כללי הרשויות המקומיות (ביוב) (תעריפים בעד שירותי ביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד) (הוראת שעה), התשע"א-2010 - בוטל1

בתוקף סמכותה לפי סעיף 15א(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ"ב-1962 (להלן - החוק), קובעת מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב כללים אלה:

פרק א': פרשנות

בכללים אלה -

"אגרת ביוב" - אגרה המוטלת לכיסוי הוצאות אחזקת ביוב;

"אדמה חקלאית" - נכס שאינו בניין, שייעודו על פי תכנית הוא לחקלאות ואין משתמשים בו או שלא ניתן לגביו היתר לשימוש למטרה אחרת;

"אחזקת ביוב" - לרבות כל פעולה הדרושה לשמירתו התקינה של ביוב;

"בנייה חדשה" - הקמת בניין חדש על גבי נכס או תוספת לבניין הניצב בנכס;

"בנייה חורגת" - בניין או תוספת לבניין שהוספו בנכס שלא על פי היתר בנייה או מתוך סטייה מהיתר;

"בניין" - מבנה, בין שהוא ארעי ובין שהוא קבוע, בין שבנייתו הושלמה ובין אם לאו, הבנוי אבן, בטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע;

"האתר" - אתר האינטרנט של הרשות הממשלתית למים ולביוב ( www.water.gov.il );

"היטל ביוב" או "היטל" - היטל שהרשות המקומית מטילה לכיסוי הוצאות התקנת ביוב או קנייתו;

"היתר בנייה", "סטייה מהיתר" - כמשמעותם לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965;

"המהנדס" - מהנדס הרשות המקומית או עובד הרשות המקומית שסמכויות מהנדס הרשות המקומית נאצלו לו לפי סעיף 6 לחוק הרשויות המקומיות (מהנדס רשות מקומית), התשנ"ב-1991 או מהנדס חברה שהוקמה מטעם הרשות המקומית לצורך מתן שירותי ביוב;

"הממונה" - מנהל הרשות הממשלתית או מי שהוא הסמיכו לאשר שימוש במד שפכים;

"הפרשי הצמדה" ו"מדד" - כהגדרתם בחוק הרשויות המקומיות (ריבית והפרשי הצמדה על תשלומי חובה), התש"ם-1980;

"הרשות " - הרשות הממשלתית למים ולביוב שהוקמה לפי סעיף 124יא לחוק המים, התשי"ט-1959;

"התקנת ביוב" - לרבות עבודות ופעולות אלה:

(1) הכנת תכנית ביוב;

(2) הנחת ביבים;

(3) ביצוע עבודה במבנה או במיתקן שמתחת לרחוב, לרבות הריסתם, לשם הסרת מכשולים לביוב;

(4) הנחת צינורות המחברים נכס לביב ציבורי;

(5) התקנת מיתקנים המהווים חלק מרשת הביוב וביצוע פעולות הדרושות להתקנת רשת הביוב;

(6) הקמת מיתקנים ומבנים לטיפול בביוב או לטיהורו;

(7) רכישת ביוב קיים, מקרקעין או נכס אחר להתקנת ביוב;

"יחידת דיור" - נכס או חלק מנכס שהוא על פי טיבו ומהותו יחידה נפרדת ועצמאית, המשמש בפועל כיחידה נפרדת למגורים, לרבות מבנים יבילים;

"כללי אמות מידה" - כללי תאגידי מים וביוב (אמות מידה והוראות בעניין הרמה, הטיב והאיכות של השירותים שעל חברה לתת לצרכניה), התשע"א-2011;

"כללי התעריפים" - כללי תאגידי מים וביוב (תעריפים לשירותי מים וביוב והקמת מערכות מים או ביוב), התש"ע-2009;

"כללי מקורות" - כללי המים (תעריפי מים המסופקים מאת מקורות), התשמ"ז-1987;

"כללי קיצוב המים" - כללי המים (השימוש במים באזור קיצוב), התשל"ו-1976;

"כמות מים שנצרכה" - כמות המים שסופקה לנכס, כפי שנמדדה במד מים המותקן בנכס, ובהעדר מד מים - כפי שקבע או אמד ספק המים לנכס או המהנדס, על פי מיטב שפיטתו, בהתבסס על אמות מידה מקובלות ובהן: סוג השימוש במים, אופי השימוש בנכס, שטחו ומספר הנפשות הפוקדות אותו או מצויות בשטחו;

"מד מים" - כהגדרתו בתקנות מדידת מים (מדי מים), התשמ"ח-1988;

"מד שפכים" - מכשיר או מיתקן שאישר מנהל הרשות הממשלתית או מי שמונה לכך על ידיו, המשמש למדידה ולסיכום של כמויות שפכים הזורמים בצינורות;

"מחזיק ביחידת הדיור" - אדם המחזיק ביחידת דיור או בחלק ממנה כבעל, כשוכר, כבר–רשות או בדרך אחרת, למעט אדם המתגורר באורח ארעי בבית מלון, בית הארחה או במיתקני קיט ונופש אחרים;

"מנהל הרשות הממשלתית" - מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב שמונה לפי סעיף 124יט לחוק המים, התשי"ט-1959;

"מט"ש אינטנסיבי" - מיתקן טיהור שפכים הפועל לפירוק בשיטת הבוצה המשופעל באמצעות אנרגיה והכולל ראקטורים ומצללי בטון;

"מט"ש אקסטנסיבי" - מיתקן טיהור שפכים המבוסס על בריכות שיקוע ואיוור;

"מסחר" - לרבות תעשייה ומלונאות;

"מ"ק" - מטר מעוקב;

"מיתקן קדם לטיפול בשפכים" - מיתקן המשמש להקטנת ריכוז המזהמים בשפכים;

"נכס אחר" - נכס שאינו יחידת דיור;

"ספק" - כהגדרתו בכללי קיצוב המים;

"נכס המיועד לצורכי ציבור" - (נמחקה);

"פחת או שיקום" - רכיב הנועד לצורך שמירה על מצבו של הנכס בתקופת הקיים;

"פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)" - פקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור), 1943;

"קומה" - חלל המשתרע בין שתי רצפות סמוכות הנמצאות זו מעל זו, הנמדד על פי גובהו המזערי של אותו חלל כקבוע בפרט 2.03 לחלק ב' בתוספת השנייה של תקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970, ככל שנקבע כזה, ולרבות בנייני עזר, מרתפים, מרפסות, מחסנים, חדרי מדרגות, מעברים, גבליות, מרתפי חניה, חניות מקורות, יציעים, חדרי מעליות, עליות גג וכל שטח אחר בקומה;

"קרן שיקום" - כמשמעותה בסעיף 10;

"ראש הרשות המקומית" - לרבות מי שהוא הסמיך לכך בכתב;

"רשות מקומית" - כל אחת מהרשויות המקומיות המנויות בתוספת הראשונה או חברה המצויה בבעלות מלאה של רשות מקומית כאמור;

"רפת" - מקום שבו מוחזקים ראשי צאן או בקר, לרבות מכון חליבה, מפטמה, סככות, מרבצים וחצרות המתנה;

"שטח בניין" - הסכום של שטחי כל הקומות בבניין ולרבות -

(1) שטחה של בנייה חורגת;

(2) שטחו של בניין או שטחה של תוספת לבניין העתידים להיבנות שאושרה לגביהם בקשה להיתר בנייה - לפי השטח שנקבע בהיתר;

"שטח קומה" - הסכום במ"ר של שטח ההשלכה האופקית של רצפת הקומה, בתוספת השטח שמתחת לקירותיה החיצוניים והפנימיים;

"שטח קרקע" - שטחה הכולל של הקרקע שבנכס לרבות הקרקע שעליה ניצב בניין;

"שלב ביוב" - ביב ציבורי, ביב מאסף ומיתקן טיהור שפכים;

"תכנית" - כהגדרתה בחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965;

"תפעול" - רכיבי אנרגיה, שכר ואחזקה הדרושים לצורך תפעול מערכת הביוב;

"תשלומי פיגורים" - ריבית כאמור בסעיף 31 לכללי אמות מידה.

פרק ב': היטל ביוב

[תיקונים: התשע"א, התשע"ב (מס' 3), התשע"ד, התשע"ד (מס' 2), התשע"ו, התשע"ז (מס' 2)]

(א) בעל נכס, למעט אדמה חקלאית, חייב בתשלום היטל ביוב לרשות המקומית שבתחומה מצוי הנכס בהתקיים אחד מאלה:

(1) הרשות המקומית החלה בהתקנת שלב ביוב אשר ישמש, במישרין או בעקיפין, את הנכס, או רכשה שלב ביוב כאמור;

(2) בסמוך לפני וכתנאי לקבלת היתר בנייה, ובלבד שקיים שלב ביוב המשמש או המיועד לשמש את הנכס, במישרין או בעקיפין, או שהחלו עבודות להתקנת שלב ביוב כאמור;

(3) בנייה חורגת בנכס.

(ב) אופן חישוב ההיטל ושיעורו יהיו כמפורט בתוספת השנייה.

(ג) רשות מקומית תעביר את כל היטלי הביוב שגבתה לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור אלא לכיסוי הוצאות התקנת ביוב או קנייתו.

חדל נכס מלהיות אדמה חקלאית, יהיה בעליו חייב בהיטל ויחולו הוראות סעיף 2.

(א) סכום היטל ביוב בשל בנייה חורגת יהיה לפי הגבוה מאלה:

(1) סכום ההיטל ביום התחלת הבנייה החורגת, כפי שיחליט המהנדס, או ביום שבו החלה הרשות המקומית בהתקנת שלב ביוב כאמור בסעיף 2(א)(1), לפי המאוחר (להלן - מועד התגבשות החיוב), בתוספת תשלומי פיגורים ממועד התגבשות החיוב;

(2) הועלה תעריף ההיטל לאחר מועד התגבשות החיוב - סכום ההיטל במועד עדכון התעריף בתוספת תשלומי פיגורים מהמאוחר מבין המועדים האלה:

(1) מועד עדכון התעריף;

(2) חמש שנים טרם המועד שבו התגלתה הבנייה החורגת.

(ב) שולם היטל בעד בנייה חורגת ונהרס חלק הנכס המהווה בנייה חורגת ב–5 השנים ממועד התגבשות החיוב, תשיב הרשות המקומית שבתחומה מצוי הנכס שנעשתה בו בנייה חורגת לבעל הנכס את ההיטל ששולם, בניכוי 20% מסכום ההיטל בעבור כל שנה או חלק ממנה, בצירוף הפרשי הצמדה.

אושר הבנייה חדשה תחת בניין שנהרס ואשר שולם בעדו היטל בשל שלב ביוב, יחושב ההיטל בעד שלב הביוב בעד הבנייה החדשה על בסיס שטח הבנייה החדשה, בניכוי שטח הבניין שנהרס.

הסתיימה בנייתו של בניין ונוכחה הרשות המקומית שבתחומה מצויה בניין כי השטח הבנוי בפועל שונה מהשטח שלפיו חויב בעל הנכס בתשלום היטל ביוב, תשיב לבעל הנכס או תגבה ממנו, לפי העניין, את סכום ההפרש הנובע מהפער בין השטחים כאמור.

(א) ראש רשות מקומית ימסור לבעל נכס המצוי בתחום הרשות המקומית החייב בהיטל ביוב, דרישת תשלום בכתב המפרטת את סכום ההיטל שבעל הנכס חייב בו, את הפרטים ששימשו יסוד לחישוב ההיטל לפי פרק זה ואת מועד התשלום (בסעיף זה - דרישת תשלום).

(ב) דרישת תשלום תימסר במועד שבו מתקיים אחד התנאים שבסעיף 2(א)(19 ו–(2) או במועד שבו נודע לרשות המקומית על הבנייה החורגת, לפי העניין (להלן - מועד החיוב המקורי).

(ג) לא נמסרה מסיבה כלשהי דרישת תשלום במועד החיוב המקורי, רשאית הרשות המקומית למסור את דרישת התשלום בכל מועד אחר טרם מתן תעודת העברה לרשם המקרקעין או טרם מתן אישורה לצורך העברת זכויות חכירה במינהל מקרקעי ישראל; במקרה זה יהיה סכום החיוב בדרישת תשלום שנמסרה בשל קיום התנאי שבסעיף 2(א)(1) או (2) - על בסיס תעריפי ההיטל כפי שהיו בתוקפם במועד החיוב המקורי בצירוף הפרשי הצמדה, ובדרישת תשלום שנמסרה בשל קיום התנאי שבסעיף 2(א)(3) - כאמור בסעיף 4(א).

(ד) דרישת תשלום שנמסרה -

(1) בשל קיום התנאי שבסעיף 2(א)(1) או (3) תיפרע בתוך שלושה חודשים ממועד מסירתה או עד תום שלושים ימים מיום תחילת התקנת שלב הביוב שבשלו הוטל ההיטל, לפי המאוחר;

(2) בשל קיום התנאי שבסעיף 2(א)(2) תיפרע כתנאי להוצאת היתר בנייה ולא יאוחר מ–7 ימים ממועד מסירתה.

(ה) אין בפגם שנפל בדרישת תשלום או באי–מסירתה במועדים הנקובים בסעיף קטן (ב) כשל עצמם, כדי לגרוע מחובת בעל נכס לשלם היטל ביוב.

(ו) לא התאפשר חיבורו של נכס לביוב, רשאי המהנדס לדחות את תשלום ההיטל בעד אותו נכס, ובלבד שמועד תשלום ההיטל יחול לא יאוחר מהיום שבו ניתן לחבר את הנכס למערכת הביוב, לפי קביעת המהנדס.

פרק ג': אגרת ביוב

(א) מחזיק בנכס המחובר לביוב ישלם לרשות המקומית שבתחומה מצוי הנכס אגרת ביוב כמפורט בתוספת השלישית המחושבת לפי מטר מעוקב מים. הרשות המקומית תודיע למחזיק בנכס על שלבי הביוב המשמשים את הנכס ושאותם היא מתחזקת.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), במקרים המפורטים בסעיפים קטנים (ב1) עד (ב5), אגרת הביוב ליחידת דיור תחושב לפי מטר מעוקב שפכים כמפורט בתוספת השלישית.

(ב1) כמויות המים המרביות לצורך חיוב יחידת דיור באגרת הביוב ברשויות המקומיות המנויות בתוספת השלישית, בעד תקופה המתחילה ב–1 באפריל בכל שנה ומסתיימת ב–30 בנובמבר באותה שנה (להלן - תקופת החיוב), יחושבו לפי כמויות מים ממוצעות יומיות שנמדדו בתקופה המתחילה ב–1 בדצמבר בשנה הקודמת לתקופת החיוב ומסתיימת ב–31 במרס בשנה שבה תקופת החיוב (להלן - תקופת החורף), במכפלה של סך כל הימים בתקופת החיוב (להלן - כמות מים לחיוב בתקופת הקיץ) או כמות המים שנקראה במד–המים של המחזיק ביחידת דיור בתקופת החיוב, לפי הנמוך מביניהם.

(ב2) כמויות המים לצורך חיוב יחידת דיור באגרת הביוב ברשויות המקומיות המנויות בתוספת השלישית בעד תקופת החורף, יחושבו לפי כמות המים שנקראה במד המים של המחזיק ביחידת דיור בתקופת החורף במכפלה של 0.9.

(ב3) מחזיק ביחידת דיור ברשויות המקומיות המנויות בפרטים 18, 43 ו–48 בתוספת הראשונה או מחזיק ביחידת דיור ברשויות מקומיות שייכללו בתחום קו מיעוט משקעים כמשמעותו בסעיף 8ד(3) לכללי קיצוב המים, רשאי להגיש לרשות המקומית בקשה להפחתת כמויות המים לצורך חיובו באגרת ביוב בעקבות השקיית גינון באמצעות בקשה הערוכה לפי טופס 1 הקבוע בתוספת השישית; ניתן למלא טופס כאמור גם בטופס אלקטרוני דרך קישור באתר האינטרנט של הרשות המקומית.

(ב4) מצאה רשות מקומית כי כמות המים לחיוב מחזיק ביחידת דיור אינה משקפת את שימושיו ביחידת הדיור, רשאית היא לדרוש ממנו להגיש בקשה לצורך חיובו באגרת הביוב באמצעות בקשה הערוכה לפי טופס 1 הקבוע בתוספת השישית; בדרישה כאמור יצוין כי ניתן למלא טופס כאמור גם בטופס אלקטרוני דרך קישור באתר האינטרנט של הרשות המקומית; לדרישה כאמור יצורפו נימוקי הרשות המקומית.

(ב5) אין באמור בסעיפים קטנים (ב1) עד (ב4) לגרוע מזכותו של מחזיק ביחידת דיור ברשויות המקומיות המנויות בתוספת השלישית לפעול להפחתת אגרת הביוב לפי סעיף 11.

(ב6) (נמחק).

(ג) רשות מקומית תעביר את כל אגרות הביוב שגבתה, למעט סכומים שהועברו לקרן שיקום, לחשבון נפרד שבבעלותה ולא תעשה כל שימוש בכספים שבחשבון כאמור אלא לכיסוי הוצאות אחזקת ביוב.

(א) ספק ימסור לרשות המקומית, לפי דרישתה, כל נתון ופרט מידע לצורך קביעת כמות המים שנצרכה בנכס המצוי בתחומו ובכלל זה מידע כמפורט ובאופן האמור בסעיפים 6(ב) ו–(ד) לכללי קיצוב המים, בהתאמה.

(ב) לא התקבל מידע כאמור בסעיף קטן (א) בידי הרשות המקומית בחלוף 30 ימים ממועד הדרישה לפי סעיף קטן (א), או במקרים שבהם התקבל בידה מידע חלקי שאינו מאפשר חיוב המחזיק בנכס והספק סירב להשלים את המידע הדרוש לרשות המקומית לצורך החיוב, תפנה הרשות המקומית לרשות בכתב ותיידע אותה בכך, תוך צירוף כל המסמכים המצויים בידה בעניין ובכלל זה העתקים מפניותיה לספק והתייחסות הספק.

(א) נוכחה הרשות, לאחר בחינת פניית רשות מקומית לפי סעיף קטן 9(ב), כי אין באפשרות הרשות המקומית לחייב באגרת ביוב בהעדר המידע הנדרש לצורך כך מהספק, רשאית היא להורות לרשות המקומית לחייב את המחזיקים בנכס, שלגביהם אין המידע הנדרש, באגרת ביוב שתחושב לפי גודל יחידת הדיור או לפי מספר הנפשות המתגוררות בה, או נתוני הנכס האחר, לפי שיקול דעתה ובלבד ששמעה קודם לכן את טיעוני הרשות המקומית בעניין.

(ב) מחזיק בנכס רשאי לפנות אל הרשות המקומית לעדכון כמויות המים לחישוב אגרת הביוב חלף החיוב כאמור בסעיף קטן (א) ובלבד שעמד בכל אלה:

(1) צירף לבקשתו את חשבונות המים הנוגעים לעניין שלפיהם חייב אותו הספק;

(2) צירף כל מסמך אחר בעניין זה לפי דרישת הרשות המקומית;

(3) לא חלפו 12 חודשים מיום שהרשות המקומית הוציאה את דרישת החיוב.

(ג) רשות מקומית שביצעה עדכון בחיוב הצרכן לפי סעיף קטן (ב), תזכה את הצרכן לפי הוראות סעיף 35 לכללי אמות מידה, בשינויים המחויבים, ובמקרה של תוספת לחיוב - תחייב את הצרכן, בצירוף הפרשי הצמדה ממועד התשלום עד מועד הוצאת הודעת החיוב המעודכנת.

(א) רשות מקומית תעביר מכל אגרת ביוב שגבתה, סכום בשיעור כמפורט בתוספת הרביעית, לחשבון נפרד שבבעלותה (להלן - קרן שיקום) ולא תעשה כל שימוש בכספים שבקרן השיקום אלא לכיסוי הוצאות שיקום והחלפה של ביוב.

(ב) לא צוין שיעור ההפרשה לקרן השיקום בתוספת הרביעית, תפריש הרשות המקומית לקרן השיקום 15% מכל אגרת הביוב שגבתה.

רשות מקומית המנויה בתוספת השלישית רשאית להפחית את אגרת הביוב לנכס, בתנאים המפורטים בסעיף 3(ה1) לכללי תאגידי מים וביוב (חישוב עלות שירותי מים וביוב והקמת מערכת מים או ביוב), התש"ע-2009 ((להלן - כללי עלות) ויראו לעניין זה, כאילו בכל מקום, במקום "חברה" נאמר "רשות מקומית".

רשות מקומית תפעל לעניין שפכי מפעלים, כמפורט בכללי תאגידי מים וביוב (שפכי מפעלים המוזרמים למערכת הביוב), התשע"ד-2014 ((להלן - כללי שפכי תעשייה) בשינויים המחויבים, ויראו לעניין זה, כאילו בכל מקום, במקום "חברה" נאמר "רשות מקומית".

(א) דרישה לתשלום אגרת ביוב תיעשה בכתב.

(ב) גבתה רשות מקומית על פי דין אגרה בעד אספקת מים לנכס (להלן - אגרת מים), תשולם אגרת הביוב כתוספת לאגרת המים.

(ג) לא גבתה רשות מקומית אגרת מים, תשולם אגרת הביוב לא יאוחר מהמועד שיצוין בדרישה לתשלום אגרת הביוב; רשות מקומית רשאית לצרף את הדרישה לתשלום אגרת הביוב כאמור לדרישה לתשלום של חיוב בארנונה המוטלת בשל אותו הנכס.

(ד) חיוב באגרת ביוב לפי סעיפים 8(ב1) עד (ב4) ו–11 לכללים אלה יחושב לפי תעריף למטר מעוקב שפכים כמפורט בתוספת השלישית.

לא שולמה אגרת ביוב לרשות המקומית במועדה, ייווספו עליה תשלומי פיגורים, ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל.

(בוטלה).

פרק ד': הוראות שונות

(תיקון התשע"ה)

(א) הסכומים הנקובים בתוספת השנייה והשלישית יעודכנו ב–1 בינואר של כל שנה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי.

(ב) בתקנה זו -

"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;

"המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולעניין העדכון הראשון שלאחר פרסומם של כללים אלה, המדד של חודש יוני 2010.

(א) הרשות תברר תלונות של מחזיק ביחידת דיור או מחזיק בנכס אחר בתחום הרשות המקומית לעניין תשלומים לפי כללים אלה, לפי סעיף 101(ב) לחוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, כפי שהוחל לעניין כללים אלה בסעיף 15(ב) לחוק.

(ב) רשות מקומית תפעל לפי הוראות הרשות בבירור תלונה לפי סעיף קטן (א), לרבות לעניין הקפאת הליכים או עיכוב ביצוע.

(ג) הוראה להקפאת הליכים או לעיכוב ביצוע כאמור בסעיף קטן (ב) תינתן רק במקרים שבהם סברה הרשות, לאחר בחינה ראשונית של התלונה, כי הנסיבות מצדיקות הוראה כאמור; הוראה כאמור תוגבל ל–3 חודשים, אך היא ניתנת להארכה לתקופות נוספות של 3 חודשים בכל פעם, כל עוד הצורך בהקפאת ההליכים קיים.

(א) תחילתם של כללים אלה ב–1 בחודש שלאחר יום פרסומם והם יחולו על רשויות מקומיות המנויות בתוספת הראשונה, למעט הוראות פרק ב' שיחולו על רשויות מקומיות המנויות בתוספת השנייה, בלבד.

(ב) החובה לשלם היטל ביוב לפי סעיף 2, תחול -

(1) על בעל נכס שהרשות המקומית החלה בהתקנת שלב ביוב אשר ישמש אותו, כאמור בסעיף 2(א)(1), לאחר תחילתם של כללים אלה;

(2) על מי שהגיש בקשה לקבלת היתר בנייה, כאמור בסעיף 2(א)(2), לאחר תחילתם של כללים אלה;

(3) על בעל נכס שנעשתה בו בנייה חורגת, אשר נמסרה לו לראשונה דרישה לתשלום היטל לפי סעיף 7(א) לאחר תחילתם של כללים אלה.

כללים אלה יעמדו בתוקפם עד י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017) או עם תחילתם של כללים להקמת מערכות מים וביוב מכוח סעיף 112(א) לחוק המים, התשי"ט-1959, וסעיף 15א(ב) לחוק, לפי המוקדם.

(א) על אף האמור בסעיף 14(א), רשות מקומית שבמועד תחילתם של כללים אלה השתמשה במד שפכים כדי למדוד את כמות השפכים שמקורם בנכס המצוי בתחומה (להלן - רשות מודדת), תהיה רשאית להשתמש באותו סוג מד שפכים לתקופה שלא תעלה על תשעה חודשים ממועד תחילתם של כללים אלה, בלא צורך באישור הממונה.

(ב) מהנדס של רשות מודדת יפנה לממונה, בתוך שלושה חודשים ממועד תחילתם של כללים אלה, בבקשה לאשר את סוג מד השפכים שבו נעשה שימוש ברשות המודדת, ויחולו הוראות סעיף 14(ב) ו–(ג), ואולם לעניין סעיף 14(ג) תהיה תקופת ההודעה שישה חודשים.

(א) האמור בכללים אלה אינו בא לגרוע מסמכויות הרשויות המקומיות על פי כל דין אלא להוסיף עליהן.

(ב) (בוטלה).

(ב1) (בוטלה).

(ג) (בוטלה).

התעריף של היטל ביוב של רשות מקומית שאינה מופיעה בתוספת השנייה יהיה התעריף הנקוב בחוק העזר שלה; התעריף של אגרת ביוב של רשות מקומית שאינה מופיעה בתוספת השלישית יהיה התעריף הנקוב בחוק העזר שלה.

על אף האמור בסעיף 11א, לעניין הגדרת שפכים חריגים ואסורים, אופן חיובם, מספר הדיגומים, המרכיבים שיידגמו, מיקום נקודת הדיגום, סוג הדיגום, חישוב כמויות המים או השפכים לחיוב והתעריפים לחיוב, יחולו על רפתות המצויות בתחום הרשויות המקומיות המנויות בתוספת הראשונה שבהן פועל מיתקן קדם לטיפול בשפכים, הוראותיה של התוספת החמישית.

תוספת ראשונה

[תיקונים: התשע"א, התשע"ב, התשע"ב (מס' 3), התשע"ג]

(סעיפים 1 ו–16)

כללים אלה יחולו על כל אחת מהרשויות האלה:

1. המועצה האזורית אל בטוף;

2. המועצה האזורית אל קסום;

3. המועצה האזורית אלונה;

4. המועצה האזורית אשכול;

5. המועצה האזורית באר טוביה;

6. המועצה האזורית בוסתן אל מרג;

7. המועצה האזורית בני שמעון;

8. המועצה האזורית ברנר;

9. המועצה האזורית גדרות;

10. המועצה האזורית גולן;

11. המועצה האזורית גזר;

12. המועצה האזורית גן רווה;

13. המועצה האזורית דרום השרון;

14. המועצה האזורית הגלבוע;

15. המועצה האזורית הגליל העליון;

16. המועצה האזורית הגליל התחתון;

17. המועצה האזורית זבולון;

18. המועצה האזורית חבל אילות;

19. המועצה האזורית חבל יבנה;

20. המועצה האזורית חבל מודיעין;

21. המועצה האזורית חוף אשקלון;

22. המועצה האזורית חוף הכרמל;

23. המועצה האזורית חוף השרון;

24. המועצה האזורית יואב;

25. המועצה האזורית לב השרון;

26. המועצה האזורית לכיש;

27. המועצה האזורית מבואות החרמון;

28. המועצה האזורית מגידו;

29. המועצה האזורית מטה אשר;

30. המועצה האזורית מטה יהודה;

31. המועצה האזורית מנשה;

32. המועצה האזורית מעלה יוסף;

33. המועצה האזורית מרום גליל;

34. המועצה האזורית מרחבים;

35. המועצה האזורית משגב;

36. המועצה האזורית נווה מדבר;

37. המועצה האזורית נחל שורק;

38. המועצה האזורית עמק הירדן;

39. המועצה האזורית עמק המעיינות;

40. המועצה האזורית עמק חפר;

41. המועצה האזורית עמק יזרעאל;

42. המועצה האזורית עמק לוד;

43 . המועצה האזורית ערבה תיכונה;

44. המועצה האזורית רמת נגב;

45. המועצה האזורית שדות נגב;

46. המועצה האזורית שער הנגב;

47. המועצה האזורית שפיר;

48. המועצה האזורית תמר.

תוספת שנייה3

[תיקונים: התשע"א, התשע"א (מס' 2), התשע"ב, התשע"ב (מס' 2), מס' 3, התשע"ג, התשע"ד (מס' 3), התשע"ה, התשע"ו]

(סעיפים 2(ב) ו–16)

תוספת שלישית4

[תיקונים: התשע"א, התשע"א (מס' 2), התשע"ב, התשע"ב (מס' 2), התשע"ג, התשע"ד (מס' 2), (מס' 3), התשע"ה, התשע"ה (מס' 2), התשע"ו]

(סעיף 8(ב))

תוספת רביעית5

(תיקונים: התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד (מס' 3), התשע"ה, התשע"ו)

(סעיף 10)

שיעור הכספים שתעביר רשות מקומית לקרן שיקום

תוספת חמישית5

[תיקון התשע"ב (מס' 3), התשע"ג, התשע"ד, התשע"ד (מס' 2), התשע"ו]

(סעיף 19(ב))

תוספת שישית5

[תיקונים: התשע"א, התשע"ג, התשע"ד (מס' 2)]

(סעיף 91(ב))

(בוטלה)

תוספת שביעית

[תיקונים: התשע"א, התשע"ב, התשע"ב (מס' 3), התשע"ג]

(סעיף 19(ב1))

(בוטלה)

ז' בתשרי התשע"א (15 בספטמבר 2010)

אורי שני

יושב ראש מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב

1.	הגדרות
	פרק ב': היטל ביוב
2.	היטל ביוב
3.	נכס שחדל להיות אדמה חקלאית
4.	היטל בשל בנייה חורגת
5.	בנייה חדשה תחת בניין שנהרס
6.	עדכון היטל בגמר בנייה
7.	דרישה לתשלום היטל
	פרק ג': אגרת ביוב
8.	אגרת ביוב
9.	חובת מסירת מידע
9א.	חיוב לפי הערכה
10.	קרן שיקום
11.	הפחתה בשל כמות השפכים
11א.	חיוב בשל שפכי מפעלים
12.	דרישה לתשלום אגרה
13.	פיגור בתשלום אגרת ביוב
14.	שימוש במד שפכים
	פרק ד': הוראות שונות
15.	הצמדה למדד
15א.	בירור תלונות
16.	תחילה ותחולה
17.	תוקף
18.	הוראות מעבר
19.	שמירת דינים
19א.	תעריפים מיוחדים ברשויות מקומיות
19ב.	סייג לתחולה