חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 1

"דמי פיגורים" ו"ריבית שקלית" - כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;

(1) הגנה ושמירה על עניינם של המבוטחים, העמיתים ולקוחות הגופים המפוקחים;

(2) הבטחת היציבות והניהול התקין של הגופים המפוקחים;

(3) קידום התחרות במערכת הפיננסית, ובמיוחד בשוק ההון הביטוח והחיסכון;

(4) עידוד חדשנות טכנולוגית ועסקית בפעילותם של הגופים המפוקחים, בשים לב לתפקידי הרשות לפי פסקאות (1) עד (3).

(ב) בביצוע תפקידיה תביא הרשות בחשבון את המדיניות הכלכלית של הממשלה.

(ג) בתחום החיסכון הפנסיוני ובתחום ביטוח הבריאות והסיעוד תפעל הרשות בהתאם למדיניות הממשלה בהחלטותיה.

(ב) עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות הממונה ובפיקוחו.

(א1) הממונה ימונה לתקופת כהונה אחת של חמש שנים.

(א2) הודעה על מינוי הממונה תפורסם ברשומות.

(א3) הממונה יהיה מנהל הרשות.

(ב) הממונה רשאי, לצורך ביצוע תפקידו, ולאחר התייעצות עם הועדה, ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם וניהולם של מבטחים ושל סוכני ביטוח, של נושאי משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכל כדי להבטיח את ניהולם התקין ואת השמירה על ענינם של המבוטחים או של הלקוחות, כדי למנוע פגיעה ביכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל המבטחים או סוכני הביטוח או לסוג מסוים מהם.

(ג) (בוטל).

(ב) הועדה תהיה בת שבעה חברים שימונו מקרב הציבור ומקרב עובדי המדינה, ויחולו לענין הרכב הועדה הוראות אלה:

(1) אחד מחברי הועדה יהיה היועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו;

(2) אחד מחברי הוועדה ימונה מקרב עובדי המדינה הבכירים;

(3) (נמחקה);

(4) שלושה מחברי הועדה יהיו אנשי משק וכלכלה, או אנשי סגל או מי שהיו אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה, שהם בעלי ניסיון או השכלה בתחום הביטוח או קופות הגמל ואולם לא ימונו כחברים בוועדה יותר משני אנשי משק וכלכלה או פחות מאיש משק וכלכלה אחד; חברי הוועדה האמורים לא יעסקו בעסקי ביטוח או קופות גמל, בייעוץ או בשיווק פנסיוני או בהפעלת מערכת סליקה פנסיונית מרכזית;

(5) אחד מחברי הוועדה יהיה המפקח על הבנקים או נציגו;

(6) אחד מחברי הוועדה יהיה יושב ראש רשות ניירות ערך או נציגו.

(ג) שר האוצר ימנה אחד מחברי הועדה ליושב ראש הועדה ואחד מהם לסגן היושב ראש; היושב ראש וסגנו לא יהיו מקרב עובדי המדינה.

(ד) הועדה תתכנס לבקשת יושב ראש הועדה או לבקשת הממונה, ותכלול בסדר יומה כל נושא שבסמכותה על פי בקשת יושב הראש או הממונה.

(ה) שלושה חברי הועדה וביניהם היושב ראש או סגן היושב ראש, והיועץ המשפטי של משרד האוצר או נציגו, יהיו מנין חוקי בישיבותיה.

(ו) בסעיף זה, "עובד המדינה" - לרבות עובד בתאגיד שהוקם בחוק.

(ז) לא ימונה לחבר הוועדה מי שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה או מי שהוגש נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן בעניינו פסק דין סופי.

(ח) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.

(ט) חבר הוועדה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות הוועדה, אם הנושא עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר הוועדה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו; חבר הוועדה לא יטפל במסגרת תפקידו בוועדה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות הוועדה.

(י) נודע לחבר הוועדה כי הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ח) או (ט), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה; היה חבר הוועדה כאמור יושב ראש הוועדה - יודיע על כך בהקדם האפשרי לשר.

(יא) בסעיף זה -

(ב) הודעה על מינוי ועל פקיעת כהונה של חבר הועדה, יושב-ראש או סגן יושב-ראש תפורסם ברשומות.

(ב) חבר הועדה שתקופת כהונתו תמה יכול שיתמנה מחדש.

(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;

(2) נבצר ממנו דרך קבע, לדעת שר האוצר, למלא תפקידו;

(3) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר הוועדה, או שהוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.

(ב) עובד המדינה שנתמנה להיות חבר הועדה תפקע כהונתו כאשר יחדל להיות עובד המדינה.

(ב) החלטות הוועדה יתקבלו במניין של ארבעה מחבריה לפחות.

(ג) השר רשאי לקבוע שלחברי הועדה שאינם עובדי המדינה יוחזרו מאוצר המדינה הוצאות הכרוכות במילוי תפקידם.

(ב) לא יעסוק מבטח אלא בענפי הביטוח הנקובים ברשיונו.

(ג) מי שעיקר עיסוקו בביטוח מחוץ לישראל, ואינו עוסק בישראל אלא בביטוח משנה, לא ייחשב כעוסק בביטוח לענין חוק זה אלא אם הוא חברה שהואגדה בישראל.

(1) לחברה כהגדרתה בחוק החברות - רשיון מבטח ישראלי;

(2) לתאגיד חוץ רשום בישראל העוסק בביטוח במדינת חוץ ונתון לפיקוח של שלטונות מדינת החוץ - רשיון מבטח חוץ.

(א1) הממונה לא ייתן רשיון מבטח לחברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה שאינה קופת ביטוח ואינה קופת גמל לחיסכון, אלא אם כן מתקיימים בה, נוסף על התנאי שבסעיף קטן (א)(1), התנאי המפורט בסעיף 4(א)(4) לחוק הפיקוח על קופות גמל, ותנאים אלה:

(1) עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קופות גמל שאינן קופות ביטוח, ואולם -

(א) אין היא רשאית להחזיק אמצעי שליטה במבטח שקיבל רשיון כאמור בסעיף קטן זה;

(ב) רשאית היא להחזיק אמצעי שליטה בסוכן תאגיד שבידו רשיון לעסוק בענפי ביטוח שאישר הממונה, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהיא מחזיקה במלוא אמצעי השליטה בו;

(ג) רשאית היא לעסוק בעיסוק אחר שאישר הממונה, בכפוף לתנאים שאישר, ובלבד שהתקיים באותו עיסוק האמור בסעיף 4(א)(2) לחוק הפיקוח על קופות גמל;

(2) לעניין חברה המבקשת לנהל קופת גמל לקצבה - היא לא תנהל יותר מקרן חדשה מקיפה אחת.

(ב) ברשיון מבטח ייקבעו ענפי הביטוח שבהם מורשה בעל הרשיון לעסוק.

(ג) הודעה על מתן רשיון מבטח ועל הענפים שבהם הורשה המבטח לעסוק תפורסם ברשומות.

(ד) השר רשאי לקבוע הוראות לענין עיסוק בלעדי כאמור בסעיף קטן (א1)(1).

(1) ענפי הביטוח שלגביהם מבוקש הרשיון;

(2) פירוט תכניות הביטוח ותנאי הביטוח המוצעים;

(3) פירוט תעריפי דמי הביטוח המוצעים והתשלומים האחרים שייגבו מן המבוטחים;

(4) דוגמאות של פוליסות, של טפסי הצעת ביטוח ושל טפסים אחרים שהמבקש ישתמש בהם;

(5) פרטים בדבר הסדרי ביטוח המשנה המוצעים;

(6) העתק מאושר ממסמכי ההתאגדות שבתוקף;

(7) רשימת נושאי המשרה;

(8) רשימת בעלי אמצעי השליטה לרבות נושאי המשרה ובעלי אמצעי השליטה בהם - אם הם תאגידים, או האנשים שהם פועלים כשלוחים או כנאמנים בשבילם - אם הם יחידים;

(9) פרטים בדבר האמצעים הכספיים של המבקש.

(ב) בקשה לרשיון מבטח חוץ תכלול, בנוסף לאמור בסעיף קטן (א), נתונים כאמור בפסקאות (6) עד (8) לגבי התאגיד אשר ייצג אותו בישראל.

(ג) הממונה רשאי לדרוש מן המבקש נתונים ומסמכים נוספים ככל הדרוש לדעתו לשם דיון בבקשה.

(1) תכניות הפעולה של המבקש וסיכוייו להגשימן;

(2) התאמתם של נושאי המשרה בתאגיד המבקש, ובמקרה של מבטח חוץ - של מנהליו ומורשיו בישראל, לתפקידם;

(3) האמצעים הכספיים של התאגיד המבקש;

(4) האמצעים הכספיים והרקע העסקי של בעלי אמצעי השליטה בתאגיד המבקש;

(5) תכניותיו של המבקש לענין ביטוח משנה ולענין צוות עובדים מקצועיים וסיכוייו להגשימן;

(6) תרומת מתן הרשיון לתחרות בשוק ההון, ובמיוחד לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו;

(7) המדיניות הכלכלית של הממשלה;

(8) טעמים שבטובת הציבור.

(ב) לא יסרב הממונה לתת רשיון מבטח לתאגיד שמתקיימים בו התנאים המפורטים בסעיף 15, אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לתאגיד הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.

(1) המבטח ביקש ביטול רשיונו;

(2) המבטח החליט על פירוקו מרצון;

(3) ניתן צו לפירוק המבטח או למינוי כונס נכסים עליו;

(3א) חדל להתקיים במבטח תנאי מהתנאים למתן הרשיון;

(4) המבטח הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או חדל להתקיים בו תנאי כאמור;

(5) המבטח הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל שניתנה לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו;

(6) חלפו שנתיים מיום מתן הרשיון והמבטח לא החל בניהול עסקים בהיקף המצדיק לדעת הממונה המשך החזקת הרשיון, או שהמבטח הפסיק לנהל עסקים בהיקף כאמור במשך תקופה של שנתיים;

(7) טעמים שבטובת ציבור המבוטחים מצדיקים ביטולו של הרשיון.

(ב) לא יבטל הממונה רשיון מבטח מהטעמים המנויים בסעיף קטן (א)(4), (5) או (7), אלא לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה בדרך שהורתה.

(ג) הודעה על ביטול רשיון מבטח תפורסם ברשומות.

(ב) הממונה רשאי ליתן למי שרשיונו בוטל הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר נראה לו נחוץ כדי להגן על המבוטחים; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרשיונו בוטל מאחריותו להתחייבות שנתן לפני ביטול הרשיון.

(1) יש בידו רשיון לפי סימן זה - בהתאם לתנאי הרשיון;

(2) הוא יועץ פנסיוני - ובלבד שהעיסוק בתיווך נעשה כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, על פי הסכם ייעוץ פנסיוני כמשמעותו בסעיף 27 לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, שנערך בהתאם להוראות החוק האמור.

(ב) (בוטל).

(ב) יחיד כשיר לקבל רשיון סוכן אם נתקיימו בו אלה:

(1) הוא תושב ישראל;

(2) הוא בגיר;

(3) עבר תקופת התמחות ועמד בבחינות;

(4) הוא לא הורשע בעבירה שלדעת הממונה מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח.

(ג) הממונה לא יתן רשיון סוכן ליחיד, על אף כשירותו -

(1) אם הוא הוכרז פושט רגל וטרם ניתן לו הפטר;

(2) אם הוא הוכרז פסול דין;

(3) אם הוא יועץ השקעות;

(4) אם הוא יועץ פנסיוני.

(ג1) הממונה רשאי לסרב לתת רשיון סוכן ליחיד, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיף קטן (ב), אם התקיים לגביו אחד מאלה:

(1) הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור בסעיף קטן (ב)(4) וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו, או מתנהלת נגדו חקירה פלילית בשל חשד לביצוע עבירה כאמור, ובלבד שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני מתן ההחלטה;

(2) הממונה סבר, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש כסוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.

(ד) שר האוצר רשאי להתקין תקנות בדבר הכשרה, התמחות ובחינות של סוכני ביטוח, בדבר מתן ערבויות לאחריותם, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת - בדבר פטור מחובת התמחות או בחינות.

(ב) בקשה לרשיון לתאגיד רשאי להגיש מי שנתמלאו בו תנאים אלה:

(1) הוא תאגיד שנרשם על פי דין בישראל;

(2) שם התאגיד מורה כי עיסוקו בסוכנות ביטוח;

(3) העוסקים בשמו בתיווך, ובשותפות - כל השותפים שאינם שותפים מוגבלים, הם בעלי רשיון סוכן;

(4) מנהל העסקים וכל מנהל משרד או סניף שלו הם בעלי רשיון סוכן ועיקר עיסוקם בניהול התאגיד, המשרד או הסניף.

(ג) הממונה לא ייתן רשיון סוכן לתאגיד, על אף כשירותו, אם הוא יועץ השקעות או יועץ פנסיוני.

(ד) בבואו ליתן רשיון סוכן לתאגיד ישקול הממונה, בין השאר, את תרומת מתן הרישיון לתחרות במשק הביטוח ולרמת השירות בו.

(ה) החלטת הממונה שלא ליתן רשיון סוכן לתאגיד אף אם התקיימו לגביו התנאים הקבועים בסעיף קטן (ב), למעט החלטה כאמור בשל האמור בסעיף קטן (ג) או בסעיף 28א, תתקבל לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה למבקש הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה.

(ב) מי שקיבל רשיון סוכן מתמחה רשאי לעשות פעולת תיווך אם מאמנו נתן מראש אישור לפעולה.

(ג) הוראות סעיפים 28, 29, 55 עד 59, 85(ג) ו-99 יחולו גם לגבי סוכן מתמחה.

(2) ברשיון סוכן ביטוח בענף כללי, יפורטו תחומי הביטוח שבהם רשאי סוכן הביטוח לעסוק מבין התחומים שבענף ביטוח כללי.

(3) בסעיף זה -

(ב) לא יעסוק סוכן ביטוח אלא בתיווך בענפי הביטוח המפורטים ברשיונו.

(1) יועץ פנסיוני;

(2) יועץ השקעות;

(3) ארגון עובדים או ארגון מעבידים;

(4) תאגיד בנקאי, למעט בנק או בנק חוץ כאמור בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981;

(5) מי ששולט באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4);

(6) מי שמחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה ביועץ פנסיוני או ביועץ השקעות;

(7) מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (6);

(8) מי שמועסק בידי כל אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (7);

(9) מי שאחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3) או מי ששולט באחד מהם, הוא בעל ענין בו, למעט מי שתאגיד בנקאי הוא בעל ענין בו אף אם התאגיד הבנקאי הוא יועץ פנסיוני או יועץ השקעות;

(10) מועדון צרכנים; לענין זה, "מועדון צרכנים" - תאגיד, שותפות, או ארגון שמטרתם ניהול משא ומתן בשם החברים בו לשם התקשרות עם ספק של מצרך או שירות.

(1) בעל הרשיון ביקש ביטול רשיונו;

(2) אם בעל הרשיון הוא תאגיד - ניתן צו לפירוקו או למינוי כונס נכסים עליו או הוא החליט על פירוקו מרצון, ואם הוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים או צו הכרזה על פשיטת רגל וטרם ניתן לו הפטר, או שהוכרז פסול דין;

(3) בעל הרשיון הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון או שחדל להתקיים בו תנאי מהותי כאמור;

(4) בעל הרשיון הפר הוראות חיקוק או הוראת מינהל לפי חוק זה הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו או במקצועיותו;

(5) בעל הרשיון הפר הסכם כאמור בסעיף 30 בענינים הקבועים בסעיף האמור או על פיו;

(6) הוא הורשע בעבירה שלדעת הממונה מפאת מהותה, חומרתה, או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח או הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו;

(7) הממונה סבר כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש סוכן ביטוח, בשים לב לדרישות המקצוע.

(ב) לא יבוטל רשיון סוכן אלא אם ניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו, ולענין ביטול רשיון לפי פסקאות (4) ו–(7) - לאחר התייעצות בועדה ולאחר שניתנה לסוכן הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה.

(ג) היה הממונה סבור שנסיבות הענין וטובת הציבור מחייבים זאת, רשאי הוא להתלות רשיון סוכן לתקופה שלא תעלה על 30 ימים; הממונה רשאי, לאחר שניתנה לסוכן הזדמנות סבירה להשמיע טענותיו, להאריך את תקופת ההתליה לתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

(ד) בוטל או הותלה רשיון סוכן - יחדל מיד מי שהיה בעלו לעסוק בתיווך.

(ה) הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות לסוכן שרשיונו בוטל לפעול לחיסול עסקי הביטוח שלו, באופן שיורה.

(1) להחזיק כספים שגבה ממבוטחים בחשבון נפרד שינוהל על ידו כנאמן של המבטח, כפי שיורה הממונה;

(2) להעביר למבטח עד ליום ה-15 בכל חודש או עד למועד מוקדם יותר שעליו הורה הממונה לגבי סוגים של חוזי ביטוח כפי שהורה, כספים שגבה ממבוטחים בחודש הקודם.

(ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על תיווך בענפי ביטוח או בסוגי ביטוח שקבע שר האוצר בצו, לאחר התייעצות בועדה; על העוסק בתיווך כאמור יחולו הוראות סעיף 96.

"מבטח" - לרבות תאגיד שמתקיימים בו שניים אלה:

(1) הוא מחזיק יותר מחמישים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח פלוני;

(2) יותר מעשרה אחוזים מכלל נכסיו הם אמצעי שליטה במבטחים או בסוכני ביטוח;

"נכסי החיסכון לטווח ארוך" - הנכסים כמפורט להלן:

(1) נכסי קופות גמל, למעט קרנות ותיקות וקופות גמל מרכזיות לפיצויים או קופות גמל מרכזיות לדמי מחלה;

(2) הנכסים המוחזקים על ידי מבטחים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה בביטוח חיים;

(3) הנכסים המוחזקים על ידי מבטחים לכיסוי התחייבויותיהם לפי תכניות לביטוח חיים המעניקות למבוטח תשואה מובטחת, ושהמבטח אינו זכאי בשל הכספים המופקדים בהם, או בשל חלק מהם, לאיגרות חוב מיועדות;

"סוכן תאגיד" - לרבות יועץ פנסיוני שהוא תאגיד, העוסק בתיווך לפי סעיף 24(א)(2).

(א1) לא יסכים אדם עם אחר לעניין הצבעתם למינוי דירקטור במבטח, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, אלא על פי היתר שנתן הממונה; הוראה זו לא תחול על חבר-מחזיקים כמשמעותו בסעיף 41יא(א)(3)(ג), לעניין הצבעה למינוי דירקטור שהוצע כמועמד על ידם לפי אותו סעיף, וכן על מחזיק אמצעי שליטה שהסכים עם אחר שהאחר יצביע בשמו ומטעמו בלא שיקול דעת, כפי שמחזיק אמצעי השליטה הורה לו, ובלבד שאם האחר מחזיק בעצמו אמצעי שליטה במבטח, לא יצביע בשמו ומטעמו של יותר ממחזיק אחר אחד.

(ב) לא ישלוט אדם במבטח או בסוכן תאגיד אלא על פי היתר שנתן הממונה ובתנאים שקבע; שר האוצר רשאי, מטעמים מיוחדים, לקבוע תנאים נוספים למתן היתרים כאמור.

(ב3) מי שיש לו היתר לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח בעל רישיון כאמור בסעיף 15(א1), לא יינתן לו היתר נוסף לפי סעיף קטן (ב) לשלוט במבטח אחר בעל רישיון כאמור, אלא על פי כללים שקבע הממונה.

(ג) היתר שניתן לפי סעיף זה כוחו יפה גם לגבי כל תאגיד שבשליטתו של בעל ההיתר.

(ג1) לא יחזיק אדם בהחזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, אלא בשל אחד מאלה:

(1) שינוי בשווי השוק של נכסי החיסכון לטווח ארוך, המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו;

(2) שינוי בשווי כלל נכסי החסכון לטווח ארוך;

(3) הצטרפות מבוטחים, או עמיתים כהגדרתם בחוק הפיקוח על קופות גמל, לתכניות ביטוח חיים או לקופות גמל באופן המגדיל את נכסי החסכון לטווח ארוך המנוהלים בידו או בידי הגופים המוסדיים שבשליטתו, למעט הצטרפות כאמור בעקבות התקשרות עם גוף מוסדי אחר או מיזוג עמו.

(ד) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) לא יחולו -

(1) על מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין;

(2) על תאגיד שרכש אמצעי שליטה ממי ששולט בו.

(ה) (בוטל).

(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם המחזיק הוא תושב ישראל.

(ז) הוראות סעיף זה למעט סעיפים קטנים (ב2) ו–(ג1) יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה במבטח כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.

"גוף פיננסי" ו"תאגיד ריאלי" - כהגדרתם בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;

"גוף פיננסי משמעותי" - גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;

(2) מתקיים בו האמור בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;

"רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים" - רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;

"רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים" - רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;

"שולט", בתאגיד ריאלי - לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה בחוק החברות, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;

"תאגיד ריאלי משמעותי" - תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;

(2) מתקיים בו האמור בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על הגבלים עסקיים בסיפה להגדרה "מחזור מכירות קובע" שבסעיף 30(ה) לחוק האמור, תהיה נתונה לממונה;

(3) מתקיים בו האמור בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה להגדרה "אשראי קובע" שבסעיף 30(ה) לחוק האמור, תהיה נתונה לממונה.

(ב) תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח כאמור, ואם המבטח כאמור הוא מבטח בלא שולט - לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו; שר האוצר רשאי לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף החיסכון לטווח ארוך.

(ג) המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה - המחזיק) לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות המבטח, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, או גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.

(ד) שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או החזיק אמצעי שליטה במבטח כאמור, או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי הממונה לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 34(א), בשינויים המחויבים; הוראות סעיף 34(ד) ו–(ה) יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן הממונה הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם למבטח.

(ה) בלי לגרוע מסמכויות הממונה לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה -

(1) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, "שווי כלל הנכסים" - כהגדרתו בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;

(2) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש הממונה מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, "אשראי", "אשראי קובע" ו"מחזור מכירות קובע" - כהגדרתם בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות.

(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בתאגיד שהוא מבטח חוץ, אלא אם כן המחזיק הוא תושב ישראל.

(1) בבעל ההיתר חדל להתקיים תנאי מהותי מתנאי ההיתר או שהוא הפר תנאי כאמור;

(2) בעל ההיתר הוא בעל החזקה מהותית בתחום החיסכון לטווח ארוך, שלא מהטעמים המנויים בסעיף 32(ג1);

(2א) בעל ההיתר הוא תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, המחזיק אמצעי שליטה במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או השולט בו בניגוד להוראות סעיף 32א(ב);

(2ב) בעל ההיתר מחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי וכן שולט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי בניגוד להוראות סעיף 32א(ג);

(3) בעל ההיתר או נושא משרה בו הורשע בעבירה, אשר חומרתה, מהותה או נסיבותיה מצדיקות את ביטול ההיתר או את שינויו;

(4) לענין בעל היתר שהוא תאגיד - ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי–תשלום חוב, ולענין בעל היתר שהוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין;

(5) יש חשש ממשי לפגיעה ביציבותו של המבטח או חשש לפגיעה בטובת הציבור אם לא יבוטל או ישונה ההיתר.

(ב) הממונה לא ישנה או יבטל היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן ניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, ולתקן את ההפרה בתוך תקופה שיקבע הממונה ואשר לא תפחת מ–30 ימים.

(ג) (1) הוגש כתב אישום נגד בעל היתר או נושא משרה בו, בעבירה אשר מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, לדעת הממונה, הרשעה בה היתה מצדיקה ביטול ההיתר או שינויו, רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה, ולאחר שניתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הועדה, בדרך שהורתה, לשנות את ההיתר ולקבוע בו הוראות ותנאים שיחולו בתקופה שיקבע, ואם הוגש כתב אישום כאמור נגד נושא משרה בבעל ההיתר - גם להעביר את נושא המשרה מתפקידו.

(2) הוראות פסקה (1) יחולו גם כשנפתחה חקירה פלילית נגד בעל היתר או נושא משרה בו בעבירה כאמור באותה פסקה, ובלבד שהממונה התייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה.

(1) על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי סעיף 32;

(2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי סעיף 32;

(3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי סעיף 32, לא תבוא במנין הקולות באותה הצבעה;

(4) על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.

(ב) החזיק אדם אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות סעיף 32, רשאי הממונה, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי הוראות סעיף 32.

(ג) הורה הממונה, לפי הוראות סעיף קטן (ב), למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.

(ד) לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראת הממונה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

(ה) מבטח וסוכן תאגיד יעשו כמיטב יכולתם למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות סעיף קטן (ב) וסעיף 32

(א) המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד, ימסור למבטח או לסוכן התאגיד, לפי הענין, ב–1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע הממונה, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע הממונה, לרבות פרטים אלה:

(1) לענין מחזיק שהוא תאגיד - השולטים בו, וכן המחזיקים חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;

(2) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו.

(א1) (1) המחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח בלא שולט, ימסור למבטח דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע הממונה לרבות פרטים אלה:

(א) השולטים בו, ואם אין בו שולטים - המחזיקים עשרה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, וכן הדירקטורים בו;

(ב) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בעבורו;

(ג) לגבי המחזיק לא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח - אם הוא מתנגד לכך שהמבטח יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור בסעיף 37 לחוק ניירות ערך; לא הודיע כאמור, רואים אותו כאילו הסכים לגילוי כאמור, ואולם הוא רשאי בכל עת לאחר מכן להודיע על התנגדותו, והיא תיכנס לתוקף בתום שלושה חודשים ממועד ההודעה בכתב למבטח.

(2) הדיווח לפי פסקה (1) יהיה ביום 1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע הממונה, וכן בכל עת שבה הגיעה ההחזקה בסוג מסוים של אמצעי השליטה לשיעור הטעון דיווח לפי אותה פסקה, ובכל עת שבה פחתה ההחזקה משיעור זה.

(א2) הממונה רשאי להורות למבטח מסוים כאמור בסעיף קטן (א1)(1) לפרסם פרטים כפי שיקבע על המחזיקים באמצעי שליטה בו מעל לשיעור כפי שיקבע, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מאחוז אחד, אף אם התנגדו לגילוי החזקותיהם כאמור בסעיף קטן (א1)(1)(ג), מנימוקים שיפורטו, ובלבד שהוראה כאמור תיכנס לתוקף שישה חודשים לפחות ממועד מתן ההוראה למבטח המסוים.

(ב) הממונה רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם לממונה ישירות ורשאי הוא לקבוע כי פרטים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו–(א1) יימסרו לממונה בלבד, במועדים שיקבע.

(ג) הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה במבטח או בסוכן תאגיד כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.

(ד) בסעיף זה, "מבטח" - כהגדרתו בסעיף 1.

(ב) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת לכל המבטחים או לסוגי מבטחים, הוראות בדבר הון עצמי נוסף על ההון העצמי לפי סעיף קטן (א), הנדרש לשמירת יכולתו של מבטח לקיים את התחייבויותיו וכן הוראות בדבר הרכב ההון העצמי של המבטח.

(ג) הממונה ימסור לוועדת הכספים של הכנסת הודעה על הוראות כאמור בסעיף קטן (ב) והן יקבלו תוקף בתום שלושים ימים מיום מסירת ההודעה כאמור, אם עד אז לא הודיע חבר ועדת הכספים כי הוא מבקש להשיג עליהן (בסעיף זה - דרישה להשגה).

(ד) הוגשה דרישה להשגה, תדון בה ועדת הכספים של הכנסת, ותחליט אם לקבלה או לדחותה בתוך שלושים ימים מיום שהוגשה; קיבלה ועדת הכספים של הכנסת את הדרישה להשגה, תדון בהשגה בתוך שלושים ימים ובתום הדיון תחליט אם לאשר את ההשגה או לדחותה.

(1) סוגי הנכסים שיחזיק מבטח כנגד התחייבויותיו לסוגיהן ושיעוריהם ביחס להתחייבויות;

(2) דרכי החזקת הנכסים שמבטח מחזיק כנגד התחייבויותיו;

(3) המקרים שבהם רשאי מבטח להשקיע בחברת בת שלו, בבעל אמצעי שליטה בו, במבטח אחר או בסוכן ביטוח;

(4) חובת מבטח להחזיק עתודות ביטוח ודרכי חישובן;

(5) עיסוק כמבטח בחוץ לארץ;

(6) השיעור המינימלי של חלק הסיכון שישאו בו מבטחים בישראל;

(7) השיעור המקסימלי של חלק הסיכון שישא בו מבטח;

(8) הלוואות שמבטח רשאי לתת וערבויות שהוא רשאי לערוב, ושיעוריהן.

(ב) (בוטל).

(ג) הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיפרט, להטיל על מבטח פלוני לתקופה מסויימת הגבלות נוספות על אלה שנקבעו בתקנות לפי סעיף קטן (א).

(ד) בלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ג), מבטח לא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי;

לעניין שיעור ההחזקה כאמור לא יימנו החזקות של גוף פיננסי שבשליטת המבטח; בסעיף קטן זה, "תאגיד ריאלי משמעותי" ו"גוף פיננסי" - כהגדרתם בסעיף 32א.

(1) שיעורי דמי הביטוח ותשלומים אחרים שמבטח רשאי לגבות ממבוטחים, לרבות שיעורים מקסימליים ומינימליים ותשלום דמי ביטוח בשיעורים;

(2) חובת מבטח הקובע דמי ביטוח באשראי להודיע למבוטח מראש, בדרך שנקבעה, את דמי הביטוח באשראי ודמי הביטוח במזומן, את שיעור הריבית, על פי חישוב שנתי, שבדמי הביטוח באשראי, ואת שיעורי התשלום של דמי הביטוח באשראי ומועדיהם.

(ב) תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) טעונות אישור ועדת הכספים של הכנסת.

(ב) הוראות לפי סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981.

(ב) הממונה רשאי לדרוש ממבטח שפרט מסויים המובא בפוליסת ביטוח יובלט הבלטה מיוחדת בצורה שיורה.

(ב) נמסרה הודעה לממונה ולא הודיע הממונה או עובד הכפוף לו, עד ערב המועד המבוקש, על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, שלגביהם נמסרה לו ההודעה, רשאי המבטח להנהיג את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, החל במועד המבוקש; הודיע הממונה או עובד הכפוף לו על התנגדותו לתכנית הביטוח, כולה או חלקה, או לשינוי בתכנית הביטוח, כולו או חלקו, עד המועד כאמור, לא ינהיג המבטח את תכנית הביטוח או את השינוי בתכנית הביטוח.

(ג) על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), הממונה רשאי להורות, לגבי ענפי ביטוח מסוימים, לגבי תכניות ביטוח מסוימות או לגבי שינויים מסוימים בתכניות ביטוח -

(1) כי הודעה לממונה תימסר במועד מוקדם מהמועד המבוקש;

(2) כי הודעה לממונה תימסר לאחר מועד הנהגת תכנית הביטוח או השינוי בתכנית הביטוח, לפי העניין, והכול כפי שיורה הממונה;

(3) כי בהתקיים תנאים מסוימים כפי שיורה לא תחול חובה למסור לממונה הודעה על הנהגת תכנית ביטוח או שינוי בתכנית ביטוח;

(4) כי מבטח לא ינהיג תכנית ביטוח או שינוי בתכנית ביטוח, אלא באישור מראש ובכתב מאת הממונה או בהתקיים תנאי שעליו יורה הממונה.

(ד) הממונה רשאי, מיוזמתו ובכל עת, להורות למבטח להפסיק להנהיג תכנית ביטוח או להורות למבטח להנהיג שינוי בתכנית ביטוח, לאחר ששקל את הפגיעה האפשרית במבטח בשל הוראתו כאמור ובשים לב למכלול התנאים בתכנית ולאפשרות להתאימה לשינוי כאמור; הורה הממונה כאמור, יפסיק המבטח להנהיג את תכנית הביטוח או ינהיג את תכנית הביטוח לאחר ביצוע השינוי בה, לפי העניין, בהתאם להוראת הממונה, החל במועד מתן ההוראה או במועד מאוחר יותר שעליו הורה הממונה.

(ה) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ד), הממונה רשאי מטעמים מיוחדים שיירשמו, לאחר ששקל את הפגיעה האפשרית במבטח בשל כך, להורות למבטח כאמור באותו סעיף קטן גם לגבי פוליסות שהוצאו על פי תכנית הביטוח לפני מועד מתן ההוראה, והכול כפי שיורה;

(2) הממונה לא יורה כאמור בפסקה (1) אלא אם כן מצא כי תכנית הביטוח או תנאי בה מקפח או גורם לפגיעה משמעותית או ממשית בעניינם של המבוטחים, והכול בשים לב למכלול תנאי הפוליסה ולנסיבות המקרה, לרבות הנסיבות בעת כריתת חוזה הביטוח;

(3) בטרם יורה הממונה כאמור בפסקה (1), תינתן למבטח הזדמנות לטעון את טענותיו, הממונה יעביר לוועדה את טיעוני המבטח שהובאו לפניו בכתב או את עיקרי הטיעונים, אם המבטח טען את טענותיו לפני הממונה בעל–פה ויורה על החלטתו לאחר התייעצות עם הוועדה;

(4) הוראה לפי סעיף קטן זה לא תחול על מה שבוצע לפי הפוליסה לפני יום מתן ההוראה.

(ו) הממונה רשאי להורות, לגבי כלל ענפי הביטוח, לגבי ענפי ביטוח מסוימים או לגבי תכניות ביטוח מסוימות -

(1) הוראות בדבר דמי ביטוח בתכנית ביטוח, למעט בעניין השיעורים של דמי הביטוח כאמור בסעיף 37;

(2) הוראות בדבר תנאי ביטוח בתכנית ביטוח וניסוחם, שאינן הוראות הקובעות בתכנית ביטוח את כלל תנאיה.

(ז) הוראות בתכנית ביטוח שנקבעו לפי הוראות סעיף זה לא יסתרו הוראה שאין להתנות עליה לפי חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981, ואם נקבעה הוראה סותרת כאמור לא ינהגו לפיה; נקבע הסדר אחר בהוראת הממונה לפי סעיף זה, יראו כאילו נקבע ההסדר האחר במקום ההוראה הסותרת, זולת אם היא לטובת המבוטח.

(ח) ההוראות לפי סעיף זה לעניין תכנית ביטוח יחולו, בשינויים המחויבים ובשינויים שיורה הממונה, לעניין כתב שירות.

(ט) בסעיף זה -

"יום עבודה" - יום מימי השבוע, למעט יום שישי, יום מנוחה כמשמעותו בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, וערב יום מנוחה כאמור, חול המועד ויום שבתון שנקבע בחיקוק;

"כתב שירות" - מסמך נלווה לפוליסת ביטוח הכולל תנאים למתן שירות למבוטח על ידי ספק שירות;

"תכנית ביטוח" - נוסח של חוזה ביטוח שתנאיו נקבעו מראש כדי שישמשו תנאים לחוזים רבים בין מבטח לבין מבוטחים בלתי מסוימים, ויראו כתכנית ביטוח גם כל אחד מאלה:

(1) הרחבת כיסוי או צמצומו ותנאים מיוחדים המוצעים לכלל ציבור המבוטחים או לחלקים בלתי מסוימים שבו;

(2) ביטוח שנעשה לקבוצת מבוטחים.

(ב) מבטח או סוכן ביטוח לא ישלם דמי עמילות בעד תיווך בין כל אדם לבינו אלא למי שיש בידו רשיון סוכן.

(ג) האמור בסעיף קטן (ב) אינו מונע תשלום דמי עמילות ליורשיו של סוכן ביטוח שנפטר בשל ביטוח חיים שנעשה בתיווכו או בשל ביטוחים אחרים המתחדשים בתוך שנתיים מיום פטירתו.

(ג1) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, על יועץ פנסיוני, לעניין עיסוקו בתיווך לגבי מוצר פנסיוני הכלול בהגדרה "סוג מוצר פנסיוני" שבחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, כאילו היה סוכן ביטוח.

(ד) שר האוצר, בהתייעצות עם הועדה, רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי מבטחים או סוכנים, לכל ענפי הביטוח או לענפי ביטוח מסויימים, הוראות בדבר דמי העמילות המקסימליים שמותר למבטח לשלם לסוכן ביטוח.

(ה) לענין סעיף זה, "דמי עמילות" - עמלה, שכר, השתתפות בהוצאות, או כל הטבה אחרת, הכל במישרין או בעקיפין .

(ב) לא מונו בידי האסיפה הכללית דירקטורים כנדרש על פי הוראת הממונה כאמור בסעיף קטן (א), יורה הממונה בשנית על כינוס האסיפה הכללית של המבטח בתוך שישים ימים ממועד מתן הוראתו החוזרת; לא מונו דירקטורים כנדרש גם לאחר הוראתו החוזרת של הממונה, תמנה הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט, שמונתה לפי סעיף 41יג, את הדירקטורים כנדרש לשם השלמת מספר הדירקטורים או לשם הסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.

(ג) תקופת כהונתו של דירקטור שמינתה הוועדה למינוי דירקטורים במבטח בלא שולט לפי הוראות סעיף קטן (ב) תהיה עד מועד האסיפה השנתית השנייה שלאחר מינויו; לעניין זה, "אסיפה שנתית" - כהגדרתה בחוק החברות.

(ב) שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הוראות הסעיפים המנויים בסעיף קטן (א) על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת ההוראות האמורות, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.

(ב) תפקידיו של אקטואר ממונה הם לפחות אלה:

(1) להמליץ לדירקטוריון ולמנהל הכללי באשר לגובה ההתחייבויות הביטוחיות של המבטח בענפי הביטוח שלגביהם הוא התמנה, ובמבטח שניתן לו רישיון כאמור בסעיף 15(א1) - באשר למאזן האקטוארי של קופת הגמל לקצבה שבניהולו;

(2) להכין או לאשר בעבור המבטח דוח, הצהרה או כל מסמך אחר, שעל המבטח להגיש לפי חוק זה, ואשר הממונה קבע כי יוכנו או יאושרו בידי האקטואר הממונה;

(3) למסור למנהל הסיכונים שמונה לפי הוראות סעיף קטן (ג) מידע או דוחות שיקבע הממונה, לצורך מילוי תפקידו של מנהל הסיכונים, לענפי הביטוח שלגביהם התמנה האקטואר;

(4) כל תפקיד אחר שיורה הממונה.

(ג) מבטח ימנה מנהל סיכונים, ולענין מבטח שקיבל רשיון כאמור בסעיף 15(א1) - ימנה גם מנהל סיכונים לכל קופת גמל לקצבה שבניהולו של המבטח, וניתן למנות מנהל סיכונים אחד למבטח ולכמה קופות גמל כאמור; מינוי של מנהל סיכונים וסיום כהונתו לפני תום תקופת המינוי יהיו טעונים אישור מוקדם של הדירקטוריון.

(ד) תפקידיו של מנהל סיכונים שמונה כאמור הם לפחות אלה:

(1) לייעץ לדירקטוריון ולמנהל הכללי באשר לסיכונים שעליהם יורה הממונה העומדים לפני המבטח, ואם הוא מנהל סיכונים של קופת גמל לקצבה, כאמור בסעיף קטן (ג) - באשר לסיכונים כאמור העומדים לפני עמיתי קופת הגמל;

(2) כל תפקיד אחר שיורה הממונה.

(1) ועדת השקעות להשקעת ההון העצמי של המבטח ולהשקעת כספים לכיסוי ההתחייבויות הביטוחיות שלו שאינן התחייבויות תלויות תשואה (בחוק זה - ועדת השקעות שאינן תלויות תשואה);

(2) ועדת השקעות להשקעת כספים לכיסוי התחייבויות תלויות תשואה של המבטח (להלן - ועדת השקעות תלויות תשואה).

(ב) בועדות ההשקעות האמורות בסעיף קטן (א) יכול שיכהנו גם מי שאינם דירקטורים במבטח

(ג) לענין ועדת השקעות תלויות תשואה יחולו הוראות לפי סעיף 11 לחוק הפיקוח על קופות גמל; שר האוצר רשאי לקבוע הקלות לענין תחולת הסעיף האמור על מבטח, בדרך של קביעת שינויים ותיאומים בתחולת הוראות הסעיף האמור, כולן או חלקן, על מבטח, או קביעה כי הוראות אלה, כולן או חלקן, לא יחולו לגביו.

(1) הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון וועדת ההשקעות שאינן תלויות תשואה (בסעיף זה - ועדת ההשקעות), מספר החברים בהן והרכבן;

(2) תנאי כשירות של דירקטור, של חבר ועדת דירקטוריון ושל חבר ועדת השקעות, ורשאי הממונה להורות על תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירטור חיצוני ומחברים מסוימים בועדות כאמור;

(3) הגבלות לענין מינוי דירקטור, חבר ועדת דירקטוריון או חבר ועדת השקעות, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים;

(4) דרך המינוי של דירקטור ושל חבר ועדת השקעות, והוראות לענין הפסקה או פקיעה של כהונתם;

(5) המנין החוקי בישיבות דירקטוריון, ועדת דירקטוריון וועדת השקעות;

(6) תפקידי ועדת השקעות והחלטות שיש לקבלן בועדה כאמור, לרבות החלטות שיש לקבלן בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע, וכן מועדים או אירועים שבהם תתכנס הועדה;

(7) נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בועדה מועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע;

(8) דרכי עבודתם של הדירקטוריון, של ועדת דירקטוריון ושל ועדת השקעות.

(ב) (בוטל).

(ב) נודע לרואה החשבון המבקר, במהלך ביצוע תפקידו, על הפרה מהותית של הוראה מההוראות לפי חוק זה או של הוראת מינהל שניתנה לפיו, ימסור על כך הודעה, בכתב, לועדת הביקורת ולמנהל הכללי, ויבקש את תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שיקבע בהודעה; לא התקבלה תגובת המנהל הכללי בתוך המועד שנקבע כאמור, או שרואה החשבון המבקר לא השתכנע, לאחר שעיין בתגובת המנהל הכללי, כי ההפרה אינה הפרה מהותית, ימסור רואה החשבון המבקר, לממונה, על אף הוראות כל דין או הסכם, הודעה על ההפרה בצירוף תגובת המנהל הכללי, ככל שהתקבלה.

(א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), לא ימונה ולא יכהן כדירקטור במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; הממונה רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור בסעיף 32א(ד); בסעיף קטן זה -

"אדם הקשור לשולט" - קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה בסעיף 240(ב) לחוק החברות, לשולט;

"גוף פיננסי" ו"תאגיד ריאלי" - כהגדרתם בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;

"גוף פיננסי משמעותי" - גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;

"שולט", בתאגיד ריאלי משמעותי - לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה בחוק החברות, בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;

"תאגיד ריאלי משמעותי" - תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות.

(ב) שר האוצר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן למנוע ניגוד ענינים אפשרי של דירקטור, חבר ועדה, מנהל כללי, נושא משרה ובעל תפקיד אחר, במבטח, לרבות הוראות לענין עיסוקים אחרים שלא יהיו רשאים לעסוק בהם או פעולות שלא יהיו רשאים לבצע, וכן הצהרות ודיווחים שיידרשו מהם.

(ב) החלטת הממונה להתנגד למינוי תינתן לאחר שנתן למועמד הזדמנות לטעון את טענותיו, והוא יביא בחשבון לענין זה את התאמתו של המועמד לתפקיד המוצע, לרבות נסיונו העסקי, יושרו, יושרתו וקשריו, מכל סוג שהוא, עם המבטח או עם נושא משרה במבטח.

(ג) מונה נושא משרה, ולאחר מינויו התבררו פרטים נוספים או חדשים לענין השיקולים האמורים בסעיף קטן (ב), רשאי הממונה, לאחר התייעצות עם הועדה ולאחר שניתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה, בדרך שהורתה, להורות על הפסקת כהונתו, בשל הפרטים הנוספים או החדשים כאמור.

(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על כהונת דירקטור של מבטח כיושב ראש הדירקטוריון שלו, בשינויים המחויבים.

(ה) בסעיף זה, "נושא משרה" - דירקטור, מנהל כללי ומבקר פנימי וכן מי שהממונה יקבע; הממונה יקבע לכל מבטח מי מבעלי התפקידים באותו מבטח חייב באישור המינוי ובלבד שקביעתו לא תכלול יותר משבעה בעלי תפקידים במבטח.

(1) הוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי סעיף 41יג (בסעיף זה - הוועדה), תציע לאסיפה הכללית של המבטח מועמדים לכהונת דירקטורים.

(2) הוועדה תציע, לפי הוראות פסקה (1), מועמדים לכהונת דירקטורים, כמספר הדירקטורים המרבי שמינוים יידון באסיפה;

(3) נוסף על הוועדה, יהיו רשאים להציע לאסיפה הכללית של המבטח מועמדים לכהונת דירקטורים רק אלה:

(א) הדירקטוריון;

(ב) המחזיק יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח (בסעיף זה - מחזיק);

(ג) שניים או שלושה מחזיקים באמצעי שליטה במבטח, שכל אחד מהם מחזיק יותר מאחוז אחד ולא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח, המחזיקים יחד לא פחות משני אחוזים וחצי ולא יותר מחמישה אחוזים, מסוג מסוים של אמצעי שליטה כאמור (בסעיף זה - חבר–מחזיקים), ובלבד שכל חבר בחבר–המחזיקים מסר למבטח דין וחשבון על החזקותיו כאמור בסעיף 34א(א1)(1), ובמשך שלושה חודשים לפחות לפני ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית לא היתה בתוקף התנגדות של אותו חבר בחבר–מחזיקים לגילוי כאמור בסעיף 34א(א1)(1)(ג);

(4) הדירקטוריון לא יציע, לפי הוראות פסקה (3), מועמדים לכהונת דירקטורים, במספר העולה על מספר הדירקטורים המרבי שמינוים יידון באסיפה;

(5) מחזיק או חבר–מחזיקים, לרבות כל חבר בחבר– המחזיקים, לא יציעו לפי הוראות פסקה (3) יותר ממועמד אחד לכהונה כדירקטור, ולא יציעו מועמדים נוספים לכהונת דירקטור כל עוד מכהן דירקטור שמונה על פי הצעתם, אלא אם כן התיר זאת הממונה בהוראות שקבע ובהתאם לאותן הוראות; הוראות פסקה זו לא יחולו על הצעת מועמד שיחליף דירקטור מכהן, שנבחר על פי הצעת המחזיק או חבר–המחזיקים, לפי העניין;

(6) חישוב שיעורי ההחזקה של מחזיקים כאמור בפסקה (3) יהיה במועד משלוח הצעת המועמד לכהונת דירקטור, ואולם לשם העלאת ההצעה באסיפה הכללית על המחזיקים כאמור להחזיק בשיעורי ההחזקה האמורים גם במועד הקובע כמשמעותו בסעיף 182(ב) ו–(ג) לחוק החברות;

(7) גוף מוסדי, השולט בו ומי שנשלט בידי מי מהם, לא יציעו מועמד לכהונה כדירקטור במבטח בלא שולט ולא יהיו חברים בחבר–מחזיקים, וכן לא יפעלו למינוי דירקטור מסוים במבטח כאמור או למניעת מינויו; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מזכות ההצבעה באסיפה הכללית לעניין מינוי דירקטור.

(ב) הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.

(1) לא תזומן אסיפה כללית שעל סדר יומה מינוי דירקטורים או הפסקת כהונתם, אלא אם כן פרסם המבטח הודעה מקדימה על כך באופן שבו מפורסמת ההודעה על זימון אסיפה כללית, 21 ימים לפחות לפני פרסום ההודעה בדבר זימון האסיפה הכללית או במועד מוקדם יותר שעליו יורה הממונה, וההודעה המקדימה נמסרה באותו מועד גם לוועדה למינוי דירקטורים במבטחים בלא שולט שמונתה לפי סעיף 41יג (בסעיף זה - הוועדה);

(2) הדירקטוריון לא יהיה רשאי למנות דירקטורים במבטח בלא שולט;

(3) נושא משרה במבטח, למעט דירקטור חיצוני או דירקטור בלתי תלוי במסגרת כהונתו בוועדה, לא יפעל למינוי דירקטור מסוים או למניעת מינויו, ואולם דירקטור יהיה רשאי להציע לוועדה ולדירקטוריון את מועמדותו לכהונת דירקטור ולהציע לדירקטוריון מועמדים אחרים;

(4) (א) תקופת כהונתו של דירקטור שאינו דירקטור חיצוני תהיה לא יותר משלוש שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים כל אחת, ובלבד שתקופות כהונתו המצטברות לא יעלו על תשע שנים.

(ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), הפך מבטח למבטח בלא שולט, רשאי דירקטור המכהן בו ערב הפיכת המבטח למבטח בלא שולט, להמשיך בכהונה עד לאסיפה הכללית הקרובה שבה ימונו דירקטורים, אך לא יאוחר מהאסיפה השנתית הקרובה, גם אם תקופות כהונתו המצטברות יעלו בשל כך על תשע שנים;

(5) דירקטור, למעט דירקטור חיצוני, שתקופת כהונתו הסתיימה, ובשל כך פחת מספר הדירקטורים במבטח מהמספר המזערי שנקבע בסעיף 41ב, או הרכב הדירקטוריון אינו עומד בכל דרישות הדין, רשאי, באישור הממונה, להמשיך בתפקידו למשך תקופה של שישה חודשים או עד השלמת מספר הדירקטורים למספר המזערי כאמור או עד השלמת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בדרישות הדין, לפי העניין, הכול לפי המוקדם; החליט דירקטור להמשיך בתפקידו לפי הוראות פסקה זו וניתן אישורו של הממונה להמשך כהונתו, יודיע על כך הדירקטור למבטח, ואולם על אף המשך כהונתו כאמור, יראו אותו לעניין סעיף 41ב1 כדירקטור שפסקה כהונתו.

(ב) הוראות סעיף זה גוברות על כל הוראה סותרת בדין.

(ג) בסעיף זה, "אסיפה כללית", "אסיפה שנתית", "דירקטור בלתי תלוי" ו"דירקטור חיצוני" - כהגדרתם בחוק החברות או בתקנות לפי סעיף 41ו.

(ב) הוועדה תהיה בת חמישה חברים, ואלה הם:

(1) שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, שיציע שר המשפטים, בהתייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;

(2) שני חברים, שיציע יושב ראש הוועדה שמונה לפי פסקה (1), בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך, שהם אנשי משק וכלכלה ומתקיים בהם האמור בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה1975-, או שהם אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לעניין או מי שהיו אנשי סגל כאמור;

(3) שני דירקטורים המכהנים כדירקטורים חיצוניים או כדירקטורים בלתי תלויים במבטח שהוועדה דנה בעניינו, שיציעו יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה שמונו לפי פסקאות (1) ו–(2), בהתייעצות עם הממונה; לעניין זה, "דירקטור בלתי תלוי" ו"דירקטור חיצוני" - כהגדרתם בחוק החברות או בתקנות לפי סעיף 41ו.

(ג) הוועדה וחברי הוועדה לא ייחשבו כמחזיקים באמצעי שליטה במבטח שהוועדה דנה בעניינו, או כשולטים במבטח כאמור.

(ד) הוועדה היא גוף מבוקר, כמשמעותו בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח1958- [נוסח משולב].

"גוף קשור" - מי ששולט במבטח או תאגיד הנשלט בידי מבטח או הנשלט בידי מי ששולט במבטח;

"קשר קרוב" - יחסים שבין אדם לקרובו, לשותפו, למעבידו, למי שהוא כפוף לו במישרין או בעקיפין וכן לתאגיד שהוא בעל השליטה בו.

(ב) לא ימונה ולא יכהן כחבר הוועדה מי שמתקיים בו אחד מאלה:

(1) הוא או קרובו מחזיקים באמצעי שליטה מכל סוג שהוא, במבטח, בגוף קשור או במחזיק מהותי, למעט החזקה במניות סחירות בשיעור שאינו עולה על רבע אחוז מההון המונפק והנפרע של מי מהם;

(2) מי שבשנתיים שקדמו למועד המינוי או ממועד המינוי ואילך, יש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו זיקה למבטח, לגוף קשור, לנושא משרה במבטח או למחזיק מהותי, וכן מי שממועד המינוי ואילך יש לו זיקה לקרוב של נושא משרה במבטח שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, או לקרוב או לשותף של מחזיק מהותי; לעניין זה, כהונה כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי של חבר הוועדה שמונה לפי סעיף 41יג(ב)(3) לא תיחשב זיקה;

(3) הוא שר, סגן שר או חבר הכנסת, או בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר או לסגן שר, או שהוא עובד המדינה או עובד של תאגיד שהוקם בחוק;

(4) לדעת שר האוצר אין הוא מתאים לכהן כחבר הוועדה.

(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב)(2), לא יכהן כחבר ועדה, מי שיש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו קשרים עסקיים או מקצועיים עם מבטח, עם גוף קשור, עם נושא משרה במבטח או עם מחזיק מהותי, גם אם הקשרים כאמור אינם דרך כלל, למעט קשרים זניחים.

(ד) מי שכיהן כחבר הוועדה לא ימונה לדירקטור במבטח שהוועדה דנה בעניינו בעת כהונתו, או בגוף קשור למבטח כאמור, לא יועסק כעובד במי מהם ולא יעניק שירותים מקצועיים למי מהם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות תאגיד שבשליטתו, אלא אם כן חלפה שנה מתום כהונתו כחבר הוועדה כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חבר הוועדה שמונה לפי סעיף 41יג(ב)(3), לעניין כהונה כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי, במבטח, לפי העניין.

(ב) חבר ועדה האמור בסעיף 41יג(ב)(3) יתמנה בסמוך לאחר אסיפה שנתית ויכהן עד לאחר האסיפה השנתית הבאה, והוא יכהן כחבר הוועדה כל עוד הוא מכהן כדירקטור חיצוני או כדירקטור בלתי תלוי, במבטח, כאמור באותו סעיף, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות.

(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר האוצר;

(2) שר האוצר החליט להפסיק את כהונתו בשל אחת מאלה:

(א) נבצר ממנו למלא את תפקידו או שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי;

(ב) התקיימה בו אחת העילות לפי סעיף 41יד הפוסלות אותו מלהיות כשיר לכהונה.

(ב) החלטות הוועדה יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הוועדה קול נוסף.

(ג) הוועדה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה, לרבות את דרך בחירת הדירקטור שתמנה כאמור בסעיף 41ב1(ב) ואת דרך בחירת המועמד לכהונת דירקטור שתציע לאסיפה הכללית כאמור בסעיף 41יא; סדרי עבודת הוועדה יאושרו בידי הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של משרד האוצר.

(1) דוחות כספיים כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, במועדים ולתקופות שיקבע או בהתרחש אירוע שיקבע;

(2) דוחות מיידיים והודעות כפי שיורה הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, בהתרחש אירוע שיקבע;

(3) דוחות והודעות נוספים שעליהם יורה הממונה.

(ב) הממונה יקבע הוראות בדבר אופן הגשתם של דוח או הודעה לפי סעיף זה, לרבות פרסומם לציבור, מתכונתם, תוכנם, מידת פירוטם וכללים חשבונאיים לעריכתו של דוח כספי, לרבות ההצהרות והביאורים שיש לצרף אליו.

(ג) הממונה רשאי, מטעמים שיירשמו, לפטור מבטח או סוכן תאגיד מהגשת דוח או הודעה לפי סעיף זה או להאריך את המועד להגשתם.

(ב) בסעיף זה, "פרט מטעה" - לרבות דבר העלול להטעות אדם סביר וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעות אדם סביר.

(1) שינוי התזכיר או התקנון;

(2) מינוי או הפסקת כהונה של דירקטור;

(3) אישור פעולות או עסקאות הטעונות את אישור האסיפה הכללית לפי הוראות סעיפים 255 ו-268 עד 275 לחוק החברות;

(4) חלוקה לפי הפרק השני בחלק השביעי לחוק החברות;

(5) אישור מיזוג לפי סעיף 320 לחוק החברות.

(ב) הממונה רשאי לדרוש ממי שנכח או ממי שהצביע באסיפה כללית מסוימת של מבטח, פרטים בדבר זהותו, פרטים בדבר זהותו של מי שהוא פועל כשלוח או כנאמן בעבורו, ואם הוא תאגיד - פרטים בדבר השולטים בו.

(ב) לא יוסמך אדם לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מתקיימים בו כל אלה:

(1) משטרת ישראל הודיעה, בתוך שלושה חודשים מפנייתו של הממונה אליה, כי היא אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;

(2) הוא קיבל הכשרה מתאימה בתחום הסמכויות שיהיו נתונות לו לפי סעיפים 49ג ו–49ד, כפי שהורה הממונה באישור השר לביטחון הפנים, ולעניין הפעלת סמכויות חדירה לחומר מחשב או העתקתו כאמור בסעיף 49ד(א)(3) - הוא מיומן בביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והעתקתו;

(3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה הממונה.

(1) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לעסקי אדם שחוק זה חל עליו או הנוגעים להפרה לפי חוק זה;

(2) להיכנס למקום שאינו משמש בית מגורים בלבד אשר יש לו יסוד להניח כי פועל בו מבטח או סוכן ביטוח, ולדרוש כי ימסרו לו כל ידיעה או מסמך הנוגעים לפעילותו כאמור; ואולם אין לתפוס מסמך לפי פסקה זו אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו; מסמך שנתפס יוחזר לאדם אשר מידיו נלקח בתוך שישה חודשים מיום שנתפס.

(1) לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו לאדם, שלפי ההנחה נמצא בחזקתו או ברשותו חפץ או מסמך הדרוש לצורך בירור ההפרה, להציג למוסמך פיקוח את החפץ או את המסמך או להמציאו, בשעה, במקום ובאופן הנקובים בצו;

(2) לזמן כל אדם שלדעת הממונה עשויה להיות לו ידיעה הנוגעת להפרה או לעובדות שעשויות להביא לגילויו של המפר, ולשאול אותו שאלות בקשר לאותו עניין; זימון לפי פסקה זו של אדם שאינו המפר, ייעשה למועד סביר ולמקום שיתואם עמו;

(3) לבקש משופט של בית משפט השלום לתת צו המתיר לו להיכנס לכל מקום, שאינו משמש בית מגורים בלבד, לערוך בו חיפוש ולתפוס כל חפץ הדרוש לצורך בירור ההפרה, וכן לחדור לחומר מחשב ולהעתיקו, הכל בתנאים ובסייגים שייקבעו בצו.

(ב) מוסמך פיקוח יודיע לאדם שזומן לפי סעיף קטן (א)(2), לפני תחילת התשאול, מהם המעשים שביחס להפרתם יישאל; האדם שזומן ישיב לשאלות שנשאל, ותשובותיו לא ישמשו כראיה בהליכים פליליים ובהליכים אזרחיים נגדו.

(ג) זומן אדם לפי סעיף קטן (א)(2) ולא התייצב, רשאי בית המשפט, לבקשת מוסמך פיקוח, לצוות על הבאתו לפני מוסמך פיקוח או להטיל עליו עונש בשל אי–ציות, כאמור בסעיף 73 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, כאילו זומן האדם להעיד לפני בית משפט ולא התייצב.

(ד) לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א)(1) או (3) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1) נדרש אדם על ידי מוסמך פיקוח להציג לו חפץ או מסמך, ולא הציגו;

(2) דרישה כאמור בפסקה (1) עלולה לפגוע בבירור ההפרה בשל חשש להעלמת ראיה או לפגיעה בה.

(ה) חדירה לחומר מחשב והעתקתו בהתאם לצו לפי סעיף קטן (א)(3) ייעשו בידי בעל תפקיד המיומן לבצע פעולות אלה.

(ו) על חיפוש, תפיסת חפץ וחדירה לחומר מחשב או העתקתו לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 23א, 24(א)(1) ו–(ב), 26 עד 28, 31 ו–45 והוראות הפרק הרביעי לפקודת מעצר וחיפוש, בשינויים המחויבים לפי העניין.

(1) הוא עונד באופן גלוי תג המזהה אותו ואת תפקידו;

(2) יש בידו תעודה החתומה בידי הממונה, המעידה על תפקידו ועל סמכויותיו, שאותה יציג על פי דרישה.

(ב) לא יינתן צו לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן התקיים אחד מאלה:

(1) נדרש אדם על ידי הממונה להפסיק את העיסוק או להימנע ממנו, ולא עשה כן;

(2) טובת הציבור מחייבת לצוות על הפסקת העיסוק או הימנעות ממנו, בלא דיחוי.

(ג) הממונה יפרסם בכל דרך שימצא לנכון את נוסח הצו, בסמוך לאחר שהתקבל אישורו של בית המשפט; הוגש ערעור על החלטת בית המשפט כאמור, יפרסם הממונה כאמור גם את דבר הערעור.

(ב) (בוטל).

(ב) לא יגלה אדם ידיעה ולא יראה מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף זה.

(ב) הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא אם כן נוכח כי התמלאו שניים אלה:

(1) הידיעה או המסמך מתבקשים לצורך מילוי תפקידיה של הרשות המוסמכת, בפיקוח על גופים כאמור בסעיף קטן (א);

(2) הרשות המוסמכת אישרה שחלה עליה חובת סודיות בדומה להוראות סעיף 50א, או שהתחייבה שלא להעביר את הידיעה או המסמך לאחר.

(ג) הממונה לא ימסור ידיעה או מסמך כאמור אם נקבע כי מסירתם עלולה לפגוע בחקירה תלויה ועומדת או בביטחון המדינה.

(ב) נכסים וזכויות המוחזקים לכיסוי התחייבויות מבטח בביטוח חיים וביטוח המשנה להתחייבויות אלה ישמשו לכיסוי התחייבויות המבטח בביטוח חיים; נותרו נכסים לאחר מילוי כל התחייבויות המבטח בביטוח חיים, ישמשו לכיסוי התחייבויות אחרות של המבטח.

(ג) האמור בסעיף קטן (ב) יחול אף בהליכי הוצאה לפועל נגד מבטח ובהליכי פירוק של מבטח.

(ד) הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, רשאי לתת הוראות בדבר דרכי הפרדת החשבונות והנכסים.

(ה) בסעיף זה, "ביטוח חיים" - ביטוח שבו מקרה הביטוח הוא מותו של המבוטח או של זולתו או הגיעם לגיל מסויים או מקרה אחר בחייהם, לרבות ביטוח תאונה, מחלה ונכות שהוא חלק מפוליסת ביטוח חיים או תוספת קבועה לה.

(ב) לענין זה, "תיאור מטעה" - תיאור הניתן בעל פה, בכתב או בדפוס, שיש בו כדי להטעות בענין מהותי בעסקה; בלי לגרוע מכלליות האמור יראו עניינים אלה כמהותיים בעסקה:

(ג) תהא זו הגנה טובה לסוכן ביטוח שבתארו תיאור מטעה התבסס על תיאור בכתב שסיפק מבטח ושהוא לא ידע ולא יכול היה לדעת שהתיאור מטעה.

(ב) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של קשר כאמור, רשאי מבטח להודיע לממונה על מדיניות עסקית שקבע לענין התניית מתן ביטוח בתנאי כאמור בסעיף קטן (א), ואם אישר הממונה, בהתייעצות עם הועדה, את המדיניות האמורה ייחשב קשר בין ביטוח מבוקש לבין קיום התנאי כקשר סביר אם הוא נובע מאותה מדיניות.

(ב) משבוטל הסכם ביטוח לפי סעיף קטן (א) יחזיר המבטח למבוטח את מה שקיבל לפי ההסכם.

(ג) סוכן ביטוח שפנה למבוטח כאמור בסעיף קטן (א) ימסור לו הסבר לגבי זכויותיו לפי סעיף זה; הממונה רשאי לקבוע פרטים שייכללו בהסבר והדרך לנתינתו. פרטים כאמור יפורסמו ברשומות.

(1) לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג למבטח מסמך המעיד על כך:

(א) הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד;

(ב) הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים;

(ג) הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת;

(2) לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב-12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור.

(ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור המבטח ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות.

(ג) דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992.

(ד) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח.

(ה) בסעיף זה, "הלוואה לדיור" - הלוואה לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה בסעיף 9א1(ד) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981.

(ב) בשל דחיית מועדי פירעון ההלוואה בהתאם לסעיף קטן (א) לא יגבה מבטח תשלום כלשהו שלא היה נדרש לשלמו אלמלא הדחייה, ובכלל זה ריבית פיגורים בעד תקופת הדחייה.

(ג) נדחו מועדי פירעון ההלוואה לדיור לפי הוראות סעיף זה, ישולמו התשלומים שמועד פירעונם נדחה באחת מהדרכים האלה, לפי בחירת החייב:

(1) בתום תקופת פירעון ההלוואה לפי ההסכם, בתשלומים עתיים כמספר המועדים שנדחו;

(2) בתשלומים שייווספו לתשלומים שעל החייב לשלם עד לתום תקופת הפירעון.

(ד) נודע למבטח על פטירת לקוח שנטל ממנו הלוואה לדיור, יציין המבטח במכתב או בהודעה שישלח בקשר לחוב או ליתרת ההלוואה פרטים על זכויות החייב לפי סעיף זה.

(ה) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת החייב.

(ב) הסכום האמור בסעיף קטן (א) יתעדכן ב-1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה - יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ב-1 בינואר של השנה הקודמת; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, "מדד" - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

(1) טיפול בתקלה;

(2) בירור חשבון;

(3) סיום התקשרות.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בשירות טלפוני הכולל מענה אנושי מקצועי נפרד לשירותים שמבטח מספק, הוא רשאי לאפשר ללקוח לבחור את סוג השירות לפני מתן המענה האנושי המקצועי.

(ג) משך ההמתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א) לא יעלה על שש דקות מתחילת השיחה, והלקוח לא יופנה לשירות השארת הודעה, אלא אם כן בחר בכך.

(ד) (1) קבע הממונה הוראות לעניין משך המתנה לקבלת מענה אנושי מקצועי, רשאי הוא להורות כי המבטח רשאי לחרוג ממשך ההמתנה הקבוע בסעיף קטן (ג), בסוגי השירותים המפורטים בסעיף קטן (א), בשיעור מכלל הפניות לתקופה שקבע, או בפרק זמן שקבע, מראש או בדיעבד.

(2) הורה הממונה כאמור בפסקה (1), ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת על ההוראות שקבע, על עמידתם של מבטחים בהוראות אלה, ובכלל זה השיעורים מכלל הפניות שבהם עמדו מבטחים בפרק הזמן שנקבע למתן מענה אנושי מקצועי, ובחלוקה לסוגי השירותים שבהם הם מחויבים לתת מענה אנושי מקצועי; דיווח כאמור יימסר בשלוש השנים מיום תחילת תוקפן של ההוראות - אחת לשישה חודשים, ולאחר התקופה האמורה - אחת לשנה, ויפורסם באתר האינטרנט של משרד האוצר.

(ה) הוראות סעיף זה לא יחולו במקרה של תקלה מערכתית כללית בהספקת השירותים על ידי המבטח, שאינה מאפשרת את קיום הוראות סעיף זה, והתקלה כאמור אירעה לפחות בפריסה אזורית, לרבות ביישוב מסוים, ובלבד שבפנייה כאמור לקבלת מענה אנושי מקצועי, יודיע המבטח ללקוח, בהודעה מוקלטת, מהו האזור שיש בו תקלה ואת המועד המשוער לתיקונה.

(ו) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות שנקבעו לפי דין או ברישיון המחייבות מתן מענה אנושי מקצועי בזמן קצר מהזמן שנקבע בסעיף זה.

(ב) הממונה לא יברר תלונה בענין שהחל בו דיון לפני בית משפט או בורר, או שבית משפט או בורר הכריע בו, אלא מטעמים מיוחדים שיירשמו, אולם רשאי הוא לברר תלונה בענין שבו הוגשה תובענה לפני בית משפט או בורר אך טרם החל הדיון בה.

(ב) הממונה יביא את התלונה לידיעת מי שהתלונה עליו ויתן לו הזדמנות נאותה להשיב עליה.

(ב) מצא הממונה שהתלונה אינה מוצדקת, או שאינה ראויה לבירורו, יודיע על כך למתלונן ולמי שהתלונה עליו, ורשאי הוא לפרש בתשובתו את תמצית ממצאיו.

(ג) העלה הבירור חשד שנעברה עבירה פלילית, יביא הממונה את העניין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.

(ב) הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים -

(1) להורות למבטח לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים;

(2) לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו שהפירוק יהיה בידי בית המשפט או בפיקוחו.

(ב) הממונה רשאי, אם ראה צורך בכך כדי להבטיח את עניני המבוטחים, להורות למבטח שרשיונו בוטל לפעול בדרך מסויימת בחיסול העסקים.

(ג) לא חיסל מבטח שרשיונו בוטל את עסקיו תוך זמן סביר, רשאי בית המשפט, לבקשת הממונה, למנות כונס נכסים לרכושו, כולו או מקצתו, או לצוות על פירוקו.

(ב) הגיש מבטח הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן הממונה סמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו למבטח, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם יקבע את התקופה שבה על המבטח לעשות כאמור.

(ב) דין הוראה כאמור בסעיף קטן (א) כדין הודעה לפי סעיף 65.

(1) להורות למבטח שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה, למעט קיום התחייבות;

(2) לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים או על מתן הטבות לדירקטורים, למנהלי עסקים, לעובדים אחרים של המבטח או לסוכני ביטוח.

(1) להתלות או להגביל סמכותו של נושא משרה או עובד אחר של המבטח;

(2) להשעות נושא משרה במבטח לתקופה שיקבע, או להעבירו מתפקידו, לאחר שניתנה לו ההזדמנות להשמיע את טענותיו;

(3) למנות מנהל מורשה שינהל את עסקי המבטח כאמור בסעיף 70 ולמנות ועדת הנהלה למבטח שתייעץ למנהל המורשה; ועדת הנהלה תהיה של שלושה, שלפחות אחד מהם הוא שופט בדימוס;

(4) למנות מפקח מיוחד למבטח שיפקח על הנהלתו כאמור בסעיף 71.

(ב) היה הממונה סבור בנסיבות הענין שטובת הציבור מחייבת עשיית פעולה לפי סעיף קטן (א) ללא דיחוי, רשאי הוא באישור שר האוצר לפעול מיד, ובלבד שיביא את הענין לפני הועדה סמוך ככל האפשר לאחר הפעולה, וזו תתן למבטח הזדמנות סבירה להשמיע או להגיש טענותיו.

(ב) בלי לפגוע באמור בסעיף קטן (א), יהיו למנהל המורשה כל הסמכויות והתפקידים שיש למנהל עסקים במבטח, לדירקטוריון שלו, לועדות הדירקטוריון שלו ולדירקטורים שלו על פי מסמכי ההתאגדות של המבטח וההחלטות שנתקבלו בו כדין; כל עוד ממלא מנהל מורשה את תפקידו לא ימלאו הדירקטוריון, ועדותיו וחבריו את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם.

(ג) המנהל המורשה מוסמך, לאחר התייעצות בועדת ההנהלה ובאישור הממונה, לאחר התייעצות עם הוועדה, להעביר את נכסיו והתחייבויותיו של המבטח, כולן או מקצתן, למבטח אחר שהסכים לכך.

(ד) הממונה רשאי להורות למבטח לשלם למנהל המורשה שכר והוצאות כפי שיקבע הממונה, ואם היה המנהל המורשה עובד המדינה רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

(ב) תכנית הסדר תגדיר סוגי זכאים ותקבע שיעורי תשלום ומועדי פרעון אחידים לזכאים בכל סוג; בקביעת סוגי הזכאים וסדרי הקדימה ביניהם, ניתן להעדיף זכאים שתביעתם היא בשל נזקי גוף על-פני זכאים שתביעתם היא בשל נזקי רכוש, וזכאים יחידים על-פני זכאים שהם תאגידים, וכן ניתן להעדיף זכאים על פי מידת הנזק ויכולתם לשאת בו, והכל על-פי אמות מידה שיפורטו בתכנית ההסדר.

(ג) תכנית הסדר יכול שתכלול כללי סיווג והעדפה נוספים על אלה הקבועים בסעיף קטן (ב), אם בנסיבות הענין צודק לעשות כן.

(ד) תכנית הסדר טעונה אישור בית המשפט המחוזי; בבואו לאשר תכנית הסדר ישקול בית המשפט, בין היתר, אם יש בה כדי להיטיב עם כלל הזכאים יותר מאשר דרך אחרת ואם היא צודקת וראויה בנסיבות הענין; בית המשפט רשאי לאשר את תכנית ההסדר כפי שהוגשה לו או בשינויים שייראו לו.

(ה) הצעה לתכנית הסדר שהוגשה לבית המשפט וכן תכנית הסדר שאושרה, יפורסמו ברבים באופן ובמתכונת שעליהם יורה בית המשפט; הרואה עצמו נפגע מהצעה כאמור או מדרך ביצועה של תכנית שאושרה, רשאי לפנות לאותו בית משפט.

(ו) במסגרת תכנית הסדר רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב הליכים התלויים ועומדים נגד המבטח או נגד נכסיו, לרבות הליכי הוצאה לפועל, עיקול, מימוש ערובה וכינוס נכסים, ועל מניעת פתיחתם של הליכים כאמור, וכן לתת הוראות בכל ענין אחר הנוגע לביצוע תכנית ההסדר.

(ז) הודיע המנהל המורשה לבית המשפט כי תכנית הסדר שהוא מכין עדיין אינה ניתנת להגשה לבית המשפט מסיבות שציין, וכי בכוונתו להגישה לאישור בית המשפט תוך מועד שציין, או הגיש לבית המשפט תכנית הסדר ובית המשפט טרם החליט בבקשה לאישורה, רשאי בית המשפט, לבקשת המנהל המורשה, לצוות על עיכוב זמני של הליכים ועל מניעת פתיחת הליכים, או לתת הוראות בענין אחר, הכל כאמור בסעיף קטן (ו), עד למתן החלטתו בבקשה או עד מועד שיקבע.

(ב) הממונה רשאי להתיר למפקח המיוחד להעסיק בני אדם אחרים לשם מילוי תפקידיו.

(ג) הממונה רשאי להורות למבטח לשלם למפקח המיוחד ולבני אדם שיעסיק שכר והוצאות כפי שיורה הממונה, ואם היו המפקח המיוחד או בני האדם שהעסיק עובדי המדינה, רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

(ב) המנהל המורשה יהיה יושב ראש ועדת ההנהלה.

(ג) הממונה רשאי להורות למבטח לשלם לחברי ועדת ההנהלה שכר והוצאות כפי שיקבע הממונה, ואם היו החברים עובדי המדינה רשאי הממונה להורות כי השכר ישולם לאוצר המדינה.

(ד) מונתה ועדת הנהלה - תאשר היא את מאזן המבטח ותמנה למבטח רואה חשבון, כאילו היתה אסיפה כללית.

(ב) הממונה רשאי להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בעשרה ימים נוספים אם הודיע כאמור בסעיף 75 על כוונתו לבטל את רשיונו של המבטח, ועדיין לא חלפה התקופה שבה רשאי הדירקטוריון להגיש טענותיו, או לא נתן בית המשפט צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.

(ב1) הממונה רשאי להאריך את התקופה כאמור בסעיף קטן (ב) בששים ימים נוספים, אם הדבר דרוש לצורך הכנת תכנית הסדר, ובלבד שבית המשפט לא נתן צו לפירוק המבטח או לכינוס נכסיו.

(ג) המנהל המורשה יפרסם לפחות בשני עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל הוראה שניתנה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) סמוך ככל האפשר לאחר נתינתה.

(ד) המבטח, המנהל המורשה או הממונה לא ישאו בכל אחריות בשל מתן ההוראה לפי סעיף זה או בשל אי מילוי התחייבות לפיה.

(1) להתחייבויות כלפי מבוטחים של מבטח שניתנה עליו הוראה לפי סעיף 68, בין למלוא סכום ההתחייבויות ובין עד לסכום מסויים לגבי כל התחייבות מסוגי ההתחייבויות שנקבעו בהודעה;

(2) להתחייבויות מסוגים אחרים של מבטח כאמור בפסקה (1), כולן או מקצתן, ובלבד -

(א) שראה שטובת הציבור מחייבת לעשות כן;

(ב) שלא תינתן בכך ערבות לכלל התחייבויותיו של מבטח אלא אם לדעת שר האוצר קיים סיכוי סביר שיהיה במתן ערבות כזו כדי לאפשר למבטח להמשיך ולנהל את עסקיו באופן סדיר.

(ב) ערבות של הממשלה לפי סעיף קטן (א) טעונה אישור ועדת הכספים של הכנסת.

(ג) ערבות לפי סעיף קטן (א) יכולה שתהיה לזמן מוגבל או בלתי מוגבל, ויכולה שתהיה מותנית או בלתי מותנית, הכל כפי שיפורט בהודעה.

(ד) משפורסמה הודעה כאמור תהיה הערבות בת-תוקף לפי האמור בהודעה אף אם המבוטח הנערב לא הסכים למתן הערבות, והמבטח הערב יהיה רשאי בכל עת להיפרע מן המבטח הנערב כל סכום ששילם מכוח הערבות.

(ה) המבטח הנערב יהיה רשאי, על אף כל תנאי סותר בהסכם שהתקשר בו, להתחייב כלפי המבטח הערב בקשר למתן הערבות שניתנה על פי סעיף קטן (א) ותנאיה.

(ו) החליט שר האוצר, באישור הממשלה, לבטל את הערבות שניתנה לפי סעיף קטן (א), יודיע ברשומות ובשני עתונים יומיים לפחות על הביטול ועל מועדו, שלא יפחת מתשעים ימים מיום פרסום ההודעה, ומאותו מועד ואילך לא יהיה אדם זכאי לתבוע מן המבטח הערב פרעון ההתחייבות; אולם מי שזכאי למילוי התחייבותו של המבטח הנערב במועד מאוחר ממועד הביטול ואותה התחייבות היתה קיימת בעת שהערבות היתה בתקפה, יהיה זכאי להיפרע מן המבטח הערב או להגיש נגדו תביעה עד תום שלושים ימים מהיום שנקבע למילוי אותה התחייבות, ואם שילם המבטח הערב יחולו הוראות סעיף קטן (ד).

(ז) דין ערבות לפי סעיף זה כדין ערבות לפי חוק הערבות, התשכ"ז-1967.

(ב) נתמנה מנהל מורשה, לא יתן בית משפט, כל עוד מינוי המנהל המורשה בתקפו, צו לפירוק או לכינוס נכסים של המבטח לפי בקשה של אחד מבעלי אמצעי השליטה בו, ולא יקבלו המבטח או כל אסיפה של בעלי אמצעי שליטה בו החלטה על פירוקו מרצון.

(ב) לכל מונח אחר בפרק זה תהא המשמעות הנודעת לו בחוק הפיקוח על קופות גמל, אלא אם כן נקבע אחרת בפרק זה.

(ב) הועדה הציבורית תהיה בת חמישה חברים, וזה הרכבה:

(1) שופט שיציע שר המשפטים לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יכהן כיושב ראש הועדה;

(2) שלושה חברים שהם אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לביצועו של פרק זה;

(3) נציג עובדים או נציג עמיתים, שייבחר מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.

(ג) כשיר להתמנות כחבר הועדה הציבורית מי שמתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות.

(ד) על מינוי חבר הועדה הציבורית יחולו הוראות סעיפים 17 ו-17א לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחוייבים, וכן לא יתמנה לחבר הועדה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.

(ה) חבר הועדה הציבורית ימונה לתקופה של חמש שנים מיום מינויו, וניתן לשוב ולמנותו.

(ו) רוב חברי הועדה הציבורית יהיו מנין חוקי בישיבותיה.

(ז) החלטות הועדה הציבורית יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף.

(ח) סמכויות הועדה הציבורית ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.

(ט) חברי הועדה הציבורית חייבים לנהוג בנאמנות כלפי המדינה, באמונה ובשקידה, כפי שאדם סביר היה נוהג באותה עמדה ובאותן נסיבות לשם קיום הוראות פרק זה ולהשגת מטרותיו.

(י) הועדה הציבורית תעמוד לביקורתו של מבקר המדינה; אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויות אחרות של מבקר המדינה.

(2) כשיר להתמנות מנהל מיוחד מי שמתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 24(ג) לחוק החברות הממשלתיות, והוא התחייב להקדיש את עיקר זמנו לתפקידיו כמנהל מיוחד ולא לעסוק בעיסוק אחר אלא באישור הממונה.

(3) על מינוי מנהל מיוחד יחולו הוראות סעיפים 17 ו-17א לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה למנהל מיוחד מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.

(4) המנהל המיוחד לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, "שליטה" - כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

(ב) (1) הממונה ימנה, לפי הצעת הועדה הציבורית, לכל קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי הוראות סעיף קטן (א), מינהלה של שלושה חברים, ורשאי הוא למנות מינהלה אחת למספר קרנות או לכולן.

(2) ואלה חברי המינהלה:

(א) שני חברים שהם אנשי משק וכלכלה או אנשי סגל במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לביצועו של (פרק זה, שתציע הועדה הציבורית, ויכול שבמקום איש משק וכלכלה אחד ימונה שופט בהתייעצות עם שר המשפטים; אחד מהחברים שמונו לפי פסקת משנה זו ימונה כיושב ראש;

(ב) נציג עובדים או נציג עמיתים, שתציע הועדה הציבורית מתוך רשימות מועמדים שיכינו ארגוני עובדים.

(3) כשיר להתמנות כחבר המינהלה מי שמתקיימים בו התנאים האמורים בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות.

(4) על מינוי חברי מינהלה יחולו הוראות סעיפים 17 ו–17א לחוק החברות הממשלתיות, בשינויים המחויבים, וכן לא יתמנה מי שיש לו או לקרובו זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר משרי הממשלה או לקרוב שלו.

(5) למינהלה יהיו כל הסמכויות הנתונות לועדת הנהלה לפי סעיף 72(ד), וכן סמכויות אלה:

(א) לאשר תכנית התייעלות שהכין המנהל המיוחד לפי הוראת הממונה כאמור בסעיף 78יב(א), בטרם הגשתה לאישור הממונה;

(ב) לאשר את המלצות המנהל המיוחד בדבר ביצוע מהלכי הבראה נוספים בקרן, מעבר לנדרש לפי הוראות פרק זה.

(6) חבר המינהלה לא יכהן כנושא משרה בקופת גמל לקצבה או בתאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, ולא יועסק כעובד, כממלא תפקיד אחר או כיועץ של קופת גמל לקצבה או של תאגיד הנשלט בידי קופת גמל לקצבה, במשך שנה מסיום כהונתו; לענין זה, "שליטה" - כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ"ח-1968.

(7) רוב חברי המינהלה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.

(8) החלטות המינהלה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים, יהיה ליושב ראש המינהלה קול נוסף.

(9) סמכויות המינהלה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר או מחמת פגם במינויו או בהמשך כהונתו.

(10) חברי המינהלה חייבים לנהוג בנאמנות כלפי כלל עמיתי הקרן הותיקה, באמונה ובשקידה, כפי שאדם סביר היה נוהג באותה עמדה ובאותן נסיבות לשם קיום הוראות פרק זה ולהשגת מטרותיו.

(ג) הוראות סעיף 68 לא יחולו על מינוי מנהל מיוחד ומינהלה לפי סעיף זה.

(ב) מנהל מיוחד או חבר מינהלה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:

(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לממונה;

(2) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והממונה, באישור הועדה הציבורית, העביר אותו מכהונתו בהודעה בכתב;

(3) הורשע בעבירה שלדעת הממונה בשל חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן בתפקידו;

(4) הממונה קבע, באישור הועדה הציבורית, כי אינו ממלא תפקידו כראוי או באופן המקדם את מטרותיו של פרק זה, או כי פעל, במעשה או במחדל, בדרך הסותרת את הוראות הממונה והנחיותיו שניתנו לפי הוראות פרק זה;

(5) הממונה קבע כי אין צורך בהמשך כהונתם של מנהל מיוחד או של מינהלה של קרן, שלגביה הורה, לפי סעיף 78יג, כי תפעולה יהיה משותף עם קרן אחרת.

(1) איתור הנכסים של הקרן, ואם הם אינם מצויים בשליטת הקרן או אינם רשומים על שמה בכל רישום המתנהל על פי דין - העברתם לשליטתה ורישומם על שמה;

(2) מימוש ומכירה של נכסים של הקרן;

(3) הבטחת קיומו של מסד נתונים מלא וזמין של כל זכויות העמיתים בקרן;

(4) יישום התקנון האחיד;

(5) יישום תכנית ההתייעלות שנקבעה לפי הוראות סעיף 78יב, או מימוש התפעול המשותף שעליו הורה הממונה לפי הוראות סעיף 78יג;

(6) ביצוע כל פעולה אחרת שהממונה יורה עליה.

(ב) התקנון האחיד יוכן על פי עקרונות והוראות אלה:

(1) לא תהיה הפליה בין עמיתים בקרן;

(2) כללי חישוב זכויות העמיתים יהיו אחידים לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר, וייקבעו באופן ברור ובלתי תלוי בהפעלת שיקול דעת של הקרן או של כל גורם אחר;

(3) חישוב הקצבה למי שיתחיל לקבל קצבה ביום ה' בתשרי התשס"ד (1 באוקטובר 2003) (בפסקה זו - המועד הקובע) או אחריו, ייעשה כמפורט להלן, ובלבד שתקרת העליה הריאלית בשכר הקובע לקיצבה החל בחודש אוקטובר 2003 לפי כל שיטת חישוב, תהיה 2 אחוזים בשנה:

(א) לענין עמיתים בקרן ותיקה שפסקת משנה (ב) אינה חלה עליה - בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר הנהוגה בקרן הגמלאות המרכזית של עובדי ההסתדרות בע"מ, בשינויים שיקבע הממונה בתקנון האחיד;

(ב) לענין עמיתים בקרן ותיקה שהממונה קבע כי ערב המועד הקובע התבסס תקנונה על שיטת שלוש השנים האחרונות, תחושב הקצבה כסכומם של שני אלה:

(1) בעד התקופה שעד המועד הקובע - בהתבסס על שיטת ממוצע שלוש השנים האחרונות, כפי שיקבע הממונה;

(2) בעד התקופה שמן המועד הקובע ואילך - בהתבסס על שיטת ממוצע היחסים של השכר, כאמור בפסקת משנה (א);

(4) ייקבע מנגנון איזון אקטוארי, לרבות כללים לענין עתודה אקטוארית;

(5) נכסי הקרן ישמשו אך ורק לתשלום קצבאות לעמיתים לפי התקנון ולכיסוי הוצאות התפעול של הקרן, הכל בהתאם לכללים ולהנחיות שיקבע הממונה;

(6) הקרן תנכה דמי ניהול בשיעורים כמפורט להלן, מתוך תשלומים שהיא משלמת על פי התקנון האחיד, בין שהם קצבאות ובין שהם תשלומים חד-פעמיים:

(1) בשנת 2004 - שליש אחוז;

(2) בשנת 2005 - 1%;

(3) בשנת 2006 - 1.5%;

(4) משנת 2007 ואילך - 1.75%;

(7) השכר המבוטח בקרן, לגבי כל חודש, יחושב כתשלום שהועבר בפועל לקרן כשהוא מחולק בסך שיעורי התשלום שיש להעביר לקרן לפי הוראות סעיף 78יא;

(8) הועלה גיל הפרישה לפי כל דין, יועלה גיל הזכאות לקצבת אזרח ותיק בהתאמה; כל עוד לא הועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ולאישה, יכוסה ההפרש על ידי הגדלת הסיוע הממשלתי מעבר לסכום הנקוב בפסקה (1) של סעיף 78יד(א), כאמור בפסקה (2) של אותו סעיף; לענין פסקה זו, "ההפרש" - ההפרש שבין התחייבויות הקרן כפי שיהיו אם יועלה גיל הפרישה לגיל 67 לגבר ואישה לבין התחייבויות הקרן כשגיל הפרישה הוא גיל 67 לגבר שנולד בחודש מאי 1942 ואילך וגיל 64 לאישה שנולדה בחודש מאי 1953 ואילך;

(9) הקצבה למי שהחל לקבלה לפני הגיעו לגיל הפרישה, כמשמעותו בחוק גיל פרישה, תופחת בשיעור שייקבע בתקנון האחיד, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה כאמור לא תיצור גירעון אקטוארי;

(10) לא יופחת שיעור הנכות שלפיו משולמת קצבת נכות מהקרן של מי שמתקיימים בו כל אלה, גם אם התקבלה החלטה להפחית את שיעור הנכות בתקופה שבין יום ה' בתשרי התשס"ד (1 באוקטובר 2003) לבין מועד פרסומו של חוק זה:

(א) ההחלטה בדבר זכאותו לקבלת קצבת נכות מהקרן נקבעה לפני החודש הקובע כהגדרתו בתקנון האחיד (בפסקה זו - ההחלטה המקורית);

(ב) שולמה לו מהקרן קצבת נכות בעבור חודש ספטמבר 2003;

(ג) בהחלטה המקורית לא נקבעה תקופה קצובה לקבלת אותה קצבה;

(ד) התקיים אחד מאלה:

(1) מועד ההחלטה המקורית היה 60 חודשים או יותר לפני המועד שבו התקבלה לגביו ההחלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור - 60 חודשים או יותר לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת;

(2) הוא הגיע לגיל פרישה מוקדמת כהגדרתו בתקנון האחיד, לפני המועד שבו התקבלה לגביו החלטה להפחית את שיעור נכותו, ואם לא התקבלה לגביו החלטה כאמור - הגיע לגיל האמור לפני זימונו לבדיקת נכות חוזרת.

(1) הקצבאות המשולמות לעמיתים יעודכנו בחודש ינואר של כל שנה, החל בשנת 2011 ואילך, לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד הקודם; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר ואילך;

(2) תשלום בעד עדכון קצבת חודש ינואר כאמור בפסקה (1), ישולם לא יאוחר ממועד תשלום קצבת חודש פברואר של השנה שבה בוצע העדכון;

(3) עמית שחודש הזכאות הראשון שלו לקצבה חל עד חודש יולי 2009, ישולמו לו הפרשי קצבאות בעד קצבאות החודשים אוגוסט 2009 עד דצמבר 2009, לפי שיעור עליית מדד חודש יולי 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר;

(4) הקצבאות המשולמות לעמיתים שחודש הזכאות הראשון שלהם לקצבה חל עד חודש דצמבר 2009, יעודכנו במועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, לפי שיעור עליית מדד חודש דצמבר 2009 לעומת מדד חודש יולי 2008 או לעומת מדד החודש שקדם לחודש הזכאות הראשון לקצבה, לפי המאוחר; עדכון כאמור יחול מקצבת חודש ינואר 2010 ואילך;

(5) תשלומים בשל הוראות פסקאות (3) ו–(4) בעבור קצבאות החודשים שעד החודש שלאחר החודש שבו הותאם התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן זה, ישולמו לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון כאמור.

(ב) מכל תשלום קצבה שהקרן משלמת, לרבות תשלומים לפי סעיף זה, יופחת סכום בשיעור ובאופן שיורה הממונה, לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי לא ייווצר הפרש בין התחייבויות הקרן כפי שהן לאחר התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א), לבין התחייבויות הקרן כפי שהיו ערב התאמת התקנון, והכל נכון למועד החישוב האקטוארי כאמור; הממונה יורה כאמור לא יאוחר מתום 60 ימים ממועד התאמת התקנון האחיד כאמור בסעיף קטן (א).

(ג) לעניין סעיף זה -

(ב) הוראות התקנון האחיד יחולו על אף האמור בכל הסכם או הסדר אחר.

(ב1) עובד שהוא עמית בקרן ותיקה שבהסדר ולפי הוראות הסכם קיבוצי שחל עליו הוא רשאי לבקש את הפסקת העברת תשלומי עמית-שכיר ממשכורתו ואת הפסקת העברת תשלומי מעבידו בעד אותה משכורת והוא ביקש את הפסקת העברת התשלומים כאמור, יחולו לגביו כל הוראות התקנון האחיד לענין עמית לא פעיל.

(ג) ראה הממונה שהדבר נדרש להשגת מטרותיו של פרק זה והעקרונות המנויים בסעיף 78ט, רשאי הוא, באישור שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, לשנות את התקנון האחיד והשינוי ייכנס לתוקפו 30 ימים לאחר היום שבו נמסרה על כך הודעה לקרנות שעליהן הוא חל.

(1) לתשלומי העמית-השכיר - ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של שליש נקודת אחוז, ובשנת 2007 0.5 נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב–1.5 נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע;

(2) להפרשות המעביד - ייווסף מדי שנה, בכל אחת מהשנים 2004 עד 2006, שיעור של שליש נקודת אחוז, ובשנת 2007 0.5 נקודת אחוז, כך שמשנת 2007 ואילך יהיה שיעור ההפרשה גבוה ב–1.5 נקודות האחוז משיעור ההפרשה במועד הקובע.

(ב) המנהל המיוחד יפעל לביצוע תכנית התייעלות כאמור בסעיף קטן (א), בתוך התקופה שיקבע הממונה.

(2) לסכום הסיוע לפי פסקה (1) ייווסף, סכום בגובה ההפרש, כהגדרתו בסעיף 78ט(ב)(8), ככל שהדבר יידרש לפי הסעיף האמור.

(3) לסכומים לפי פסקאות (1) ו–(2) ייווספו סכומים מתוך כרית הביטחון הכללית כמשמעותה בסעיף 78טו1(א), ככל שהדבר יידרש לפי סעיף 78טו1, ובכפוף לתנאים שנקבעו באותו סעיף.

(ב) העברת הכספים לכל קרן ותיקה במסגרת הסיוע לפי סעיף קטן (א) תיעשה בהתאם להוראות השר, לאחר התייעצות עם הממונה, ובלבד שלא יועברו כספים לקרן כלשהי אלא לאחר שהתקנון האחיד הופעל בה, בוצעה בה תכנית לייעול תפעולה כאמור בסעיף 78יב, והקרן ממלאת אחר כל ההוראות לפי פרק זה (להלן - קרן זכאית).

(ג) הסכום האמור בסעיף קטן (א)(1) יהיה צמוד למדד, באופן שכל סכום יועבר לקרן זכאית כשהוא מעודכן לפי שיעור עליית המדד הידוע במועד העברת כל סכום לעומת המדד לחודש ינואר 2003, ובתוספת ריבית צמודה בשיעור של 4% לשנה.

(ד) הסיוע הממשלתי לקרנות הותיקות שבהסדר, ובכלל זה לעמיתיהן, יינתן לפי הוראות סעיף זה בלבד; לעמית בקרן ותיקה לא תשולם, על ידי הממשלה או על ידי הקרן הותיקה, כל תוספת לקצבה בשל הפרש שבין הקצבה המחושבת לפי שיטת ממוצע היחסים של השכר לבין קצבה המחושבת לפי כל שיטה אחרת.

(ב) סכום כרית הביטחון הכללית יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של כל הסכומים המתקבלים לפי סעיף קטן (ג) בשל כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר, ובלבד שסכום כרית הביטחון הכללית לא יעלה על הנמוך מבין אלה:

(1) הסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ד) או (ה), לפי העניין;

(2) צירוף של כל סכומי הגירעון האקטוארי במאזני כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר שיש בה גירעון אקטוארי באותה שנת חישוב; לעניין חישוב הגירעון כאמור לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.

(ג) הסכום בשל כל אחת מהקרנות הוותיקות שבהסדר יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (5) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (6) שלהלן, ובלבד שהסכום המתקבל לאחר הניכוי כאמור הוא סכום חיובי:

(1) הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:

(א) הסכום המצטבר בשנה הקודמת;

(ב) הסכום המתקבל ממכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב, בסכום המצטבר בשנה הקודמת;

(ג) הסכום המתקבל ממכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו–(ב) שבפסקה זו;

(2) הסכום המתקבל ממכפלת הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן בשיעור כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:

(א) הסכום המתקבל מצירוף של תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בתוצאת המאזן כאמור;

(ב) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין ריבית בשיעור של 4% לבין ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;

(3) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:

(א) הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו–(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:

(1) סכום השווה למכפלת 4%, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;

(2) סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום שנת החישוב; לעניין זה, "תקבול בתוספת מדד" - תשלום שהקרן קיבלה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב, באותו תקבול;

(3) סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום שנת החישוב; לעניין זה, "תשלום בתוספת מדד" - תשלום שהקרן שילמה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב, באותו תשלום;

(ב) הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו–(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:

(1) סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;

(2) סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה? (3)(א)(2), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב;

(3) סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה? (3)(א)(3), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב;

(4) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין השפעת התשואה לפי עקום הריבית בשל שנת החישוב לבין השפעת התשואה לפי 4% בשל שנת החישוב, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (3);

(5) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:

(א) תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי עקום הריבית;

(ב) תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי ריבית בשיעור של 4%;

(6) סכום השווה לצירוף של הסכומים מתוך כרית הביטחון הכללית, שהועברו לאותה קרן לפי סעיף זה בתקופה שמיום תחילתו של תיקון מס' 33 עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי ובתוספת ריבית חסרת סיכון, והכול בשל כל שנה ממועד תשלום כל אחד מהסכומים כאמור עד תום שנת החישוב.

(ד) הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית בכל שנת חישוב יהיה הסכום כאמור בפסקה (1) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (2) שלהלן:

(1) סך של 11,320 מיליון שקלים חדשים, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת מדד חודש דצמבר 2008 ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר 2009 עד תום שנת החישוב;

(2) סך הסכומים שהועברו לכל הקרנות הוותיקות שבהסדר מתוך כרית הביטחון הכללית, לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של תיקון מס' 33 עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור, ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ד) -

(1) ניתן סיוע ממשלתי לקרנות הוותיקות שבהסדר נוסף על הסיוע הקבוע בסעיף 78יד כנוסחו ערב תחילתו של תיקון מס' 33, יופחת מהסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ד) סכום הסיוע הממשלתי הנוסף כאמור, ובלבד שלא ייפגעו זכויות העמיתים בקרנות האמורות כפי שהיו ערב מתן הסיוע הממשלתי הנוסף, עקב ההפחתה כאמור;

(2) עלה בשנת חישוב היחס שבין הסכום כאמור בסעיף קטן (ד)(1) לבין סך ההתחייבויות של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר, על 11.8%, יהיה הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית, בשל אותה שנה, סכום השווה למכפלה של 11.8% בסך ההתחייבויות של כל הקרנות הוותיקות שבהסדר כפי שנקבעו במאזני הקרנות בשל שנת החישוב, ובלבד שהסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית לפי פסקה זו לא יפחת מהסכום המתקבל מצירוף של שניים אלה:

(א) הגבוה מבין אלה (בפסקה זו - הסכום המנוצל):

(1) הסכום מתוך כרית הביטחון הכללית שחושב לפי סעיף קטן (ג) בשל כל הקרנות הוותיקות שבהסדר, בשנה הקודמת, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ובתוספת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;

(2) הסכום המצטבר בשנת החישוב, או הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לפי הנמוך; לעניין זה, "הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית" - הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית כפי שחושב בשנה הקודמת לפי סעיף קטן (ד) או לפי סעיף קטן זה, לפי העניין, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושבו מאזני הקרנות בשל השנה הקודמת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% בשל שנת החישוב;

(ב) ההפרש שבין הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לבין הסכום המנוצל, כשההפרש האמור מוכפל ב-11.8% מסך ההתחייבויות של הקרנות הוותיקות שבהסדר כפי שנקבעו במאזני הקרנות בשל שנת החישוב ומחולק בסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית; לעניין זה, "הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית" - כהגדרתו בפסקת משנה (א)(2).

(ו) כספים מכרית הביטחון הכללית יועברו לקרן ותיקה שבהסדר רק לאחר שאזלו כל נכסיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ז), ובהתאם להוראות הממונה לעניין אופן העברת הכספים, אם ניתנו; לעניין סעיף קטן זה לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.

(ז) לא יועברו כספים מכרית הביטחון הכללית לקרן ותיקה שבהסדר בסכום העולה על הסכום הנדרש לקרן לשם תשלום התחייבויותיה.

(ח) על אף האמור בהוראות מנגנון האיזון האקטוארי שנקבעו בתקנון האחיד, בשנת חישוב שבה נוצר עודף אקטוארי בקרן ותיקה שבהסדר לא ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה, לעניין הוראות המנגנון כאמור, כנכסי הקרן; ואולם אם נוצר בקרן עודף אקטוארי לאחר שהופחתו זכויות העמיתים בקרן בשל מנגנון האיזון האקטוארי כאמור לאחר יום תחילתו של תיקון מס' 33 (בסעיף קטן זה - הפחתת זכויות), ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה כנכסי הקרן, עד לסכום הנמוך מבין אלה:

(1) הסכום המתקבל ממכפלת שני אלה:

(א) התחייבויות הקרן כפי שהן מופיעות במאזן הקרן שבו הוצג העודף האקטוארי;

(ב) שיעור הפחתת הזכויות, כשהוא מחולק בשיעור המתקבל מההפרש החיובי שבין שיעור הפחתת הזכויות ו–1;

(2) הסכום המרבי של כרית הביטחון הכללית לפי סעיפים קטנים (ג) עד (ה), לפי העניין.

(ט) בסעיף זה -

(ד) סכום השווה לסך התקבולים בתוספת מדד, בצירוף סך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום אותה שנה; לעניין זה, "תקבול בתוספת מדד" - כהגדרתו בפסקה (1)(ד) להגדרה "השפעת התשואה לפי עקום הריבית";

(1) קרן שביום ט"ז בטבת התשס"ב (31 בדצמבר 2001) לא היה בה גרעון אקטוארי, ומתקיימים בה שני אלה:

(א) לפני יום ג' באב התשס"ג (1 באוגוסט 2003) הגישה לממונה בקשה לקבוע בתקנונה מנגנון איזון אקטוארי;

(ב) לפני יום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004) נקבע מנגנון איזון אקטוארי, כפי שאושר על ידי הממונה, בתקנון הקרן;

(2) קרן שביום ט"ז בטבת התשס"ב (31 בדצמבר 2001) היה בה גרעון אקטוארי הנמוך מ-10% מסך כל התחייבויות הקרן, או קרן מפעלית, ומתקיימים בה, נוסף על התנאים האמורים בפסקאות משנה (א) ו-(ב) של פסקה (1), גם שני אלה:

(א) עד למועד האמור בפסקה (1)(א) - הגישה לממונה תכנית שתביא אותה לאיזון אקטוארי;

(ב) עד המועד האמור בפסקה (1)(ב) - התכנית, כפי שאושרה בידי הממונה, קיבלה תוקף מחייב (בסעיף זה - התכנית המחייבת).

(ב) קרן שהוראות פרק זה לא הוחלו עליה, כאמור בסעיף קטן (א), שלא הפעילה את מנגנון האיזון האקטוארי שנקבע בתקנונה במועד שנדרש להפעילו, או שלא פעלה בהתאם לתכנית המחייבת, לפי הענין, רשאי הממונה לקבוע כי הוראות פרק זה, כולן או חלקן, יחולו עליה.

(ג) הוראות סעיף 78יד(ד) לא יחולו לגבי עמית בקרן ותיקה שהחל לקבל קצבה לפני יום ה' בתשרי התשס"ד (1 באוקטובר 2003).

(1) גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן לא יפחת מהגיל כאמור בתוספת ראשונה א', לפי מין המבוטח וחודש לידתו (בסעיף זה - גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה);

(2) אם גיל הפרישה כמשמעותו בחוק גיל פרישה יועלה מעל גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה, יועלה בהתאמה גיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן;

(3) קצבת הזקנה שתשולם מהקרן למי שביקש לקבלה לפני הגיעו לגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה תופחת בשיעור שייקבע בתקנון הקרן לפי חישוב אקטוארי שיבטיח כי הקדמת הפרישה כאמור לא תגדיל את התחייבויות הקרן;

(4) מכל תשלום שמשלמת הקרן לפי תקנונה, בין שהוא קצבה ובין שהוא תשלום חד-פעמי, תנכה הקרן, לכל הפחות, את השיעורים האלה:

(א) בשנה הקובעת - %0.75;

(ב) בשנה הראשונה שלאחר השנה הקובעת - 1%;

(ג) בשנה השנייה שלאחר השנה הקובעת - %1.5;

(ד) מהשנה השלישית שלאחר השנה הקובעת, ואילך - %1.75.

(ב) הממונה רשאי לאשר לקרן ותיקה שאינה בהסדר לתקן את תקנונה, כך שייקבע בו כי לאחר שגיל הזכאות לקבלת קצבת זקנה מהקרן הועלה בהתאם לסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, תוגדל קצבת הזקנה מהקרן המשולמת למי שלגביו הועלה גיל הזכאות כאמור, בשיעור מסוים, ובלבד שהעלות הנובעת מההגדלה כאמור תמומן באמצעות הפחתת התחייבויות אחרות של הקרן ושסך הפחתת התחייבויות הקרן לאחר תיקוני התקנון כאמור בסעיף קטן (א) ובסעיף קטן זה יהיה בגובה הפרשי ההתחייבויות בשל העלאת גיל הזכאות לפחות; לעניין זה, "הפרשי התחייבויות בשל העלאת גיל הזכאות" - ההפרש שבין התחייבויות הקרן בשנה הקובעת אילולא הועלה גיל הזכאות לקבלת קצבה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, לבין התחייבויות הקרן בשנה הקובעת לאחר העלאת גיל הזכאות כאמור.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), קרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה כאמור באותו סעיף קטן אחרי יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) תהיה זכאית, החל בשנה שקדמה לשנה הקובעת, לסכום מתוך כרית הביטחון לקרן שחושב לפי הוראות סעיף קטן (ד), ובלבד שתיקנה את תקנונה כאמור עד תום השנה הקובעת כך שסך התחייבויותיה, נכון לתום השנה שקדמה לשנה הקובעת, הופחת בשיעור השפעת השינויים בתקנון וניתן אישור הממונה מראש ובכתב לתיקון התקנון כאמור.

(ד) הסכום מתוך כרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר יחושב, בכל שנת חישוב, כצירוף של הסכומים המתקבלים לפי פסקאות (1) עד (5) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (6) שלהלן, ובלבד שהסכום המתקבל לאחר הניכוי כאמור הוא סכום חיובי, והוא לא יעלה על הסכום כאמור בפסקה (7):

(1) הסכום המתקבל מצירוף של כל אלה:

(א) הסכום המצטבר בשנה הקודמת;

(ב) הסכום המתקבל ממכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב, בסכום המצטבר בשנה הקודמת;

(ג) הסכום המתקבל ממכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (א) ו–(ב) שבפסקה זו;

(2) הסכום המתקבל ממכפלת הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בשיעור כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:

(א) הסכום המתקבל מצירוף של תוצאת מאזן הקרן לפי ריבית בשיעור של 4% בשל השנה הקודמת, ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בתוצאת המאזן כאמור;

(ב) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין ריבית בשיעור של 4% לבין ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;

(3) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:

(א) הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו–(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:

(1) סכום השווה למכפלת 4% בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן בשל השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;

(2) סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התקבול עד תום שנת החישוב; לעניין זה, "תקבול בתוספת מדד" - תשלום שהקרן קיבלה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב, באותו תקבול;

(3) סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד, בחלק היחסי של ריבית בשיעור של 4% ממועד התשלום עד תום שנת החישוב; לעניין זה, "תשלום בתוספת מדד" - תשלום שהקרן שילמה בשנת החישוב, בתוספת מכפלת החלק היחסי של שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב, באותו תשלום;

(ב) הסכום המתקבל מצירוף של הסכומים כאמור בפסקאות משנה (1) ו–(2) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (3) שלהלן:

(1) סכום השווה למכפלת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב, בסכום המתקבל מצירוף של שווי הנכסים הסחירים במאזן הקרן של השנה הקודמת ומכפלת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב בשווי הנכסים כאמור;

(2) סכום השווה לסך המכפלות של כל תקבול בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה? (3)(א)(2), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התקבול עד תום שנת החישוב;

(3) סכום השווה לסך המכפלות של כל תשלום בתוספת מדד כהגדרתו בפסקה (3)(א)(3), בחלק היחסי של ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב ממועד התשלום עד תום שנת החישוב;

(4) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין השפעת התשואה לפי עקום הריבית בשל שנת החישוב לבין השפעת התשואה לפי 4% בשל שנת החישוב, בניכוי הסכום כאמור בפסקה (3);

(5) ההפרש החיובי או השלילי, לפי העניין, שבין הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן לסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:

(א) תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי עקום הריבית;

(ב) תוצאת מאזן הקרן בשל שנת החישוב, לפי ריבית בשיעור של 4%;

(6) סכום השווה לצירוף של הסכומים מתוך כרית הביטחון לקרן הוותיקה שאינה בהסדר, שהועברו לאותה קרן לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של תיקון מס' 33 עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי ובתוספת ריבית חסרת סיכון, והכול בשל כל שנה ממועד תשלום כל אחד מהסכומים כאמור עד תום שנת החישוב;

(7) הסכום הנמוך מבין אלה:

(א) הסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ה) או (ו), לפי העניין;

(ב) הגירעון האקטוארי במאזן הקרן, ואם אין גירעון אקטוארי - 0; לעניין חישוב הגירעון כאמור לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.

(ה) (1) הסכום המרבי של כרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה עד ליום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) יהיה, בכל שנת חישוב החל מהשנה הקובעת, הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:

(א) הסכום שנקבע לקרן בתוספת ראשונה ב', בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד חודש דצמבר 2011 ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר 2012 עד תום שנת החישוב;

(ב) סך הסכומים שהועברו לקרן מתוך כרית הביטחון שלה לפי סעיף זה, בתקופה שמיום תחילתו של תיקון מס' 33 עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.

(2) הסכום המרבי של כרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר שתיקנה את תקנונה לאחר יום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012) יהיה, בכל שנת חישוב החל בשנה שקדמה לשנה הקובעת כאמור בסעיף קטן (ג), הסכום כאמור בפסקת משנה (א) שלהלן, בניכוי הסכום כאמור בפסקת משנה (ב) שלהלן:

(א) תקרת כרית מעודכנת בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה שקדמה לשנה הקובעת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שמחודש ינואר של השנה הקובעת עד תום שנת החישוב;

(ב) סך הסכומים שהועברו לקרן מתוך כרית הביטחון שלה לפי סעיף זה, בתקופה שמהשנה שקדמה לשנה הקובעת עד תום שנת החישוב, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת מדד החודש שבו שולם כל אחד מהסכומים כאמור, ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% לשנה בשל התקופה שממועד התשלום עד תום שנת החישוב.

(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה) -

(1) ניתן סיוע ממשלתי לקרן ותיקה שאינה בהסדר נוסף על הסיוע הקבוע בפרק זה, ונוסף על הסיוע שניתן לקרן ערב תחילתו של תיקון מס' 33, יופחת מהסכום המרבי כאמור בסעיף קטן (ה) סכום הסיוע הממשלתי הנוסף כאמור, ובלבד שלא ייפגעו זכויות העמיתים בקרן האמורה כפי שהיו ערב מתן הסיוע הממשלתי הנוסף, עקב ההפחתה כאמור;

(2) עלה בשנת חישוב היחס שבין הסכום כאמור בסעיף קטן (ה)(1)(א) או (2)(א), לפי העניין, לבין סך ההתחייבויות של אותה קרן על 11.8%, יהיה הסכום המרבי של כרית הביטחון של אותה קרן, בשל אותה שנה, סכום השווה למכפלה של 11.8% בסך ההתחייבויות של אותה קרן כפי שנקבעו במאזן הקרן בשל שנת החישוב, ובלבד שהסכום המרבי של כרית הביטחון של אותה קרן לפי פסקה זו לא יפחת מהסכום המתקבל מצירוף של שניים אלה:

(א) הגבוה מבין אלה (בפסקה זו - הסכום המנוצל):

(1) הסכום מתוך כרית הביטחון של הקרן הוותיקה שאינה בהסדר, שחושב לפי סעיף קטן (ד) לאותה קרן, בשנה הקודמת, בתוספת שיעור שינוי המדד הצפוי בשל שנת החישוב ובתוספת ריבית חסרת סיכון בשל שנת החישוב;

(2) הסכום המצטבר בשנת החישוב, או הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לפי הנמוך; לעניין זה, "הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית" - הסכום המרבי של כרית הביטחון של הקרן הוותיקה שאינה בהסדר, כפי שחושב בשנה הקודמת לפי סעיף קטן (ה)(1) או (2), או לפי סעיף קטן זה, לפי העניין, בתוספת שיעור שינוי המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל שנת החישוב לעומת המדד שלפיו חושב מאזן הקרן בשל השנה הקודמת ובתוספת ריבית בשיעור של 3.48% בשל שנת החישוב;

(ב) ההפרש שבין הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית, לבין הסכום המנוצל, כשההפרש האמור מוכפל ב-11.8% מסך ההתחייבויות של הקרן כפי שנקבע במאזן הקרן בשל שנת החישוב ומחולק בסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית; לעניין זה, "הסכום המרבי בשנה הקודמת בתוספת מדד וריבית" - כהגדרתו בפסקת משנה (א)(2);

(3) שר האוצר, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי לעניין סעיף זה יראו קרן ותיקה שאינה בהסדר, שתיקנה את תקנונה עד ליום י"ג בטבת התשע"ח (31 בדצמבר 2017), כאילו תיקנה את תקנונה עד ליום י"ח בטבת התשע"ג (31 בדצמבר 2012), במגבלות ובתנאים שיקבע, לרבות לעניין הפחתת התחייבויות של הקרן.

(ז) כספים מכרית הביטחון של קרן ותיקה שאינה בהסדר יועברו לאותה קרן, רק לאחר שאזלו כל נכסיה, בכפוף להוראות סעיף קטן (ח), ובהתאם להוראות הממונה לעניין אופן העברת הכספים, אם ניתנו; לעניין סעיף קטן זה לא ייחשבו כנכסי הקרן כספים המגיעים לה לפי סעיף זה.

(ח) לא יועברו כספים מכרית הביטחון לקרן ותיקה שאינה בהסדר בסכום העולה על הסכום הנדרש לקרן לשם תשלום התחייבויותיה.

(ט) על אף האמור בהוראות מנגנון האיזון האקטוארי שנקבעו בתקנון קרן ותיקה שאינה בהסדר, בשנת חישוב שבה נוצר עודף אקטוארי באותה קרן, לא ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה, לעניין הוראות המנגנון כאמור, כנכסי הקרן; ואולם אם נוצר בקרן עודף אקטוארי לאחר שהופחתו זכויות העמיתים בקרן בשל מנגנון האיזון האקטוארי כאמור לאחר יום תחילתו של תיקון מס' 33 (בסעיף קטן זה - הפחתת זכויות), ייחשבו כספים המגיעים לקרן לפי סעיף זה כנכסי הקרן עד לסכום הנמוך מבין אלה:

(1) הסכום המתקבל ממכפלת שני אלה:

(א) התחייבויות הקרן כפי שהן מופיעות במאזן הקרן שבו הוצג העודף האקטוארי;

(ב) שיעור הפחתת הזכויות, כשהוא מחולק בשיעור המתקבל מההפרש החיובי שבין שיעור הפחתת הזכויות ו-1;

(2) הסכום המרבי של כרית הביטחון של הקרן לפי סעיפים קטנים (ד) עד (ו), לפי העניין.

(1) העמית בתוכנית השב"ן של קופת החולים מבוטח בפוליסת ביטוח ניתוחים "השקל הראשון";

(2) הפוליסה כוללת כיסוי לניתוח מאותו סוג, בכפוף לחריגים והחרגות הקבועים בפוליסה של המבוטח ולתנאים הקבועים בסעיפים 6 עד 8 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981;

(3) הרופא שביצע את הניתוח נמצא בהסדר ניתוח עם המבטח או שהוא נכלל ברשימת הרופאים המומחים של המבטח לפי סעיף 17(ב) לחוק התוכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2015 ו-2016), התשע"ו-2015;

(4) הניתוח מומן באמצעות תוכנית השב"ן, למעט השתתפות עצמית של העמית בתוכנית השב"ן.

(ב) סכום התשלום יהיה הסכום הנמוך מבין אלה, בניכוי ההשתתפות העצמית של העמית בתוכנית השב"ן:

(1) מחיר הניתוח לפי תעריפון משרד הבריאות;

(2) מחיר הניתוח שנקבע בצו לפי סעיף 78כה, אם נקבע.

(ב) שר האוצר, בהסכמת שר הבריאות, רשאי לקבוע, בצו, לפי המלצת הממונה כאמור בסעיף קטן (א), מחיר לניתוח שיהיה המחיר שנקבע בהסדר ניתוח של מבטח ושיחול לעניין חובת התשלום של מבטח לפי סעיף 78כד; שר האוצר רשאי שלא לקבל את המלצת הממונה, ושר הבריאות רשאי שלא לתת את הסכמתו לצו, מנימוקים שיירשמו.

(ג) שר האוצר יעביר לשר הבריאות את המלצת הממונה והנתונים שצורפו לה, לשם קבלת הסכמתו כאמור בסעיף קטן (ב).

(ד) בקשת מבטח לקביעת מחיר לניתוח לפי סעיף זה תוגש לממונה בצירוף כל המסמכים שעליהם יורה הממונה.

(ב) הממונה רשאי לתת הוראות ביצוע שיחולו על מבטחים וקופות חולים לעניין הפעלת הממשק המקוון והעברת מידע כאמור בסעיפים 78כז(א) ו-78לב(ג) באמצעות הממשק המקוון.

(ג) קופות חולים ומבטחים יעבירו ביניהם, באמצעות הממשק המקוון, את המידע הנדרש לביצוע הפעולות כאמור בסעיפים 78כז ו-78לב, והכול בהתאם להוראות הממונה לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שלא יימסר מידע העולה על הנדרש.

(ד) הרשות לא תשמור מידע כאמור בסעיף קטן (ג) מעבר לפרק הזמן הקצר ביותר הדרוש להפעלה תקינה של הממשק המקוון, וקופות החולים והמבטחים לא ישמרו מידע כאמור בסעיף קטן (ג) מעבר לפרק הזמן הקצר ביותר הדרוש לביצוע הוראות פרק זה.

(1) באמצעות אותו ממשק - את זהות המבטח ואת מועד תחילת הפוליסה ותום תקופת האכשרה;

(2) אם הרופא שביצע את הניתוח הוא רופא כאמור בסעיף 78כד(א)(3).

(ב) קופת חולים תודיע לעמית בתוכנית השב"ן שפנה אליה לשם ביצוע ניתוח באמצעות תוכנית שב"ן -

(1) כי בכוונתה לברר על אודותיו את הפרטים המנויים בסעיף קטן (א), וכי ייתכן שיובא לידיעתה מידע נוסף על אודותיו במסגרת השגה לפי סעיף 78כח;

(2) כי אם הוא מבוטח בפוליסת ביטוח ניתוחים "השקל הראשון", היא תמסור את המידע לפי סעיף קטן (ג), וכי אם הוא מבוטח בכמה פוליסות ביטוח כאמור, היא תמסור למבטח של הפוליסה שאליו תפנה לפי פרק זה את זהות המבטחים הנוספים;

(3) כי ייתכן שיש לו כיסוי ביטוחי המזכה אותו בהחזר דמי ההשתתפות העצמית בעבור הניתוח, וכי לשם בירור זכאותו עליו לפנות למבטח בפוליסה שהוצאה לפי תוכנית לביטוח ניתוחים שהוא מבוטח בה, אם הוא מבוטח כאמור.

(ג) סברה קופת החולים, על בסיס המידע שבדקה לפי סעיף קטן (א), כי חלה על המבטח חובת תשלום לפי סעיף 78כד(א)(1), (3) ו-(4), תשלח הקופה למבטח הודעת תשלום; ההודעה תישלח ביום העסקים ה-30 שלאחר הרבעון שבו בוצע הניתוח נושא ההודעה, ותכלול את הפרטים האלה לגבי העמית בתוכנית השב"ן, על אף הוראות כל דין:

(1) שם העמית בתוכנית השב"ן ומספר הזהות שלו;

(2) הסכום לתשלום לפי סעיף 78כד;

(3) שם הניתוח וקוד הניתוח לפי תעריפון משרד הבריאות;

(4) פרטי הרופא המנתח שחתום על דוח הניתוח;

(5) מועד הניתוח.

(ד) המבטח ישלם לקופת החולים את סכום התשלום שנדרש בהודעת התשלום בתוך 90 ימים ממועד קבלת ההודעה.

(ה) סברה קופת החולים, על בסיס המידע שבדקה לפי סעיף קטן (א), כי חלה על יותר ממבטח אחד חובת תשלום לפי סעיף 78כד(א)(1), (3) ו-(4), תשלח הקופה את הודעת התשלום כאמור בסעיף קטן (ג) למבטח של הפוליסה שמועד תחילתה המוקדם ביותר, ותעדכן בהודעתה את המבטח שאליו פנתה על זהות המבטחים הנוספים בפוליסת ביטוח ניתוחים "השקל הראשון", אם ישנם, לפי המידע שקיבלה מהממשק המקוון; המבטחים יישאו, בינם ובין עצמם בחלקים שווים, בחובת התשלום לפי הסכום שנדרש בהודעת התשלום.

(ב) אין בהגשת השגה לפי סעיף זה כדי לעכב את ביצוע התשלום נושא ההשגה.

(ג) טרם קבלת החלטה בהשגה, ישלח הממונה לקופת החולים הנוגעת בדבר את ההשגה, ואם סבר כי יש מניעה לכך - תמצית של ההשגה, וייתן לקופת החולים הזדמנות להציג את טענותיה לפניו, כפי שיורה.

(ד) הממונה יודיע למבטח ולקופת החולים הנוגעת בדבר על החלטתו בהשגה בתוך 60 ימים מיום קבלתה; הממונה יציין בהחלטתו את תמצית ממצאיו.

(ה) קבע הממונה בהחלטה לפי סעיף קטן (ד) כי המבטח אינו חייב בתשלום לקופת החולים, תשיב קופת החולים למבטח את הסכום ששילם לה, אם שילם, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לה ההחלטה; ואולם, סברה קופת החולים כאמור בסעיף 78כז(ה) כי חובת התשלום חלה על יותר ממבטח אחד ובהחלטת הממונה נקבע כי המבטח שאליו פנתה אינו חייב בתשלום, רשאית היא לפנות למבטח אחר.

(ו) בירור השגה יהיה בדרך שתיראה לממונה, והוא לא יהיה קשור להוראות שבסדרי הדין או בדיני ראיות; הממונה רשאי לתת הוראות לעניין אופן בירור ההשגה על ידו, לרבות דרישה לקבל את דוח הניתוח מקופת החולים.

(ז) הכרעה בהשגה לפי סעיף זה תשמש לבירור חבות המבטח בתשלום לקופת החולים לפי סעיף 78כד, והמבטח וקופת החולים לא יהיו רשאים לעשות בה שימוש לכל עניין אחר.

(ב) לא יראו העברת מידע לפי פרק זה כהפרה של חובת הסודיות לפי סעיף 50א.

(ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), מבטח -

(1) לא יעשה שימוש במידע שקיבל באמצעות הממשק המקוון אלא לשם העברת מבוטח מפוליסת ביטוח ניתוחים "השקל הראשון" לפוליסת ביטוח ניתוחים "משלים שב"ן" לפי הוראות סעיף 78לב;

(2) לא יעשה שימוש במידע שנכלל בהודעת תשלום ששלחה אליו קופת חולים לפי סעיף 78כז(ג), אלא לשם ביצוע התשלום, לשם הגשת השגה לפי סעיף 78כח או לשם פנייה למבטחים הנוספים כאמור בסעיף 78כז(ה).

(ב) במועד החידוש הראשון של הפוליסה המקורית שלאחר המועד הקובע, יעביר מבטח את המבוטח, אם הוא עמית בתוכנית שב"ן, ואף אם טרם חלפה תקופת האכשרה שלו בתוכנית השב"ן, מהפוליסה המקורית לפוליסת ביטוח ניתוחים "משלים שב"ן", והכול בהתאם להוראות לפי סעיף זה.

(ג) לשם העברת המבוטח לפוליסת ביטוח ניתוחים "משלים שב"ן" כאמור בסעיף קטן (ב), יבדוק המבטח, באמצעות הממשק המקוון -

(1) אם המבוטח עמית בתוכנית שב"ן;

(2) לעניין מבוטח שהוא עמית בתוכנית שב"ן - אם טרם חלפה תקופת אכשרה שקבעה קופת החולים לעניין זכאותו של העמית למימון ניתוחים פרטיים בישראל לפי התוכנית, ואם תקופת האכשרה טרם חלפה - מועד סיומה.

(ד) המבטח יודיע למבוטח, מראש, על העברתו לפוליסת ביטוח ניתוחים "משלים שב"ן" ומועד ההעברה, ועל אפשרותו של המבוטח להודיע כי אינו מעוניין בהעברה או כי הוא מעוניין לבטלה, לפי העניין.

(ה) על אף האמור בסעיף קטן (ב), המבוטח רשאי להודיע למבטח, בין טרם העברתו לפוליסת ביטוח ניתוחים "משלים שב"ן" ובין בתוך שנה מיום העברתו כאמור, כי הוא אינו מעוניין בהעברה כאמור; הודיע מבוטח כאמור, לא יעביר המבטח את המבוטח לפוליסת ביטוח ניתוחים "משלים שב"ן" או יבטל את העברתו - אם בוצעה, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף זה.

(ו) בוטלה העברתו של המבוטח לפוליסת ביטוח ניתוחים "משלים שב"ן" לפי סעיף קטן (ה), יראו את המבוטח כאילו לא הועבר לפוליסת ביטוח ניתוחים "משלים שב"ן" ויראו את הפוליסה המקורית שלו כאילו לא בוטלה וכאילו חודשה על ידי המבוטח.

(ז) הודיע מבוטח כי הוא מעוניין לבטל את העברתו, ישלם את ההפרש בין דמי הביטוח המגיעים לפי הפוליסה המקורית ובין דמי הביטוח ששילם לפי פוליסת ביטוח ניתוחים "משלים שב"ן" בעד כל התקופה שממועד העברתו עד למועד שבו הודיע המבוטח כאמור; ואולם, אם אירע מקרה ביטוח בתקופה האמורה ולפני מועד הודעת המבוטח, תחול זכאותו בתקופה האמורה לפי פוליסת ביטוח ניתוחים "משלים שב"ן" והוא יהיה חייב בעד התקופה בדמי הביטוח לפוליסה זו, וממועד ביטול ההעברה ואילך יחולו הוראות סעיף קטן (ו).

(ח) העברת המבוטח לפוליסת ביטוח ניתוחים "משלים שב"ן" כאמור בסעיף קטן (ב) או ביטול העברתו כאמור בסעיף קטן (ה) תוך המשך ביטוחו בפוליסה המקורית, ייעשו בלא בחינה מחודשת של מצב רפואי קודם של המבוטח ובלא תקופת אכשרה; מבוטח שבמועד החידוש הראשון כאמור בסעיף קטן (ב) טרם השלים את תקופת האכשרה בפוליסה המקורית, יחושבו בהמשכיות כל התקופות שבהן היה מבוטח, עם המעבר או ביטולו, לעניין צבירת תקופת האכשרה.

(ט) מבוטח שמבוטח בפוליסה קבוצתית לביטוח ניתוחים "השקל הראשון", וזכאי לפי הפוליסה לעבור לפוליסת פרט לביטוח ניתוחים "השקל הראשון" ובחר לעבור לפוליסת פרט לביטוח ניתוחים "משלים שב"ן", יחולו, במועד מימוש זכותו למעבר לפוליסת פרט כאמור, כל ההוראות לפי סעיף זה כאילו הועבר במועד החידוש הראשון מפוליסה מקורית לפוליסת ביטוח ניתוחים "משלים שב"ן", בהמשכיות, בלא בחינה מחודשת של מצב רפואי קודם של המבוטח ובלא תקופת אכשרה.

(י) הממונה רשאי לתת הוראות בעניינים אלה:

(1) הוראות ביצוע לעניין העברת מבוטחים לפוליסת ביטוח ניתוחים "משלים שב"ן", ולעניין ביטול העברה כאמור לפי סעיף זה, ובכלל זה כללים שיחולו לעניין אופן גביית דמי הביטוח במקרה של ביטול העברה;

(2) אופן יידוע המבוטחים כאמור בסעיף קטן (ד), ומועדי יידוע בדבר ההעברה, לפני ההעברה ולאחריה;

(3) אופן מסירת הודעת המבוטח כי הוא אינו מעוניין בהעברה כאמור בסעיף קטן (ה).

(יא) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הממונה לפי סעיף 40.

(יב) על אף האמור בפרק זה ובסעיף 50א, התברר לממונה בעת בירור השגה לפי סעיף 78כח כי קופת חולים לא העבירה, באמצעות הממשק המקוון, את המידע הדרוש למבטח לפי סעיף קטן (ג) או העבירה מידע שאינו נכון, יודיע על כך למנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין זה (בסעיף קטן זה - המנהל); בלי לגרוע מסמכותו לפי כל דין, רשאי המנהל להורות כי קופת חולים כאמור לא תהיה זכאית לקבל תשלומים לפי סעיף 78כד, כולם או חלקם, או שיהיה עליה להחזיר למבטח תשלומים כאמור, אם שולמו לה.

(ב) האכרזה תפורסם ברשומות ולפחות בארבעה עתונים יומיים היוצאים לאור בישראל.

(ג) באכרזה ייקבע המועד שבו הפסיק המבטח לתת שירותים ומותר לקבוע בה מועדי הפסקה שונים לשירותים שונים.

(ד) בביטול האכרזה מותר לקבוע מועדי ביטול שונים לשירותים שונים.

(ב) דחיית מועד לפי סעיף זה תחול גם לגבי מועד שנקבע בפסק דין או בהחלטה אחרת של בית משפט או של רשות שיפוטית או מעין שיפוטית אחרת על פי דין.

(ב) היתה התחייבות שמועד פרעונה נדחה לפי סעיף 81 צמודת ערך, תוסיף לחול החובה לשלם הפרשי הצמדה כמוסכם במשך תקופת ההפסקה; לענין זה, "התחייבות צמודת-ערך" - התחייבות שסכומה, כולו או מקצתו, צמוד לשער החליפין של המטבע, למדד יוקר המחיה או לעליית מחירו של כל דבר אחר.

(ג) הממונה רשאי להורות שבתקופת ההפסקה יהיה אדם רשאי לשלם למוסד בנקאי כל סכום שהוא חב למבטח שבהפסקה ודין התשלום כדין תשלום למבטח שבהפסקה; הממונה רשאי להורות בדבר דרכי התשלום ודרכי פרסום ההוראה.

(ב) תאגיד חוץ רשום בישראל אשר ערב יום התחילה עסק כדין בישראל כמבטח - זכאי לרשיון מבטח חוץ.

(ג) יחיד שערב יום התחילה עסק כדין כסוכן ביטוח - זכאי לרשיון סוכן יחיד.

(ד) תאגיד שערב יום התחילה עסק כדין כסוכן ביטוח - זכאי לרשיון סוכן תאגיד.

(ב) שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לבטל פטור שניתן לפי סעיף קטן (א), כולו או מקצתו, דרך כלל או לענין מסויים, או להתנותו בתנאים.

(ב) תקפו של רשיון מבטח ישראלי שניתן לאגודה עותמאנית כאמור בסעיף קטן (א) יפקע בתום ששה חדשים מיום התחילה, זולת אם חבריה התאגדו כחברה או כאגודה שיתופית תוך אותה תקופה.

(ג) מקום שמדובר בחוק זה בדירקטור,13 במנהל עסקים או בנושא משרה, יראו לענין אגודה עותמאנית כאילו מדובר במי שרשאי לפעול בשמה על פי תקנותיה.