שכר מינימום יומי ושכר מינימום לשעה, ויכול שיקבע לענין זה הוראות השונות מהאמור בחוק זה. |
| 18א. (תיקון התשס"ב) לבית הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק זה. |
| 19. בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בתוספת השניה, בסופה יבוא: "חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987". |
| 20. תחילתו של חוק זה ביום ב' בניסן התשמ"ז (1 באפריל 1987). |