פקודת המסחר עם האויב, 1939 1פקודה המטילה עונשין על המסחר עם האויב, המתקינה הוראות בנידון נכסיהם של אויבים ונתינים של ארצות-אויב ולצרכים הקשורים בענינים אלה |
| 1. (1) פקודה זו תיקרא פקודת המסחר עם האוייב, 1939. (2) פקודה זו רואין אותה כאילו קיבלה תוקף ביום שלושה בספטמבר, אלף תשע מאות ושלושים ותשע: בתנאי כי, בתוקף סעיף זה, לא יהיה אדם צפוי לכל עונש על כל דבר שנעשה על ידו לפני קבל פקודה זו תוקף, ואשר, אילו נעשה באנגליה, לא היה נחשב אסור לפי החוק הרגיל. |
| 2. (תיקון 1945) (1) בפקודה זו יהיו למונחים הבאים הפירושים שלצידם: (2) לצרכי כל פעולות משפטיות שינקטו בהן עפ"י פקודה זו או המתעוררות מתוך פקודה זו, הרי תעודה מאת שר האוצר המציינת כי איזה שטח נתון, או היה נתון, לריבונותה של איזו מעצמה או תפוס על ידה, או ביחס לזמן שבו נעשה אותו שטח נתון לאותה ריבונות או לאותה תפיסה, או חדל להיות כך, תשמש עדות סופית על העובדות המצויינות באותה תעודה 3 . (3) כשיבואו לדון אם איזה אדם היה אויב או נתין-אויב, לצרכי פקודה זו, אין לקחת בחשבון כל מצב-ענינים שהיה קיים לפני תחילת התוקף של פקודה זו. (4) לצרכי פקודה זו ייחשב אדם כמנהלו של גוף מאוגד, אם הוא תופס באותו גוף משרה של מנהל, ויהא כינויו מה שיהיה; ולצרכי הוראות פקודה זו הדנות בעבירות הנעשות על ידי גוף מאוגד, רואין אדם כמנהלו של גוף מאוגד, אם הוא אדם שמנהלי אותו גוף פועלים לפי הוראותיו: בתנאי כי אדם שמנהלי גוף מאוגד פועלים לפי עצתו המקצועית, לא יהא נחשב מחמת זה בלבד כאדם שאותם מנהלים פועלים לפי הוראותיו. |
| 3. (תיקונים: 1945, התשע"ב) (1) כל הסוחר או מנסה לסחור עם אויב כמשמעותו בפקודה זו יאשם בעבירה על מסחר עם האויב, ויהיה צפוי, בצאתו חייב בדין - (א) אם נידון עפ"י כתב-האשמה עפ"י הוראות פקודת הפרוצידורה הפלילית (שפיטה עפ"י כתב-האשמה) - למאסר לא יותר מעשר שנים או קנס פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז—1977 (בפקודה זו — חוק העונשין), ואם נעברה העבירה בידי תאגיד — כפל הקנס האמור. (ב) (נמחקה); ובכל מקרה כזה רשאי בית המשפט לצוות כי כל סחורות או כספים שלגבם נעשתה העבירה, יוחרמו. (2) לצרכי פקודה זו רואין אדם כאילו סחר עם האויב - (א) אם היו לו כל קשרים מסחריים, כספיים או קשרים אחרים עם האויב או לטובתו, וביחוד, אך בלי לפגוע בכללותה של ההוראה הקודמת, אם - (I) סיפק כל סחורות לאויב או לטובתו, או מקבל כל סחורות מאויב או שסחר בכל סחורות, או הוביל כל סחורות, שנשלחו לאויב או נתקבלו ממנו או שנועדו לארץ האויב או נתקבלו ממנה, או (II שילם או העביר כל כסף, שטרות עוברים לסוחר או בטחון על כסף לאויב או לטובתו או למקום הנמצא בארץ האויב, או (III) מילא כל התחייבות כלפי האויב או הוציא לפועל כל התחייבות מטעם האויב, בין אם התחייב באותה התחייבות לפני מתן התוקף של פקודה זו או לאחריה, או (ב) אם עשה כל דבר שיש להתייחס אליו עפ"י ההוראות דלקמן של פקודה זו כאל מסחר עם האויב; וכל איזכור שבפקודה זו של נסיון לסחור עם האויב יתפרש בהתאם לכך: בתנאי שאין לראות אדם כאילו סחר עם האויב מחמת זו בלבד, - (I) שעשה כל דבר לפי הרשאה שניתנה בכלל או במיוחד מאת שר האוצר או ע"י כל אדם המורשה לכך על ידו 4 ; (II) שקיבל מאת האויב תשלום כל סכום שאותו אויב היה חייב לו בעד טרנסאקציה שלפיה כבר נתמלאו, כשהתשלום נתקבל, כל התחייבויות מצידו של האדם שקיבל את התשלום, והתחייבויות אלה נתמלאו בזמן שבו לא היה האדם, שממנו נתקבל התשלום, אויב. (3) כל מקום בסעיף זה שנזכר בו אויב יתפרש כאילו כלול במונח זה אדם הפועל בשם האויב. (3א) בכל מו"מ משפטי על עבירה של מסחר עם האויב, תשמש העובדה כי תעודה כל שהיא נשלחה אל, או נרשמה עליה, כתובתו של אדם בארץ-אויב, ראיה כנגד כל אדם, שהיה צד למשלוח אותה תעודה, כי אדם שאליו נשלחה התעודה היה אויב, אלא אם הוכח היפוכו של דבר. (4) תביעה פלילית על עבירה של מסחר עם האויב לא תוגש אלא ע"י היועץ המשפטי של הממשלה או בהסכמתו: בתנאי כי סעיף-קטן זה לא ימנע בעד מאסרו של כל אדם בגין עבירה כזאת או מתן צו-מאסר או הוצאתו לפועל של צו זה נגדו, או להחזקתו במאסר או לשיחרורו בערבות של כל אדם שעבר עבירה כזו, ואפילו לא נתקבלה ההסכמה הדרושה להגשת התביעה הפלילית על אותה עבירה. |
| 5א. (תיקון התשע"ב) (א) התבקש אדם לסחור במהלך עסקיו או במילוי תפקידו, והיה לאותו אדם חשד סביר כי הסחר הוא עם האויב, או סחר אדם והיה לו במועד ביצוע הסחר או בתוך שישה חודשים מהמועד האמור חשד סביר כאמור, ידווח על כך למשטרת ישראל. (ב) דיווח לפי סעיף קטן (א) אינו גורע מחובת הדיווח לפי הוראות כל דין. (ג) דיווח כאמור בסעיף קטן (א) יכלול כל מידע הידוע למדווח והנוגע לעניין, ויימסר סמוך ככל האפשר, בנסיבות העניין, למועד שבו היה לאותו אדם חשד סביר להניח כאמור באותו סעיף קטן. (ד) דרכי הדיווח והמועדים לפי סעיף זה יהיו בהתאם לדרכי הדיווח והמועדים שנקבעו לפי סעיפים 6(ב) ו–7(ה) לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (בפקודה זו - חוק איסור הלבנת הון), אלא אם כן קבעו אחרת השרים האמורים באותם סעיפים לאחר התייעצות כאמור באותם סעיפים. (ה) לא מסר אדם דיווח לפי הוראות סעיף זה, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. |
| 5ב. (תיקון התשע"ב) (א) אי–עשיית סחר, מחדל אחר או מעשה, שנעשו בתום לב כדי להימנע מעבירה לפי פקודה זו, וכן דיווח או גילוי שנעשו בתום לב לצורך קיום הוראות פקודה זה, ופעולה בהתאם להנחיות משטרת ישראל, אין בהם הפרה של חובת סודיות ונאמנות או של חובה אחרת לפי כל דין או הסכם, ומי שעשה או שנמנע מעשייה כאמור, לא יישא באחריות פלילית, אזרחית או משמעתית בשל המעשה או המחדל; הוראות סעיף 24(ב) ו–(ג) לחוק איסור הלבנת הון יחולו לעניין מעשה או מחדל לפי סעיף קטן זה. |
| 5ג. (תיקון התשע"ב) (א) הסמכויות הנתונות לנגיד בנק ישראל ולשר להוציא צווים לשם אכיפתו של חוק איסור הלבנת הון, כאמור בסעיף 7 לחוק האמור, יהיו נתונות להם גם לשם אכיפת הוראות פקודה זו, וכן יהיה רשאי כל אחד מהם, בהסכמת שר המשפטים ובהתייעצות עם השר לביטחון הפנים, לקבוע בצו, לגבי תאגיד בנקאי או גוף, כאמור בסעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, הוראות בדבר בדיקת פרטי הזיהוי של צדדים לסחר אל מול פרטי הזיהוי של גורמים היכולים להיות מזוהים כאויבים. (ב) (1) דיווחים שיתקבלו לפי סעיף זה ברשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור יישמרו במאגר המידע שהוקם לפי סעיף 28 לחוק איסור הלבנת הון; העברת מידע שהתקבל לפי סעיף זה או לצורך אכיפת הוראות פקודה זו ממאגר המידע, תיעשה לפי הוראות חוק איסור הלבנת הון. (2) אדם שהגיע אליו מידע לפי פסקה (1), תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק איסור הלבנת הון או לפי צו בית משפט; מי שגילה מידע שהגיע אליו או עשה בו שימוש, בניגוד להוראות פסקה (1), דינו - מאסר שלוש שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; הגורם ברשלנות לגילוי מידע לאחר, בניגוד להוראות פסקה (1), תוך הפרת הוראה מהוראות שנקבעו לאבטחת מידע לפי חוק איסור הלבנת הון, או תוך הפרת כלל או נוהל שקבע ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור לפי הוראות כאמור, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. (ג) אחראי למילוי חובות בתאגיד בנקאי ובכל גוף המנוי בתוספת השלישית לחוק איסור הלבנת הון, שמונה לפי סעיף 8 לחוק האמור, יפעל גם לקיום החובות שיוטלו בצווים לפי סעיף קטן (א) על התאגיד או הגוף האמור, ולהדרכת העובדים לקיום החובות כאמור ולפיקוח על מילוין. (ד) המפקחים שמונו לפי סעיף 11יד לחוק איסור הלבנת הון, יפקחו גם על ביצוע הוראות צווים לפי סעיף קטן (א), שעניינן חובות תאגיד בנקאי וכל גוף המנוי בתוספת השלישית לחוק האמור, ולשם כך יהיו נתונות להם הסמכויות לפי החוק האמור ויחולו הוראות פרק ד'2 לחוק האמור. (ה) הוראות סעיף 14 לחוק איסור הלבנת הון הקובעות עיצום כספי על הפרת הוראות לפי החוק האמור, יחולו גם לעניין הפרת הוראות צווים לפי סעיף קטן (א); הסמכויות הנתונות לוועדה להטלת עיצום כספי שהוקמה לפי סעיף 13 לחוק איסור הלבנת הון, יהיו נתונות לה גם לגבי מי שהפר את הוראות הצווים האמורים ולעניין עיצום כספי יחולו ההוראות לפי פרק ה' לחוק האמור. (ו) הוטל עיצום כספי לפי סעיף זה ושולם העיצום, לא יוגש כתב אישום בשל עבירה לפי סעיף 5א בשל אותו מעשה שבשלו הוטל העיצום הכספי. (ז) על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראות צו לפי סעיף קטן (א), לא יוטל יותר מעיצום כספי אחד, אף אם המעשה מהווה גם הפרה של צו לפי חוק איסור הלבנת הון. |
| 6. 5 (תיקון 1945) (1) שום העברה של דבר שבראוי שנעשתה ע"י האויב או מטעמו לא יהא לה תוקף באופן המקנה לאיזה אדם כל זכויות או תרופות משפטיות בגין הדבר שבראוי אלא בהסכמתו של שר האוצר ; ושום העברה של תעודה כנ"ל שלאחר מכן לא יהא לה תוקף באופן המקנה כל זכויות או תרופות על התעודה כנגד כל צד, אלא בהסכמתו של שר האוצר. (2) הסעיף הקטן הקודם יחול ביחס להעברה של כל תלוש או בטוחה אחרת שהם עבירים בדרך מסירה, ואינם מסמכים סחירים, כדרך שהוא חל על כל העברה של דבר שבראוי. (3) אם מתכוון כל אדם למלא איזו התחייבות שהוא פטור מלמלאה עפ"י סעיף זה ע"י תשלום או בדרך אחרת, כשהוא יודע את הנסיבות שבתוקפן הוא פטור כן, יראוהו כאילו סחר ע"י כך עם האויב: בתנאי שבכל הליכים בשל עבירה על מסחר עם האויב שיוגש בתוקף סעיף-קטן זה, יהיה הנתבע מלמד זכות על עצמו אם יוכיח כי בשעה שנתכוון למלא את ההתחייבות האמורה היה לו טעם סביר להאמין כי אפשר היה לאכוף נגדו אותה התחייבות עפ"י צו מאת בית-משפט מוסמך, שאינו בית-משפט בעל סמכות שיפוט בישראל או בית-משפט בעל שיפוט בארץ-אויב וכי היו אוכפים נגדו התחייבות זו עפ"י צו כזה. (4) מקום שהוגשה תביעה על כל אדם בגין מסמך סחיר או דבר שבראוי ויש לאותו אדם טעם סביר להאמין כי אילו סילק את סכום התביעה היה עובר על ידי כך עבירה על המסחר עם האויב, רשאי יהא אותו אדם לשלם לבית-המשפט המחוזי כל סכום אשר אלמלא הוראת סעיף-קטן (1) מסעיף זה היה חייב בתשלומו בגין התביעה, ומיד לאחר כן ינהגו באותו סכום, בכפוף לתקנות בית-המשפט, בהתאם לכל צו מאת בית המשפט, והתשלום הנ"ל ישמש בידי אותו אדם קבלה מספקת לכל צורך שהוא. (5) שום דבר האמור בסעיף זה לא יחול על ניירות-ערך שחל עליהם הסעיף דלקמן. |
| 7. (1) אם - (א) כל ניירות שסעיף זה חל עליהם הועברו ע"י האויב או מטעמו, או (ב) כל ניירות-ערך כאלה, שהם ניירות-ערך שהוצאו ע"י חברה כמשמעותה בפקודת החברות, הוקצו או הועברו לנתין-אויב או לטובתו בלא אישור מאת שר האוצר; הרי לא תהיינה למקבל-ההעברה או למקבל-ההקצאה בתוקף אותה ההעברה, או הקצאה כל זכויות או סמכויות בגין ניירות-הערך, אלא בהסכמתו של שר האוצר; ושום גוף מאוגד שהוציא או מנהל אותם ניירות-ערך לא יכיר באותה ההעברה או יפעל על פיה בדרך אחרת, אלא על פי רשות מאת שר האוצר 6 . (2) תעודות-מניות, תעודות-סטוק, או שטרי-ערובה, שהם תעודות או שטרות הנפרעים למוכ"ז, לא יוצאו בגין ניירות-ערך שסעיף זה חל עליהם, דהיינו ניירות-ערך הרשומים או כתובים על שמו של אויב או בשמו של אדם הפועל מטעמו או לטובתו. (3) כל העובר על הוראות סעיף זה יהא צפוי למאסר שלא יעלה על ששה חדשים או קנס שלא יעלה על מאה לירות או מאסר וקנס כאחד. (4) סעיף זה חל על ניירות-הערך דלקמן, דהיינו, תשלומים שנתיים, תעודות-סטוק, תעודות-מניות, שטרי-ערובה, איגרות-חוב או סטוק של איגרות-חוב הרשומים או כתובים בכל פנקס, פנקס-סניף או בכל ספר אחר המתנהלים בישראל. |
| 9א. 7 (תיקון 1945) (1) (בוטל) . (2) סבור אפוטרופוס כי לשם מילוי נאות של תפקידיו מן הצורך לעשות כן, יהיה זכאי לכונן הליכים משפטיים אזרחיים על כל אדם. (3) אפוטרופוס יהיה זכאי לכונן כל תביעה אזרחית או הליכים משפטיים אחרים (לרבות ערעורים) או להגן עליהם, ולהופיע ולהשמיע דבריו בפני כל בית-משפט או בית-דין או בורר, בין בעצמו, ובין באמצעות פקיד ממשלתי באמצעות עורך-דין שהרשהו בכתב, ומשיכוננו תביעה כזאת או הליכים משפטיים כאלה, לא יידרשו אפוטרופוס, או אותו נציג כנ"ל, לשלם אגרות בית-משפט או אגרות אחרות, או ליתן ערובה ליציאות או ערובה לכך שיציית להכרעת בית המשפט או ערובה אחרת, וכן לא יחושב מס-בולים על כל הרשאה של כל נציג כזה כנ"ל: בתנאי כי מקום שהושג פסק-דין בכל תביעה שכונן אפוטרופוס, יהיו כל אגרות בית-משפט וכל אגרות אחרות שהיו משתלמים כרגיל, חלק מחוב פסק-הדין ולכשייגבו ישולמו לבית המשפט: ובתנאי נוסף שאפוטרופוס יהיה זכאי לגבות הוצאות ושכר עורך-דין. (4) בסעיף זה יראו את המונחים "לכונן" או "להגן" כאילו הם כוללים את המשכתם - בידי האפוטרופוס - של כל תביעה או הליכים שהוחל בהם בידי אדם או על אדם, שנעשה לאויב לאחר שנתכוננו אותם תביעה או הליכים משפטיים. (5) הוראותיו של סעיף זה תחולנה על כל תביעות או הליכים משפטיים בלא לשים לב לכך אם הוחל בהם לפני היום האחד-עשר באוקטובר 1940 או לאחריו 8 . |
| 9ד. (תיקון 1947) (1) מקום שאדם (הנקרא להלן בסעיף הזה "המבקש") שהיה, אלמלא פעולתם של פקודה זאת או כל צו שניתן לפיה, זכאי - (א) בכללו של כל רכוש הכולל פרדס-הדרים (הנקרא להלן בסעיף הזה "הפרדס") שעל קיומו, או בזיקה אל כך, הוציא האפוטרופוס על רכוש האויב, כספים מתוך שימוש בסמכויותיו לפי הפקודה הזאת; או( ב) בחלק מאותו רכוש, פונה בבקשה לאפוטרופוס על רכוש האויב שינקוט באותם צעדים, שבהם יהיה צורך, כדי לבצע את הקנייתו של אותו רכוש למבקש, רשאי האפוטרופוס על רכוש האויב לוותר, אם הוא חושב זאת לצודק ולנאות לעשות כן, לאחר שקיבל אותן ידיעות באותה הצורה שידרוש, על כך כי המבקש ישלם לו, ולאחר מכן יהיה זכאי כי הממשלה תשלם לו, אולי חלק של אותם כספים, שהוציא כאמור לעיל, השווה - (I) במקרה שבו נערכה הבקשה בגין כללו של אותו רכוש, לסכום שעליו יעיד הממונה על המחוז במחוז, שבו נמצא הפרדס, כי הוא הסכום הכולל שהיה עלול להתקבל, בגין אותו פרדס, במילווה לזמן קצר של יבול מחברה מאושרת, לפי פקודת המילוות לזמנים קצרים על יבול (ערובה), 1935, שלפרעונו ערבה הממשלה, אילו הוגשה בקשה על מילווה כזה; (II) במקרה שבו נערכה הבקשה בגין חלק מאותו רכוש, לסכום, שמתכונתו אל כלל הסכום האמור הוא כמתכונת אותו החלק אל כללו של אותו הרכוש, אם מילאו אחר כל הדרישות הבאות, דהיינו - (א) המבקש חותם על שטר-מילווה, הנערך בין הממונה על המחוז במחוז, שבו נמצא הפרדס, בשם הממשלה ומטעמה - מצד אחד, והמבקש, מצד שני, שהושמו עליו בולים כהלכה על חשבון המבקש, ובו מאשר המבקש שהוא מתחייב לממשלה כדי הסכום הנזכר בפיסקה (I) או (II) שלעיל, הכל לפי הענין, ומקבל על עצמו לשלם לממשלה את הסכום האמור, בצירוף הריבית על אותו סכום בשיעור 3 אחוזים מן המאה לשנה באותו האופן שיקבענו הממונה על המחוז האמור וייאמר באותו שטר, ובו ייקבע כי הסכום האמור, בצירוף כל ריבית המתרבה עליו, יהווה שעבוד ראשון על כל יבול של הפרדס (בין אם אותו יבול קיים בזמן שנקבע לפרעון אותו סכום וכל ריבית עליו, או כל תשלום של חלק ממנו, ובין אם אינו קיים) לטובת הממשלה, שלו דין קדימה על פני כל שעבוד אחר על אותו יבול, בין שנוצר לפני תאריך תחילת תוקפה של פקודת מסחר עם האויב (תיקון), 1947, או לאחריו; וכן (ב) המבקש מגיש העתק של אותו שטר לפקיד המחוז של הנפה, שבה נמצא הפרדס, ומשלם את האגרות שנקבעו לרישום שעבודים לפי פקודת המילוות לזמנים קצרים על יבול (ערובה), 1935; וכן (ג) הממונה על המחוז האמור רושם רשומה נאותה בפנקס הרישום של שעבודי-יבול, המתנהל לפי פקודת המילוות לזמנים קצרים על יבול (ערובה), 1935. (2) עם חתימתו של השטר הנזכר בסעיף-קטן (1) בידי המבקש ולאחר מכן, יהווה הסכום הנזכר בפיסקה (I ) או (II ) של הסעיף-הקטן ההוא, הכל לפי הענין, בצירוף כל ריבית המתרבה עליו, שעבוד ראשון כפי שנקבע באותו שטר בהתאם להוראותיה של פיסקה (א) מסעיף-קטן (א) והוראותיה של פקודת המילוות לזמנים קצרים על יבול (ערובה), 1935, תחולנה - בכפוף להוראותיה של פיסקה (א) מסעיף-קטן (1) ובאותם שינויים שיהיו נחוצים, על אותו שעבוד כאילו היה שעבוד הרשום לטובת חברה מאושרת לפי הפקודה ההיא, ואם לא ישולם הסכום האמור, בצירוף כל ריבית שנתרבתה עליו - בתאריך שבו יחול מועד פרעונו בהתאם להוראותיו של השטר האמור, אפשר יהיה לגבות אותו סכום יחד עם אותה ריבית בהתאם להוראותיה של פקודת המסים (גבייה), שלה יהיו אלה כפופים מכל הבחינות, כאילו היה זה מס, המשתלם ביד המבקש, שנישום כהלכה ועבר מועד פרעונו. |
| 9ה. (תיקון התש"י) (א) היו נכסים של אדם פלוני מוקנים לאפוטרופוס, והאפוטרופוס הוציא - בין לפני שנכנס לתקפו חוק לתיקון פקודת המסחר עם האויב, התש"י-1950, ובין אחרי זה - הוצאות כל שהן בקשר עם אותם נכסים או כל חלק מהם, רשאי האפוטרופוס לעכב תחת ידו ולגבות מתוך כל אותם נכסים את סכום ההוצאות, בצירוף ריבית עליו בשיעור של 6% לשנה או בשיעור נמוך יותר שייקבע על ידי שר האוצר. (ב) כל הנכסים של אדם המוקנים לאפוטרופוס יהיו משועבדים בשעבוד ראשון כבטחון לסכום ההוצאות שהאפוטרופוס הוציא בקשר אתם, או בקשר עם כל חלק מהם, ולריבית על אותו סכום, ולכל סכום המגיע לאפוטרופוס כאגרה בקשר עם אותם נכסים, או בקשר עם כל חלק מהם. לשעבוד זה יהיה דין קדימה על פני כל שעבוד אחר על אותם נכסים, בין שהשעבוד האחר נוצר לפני שנכנס לתקפו חוק לתיקון פקודת המסחר עם האויב, התש"י-1950, ובין אחרי זה. |
| 12. כל דבר שעפ"י פקודה זו דרוש או מותר להיעשות ע"י שר האוצר, לשר האוצר או בפני שר האוצר, יכול להיעשות ע"י כל אדם, לכל אדם או בפני כל אדם שהורשה לכך ע"י שר האוצר. |
| 13. פקודה זו לא תפגע בשימוש בכל זכויות או סמכויות של שר האוצר. |
| 17. (תיקון 1947) (1) אפוטרופוס על רכוש האויב לא יהיה אחראי בגין או בגלל כל מעשה שנעשה או כל מחדל שבוצע ע"י מורשיו, בין לפני תאריך תחילת תקפה של פקודת המסחר עם האויב (תיקון מס' 2), 1947, ובין לאחריו, אלא אם נתנו אותו אפוטרופוס על רכוש האויב או פקיד הפועל מטעמו, הרשאה באופן מיוחד על אותם מעשה או מחדל. (2) לא האפוטרופוס על רכוש האויב ולא פקיד הפועל מטעמו, לא יהיו נתונים לכל אחריות בגין או בגלל כל - (I) מעשה שנעשה, או (II) מחדל שבוצע, או (III) הכרעה, הרשאה, הוראה או צו, שניתנו, בין לפני תאריך תחילת תקפה של פקודת המסחר עם האויב (תיקון מס' 2), 1947, ובין לאחריו, בהמשך או בהמשך מיומר, לסמכויות ולתפקידים שהוענקו לאותו אפוטרופוס על רכוש האויב בפקודה הזאת, או בכל צו שניתן לפיה, אם נעשה המעשה, בוצע המחדל, או ניתנו ההכרעה, ההרשאה, ההוראה או הצו בתום-לב, וכל אותם מעשים שנעשו, מחדלים שבוצעו, או הכרעות, הרשאות, הוראות וצווים שניתנו, לפני תאריך תחילת תקפה של פקודת המסחר עם האויב (תיקון מס' 2), 1947, יראו אותם כאילו נעשו, בוצעו או ניתנו, הכל לפי הענין, באופן שריר וקיים. |
(סעיף 16) (1) תקנות-הגנה (מסחר עם האויב), 1940. (2) תקנות-הגנה (מסחר עם האויב) (תיקון), 1940. (3) תקנות-הגנה (מסחר עם האויב) (תיקון), 1941. (4) תקנות-הגנה (מסחר עם האויב) (תיקון מס' 2), 1941. (5) תקנות-הגנה (מסחר עם האויב), 1942. (6) תקנות-הגנה (מסחר עם האויב) (תיקון) (מס' 2), 1942. (7) תקנות-הגנה (מסחר עם האויב), 1943. (8) תקנות-הגנה (מסחר עם האויב), 1944. (9) תקנות-הגנה (מסחר עם האויב), 1945. |