תקנות נתיבים מהירים (אופן החיוב בתשלום אגרה ואכיפת תשלומים), התשע"א-2010 1

(ב) בנתיב מהיר שבו האגרה שנקבעה בחוזה הזיכיון או שאישרה הרשות הממונה משתנה לפי גודש התנועה, ישנה בעל הזיכיון את האגרה לפי מהירות הנסיעה בו, מספר כלי הרכב שבו, משך ההמתנה ביציאה ממנו או בכניסה אליו, וזאת בפרקי זמן ובהפרשי סכומים, הכל כפי שנקבע בחוזה הזיכיון או שהרשות הממונה אישרה.

(ג) בנתיב מהיר כאמור בתקנת משנה (ב) -

(1) יוצב שלט בסמוך לכל כניסה, במרחק שלא יפחת מ–1,200 מטרים לפני כל כניסה כאמור, ובו יפורט סכום האגרה הכולל בעד הנסיעה בנתיב המהיר שהוא בתוקף באותה העת; בעל הרכב יחויב בעד נסיעה בנתיב המהיר בסכום שפורט בשלט בעת שחלף על פניו, אף אם סכום האגרה השתנה לאחר מכן;

(2) בסמוך לשלט האמור בפסקה (1), ובאותו מרחק שמוצב השלט האמור לפני כל כניסה, יוצב שלט נוסף, ובו יפורט מספר הנוסעים ברכב מלבד הנהג, הנדרש באותה העת לשם קבלת פטור מאגרה בעד הנסיעה בנתיב המהיר.

(ד) בעל הזיכיון יפרסם בהודעה ברשומות ובאתר האינטרנט שלו את סכום אגרת הבסיס, את סכום האגרה הכולל ואת הכללים שלפיהם תשתנה האגרה; נקבעה אגרה המשתנה על פי גודש התנועה, יפרסם גם את פרק הזמן המזערי שצריך שיחלוף עד לשינוי האגרה החלה והסכום שהיא תשתנה בו בכל מועד שינוי.

(1) לחייב שהוא מנוי - לגבי כל תקופת חיוב, בסמוך לאחר סיומה;

(2) לחייב שאינו מנוי - בסמוך לאחר יום החיוב.

(ב) היו למנוי אחד כמה אמצעי זיהוי, ימציא לו בעל הזיכיון חשבון נפרד לגבי כל אמצעי זיהוי, זולת אם אישרה הרשות הממונה אחרת לפי בקשת המנוי.

(ג) בחשבון יפורטו כל אלה:

(1) שם החייב, מספר הזהות שלו, מענו, מספר הרישוי של הרכב או מספרו של אמצעי הזיהוי, לפי העניין;

(2) תקופה או תקופות החיוב בחשבון;

(3) תאריך עריכת החשבון;

(4) פירוט הנסיעות, מועדיהן וסכום האגרה הכולל הנדרש בשל כל נסיעה;

(5) הנתיב המהיר שבוצעה בו כל אחת מהנסיעות;

(6) פירוט האירועים שנדרש בשלהם פיצוי והחזר הוצאות, מועדיהם והסכום הנדרש בשל כל אחד מהם;

(7) פירוט הפרשים, ככל שקיימים;

(8) סכום החיוב הכולל לתשלום;

(9) מועד התשלום, לפי תקנה 8;

(10) התראה כי לחיוב שלא ישולם במועדו ייווספו פיצוי והחזר הוצאות.

(ד) נוסף על האמור בתקנת משנה (ג), תפורט בחשבון שימציא בעל הזיכיון למנוי המשלם באמצעות פיקדון, גםיתרת הזכות בפיקדון נכון ליום החיוב, ובמידת הצורך - הודעה על כך שהסכום שנותר בפיקדון פחת מן הסכום המזערי שנקבע בהסכם, או כי החיוב נוכה בדרך אחרת שנקבעה בהסכם, לפי העניין.

(ה) השמיט בעל הזיכיון מחשבון חיוב שנוצר במהלך תקופת החיוב שהחשבון מתייחס אליה, רשאי הוא לכלול את החיוב האמור בחשבון מאוחר יותר שישלח לחייב, ובלבד שלא יחויב החייב בתשלום הפרשים בגין התקופה שבין יום החיוב המקורי לגבי אותו חיוב ובין המועד לתשלום של החשבון שבו נכלל.

(1) אם הוא כולל חיובים בשל נסיעות בלבד - בדואר רגיל או בדרך אחרת שנקבעה בהסכם;

(2) אם הוא כולל חיוב בשל פיצוי והחזר הוצאות - בדואר רשום.

(ב) חשבון שנשלח בדואר לפי מען כאמור בתקנה 6 ושולמו בעדו דמי הדואר, רואים כאילו הגיע לתעודתו בתום ארבעה עשר ימים ממשלוחו, זולת אם הוכיח החייב שלא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו.

(ג) חשבון יכול שיומצא גם בדרך שלא כאמור בתקנת משנה (א), ויראו אותו כחשבון שהומצא כדין אם הוכיח בעל הזיכיון את המצאתו, וכאילו הגיע לתעודתו בתום שבעה ימים ממשלוחו, אלא אם כן הוכיח בעל הזיכיון את מועד ההמצאה.

(1) למנוי - המען שמסר בהסכם או מען שהודיע עליו לבעל הזיכיון אחרי חתימת ההסכם, בדרך שנקבעה בו;

(2) לחייב שאיננו מנוי - מענו הרשום לפי חוק עדכון כתובת, התשס"ה-2005, במועד יצירת החיוב האחרון מבין החיובים הכלולים בחשבון.

(ב) לא היה הסכום המופקד מספיק לכיסוי חיוב, יגבה בעל זיכיון מהמנוי את החיוב או את יתרת החיוב, לפי העניין, בדרך שנקבעה לכך בהסכם.

(ג) מנוי שהפקיד פיקדון זכאי בכל עת לקבל פרטים, לרבות בכתב, אם ביקש זאת, על הסכומים שנוכו מהפיקדון, מועדי הניכוי והחיובים שבשלהם בוצע, וכן על הסכומים שנותרו בו.

(1) נגבה חיוב לפי הסכם באמצעות כרטיס חיוב כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 (בתקנות אלה - כרטיס חיוב) - המועד הקרוב ביותר למועד החיוב שבו נפרעים תשלומים לפי אותו כרטיס חיוב;

(2) נגבה החיוב לפי הסכם באמצעות הוראת קבע או באמצעי תשלום אחר שהוסכם בין הצדדים - במועד שנקבע בהסכם ושלא יקדם מ–15 ימים מיום החיוב;

(3) נגבה החיוב מתוך פיקדון - מיד לאחר מועד יצירת החיוב;

(4) חיוב שנוצר שלא על פי הסכם - בתוך 30 ימים מיום ששלח בעל הזיכיון חשבון לחייב.

(1) אופן השימוש באמצעי הזיהוי והתנאים להעברת אמצעי הזיהוי בין כלי רכב;

(2) סכום העירבון והתנאים להשבתו;

(39 הסכום המזערי שצריך להימצא בפיקדון, משלוח הודעה למנוי במקרה שפחת הסכום בפיקדון מן הסכום המזערי והתנאים הצריכים להתקיים בטרם יחויב מנוי בפיצוי והחזר הוצאות במקרה שלא נמצאו די סכומים בפיקדון לכיסוי החיוב;

(4) הגבלות ביחס לקביעת רכב כרכב שיוך, ובכלל אלה הגבלות ביחס לכלי רכב שיוכלו לשמש רכבי שיוך;

(5) מתן פטור לחייבים מתשלום אגרה אם משך הנסיעה בנתיב המהיר עלה על משך הזמן שנקבע לגבי אותו נתיב מהיר, בטור ב' שבתוספת השנייה;

(6) מניעת כניסה לנתיב המהיר במקרים שבהם התנועה בו נעצרה או קיימת בה האטה משמעותית;

(7) כל נושא אחר הנוגע להפעלת סמכויותיו של בעל הזיכיון מכוח החוק ותקנות אלה.

(ב) לא נפרע החיוב כאמור בתקנת משנה (א), רשאי פקח להורות לנהג לפנות את הרכב ממקום הימצאו לדרך שיורה לו, ואם סירב לפנות כאמור, רשאי פקח, באמצעות גורר מורשה כמשמעותו בסעיף 70א(ג) לפקודת התעבורה, לגרור את הרכב ולפנותו למקום אחסנה; לעניין זה, "מקום אחסנה" - מקום לאחסנת כלי רכב סמוך לנתיב מהיר, שאישרה הרשות הממונה.

(ג) רכב, שפונה ואוחסן כאמור בתקנת משנה (ב), לא ישוחרר מאחסנתו עד לתשלום הפיצוי והחזר ההוצאות לפי תקנה 11(א)(8) ו–(9); שולמו החיובים כאמור, ישוחרר הרכב לידי בעל הרכב, לא יאוחר משעתיים לאחר התשלום.

(ד) פקח שעיכב יציאת רכב מנתיב מהיר או טיפל בפינויו למקום אחסנה -

(1) יאפשר לנהג או למי מנוסעי הרכב, למסור הודעה על העיכוב או על הפינוי, על מקום הימצאו ועל מקום הימצא הרכב לאדם אחר שאפשר לאתרו באמצעי תקשורת הנמצא במקום;

(2) יגרום להבאת הנהג ונוסעי הרכב או מי מהם, למקום שעוברת בו תחבורה ציבורית, אם אין בידם אפשרות להגיע אליו בכוחות עצמם.

(ה) לא תעוכב יציאת רכב מנתיב מהיר ולא יפונה הרכב ממנו בידי פקח אם נסיעתו בנתיב מהיר באותה שעה, היתה הכרחית להבאת אדם הנמצא ברכב לטיפול רפואי דחוף, זולת אם הועמד אמצעי אחר לרשות האדם האמור, לשם הבאתו הדחופה לטיפול הרפואי.

(1) נסיעה בנתיב מהיר בניגוד לחוק או לתקנות אלה, לרבות בלא הסכם תקף, בלי שחל פטור על נסיעתו או בלי ששולמה האגרה מראש או במהלך הנסיעה;

(2) אי–פירעון של חשבון במועד תשלומו;

(3) לא נמצאו די סכומים לכיסוי החיוב של חייב בעל פיקדון;

(4) מעשה שעשה החייב ושיש בו כדי למנוע זיהוי רכב או אמצעי זיהוי או למנוע חיוב באגרה או למנוע אכיפת החוק ותקנות אלה;

(5) שימוש באמצעי זיהוי בניגוד להוראות ההסכם;

(6) כניסה או יציאה מהנתיב המהיר שלא בנקודות שנקבעו לכך;

(7) טיפולו של בעל הזיכיון בעיכוב רכב לפי החוק ותקנות אלה;

(8) גרירת רכב שעוכב ופינויו;

(9) כל יום שאוחסן בו רכב שפונה.

(ב) נשתנה מענו של מנוי, והוא הודיע על כך לבעל זיכיון או למשרד הפנים, בתוך 30 ימים מיום השינוי, או הודיע על כך לרשם החברות, לרשם העמותות או לרשם האגודות השיתופיות, לפי העניין, בתוך התקופה הקבועה לכך בדין - לא יחויב בפיצוי והחזר הוצאות בשל אי–פירעון במועד של חשבון שנשלח למענו הישן, בין יום שינוי המען ליום מתן הודעתו כאמור.

(ב) בעל הזיכיון ישלח לאדם החייב בתשלום פיצוי והחזר הוצאות שאיננו מנוי הודעת תשלום, ועל הודעה זו יחולו תקנות 4 עד 6, בשינויים המחויבים.

(ג) חייב זכאי לשלם פיצוי והחזר הוצאות בסכום מופחת לפי התוספת השלישית בשל העילה שבתקנה 11(א)(1), פעם אחת בלבד, ובלבד ששילם בתוך 30 ימים מיום שנשלח אליו חשבון; בחשבון שישלח בעל הזיכיון לחייב הזכאי לשלם סכום מופחת כאמור, יפרט את העילה לחיוב בפיצוי והחזר הוצאות, את סכום הפיצוי והחזר ההוצאות המלא ואת הסכום המופחת.

(ב) סכום שעודכן כאמור בתקנת משנה (א), יעוגל לשקל החדש השלם הקרוב; סכום של מחצית השקל החדש יעוגל כלפי מעלה.

(ג) הרשות הממונה תגיש לשר המלצות לשינוי סכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שבתוספת השלישית; לצורך מתן המלצה כאמור, תבדוק הרשות הממונה את כלל הנתונים שבידי בעל הזיכיון לעניין פעילויות האכיפה, באופן שסכומי הפיצוי והחזר ההוצאות שיחולו ישקפו את סכומן הכולל של ההוצאות בפועל הכרוכות באכיפת הגבייה של האגרה, באכיפת החיובים ובפיצוי בשל נזק שנגרם, ואילו הוצאות שהוציא בעל הזיכיון יוכרו כהוצאות בפועל לעניין תקנה זו.

(ד) בעל הזיכיון יגיש לרשות הממונה, לצורך הבדיקות האמורות בתקנת משנה (ג), לא יאוחר מ–45 ימים לאחר שנדרש לעשות כן, וכן בכל 1 באפריל לגבי השנה שהסתיימה ב–31 בדצמבר של השנה הקודמת, את מלוא הנתונים והתחזיות לעניין פעילויות הגבייה והאכיפה, לרבות עלויות, הכנסות מאכיפה והיקף סרבנות התשלום.

(ב) הודעות לפי תקנת משנה (א) יישלחו בדואר רשום 90 ימים לפחות לפני מועד החידוש.

(ג) המען למשלוח ההודעה יהיה המען האמור בתקנה 6, כפי שהיה רשום או שנמסר או הודע, לפי העניין, שלושה ימים לפני מועד משלוח ההודעה לחייב או לרשות הרישוי לפי תקנה זו.

(ד) על המצאת ההודעה יחולו הוראות תקנה 5(ב) ו–(ג), בשינויים המחויבים.

(ה) עותק מהודעה הנשלחת לבעלים הרשום ברישיון הרכב של רכב שיוך לפי תקנה זו, יישלח גם למנוי שעל פי ההסכם מכוחו נרשם רכב השיוך.

(1) רכב שאינו רכב מנועי;

(2) רכב שמשקלו הכולל עולה על 3.5 טון, למעט רכב הפטור מאגרה לפי תקנה 18;

(3) אופנוע אשר מחובר אליו רכב צדי, טרקטור, מכונה ניידת, רכב איטי, רכב מחובר, נתמך ותלת–אופנוע כהגדרתם בתקנות התעבורה, התשכ"א-1961 (להלן - תקנות התעבורה).

(1) אוטובוס, למעט אוטובוס זעיר פרטי, כהגדרתם בתקנות התעבורה;

(2) מונית שניתן עליה רישיון לנסיעת שירות, בעת שהיא מבצעת נסיעת שירות בקו השירות למוניות שנקבע ברישיון הנסיעה; לעניין זה -

(3) רכב המופעל על ידי בעל זיכיון או מי מטעמו לצורך תפעול הנתיב המהיר;

(4) רכב שבו שלושה נוסעים לפחות נוסף על הנהג, אשר עבר במיתקן ביקורת, במקום שאישרה הרשות הממונה; בפסקה זו, "מיתקן ביקורת" - מיתקן שנועד לספירת הנוסעים ברכב;

(5) רכב שבו שני נוסעים נוסף על הנהג, אשר עבר במיתקן ביקורת, במקום שאישרה הרשות הממונה, וזאת בעת שנוסעים בנתיב המהיר פחות מ–1,000 כלי רכב בשעה;

(6) רכב שנסיעתו בנתיב המהיר נמשכה, בנסיבות שאינן באחריות בעל הרכב, יותר מן הזמן שנקבע בטור ג' לתוספת השנייה;

(7) רכב שניתן לגביו תג נכה מן הסוג המפורט בתוספת התשיעית לפקודת התעבורה, בעת שהנכה שעל שמוניתן התג נוהג ברכב או נוסע בו.

(ב) בנתיב מהיר כמפורט בטור א' בתוספת הרביעית, ישלם אופנוע מחצית מהאגרה שהיא בתוקף במועד נסיעתו בו כאמור בתקנה 3(ג).

(ב) החייב רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה הודעת בעל זיכיון כאמור בתקנת משנה (א), לפרוע את החיוב או לבקש בכתב מבעל זיכיון, כי החיוב שלא נפרע ייווסף לחשבון שיישלח בשל רכב אחר שבבעלותו או אמצעי זיהוי שלגביו התקשר החייב בהסכם, שאינו זה שצוין בהודעה, ובעל זיכיון יפעל כמבוקש.

(ג) לא פרע החייב את החיוב ולא פעל כאמור בתקנת משנה (ב), ייווסף סכום החיוב לחשבון שיישלח לגבי הרכב שצוין בהודעה לפי תקנת משנה (א); החיוב שייווסף לחשבון הנשלח לגבי רכב אחר כאמור, יהיה בסכומו הכולל ביום ההוספה.

(ב) ביטל המנוי את ההסכם, ישיב בעל הזיכיון למנוי את העירבון ואת יתרת הפיקדון בתוך 30 ימים ממועד קבלת הודעתו של המנוי על ביטול ההסכם, או ממועד השבת אמצעי הזיהוי, לפי המאוחר.