חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 1 |
| 1. [תיקונים: התשל"ב, התשל"ד, התשנ"ד (מס' 2), התשע"ב (מס' 2), התשע"ח (מס' 2)] (א) שר הפנים רשאי לקבוע בצווים עסקים טעוני רישוי ולהגדירם, כדי להבטיח בהם מטרות אלה או מקצתן: (1) איכות נאותה של הסביבה ומניעת מפגעים ומטרדים; (2) מניעת סכנות לשלום הציבור והבטחה מפני שוד והתפרצות; (3) בטיחות של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו; (4) מניעת סכנות של מחלות בעלי-חיים ומניעת זיהום מקורות מים בחמרי הדברה, בדשנים או בתרופות; (5) בריאות הציבור, לרבות תנאי תברואה נאותים; (6) קיום תכליות דיני התכנון והבנייה; (7) קיום הדינים הנוגעים לכבאות. (ב) היתה אחת ממטרות הרישוי מטרה כמפורט להלן, טעון הצו התייעצות - (1) בסעיף קטן (א)(1) - עם השר לאיכות הסביבה; (2) בסעיף קטן (א)(2) - עם השר לביטחון הפנים; (3) בסעיף קטן (א)(3) - עם שר העבודה והרווחה2 ; (4) בסעיף קטן (א)(4) - עם שר החקלאות; (5) בסעיף קטן (א)(5) - עם שר הבריאות; (6) בסעיף קטן (א)(7) - עם השר לביטחון הפנים. |
| 2. [תיקונים: התש"ן, התש"ע, התשע"ח, התשע"ח (מס' 2), התשפ"ב, התשפ"ד] (א) בעסק שבו נמכרים או מוגשים משקאות משכרים תהא רשות הרישוי שלו לפי חוק זה רשאית להשתמש בסמכותה גם לענינים אלה: (1) התאמת החצרים לאפשרויות של פיקוח יעיל מצד המשטרה, הן מבחינת המבנה והן מבחינת המקום; (2) התחשבות בצרכיהם של תושבי האזור שבו נמצא העסק; (3) מניעת רשיונות מאנשים שאינם ראויים להם בשל עברם הפלילי או מהימנותם, או שלדעת המשטרה אינם ראויים להם בשל אופיים. (א1) (1) בעסק כאמור בסעיף קטן (א) לא ימכור אדם, לא יגיש ולא יספק משקה משכר מהשעה 23:00 עד השעה 6:00 למחרת. (2) הוראת פסקה (1) לא תחול על - (א) עסק המנוי בתוספת הראשונה, לגבי מכירה, הגשה או הספקה של משקה משכר לצורך שתייה במקום העסק; שר הפנים לאחר התייעצות עם השר לביטחון הפנים, ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לשנות, בצו, את התוספת הראשונה; (ב) מכירה של משקה משכר במחסן רשוי שהוא מחסן למכירה ליוצאים מישראל, כמשמעותו לפי פקודת המכס; (ג) מכירה של יין, בהתקיים כל אלה: (1) המכירה היא בחנות גדולה; (2) המכירה נעשית בין השעות 23:00 ו-2:00 למוחרת, בימי חמישי בשבוע או ביום שלפני ערבו של אחד ממועדי ישראל המנויים בסעיף 18א לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948; (3) באותה עסקת מכירה נמכרו לרוכש, מלבד יין, מצרכים בסכום אשר בתוספת מס ערך מוסף החל על המכירה הוא 300 שקלים חדשים לפחות. (ב) בסעיף זה - (ג) (בוטל). (ד) הוראות לפי סעיף קטן (א1) הן תנאי מתנאי הרשיון של אותו עסק. (ה)3 שר הפנים, לאחר התייעצות עם השר לביטחון לאומי ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, אם נוכח כי מכירה של יין כאמור בסעיף קטן (א1)(2)(ג)(1) עלולה להביא לפגיעה בשלום הציבור, כי מכירה של יין תותר רק בחנות גדולה ששטחה גדול מ-280 מ"ר, כפי שיקבע. |
| 2ג. [תיקונים: התש"ן, התשנ"ח (מס' 2), התשפ"ה] (א) לא יינתן רשיון או היתר זמני לפי חוק זה לקייטנה אלא אם כן ניתן אישור לכך גם מאת מי ששר החינוך והתרבות הסמיכו לכך ויראו אותו כאילו היה הוא נותן האישור לפי סעיף 6. (ב) השר, באישור ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, רשאי לפטור בצו מחובת רישוי לפי חוק זה סוגים של קייטנות המנוהלות על ידי ארגונים או גופים שיקבע, ככל שלא נקבעו לגביהם הוראות בסעיף זה. (ב1) קייטנה שמתקיימים בה התנאים שלהלן פטורה מחובת רישוי לפי חוק זה, ויחולו עליה הוראות לפי חוק הקייטנות (רישוי ופיקוח), התש"ן-1990, החלות על קייטנה הפטורה מרישיון לפי סעיף קטן (ב): (1) הקייטנה מנוהלת על ידי אחד מהגופים האלה: (א) גוף נתמך על ידי משרד החינוך לפי מבחני תמיכה של משרד החינוך בתנועות נוער, או מבחני תמיכה של משרד החינוך בפעילות ארגוני ילדים ונוער, כתוקפם מזמן לזמן, בהתאם לסעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, ובלבד שהגוף מעסיק רכז מפעלים שהשתלם בהשתלמויות שאישר משרד החינוך בתחום מפעלים כמשמעותם באותם מבחני תמיכה, בהיקף של חצי משרה לפחות; (ב) גוף נתמך כחוג סיור לפי המבחנים הנוספים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות ציבור, או מבחנים לצורך תמיכה במוסדות ציבור בתחומי הדרכת סיורים חינוכיים טבע וסביבה, כתוקפם מזמן לזמן, בהתאם סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985; (2) הקייטנה היא קייטנת המשך; לעניין זה, "קייטנת המשך" - קייטנה שהפעילות בה מתקיימת בהמשך לפעילות החינוכית של הארגון או הגוף במשך השנה, המיועדת לאותו קהל ילדים, אף אם אין זהות מוחלטת בין המשתתפים בפעילות במשך השנה ובין המשתתפים בקייטנה; (3) הקייטנה פועלת במבנה שהוא אחד מאלה: (א) מוסד חינוך רשמי כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התש"ט-1949; (ב) בית ספר או גן ילדים הפועלים ברישיון לפי חוק פיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969; (ג) מבנה ציבור של רשות מקומית המשמש במהלך השנה לפעילות תרבות, ספורט או חינוך לילדים ונוער; (ד) אתר הקבע שבו מתקיימת הפעילות החינוכית של הגוף המנהל את הקייטנה במהלך שנה קלנדרית. (ב2) על אף האמור בסעיף קטן (ב1), שר החינוך, בהסכמת השר ובאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, כי הפטור האמור באותו סעיף קטן לא יחול לעניין גוף מסוים או לקבוע לגוף מסוים תנאים נוספים למתן הפטור, אם מצא כי מתן הפטור או התנאים למתן הפטור כאמור באותו סעיף קטן עלולים לפגוע במטרות המפורטות בסעיף 1. |
| 2ד. [תיקונים: התשנ"ד, התשנ"ח (מס' 2), התשפ"ב] (בוטל). |
| 2ו. (תיקונים: התשס"ב, התשס"ו, התשפ"ב) (בוטל). |
| 2ח. 4 (תיקון התשס"ח) (א) לא יינתן רישיון או היתר זמני לפי חוק זה למיתקן ספורט, אלא אם כן ניתן אישור לכך גם מאת מי ששר התעשיה המסחר והתעסוקה הסמיכו לכך. (ב) שר התעשיה המסחר והתעסוקה, לאחר התייעצות עם שר המדע התרבות והספורט, יקבע, בצו, סוגים של מיתקני ספורט שעליהם תחול חובת אישור לפי סעיף זה. |
| 3א. (תיקון התשנ"ה) (א) בחוק זה - (ב) על אף הוראות חוק זה, יראו את העסקים טעוני הרישוי של בעל הזכיון, הקיימים ביום התחילה, וכן את עסקי העבודות, כעסקים שניתן לגביהם רשיון עסק על פי חוק זה. (ג) דין רשיון על פי סעיף קטן (ב) כדין רשיון שניתן על ידי רשות הרישוי על פי חוק זה. (ד) רשות הרישוי או נותן אישור על פי סעיף 6, רשאים לקבוע תנאים מיוחדים לרשיון על פי סעיף קטן (ב); תנאים שייקבעו תוך שלוש שנים מיום התחילה, ולגבי עסקי העבודות תוך שש שנים מיום התחילה, יראו אותם כתנאים ברשיון. (ה) תנאי שייקבע לאחר שלוש או שש השנים האמורות בסעיף קטן (ד), לפי הענין, יראו אותו כתנאי נוסף כמשמעותו בסעיף 7. (ו) לא יוצא צו הפסקה מינהלי לפי סעיף 20, נגד בעל הזכיון בענין עסק הטעון רישוי בשטח הזכיון אלא אם כן אושרה הוצאתו על ידי הממשלה או ועדת שרים מטעמה. |
| 6א1. [תיקונים: התשע"א, התשע"ח (מס' 2), התשפ"ב] (א) (1) שר הפנים, בהסכמת כל אחד מהשרים נותני האישור ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב), רשאי לקבוע, בצו, סוגי עסקים טעוני רישוי שרשות הרישוי תיתן היתר לעסוק בהם, בהליך מזורז בכפוף להוראות לפי סעיף זה, לפני מתן רישיון (בחוק זה - היתר מזורז); ואולם בצו כאמור לא ייקבעו סוגי עסקים שרישוים בהליך מזורז כאמור עלול לפגוע במטרות המפורטות בסעיף 1(א). (2) בצו כאמור בפסקה (1) יקבע שר הפנים, בדרך האמורה באותה פסקה, כי היתר המזורז כאמור באותה פסקה יינתן באחד מהמסלולים האלה: (א) היתר מזורז במסלול בלא תקופת בדיקה, בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ד) עד (ז) (בחוק זה - היתר מזורז א'); (ב) היתר מזורז במסלול הכולל תקופת בדיקה, בהתאם להוראות סעיף קטן (ז1) (בחוק זה - היתר מזורז ב'). (ב) קביעת עסק מסוג העסקים המפורטים בסעיפים 2 עד 3 כטעון רישוי בצו לפי סעיף קטן (א), טעונה גם הסכמת כל אחד מהשרים שמתן רישיון או היתר זמני לעסק מאותו סוג טעון אישור מטעמו לפי סעיפים אלה, ויחולו לגבי אותו עסק הוראות הסעיפים האמורים החלים לעניין אותו סוג עסק, בשינויים המחויבים. (ג) המבקש לקבל היתר מזורז א' או היתר מזורז ב' (בסעיף זה - המבקש) יגיש בקשה לקבלת היתר כאמור לרשות הרישוי בצירוף כל המסמכים הדרושים לגבי אותו עסק, שפורסמו במפרט האחיד, או לצד המפרט האחיד, ובצירוף הצהרה שבה יצהיר המבקש - (1) כי ניתן היתר לפי חוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן - חוק התכנון והבנייה), לבנייתו של המקום שבו עתיד לפעול העסק, או שהוא לא הצליח, בשקידה סבירה, לאתר את ההיתר האמור שניתן למקום; (2) כי הוא לא ביצע בעסק עבודה הטעונה היתר לפי חוק התכנון והבנייה, בלא היתר כאמור. (ד) הוגשה בקשה לקבלת היתר מזורז א', תודיע רשות הרישוי למבקש ההיתר המזורז, בתוך 21 ימים מיום הגשת הבקשה, על אחד מאלה, לפי העניין: (1) על פי המידע שהגיש המבקש או על פי מידע נוסף שבידי רשות הרישוי לא ניתן לתת היתר מזורז א' לעסק לפי חוק זה; (2) על המבקש להשלים מסמכים חסרים, הדרושים לגבי אותו עסק, שפורסמו לפי הוראות סעיף 7ג2; (3) על המבקש להגיש מסמכים ולמלא אחר התנאים שפורסמו במפרט הרשותי לפי סעיף 7ג3; לא מסרה רשות הרישוי למבקש הודעה כאמור בפסקה זו בתוך התקופה האמורה, יראוה כאילו לא דרשה מסמכים ומילוי תנאים מטעמה. (ד1) רשות הרישוי רשאית, בהודעה למבקש בתוך התקופה האמורה בסעיף קטן (ד), להאריך את התקופה למתן הודעה כאמור באותו סעיף קטן, בתקופה נוספת שלא תעלה על שבעה ימים. (ה) לא נמסרה למבקש הודעה כאמור בסעיף קטן (ד)(1), ימסור המבקש לרשות הרישוי את המסמכים שנדרשו כאמור בסעיף קטן (ד)(2) או (3), ככל שנדרשו, וכן תצהיר מאומת כדין לפי הוראות סעיף קטן (ו); המבקש ימסור את המסמכים והתצהיר כאמור בתום התקופה האמורה בסעיף קטן (ד) או (ד1), או לאחר שרשות הרישוי הודיעה לו, לפי הוראות סעיף קטן (ד), על המסמכים והתנאים הנדרשים לפי העניין. ואולם רשאי המבקש למסור את המסמכים והתצהיר כאמור עד תום 120 ימים מתום התקופות האמורות, ובלבד שלא יעסוק בעסק בטרם הגיש את התצהיר כאמור. (ו) (1) תצהיר כאמור בסעיף קטן (ה) יוגש בטופס שיקבע שר הפנים, ובו יצהיר המבקש - (א) כי מתקיימים בעסק או במבקש, לפי העניין, התנאים למתן הרישיון שפורסמו במפרט האחיד או לצד המפרט האחיד, התנאים כאמור שדרשה רשות הרישוי לפי סעיף קטן (ד)(3), ככל שדרשה, הוראות לפי חוק זה, וכן עניינים נוספים שקבע שר הפנים בטופס התצהיר; (ב) כי לא מתקיימים הסייגים המונעים מתן היתר מזורז לפי סעיף 6א2; (ג) כי ידועה לו חובתו להבטיח כי התנאים ברישיון שפורסמו במפרט האחיד, או לצד המפרט האחיד וכן התנאים שדרשה רשות הרישוי כאמור בפסקת משנה (א) יתקיימו בעסק בכל עת. (1א) טופס כאמור בפסקה (1) יכלול מידע לעניין המשמעות של הגשת תצהיר כוזב או מסירת פרטים לא נכונים בתצהיר כאמור באותה פסקה או במסמך הנלווה לו. (2) המבקש רשאי לציין בתצהירו כי בכל הנוגע לעניין פלוני שאינו בתחום מומחיותו, תצהירו ניתן בהתאם לאישור שקיבל מאיש מקצוע, ובלבד שצירף לתצהירו אישור זה. (ז) (1) הוגשה בקשה להיתר מזורז א', והגיש המבקש את התצהיר ואת המסמכים האמורים בסעיף קטן (ה), ככל שנדרשו, תמסור לו רשות הרישוי אישור בכתב על קבלתם, ויראו את העסק שלגביו הוגשה הבקשה כעסק שניתן לו היתר מזורז א' עד למתן היתר כאמור לפי הוראות פסקה (2), והאישור ישמש אסמכתה לכך. (2) רשות הרישוי תיתן למבקש, בתוך חמישה ימים ממועד קבלת התצהיר והמסמכים כאמור בפסקה (1), היתר מזורז א', ותודיע על כך לנותני האישור; להודעת רשות הרישוי כאמור יצורפו העתק מהבקשה ומההיתר המזורז וכל צרופותיהם. (ז1) (1) הוגשה בקשה להיתר מזורז ב', יצרף המבקש לבקשה נוסף על המסמכים האמורים בסעיף קטן (ג), את המסמכים הנדרשים מטעם רשות הרישוי שפורסמו במפרט הרשותי לפי הוראות סעיף 7ג3; רשות הרישוי תמסור העתק של הבקשה להיתר עם כל צרופותיה לנותני האישור עם קבלתם מהמבקש. (2) מצאה רשות הרישוי, על פי המידע שהגיש המבקש או על פי מידע נוסף שבידיה כי, על פני הדברים, לא ניתן לתת היתר מזורז ב' לעסק, תודיע על כך למבקש ולנותני האישור בתוך שבעה ימים מיום הגשת הבקשה. (3) לא הודיעה רשות הרישוי למבקש כאמור בפסקה (2), יחולו לגבי הבקשה להיתר מזורז ב' הוראות סעיף קטן (ד) ו–(ד1), בשינויים המחויבים, ולעניין סעיף קטן (ד) גם בשינויים אלה: (א) ברישה, במקום "בתוך 21 ימים" יקראו "בתוך 14 ימים"; (ב) בפסקה (1), בסופה יקראו "הודיעה רשות הרישוי למבקש כאמור, תמסור רשות הרישוי הודעה על כך גם לנותני האישור"; (ג) בפסקה (2), בסופה יבוא "השלים המבקש את המסמכים כאמור, תמסור רשות הרישוי העתק שלהם לנותני האישור עם קבלתם מהמבקש". (4) (א) הוגשה בקשה להיתר מזורז ב', יגיש המבקש לרשות הרישוי גם תצהיר מאומת כדין לפי הוראת סעיף קטן (ו); תצהיר כאמור יכול שיוגש עם הגשת הבקשה לקבלת היתר מזורז ב' או עד תום 120 ימים מתום התקופות האמורות בסעיפים קטנים (ד) ו–(ד1), כפי שהוחלו בפסקה (3); עם קבלת התצהיר תמסור רשות הרישוי למבקש אישור בכתב על קבלתו, שבו יצוין מועד סיומה של תקופת הבדיקה כמשמעותה בפסקת משנה (ב). (ב) רשות הרישוי תמסור לנותני האישור הודעה על הגשת התצהיר כאמור בפסקת משנה (א) בצירוף העתק של התצהיר, לא יאוחר משלושה ימים מיום קבלתו מהמבקש, לשם בדיקת הבקשה להיתר מזורז ב'; נותני האישור יבדקו את הבקשה בתוך 49 ימים מהמועד שבו נשלח להם העתק מהתצהיר כאמור (בסעיף זה - תקופת הבדיקה); בהודעה כאמור תציין רשות הרישוי גם את מועד תחילתה ומועד סיומה של תקופת הבדיקה. (ג) לא היה באפשרותו של נותן אישור לבדוק את הבקשה להיתר מזורז ב' בתוך תקופת הבדיקה בשל כך שהתצהיר הגיע לידיו בחלוף יותר מ-14 ימים מיום שנשלח אליו, יודיע על כך נותן האישור לרשות הרישוי ותקופת הבדיקה תוארך ב-14 ימים; הוארכה תקופת הבדיקה כאמור, תודיע על כך רשות הרישוי למבקש. (5) הגיש המבקש את המסמכים כאמור בפסקה (1), את המסמכים כאמור בסעיף קטן (ד) כפי שהוחל בפסקה (3), וכן את התצהיר כאמור בפסקה (4), יראו את העסק שלגביו הוגשה הבקשה לקבלת היתר מזורז ב' כעומד בתנאים הנדרשים מטעם רשות הרישוי לשם קבלת היתר כאמור. (6) (א) נותן אישור שאינו מסכים למתן היתר מזורז לעסק, רשאי להודיע לרשות הרישוי ולמבקש, בתוך תקופת הבדיקה, על אחד מאלה: (1) כי הוא מתנגד למתן היתר מזורז ב' לעסק; (2) כי היתר מזורז ב' יינתן לעסק רק אם יתקיימו בעסק תנאים מסוימים שיפרט בהודעה, ובלבד שתנאים אלה הם תנאים שפורסמו במפרט האחיד או לצד המפרט האחיד או שהם נדרשים לפי הוראות חוק זה. (ב) על אף האמור בפסקת משנה (א), ראה נותן האישור כי העסק אינו עומד בתנאי לקבלת היתר מזורז ב', ואולם אין בהפעלת העסק בהעדר התנאי כאמור כדי להביא לפגיעה ממשית במטרות החוק לפי סעיף 1(א), רשאי הוא להודיע לרשות הרישוי ולמבקש, עד תום תקופת הבדיקה, כי הוא מסכים למתן היתר מזורז ב' לאותו עסק, ובלבד שהמבקש יתקן את הליקוי בתוך תקופת ההיתר המזורז, במועד שיקבע נותן האישור באותה הודעה. (7) מסר נותן האישור לרשות הרישוי, בתוך תקופת הבדיקה, הודעה כאמור בפסקה (6), תודיע רשות הרישוי למבקש על דחיית הבקשה להיתר מזורז ב', או על חובתו לקיים את התנאים שנקבעו בהודעת נותן האישור לשם קבלת היתר מזורז ב', או לאחר מתן היתר מזורז ב', לפי העניין. (8) נתנו כל נותני האישור שאישורם נדרש לשם מתן היתר מזורז ב' לעסק מסוים, את הסכמתם למתן ההיתר המזורז, בתוך תקופת הבדיקה, תיתן רשות הרישוי לבעל העסק את ההיתר המזורז, בתוך חמישה ימים מהמועד שבו ניתנה לה ההסכמה כאמור ותודיע על כך לנותני האישור; להודעת רשות הרישוי כאמור יצורפו העתק מהבקשה ומההיתר המזורז וכל צרופותיהם; לעניין זה, יראו הודעה של נותן אישור כאמור בפסקה (6)(ב), כהסכמה למתן ההיתר המזורז. (9) חלפה תקופת הבדיקה ולא נמסרו הודעות כאמור בפסקה (6)(א) מטעם נותני האישור שאישורם נדרש לשם מתן היתר מזורז ב' לעסק מסוים, כולם או חלקם, יראו את העסק שלגביו הוגשה הבקשה להיתר מזורז ב', כעסק שניתן לו היתר מזורז ב' ביום שבו הסתיימה תקופת הבדיקה; עד למתן היתר כאמור לפי הוראות פסקה (10), ישמש האישור על קבלת התצהיר שניתן למבקש לפי הוראות פסקה (4)(א) אסמכתה לכך. (10) התקיים האמור בפסקה (9), תיתן רשות הרישוי למבקש היתר מזורז ב', בתוך חמישה ימים מתום תקופת הבדיקה ותודיע על כך לנותני האישור; להודעת רשות הרישוי כאמור יצורפו העתק מהבקשה ומההיתר המזורז וכל צרופותיהם. (ח) בקשה לקבלת היתר מזורז לעסק, שהוגשה לפי הוראות סעיף זה, יראו אותה כבקשה לקבלת רישיון לפי חוק זה לאותו עסק ויחולו עליה ההוראות החלות על בקשה לקבלת רישיון, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה או לפיו; ניתן היתר מזורז לפי סעיף זה לאותו עסק, יימשכו ההליכים לבדיקת הבקשה לקבלת הרישיון לגביו. (ט) נכלל עסק בצו כאמור בסעיף קטן (א), לא יהיה ניתן להגיש לגביו בקשה לקבלת רישיון או היתר זמני לפי חוק זה במקום בקשה לקבלת היתר מזורז, אלא אם כן מתקיימים לגבי העסק הסייגים למתן היתר מזורז לפי סעיף 6א2 או שיש מניעה אחרת להגשת בקשת היתר מזורז לפי הוראות חוק זה. (י) מתן היתר מזורז לפי סעיף זה אינו טעון אישור מאת נותני האישור, גם אם אישורם נדרש לצורך מתן רישיון או היתר זמני לאותו עסק, ואולם אין בכך כדי לגרוע מסמכויותיהם האחרות של נותני האישור לפי חוק זה, לגבי אותו עסק, ובכלל זה סמכויותיהם לפי סעיפים 6ד ו–7, והכל בכפוף להוראות לפי סעיפים 7ג1 ו-8ד. (יא) לעניין ההיתר המזורז, יראו את התנאים שנקבעו במפרט האחיד לפי הוראות סעיף 7ג1(א) המתייחסים לעסק מסוגו כתנאים בהיתר המזורז. |
| 6א2. [תיקונים: התשע"א, התשע"ח (מס' 2)] (א) על אף האמור בסעיף 6א1, לא יינתן היתר מזורז לעסק אם הובא לידיעת רשות הרישוי כי מתקיים אחד מאלה, בתחום רשות הרישוי: (1)5 בעת הגשת הבקשה המבקש או העסק פועל בלא רישיון או היתר זמני בניגוד להוראות סעיף 4; (2) היתר מזורז שניתן לעסק, למבקש, למי ששולט בעסק או במבקש או למי שנשלט על ידי מי מהם, בוטל לפי סעיפים 7ב1(ה) או 7ג(ד1), בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה; (3) מתנהל נגד העסק או המבקש הליך פלילי או מינהלי לפי חוק זה למעט הליך כמפורט להלן: (א) הליך בקשר לעבירה מינהלית או עבירת קנס שלא הוגש בשלה כתב אישום לפי סעיף 15 לחוק העבירות המינהליות, התשמ"ו-1985, או לפי סעיף 228(ד) לחוק סדר הדין הפלילי, לפי העניין; (ב) הליך להטלת עיצום כספי לפי פרק ב'1; (4) העסק, המבקש, מי ששולט בעסק או במבקש או מי שנשלט על ידי מהם, הורשע בעבירה לפי חוק זה, בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה ולעניין הרשעה בעבירת קנס - רק אם הורשע לאחר שהוגש בשל העבירה כתב אישום לפי סעיף 228(ד) לחוק סדר הדין הפלילי; (5) בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה, התקיים לגבי העסק, המבקש, מי ששולט בעסק או במבקש או מי שנשלט על ידי מי מהם, שלוש פעמים לפחות, האמור בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן או בשתיהן יחד, למעט לעניין עסק כאמור בפסקה (6): (א) נמסרה דרישה לתשלום עיצום כספי, בקשר להפרת תנאי מתנאי רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בקשר להפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה; (ב) נמסרה הודעת תשלום קנס או הודעה על הטלת קנס מינהלי, בקשר להפרת תנאי מתנאי רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בקשר להפרת הוראה מההוראות לפי חוק זה, למעט הודעה כאמור שנמסרה בשל עבירת קנס שעניינה הפרת הוראה כאמור שנקבעה בחוק עזר שהתקינה רשות מקומית, והתקיים אחד מאלה: (1) הקנס שולם; (2) חלפו המועדים להגשת בקשה לביטול הקנס או להגשת הודעה על בקשה להישפט ולא הוגשה בקשה או הודעה כאמור או שנדחתה בקשה לביטול הקנס; (6) התקיים בעסק שהוא סניף ברשת שיש לה יותר מעשרה סניפים בתחומי אותה רשות רישוי, בשנתיים שקדמו להגשת הבקשה, לגבי העסק, המבקש, מי ששולט בעסק או במבקש או מי שנשלט על ידי מי מהם, אחד מאלה: (א) שלוש פעמים לפחות האמור בפסקה (5)(א); (ב) שש פעמים לפחות האמור בפסקה ?(5)(ב) או האמור בפסקה (5)(א) ו–(ב) יחד. (א1) בתקופה של שלוש שנים מיום שפורסם מפרט אחיד לגבי סוג עסק מסוים - (1)6 הוראות סעיף קטן (א)(1), לרבות כפי שהוחלו בסעיפים 6(ג)(3), 6א(א1)(2), 6א3(ה), לא יחולו לגבי אותו סוג עסק; (2) הוראות סעיף קטן (א)(4), לרבות כפי שהוחלו בסעיפים 6(ג)(3), 6א(א1)(2), 6א3(ה), יחולו לגבי אותו סוג עסק רק אם ההרשעה כאמור באותו סעיף קטן היתה בשל עיסוק בלא רישיון או היתר זמני בעסק טעון רישוי. (ב) בסעיף זה - |
| 6ב. [תיקונים: התשנ"ח (מס' 2), התשע"א, התשע"ח (מס' 2), התשפ"ב] (א) לבקשה לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז יצורפו תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית עסק, כפי שיקבע שר הפנים; בתקנות לפי סעיף זה, רשאי השר לקבוע בין היתר, מהם תרשים סביבה, מפה מצבית ותכנית עסק, את הפרטים שיש לכלול בכל אחד מהם ואת קנה המידה שלהם. (ב) המסמכים המפורטים בסעיף קטן (א) ייערכו וייחתמו בידי בעל מקצוע ששר הפנים הסמיכו לכך בהתאם להוראות סעיף זה. (ג) שר הפנים יקבע את המקצועות לענין סעיף זה ורשאי הוא לקבוע בתקנות את ההכשרה המקצועית, הכישורים והניסיון המקצועי הנדרשים מבעלי המקצועות. (ג1) החובה לצרף את המסמכים האמורים בסעיף קטן (א) לא תחול על עסק שהשר הממונה על רשות האסדרה פרסם או שינה מפרט אחיד לעסקים מסוגו, למעט מפרט אחיד ששונה בשל קביעת תנאי אחיד לפי סעיף 7(א2)(1) או מפרט אחיד חלקי, אלא אם כן נקבע במפרט האחיד כי יש לצרף לבקשה לרישיון או להיתר את המסמכים האמורים באותו סעיף קטן, כולם או חלקם; לעניין חוק זה, (ד) שר הפנים רשאי לקבוע סוגי עסקים טעוני רישוי שלא יידרשו לצרף לבקשה כאמור בסעיף קטן (א) את המסמכים האמורים באותו סעיף קטן, כולם או חלקם. |
| 7. [תיקונים: התשל"ד, התשנ"ח (מס' 2), התשע"ב (מס' 2), התשע"ח (מס' 2), התשפ"ב] (א) (1) רשות הרישוי או נותן אישור רשאים להתנות את מתן הרישיון, ההיתר הזמני, ההיתר המזורז או האישור, לפי העניין, בתנאים שיש לקיימם לפני שיינתן הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז (בחוק זה - תנאי מוקדם), או להתנות את הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז (בחוק זה - תנאי ברישיון), ורשאים הם להוסיף תנאים לרישיון, להיתר זמני או להיתר מזורז שניתן (בחוק זה - תנאי נוסף ברישיון), והכל כדי לקדם את מטרות הרישוי ובכפוף להוראות לפי סעיפים 7ג1 ו–7ג3. (2) על אף האמור בפסקה (1), לעניין עסקים שלפי הוראות חוק זה יש לקבוע לגביהם מפרט אחיד, תהיה הסמכות להתנות תנאים כאמור באותה פסקה, במפרט האחיד, נתונה לשר הממונה על רשות האסדרה, בהתאם להוראות לפי סעיף 7ג1 ובסייגים האמורים בו. (3) אין בהוראות פסקה (2) כדי לגרוע מסמכותם של רשות הרישוי או נותני האישור להתנות, ברישיון או בהיתר, לעניין עסקים כאמור באותה פסקה, תנאי מוקדם, את תנאי הרישיון או תנאי נוסף ברישיון, בהתאם לסמכות הנתונה להם בחוק זה. (א1) תנאים כאמור בסעיף קטן (א) לגבי עסק מסוים, שבמפרט האחיד נקבעו תנאים לגבי עסקים מסוגו, ייקבעו רק על ידי שינוי במפרט האחיד או במפרט רשותי, אלא אם כן חל שינוי בדין המחייב שינוי בתנאי רישוי העסק, ואולם רשאי גורם מוסמך ארצי לקבוע תנאי כאמור לעסק מסוים אם נוכח כי התקיים אחד מאלה: (1) קיים חשש משמעותי לשלום הציבור, לבריאותו או לבטיחותו או קיימת סכנה לפגיעה באיכות הסביבה או הפרעה בלתי סבירה לאדם פלוני או לציבור; (2) נתגלו או נוצרו עובדות או נסיבות חדשות לגבי העסק המסוים או סביבתו או לגבי טכנולוגיות המשמשות בו, המחייבות שינוי בדרישות הרישוי לשם השגת מטרות חוק זה; (3) מתקיימות לגבי העסק, המבקש או בעל הרישיון או ההיתר נסיבות מיוחדות שבשלהן נדרש לקבוע תנאי כאמור, ובכלל זה נסיבות הנוגעות למבנה שבו פועל העסק או למיקומו. (א2) (1) קבע גורם מוסמך ארצי תנאי כאמור בסעיף קטן (א1), תהא תחילת תוקפו של התנאי במועד שיקבע בהתחשב בנסיבות קביעתו, בהחלטה מנומקת ובכתב. מצא גורם מוסמך ארצי כי תנאי כאמור בסעיף קטן (א1)(1) או (2) נדרש באופן דחוף לעניין שיעור ניכר של עסקים מאותו סוג (בחוק זה - תנאי אחיד), יקבע את התנאי לתקופה שלא תעלה על שנה מיום תחילת תוקפו, אלא אם כן התנאי נקבע עד המועד האמור בחיקוק, במפרט האחיד או במפרט הרשותי, לפי העניין, ובהתאם להוראותיו; (2)7 גורם מוסמך ארצי כאמור בפסקאות (2) עד (4) להגדרה "גורם מוסמך ארצי" שבסעיף קטן (ה), שקבע תנאי אחיד כאמור בפסקה (1), יודיע לוועדה לאסדרה על קביעת התנאי האחיד בתוך שבעה ימים ממועד קביעתו; הודעה על קביעת התנאי האחיד כאמור תפורסם באינטרנט, בפורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל "ממשל זמין", בצמוד למפרט האחיד. (א3) התקיים האמור בפסקה (1) שבסעיף קטן (א1), רשאי גם מי שגורם מוסמך ארצי הסמיך לעניין זה, בתחום המחוז שבו נמצא העסק, לקבוע תנאי נוסף לעסק מסוים לתקופה שיקבע ושלא תעלה על 60 ימים מיום קביעתו, אלא אם כן התנאי בוטל או הוארך על ידי הגורם המוסמך הארצי, ובלבד שלא יעשה כן יותר מפעם אחת בשל אותן נסיבות; נקבע תנאי נוסף כאמור, רשאי גורם מוסמך ארצי לבטלו, לשנותו או להאריך את תוקפו לתקופה שיורה בכפוף לאמור בסעיף קטן (א2). (א4)8 גורם מוסמך ארצי כאמור בפסקאות (2) עד (4) להגדרה "גורם מוסמך ארצי" שבסעיף קטן (ה), לא יקבע תנאי אחיד שמחייב שינוי במבנה שבו פועל העסק אלא באישור הוועדה לאסדרה; לא קיבלה הוועדה לאסדרה החלטה בתוך 30 ימים מיום שהועבר לאישורה תנאי כאמור, יראו את התנאי כאילו אושר על ידה; סירבה הוועדה לאסדרה לאשר תנאי כאמור, תודיע על סירובה לשר הממונה על רשות האסדרה ולשר נותן האישור הנוגע בדבר. (א5) 8 אחת לשישה חודשים יעביר כל נותן אישור הודעה לוועדה לאסדרה שבה יפרט את התנאים שקבע גורם מוסמך ארצי מטעמו לעסק מסוים, בהתקיים הנסיבות המפורטות בסעיף קטן (א1), בצירוף הנימוקים לקביעתם; הדיווח יועבר במועדים ובמתכונת שעליהם יורה יושב ראש הוועדה לאסדרה. (ב) תוקפו של תנאי נוסף כאמור בסעיף קטן (א), לגבי עסק שלא נקבעו לגביו תנאים במפרט האחיד, כאמור בסעיף 7ג1, יהיה בתום שלוש שנים מיום שהודע עליו לבעל הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז, או במועד מוקדם מזה, אם קבע כך גורם מוסמך ארצי, ובהתקיים אחד מהמקרים האמורים בסעיף 7ג4; קביעת מועד מוקדם כאמור תהיה מנומקת ובכתב. (ג) הוסיף נותן האישור תנאי נוסף ברשיון בהיתר זמני או בהיתר מזורז שניתן, יעביר את ההודעה על התנאי הנוסף לרשות הרישוי וזו תעבירנה לבעל הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז. (ד) מבקש או בעל רישיון, היתר זמני או היתר מזורז רשאי לבקש הנמקה לכל תנאי לפי סעיף זה למעט לתנאי המפרט האחיד והמפרט הרשותי שנקבעו לפי הוראות סעיפים 7ג1 ו–7ג3. (ה) בחוק זה, |
| 7ג2. [תיקונים: התשע"א, התשע"ח (מס' 2), התשפ"ב] (א) המפרט האחיד יפורסם באינטרנט, בפורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל "ממשל זמין"; הפרסום כאמור יהיה במיקום ייעודי, במתכונת אחידה ובאופן בולט לעין ויאפשר מעקב אחר שינויים ותיעודם לאורך זמן; כמו כן יועמד המפרט האחיד לעיון הציבור במשרדי רשויות הרישוי ונותני האישור; שר הפנים רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסומו; הוועדה לאסדרה רשאית לפרסם באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה הנחיות לעניין מתכונת הפרסום לפי סעיף קטן זה. (ב) הודעה על פרסום הוראות במפרט אחיד ומועד תחילתן כפי שנקבע במפרט תפורסם ברשומות על ידי השר הממונה על רשות האסדרה, ובלבד שמועד תחילתן של ההוראות לא יקדם ליום פרסום ההודעה. (ג) (בוטל). |
| 7ג5. (תיקונים: התשע"א, התשפ"ב) (א) המבקש רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה או בעל רישיון או היתר כאמור, הרואה את עצמו נפגע ממסמך או מתנאי שדרשו ממנו רשות הרישוי או נותן אישור לפי חוק זה, לרבות תנאי שנקבע במפרט האחיד, ולמעט תנאי או מסמך שנקבע בחיקוק, רשאי להגיש השגה על כך או על סירוב לתת לו רישיון או היתר לרשות הרישוי או לנותן האישור, לפי העניין. (א1) השגה כאמור בסעיף קטן (א), רשאי להגיש גם ארגון מעבידים שהעסק שבשמו מוגשת ההשגה, חבר בו, ואם העסק אינו חבר בארגון כאמור - ארגון מעבידים שהוא צד להסכם קיבוצי כללי-ענפי שהורחב בצו לפי סעיף 28 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957; השגה כאמור בסעיף קטן זה יכול שתוגש בשם כמה עסקים, ובלבד שהיא נוגעת לאותו תנאי או מסמך, בהתייחס לנסיבות הפרטניות של כל עסק. (ב) הגשת השגה כאמור בסעיף קטן (א) אינה מתלה את תוקפה של ההחלטה, כל עוד לא החליטו רשות הרישוי או נותן האישור אחרת, לפי העניין. (ג) שר הפנים יקבע הוראות לעניין השגה לפי סעיף זה, ובכלל זה לעניין אופן הגשתה, הגורם ברשות הרישוי או אצל נותן האישור המוסמך לדון בה, סדרי הדיון בה והמועדים למתן ההחלטה בהשגה. (ד) שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות לעניין הגשת השגה לפי סעיף זה, לרבות שיעורי האגרה, אופן ומועד תשלומה, הצמדתה ודרכי גבייתה. |
| 7ד. (בוטל). |
| 7ה. (בוטל). |
| 8א. [תיקונים: התשל"ז, התשנ"ח (מס' 2), התשע"א] רשות הרישוי לא תתן רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה לעסק שעוסקים בו במלאכה טעונה רישוי לפי חוק רישוי בעלי מלאכה, התשל"ז-1977, אלא אם נתמלאו בבעל העסק התנאים הקבועים בחוק האמור והתקנות על פיו. |
| 8א1. [תיקון התשע"ח (מס' 2)] (א) רשות הרישוי לא תיתן רישיון או היתר לעסק שאינו מקיים את דיני התכנון והבנייה, ואולם רשאית היא לתת רישיון או היתר כאמור אם סברה כי אין בהפרת דיני התכנון והבנייה בעסק כדי לפגוע במטרות המפורטות בסעיף 1(א)(1) עד (5) ו–(7) ומהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אישר כי אין בהפרה פגיעה מהותית בתכליות דיני התכנון והבנייה, בין השאר בשל טיבה, מיקומה או היקפה של ההפרה; לעניין סעיף זה, (ב) נתן מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה אישור כאמור בסעיף קטן (א) לגבי עסק מסוים, ובכוונת רשות הרישוי לתת רישיון או היתר לאותו עסק, תודיע לנותני האישור על קיומה ומהותה של ההפרה לפי דיני התכנון והבנייה בעסק ועל כך שבכוונתה לתת לעסק את הרישיון או ההיתר; קיבל נותן האישור הודעה כאמור, רשאי הוא להודיע לרשות הרישוי כי הוא לא נותן את אישורו לבקשה לרישיון או להיתר, ובהליכי רישוי למתן היתר מזורז או למתן רישיון על יסוד תצהיר - כי הוא מתנגד למתן הרישיון או ההיתר, אם הוא סבור כי בהפרה לפי דיני התכנון והבנייה יש פגיעה במטרה מהמטרות המפורטות בסעיף 1(א)(1) עד (5) ו–(7) שהוא מופקד על קיומה. (ג) ניתן רישיון לעסק על סמך קיומו של היתר לשימוש חורג לפי חוק התכנון והבנייה, ובוטל ההיתר לשימוש חורג, יבוטל הרישיון. (ד) על אף האמור בסעיף קטן (א)(3), רשות הרישוי רשאית לתת לעסק היתר זמני עד לקבלת היתר לשימוש חורג שיאפשר את פעילות העסק, בהתקיים התנאים האלה: (1) העסק פועל במקום שלגביו ניתן בעבר היתר לשימוש חורג לעסקים מסוגו של העסק, ובלבד שבמועד הגשת הבקשה להיתר זמני לעסק, לא חלפה יותר משנה מתום תקופת תוקפו של ההיתר לשימוש חורג שניתן לאותו המקום; (2) הוגשה בקשה להיתר לשימוש חורג לגבי המקום שבו פועל העסק, שתאפשר את פעילות העסק; (3) מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חיווה את דעתו כי לא צפויה להיות מניעה תכנונית למתן ההיתר לשימוש חורג למקום שבו פועל העסק. (ה) הוגשה בקשה לרישיון עסק, לעניין עסק שהשימוש המבוקש בו הותר בתכנית החלה על המקום שבו הוא עתיד לפעול אך לא הותר בהיתר שניתן לאותו מקום, יודיע על כך מהנדס הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה למנהל המחוז של המשרד להגנת הסביבה שבתחומו נמצא העסק, ומנהל המחוז יהיה רשאי, בתוך 30 ימים מיום שניתנה לו הודעה כאמור, למסור למהנדס הוועדה מידע שיש בידיו הנוגע לאותו העסק ולסביבתו. (ו) על אף האמור בסעיף 7(א1), נותן אישור או רשות הרישוי, באישור גורם מוסמך ארצי, רשאים לקבוע לעסק שהוגשה לגביו בקשה לרישיון או להיתר ואינו מקיים את דיני התכנון והבנייה תנאים למתן הרישיון או תנאים ברישיון השונים מהתנאים שנקבעו במפרט האחיד, ככל שהדבר נדרש בשל אי-קיום דיני התכנון והבנייה על ידי העסק כאמור. (ז) אין במתן רישיון או היתר לפי סעיף זה כדי למנוע נקיטת הליכים לפי דיני התכנון והבנייה. (ח) למונחים בסעיף זה תהיה המשמעות הנודעת להם בחוק התכנון והבנייה. |
| 8ב. [תיקונים: התשס"ה, התשע"א, התשע"ח (מס' 2)] (א) בסעיף זה ובסעיף 8ג - (ב) רשות הרישוי לא תיתן רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לעסק טעון רישוי שהוא מקום ציבורי או שירות ציבורי, אלא אם כן קוימו בעסק הוראות הנגישות; מבקש הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז, לפי העניין, ימציא לידי רשות הרישוי חוות דעת של מורשה לנגישות השירות וחוות דעת של מורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה שלפיהן מתקיימות בעסק הוראות הנגישות, ורשאית רשות הרישוי לתת למבקש רישיון, היתר זמני או היתר מזורז על סמך חוות הדעת כאמור. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (ב) - (1) שר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, לאחר התייעצות עם נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, לגבי סוגי עסקים טעוני רישוי שהם מקום ציבורי או שירות ציבורי, כי המבקש יהיה רשאי להמציא לצורך מתן רישיון, היתר זמני או היתר מזורז כאמור באותו סעיף קטן אחד מאלה: (א) רק אחת מחוות הדעת המנויות בסעיף קטן (ב), ואולם רשאי הוא לקבוע כי אותה חוות דעת תינתן לאחר התייעצות עם מי שמוסמך לתת את חוות הדעת האחרת המנויה באותו סעיף קטן, שהמבקש פטור מהגשתה; (ב) במקום כל אחת מחוות הדעת המנויות בסעיף קטן (ב), תצהיר מאומת כדין ובו הצהיר המבקש כי קוימו בעסק הוראות הנגישות; נקבע כאמור, יחולו על הגשת תצהיר לפי סעיף זה ועל רישיון, היתר זמני או היתר מזורז שניתן על יסוד תצהיר לפי סעיף זה הוראות סעיפים 6א2, 7ב1 ו-7ג(ד1), בשינויים המחויבים; (2) המבקש רשאי לבקש מרשות הרישוי שבדיקת קיומן של הוראות הנגישות תיעשה על סמך חוות דעת של מורשה לנגישות השירות ומורשה לנגישות מבנים, תשתיות וסביבה, שהם עובדים של רשות הרישוי או שרשות הרישוי התקשרה עמם לעניין זה; ביקש המבקש כאמור, תבדוק רשות הרישוי את קיומן של הוראות הנגישות על סמך חוות דעת של מורשים מטעמה כאמור, בתוך תקופה שיקבע שר הפנים, והמבקש ישלם לרשות הרישוי אגרה בעד ביצוע הבדיקה בשיעור שיקבע שר הפנים, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. (ד) על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו–(ג), לעניין בקשה לרישיון לגבי עסק שהוא מקום ציבורי או שירות ציבורי, הנכלל בצו כאמור בסעיף 6א3, מבקש הרישיון יהיה רשאי להמציא לצורך מתן הרישיון תצהיר מאומת כדין לפי סעיף קטן (ג)(1)(ב), אלא אם כן העסק הוא מסוג ששר המשפטים, בהסכמת שר הפנים, לאחר התייעצות עם נציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, קבע, בצו, שיש להמציא לגביו חוות דעת כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג)(1)(א). (ה) רשות הרישוי רשאית להשתמש בסמכויותיה לפי חוק זה גם כדי להבטיח בעסק את קיום הוראות הנגישות. (ו) לנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות או למי שהוא הסמיך לעניין זה, תהיה נתונה הסמכות הנתונה לנותן אישור לביטול רישיון או היתר לפי הוראות סעיף 7ג. |
| 8ג. (תיקון התשס"ה) על אף האמור בסעיף 8ב, רשות הרישוי רשאית ליתן היתר זמני לעסק, שלא התקיימו בו הוראות פרק ה'1 לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, לתקופה שלא תעלה על שנה; בסעיף זה, |
| 9. [תיקונים: התשע"ב (מס' 2), התשע"ח, התשפ"ב] (א) השר לביטחון הפנים באישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, ואם לא הוקמה - ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת רשאי להתקין לעסקים טעוני רישוי או לסוגים מהם, תקנות להבטיח סידורים נאותים למניעת דליקות בחצרי העסק ובסביבותיהם ולכיבויין, לרבות הטלת חובה להחזיק ציוד, מיתקנים וחמרים לכיבוי דליקות. (ב) בטרם התקנת תקנות לפי סעיף זה, יבחן נציב כבאות והצלה את עלות יישומן. (ג) מצא נציב כבאות והצלה כי לתקנות יש השלכה כלכלית, יחולו הוראות סעיף קטן (ו). (ד) מצא נציב כבאות והצלה כי לתקנות אין השלכה כלכלית, יפנה לעובד משרד ראש הממשלה שהמנהל הכללי של משרד ראש הממשלה הסמיך לעניין זה (בסעיף זה - עובד משרד ראש הממשלה) לשם ביצוע בחינת עלות יישומן; עובד משרד ראש הממשלה יודיע לנציב על עמדתו בעניין בחינת העלות בתוך 14 ימים מיום שהועברה לו. (ה) (1) הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כבאות והצלה כי לתקנות יש השלכה כלכלית, יחולו הוראות סעיף קטן (ו). (2) הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כבאות והצלה כי לתקנות אין השלכה כלכלית, או לא הודיע לנציב על עמדתו כאמור בסעיף קטן (ד) בתוך 14 ימים, רשאי השר לביטחון הפנים להתקין את התקנות. (ו) מצא נציב כבאות והצלה או הודיע עובד משרד ראש הממשלה לנציב כי לתקנות יש השלכה כלכלית כאמור בסעיף קטן (ג) או (ה)(1), לפי העניין, יעביר הנציב את התקנות לבחינת הוועדה המייעצת לאסדרה ויודיע לשר לביטחון הפנים על העברתן; הוועדה המייעצת תמסור לנציב את חוות דעתה בנוגע לתקנות בתוך 60 ימים מיום שהועברו לה והנציב יעבירה לשר לביטחון הפנים. (ז) חוות הדעת של הוועדה המייעצת לאסדרה תצורף לתקנות עם הבאתן לאישור ועדת ביטחון הפנים של הכנסת, ואם לא הוקמה - ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. (ח) בסעיף זה, "הוועדה המייעצת לאסדרה" ו"השלכה כלכלית" - כהגדרתן בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012. |
| 10. [תיקונים: התשנ"ד (מס' 2), התשנ"ה, (מס' 3), התשנ"ח (מס' 2), התשע"ח (מס' 2)] (א) (1) שר הבריאות, בהתייעצות עם השר לאיכות הסביבה, רשאי להתקין לכלל העסקים טעוני הרישוי או לסוגים מהם, תקנות להגנה על בריאות הציבור, לרבות הבטחת תנאי תברואה נאותים ולרבות תקנות שענינן הוראות בנוגע להדרכת מועסקים לצורך הבטחת המטרות האמורות. (2) בתקנות כאמור בפסקה (1), רשאי שר הבריאות לקבוע חובה על בעל עסק להעסיק בעל הכשרה בתחום התברואה והבריאות (בסעיף קטן זה - מתאם בריאות), ובכלל זה לקבוע הוראות לעניין תנאי כשירות והכשרה של מתאם בריאות, לרבות לעניין הכשרתו המעשית, חובת בחינות וחובת השתתפות בהשתלמויות מעת לעת, ורשאי שר הבריאות לקבוע בתקנות לפי פסקה זו הוראות שונות לסוגי עסקים שונים בהתאם לרמת הסיכון שבהם; תקנות לפי פסקה זו אינן טעונות התייעצות עם השר להגנת הסביבה, ואולם הן טעונות אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. (ב) שר הבריאות רשאי לאסור בתקנות לכלל העסקים הטעונים רישוי שימוש בשם עסק שיש בו משום מתן עידוד או הכשר לסם מסוכן. לענין סעיף זה - |
| 11. 9 [תיקונים: התשל"ב, התשנ"ח, התשנ"ח (מס' 2), התשס"ד, התשע"ב (מס' 2)] (א) השר לביטחון הפנים, באישור ועדת הפנים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות למניעת סכנות לשלום הציבור או להבטחה מפני שוד והתפרצות, לרבות הבטחה בעת הובלת כספים, יהלומים, ניירות ערך וחפצי ערך אחרים ולרבות תקנות שענינן הוראות בנוגע להדרכת מועסקים לצורך הבטחת המטרות האמורות. (ב) התקנות יכול שיחולו על עסק פלוני הטעון רישוי או על סוגים של עסקים טעוני רישוי וכן על בנק או מוסד בנקאי כמשמעותם בפקודת הבנקאות, 1941 (להלן - בנק), ועל סניפי החברה כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, שבהם ניתנים שירותים לפי הוראות סעיף 88א לחוק האמור, בין שהם עסק טעון רישוי ובין אם לאו; ורשאי השר לקבוע בתקנות הוראות מיוחדות לסוגים של עסקים טעוני רישוי ושל בנקים, על פי מקום הימצאם או היקף עסקיהם. (ג) (1) תקנות לענין בנק יותקנו לאחר התייעצות עם נגיד בנק ישראל. |
| 11א. 10 [תיקונים: התשל"ד, התשנ"ח (מס' 2), התשס"ח] (א) שר העבודה רשאי להתקין לעסקים טעוני רישוי כאמור בסעיף 1(א)(3), או לסוגים מהם, תקנות בענין בטיחותם של הנמצאים במקום העסק או בסביבתו ולרבות תקנות שענינן הוראות בנוגע להדרכת מועסקים לצורך הבטחת המטרה האמורה. (ב) תקנות לפי סעיף קטן (א) שעניינן הוראות בנוגע למיתקני ספורט יותקנו לאחר התייעצות עם שר המדע התרבות והספורט, וייקבעו בהן, בין השאר, הוראות בעניין אירועי ספורט שנדרש למנות בהם מנהל בטיחות, תנאי כשירות והכשרה למנהל בטיחות, ופעולות ובדיקות שחובה על ממונה בטיחות לערוך לשם הבטחת בטיחותו של אירוע ספורט; בסעיף זה, |
| 11ב1. (תיקון התשפ"ב) תקנות שהותקנו מכוח סעיפים 6ג ו-9 עד 11ב יגברו על הוראות מפרט אחיד. |
| 11ג. (תיקון התשל"ח) (א) רשות מקומית רשאית לקבוע בחוק עזר הוראות בדבר - (1) רישוים של רוכלים ודרכי הפיקוח עליהם וכל הוראה העשויה לקדם לגבי עיסקי רוכלות מטרה ממטרות הרישוי האמורות בסעיף 1(א); (2) צורת דוכנו, עגלתו או מכוניתו של רוכל או צורת כל כלי אחר המשמש להחסנת מרכלתו, הובלתה או הצגתה לראווה; (3) פטור סוגי רוכלות מסויימים מחובת רישוי לפי חוק זה; (4) איסור רוכלות או איסור סוגי רוכלות בימים או בשעות מסויימים, בתחום הרשות המקומית כולו או באזורים מסויימים בו. (ב) על חוקי עזר לפי סעיף קטן (א) יחולו בעיריה הוראות פרק שלושה-עשר לפקודת העיריות, ובמועצה מקומית הוראות סימן ג' בפרק ב' לפקודת המועצות המקומיות, אולם חוק עזר הפוטר סוגי רוכלות מחובת רישוי טעון אישור גם מאת שר הבריאות. |
| 12ב. (א) בסעיף זה - (ב) (1) תוקם ועדה לאסדרת רישוי עסקים (בחוק זה - הוועדה לאסדרה) שתפקידיה לגבש הצעות לפרסום מפרטים אחידים ולשינוים לפי סעיף 7ג1, שיובאו לפני השר הממונה על רשות האסדרה, וכן לייעץ לנותני האישור בעניינים הנוגעים לאסדרה לפי חוק זה ולסייע להם בבחינת עלות יישומה של אסדרה טרם קביעתה, לפי הוראות סעיף זה. (2) הרכבה של הוועדה לאסדרה יהיה: (א) שני עובדי רשות האסדרה, שימנה יושב ראש מליאת הרשות, בעלי ידע וניסיון בהערכת השפעת אסדרה, ואחד מהם יהיה היושב ראש; (ב) עובד משרד האוצר שימנה שר האוצר, שהוא כלכלן; (ג) עובד משרד הפנים שימנה שר הפנים; (ד) שני עובדי משרד נותן האישור המוסמך לקבוע את האסדרה הנדונה באותו דיון, שימנה השר האחראי לאותו משרד ולעניין מינוי כאמור בידי השר לביטחון הפנים - שני נציגים שהם עובדי משרדו או שוטרים במשטרת ישראל לעניין האסדרה הנוגעת למטרה המנויה בסעיף 1(א)(2) ושני נציגים שהם עובדי משרדו או עובדי הרשות הארצית לכבאות והצלה לעניין האסדרה הנוגעת למטרה המנויה בסעיף 1(א)(7), והכול לפי העניין; (ה) עובד משרד הכלכלה והתעשייה שימנה שר הכלכלה והתעשייה; (ו) עובד משרד המשפטים שימנה שר המשפטים; (ז) נציג הרשויות המקומיות שימנה העומד בראש הארגון המייצג את המספר הרב ביותר של רשויות מקומיות; (ח) נציג ציבור שימנה השר הממונה על רשות האסדרה לאחר התייעצות עם השרים נותני האישור. (2א) בדיון הוועדה לאסדרה לעניין גיבוש הצעות לפרסום מפרטים אחידים או לשינוים, שנדון בו חלק או נושא במפרט אחיד שנוגע לכמה נותני אישור, יצורף להרכב הוועדה לאסדרה, לדיון בעניין אותו חלק או נושא במפרט, נציג אחד מטעם כל שר שהוא השר נותן האישור, מבין הנציגים שמונו לפי פסקה (2)(ד), ובלבד שאותו נציג הודיע ליושב ראש הוועדה לאסדרה, בהודעה מנומקת בכתב ובאישור גורם מוסמך ארצי, כי אותו חלק או נושא במפרט נוגע לשר נותן האישור שאותו הוא מייצג";. (2ב) בדיון הוועדה לאסדרה בנושא שאינו נוגע לנותן אישור מסוים, יכלול הרכב הוועדה נציג אחד מטעם כל שר נותן אישור, מבין הנציגים שמונו לפי פסקה (2)(ד). (3) אלה ישמשו משקיפים בוועדה לאסדרה ויוזמנו להשתתף בדיוניה: (א) המנהל הכללי של כל משרד ממשלתי שלדעת הוועדה תחום פעילות העסק היא באחריותו, או נציג מטעמו של המנהל הכללי; (ב) המנהל הכללי של כל משרד נותן אישור שקביעת העסק כטעון רישוי נעשתה בהתייעצות עמו, ואשר האסדרה המבוקשת אינה מטעמו, או נציג מטעמו של המנהל הכללי האמור; (ג) נציג ציבור שימנה יושב ראש הוועדה לאסדרה, לאחר התייעצות עם גופים המייצגים לדעתו את המגזר העסקי בישראל; (ג1) נציג ציבור שימנה יושב ראש הוועדה לאסדרה, המייצג את הענף שבעניינו מתקיים דיון בוועדה, ושישמש משקיף באותו דיון בלבד; מינוי נציג כאמור ייעשה לאחר התייעצות עם הגופים האמורים בפסקת משנה (ג). (ד) (נמחקה). (4) מי שמוסמך למנות חבר בוועדה, ימנה לו ממלא מקום קבוע, אחד או יותר; המנהל הכללי של משרד ראש הממשלה יפרסם ברשומות הודעה על מינוי חברי הוועדה לאסדרה וממלאי מקומם. (5) המניין החוקי לישיבות הוועדה לאסדרה הוא חמישה חברים ובהם היושב ראש; הוועדה תקבל את החלטותיה ברוב דעות הנוכחים בישיבה; נחלקו דעות חברי הוועדה, יכריע בדבר היושב ראש. (6) קיום הוועדה לאסדרה, סמכויותיה, תוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי הוועדה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהן בה הרכב החברים הדרוש למניין החוקי בישיבותיה לפי פסקה (5). (7) הוועדה לאסדרה תקבע בנוהל את דרכי עבודתה וסדרי דיוניה, לרבות מעקב אחר השגת יעדיה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה; נוהל עבודת הוועדה יפורסם באינטרנט, בפורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל "ממשל זמין"; (8) החלטות הוועדה לאסדרה יהיו מנומקות ויירשמו בפרוטוקול; הפרוטוקול יפורסם באינטרנט, בפורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל "ממשל זמין". (ב1) בסיום הדיון הנוגע לחלק או נושא של כל נותן אישור במפרט האחיד, תקיים הוועדה לאסדרה הצבעה לגבי אותו חלק או נושא. (ב2) לשם גיבוש הצעתה לפרסום מפרט אחיד או לשינויו וכן לבחינת דיווחים שמוגשים אליה או לשם עריכת בדיקות יזומות מטעמה, רשאית הוועדה לאסדרה להתקשר עם יועצים מקצועיים, בין השאר בתחומים של בטיחות מזון, הגנת הסביבה, כיבוי אש, בטיחות בעבודה והנגשה דיגיטלית, כפי שיחליט יושב ראש הוועדה; התקשרות עם יועץ מקצועי בתחום של הנגשה דיגיטלית תיעשה לפי המלצת ראש מערך הדיגיטל הלאומי; הוועדה לאסדרה רשאית להקצות את שירותיו של יועץ מקצועי שהיא התקשרה עימו כאמור, לנותן אישור לשם גיבוש הצעתו לחלקו במפרט האחיד; לעניין זה, (ב3) בכפוף לכל דין, רשאית הוועדה לאסדרה לבקש חוות דעת מכל גורם, כפי שתמצא לנכון. (ב4) הוועדה לאסדרה רשאית ליזום בדיקה בעניינים המפורטים להלן: (1) מסמך או תנאי שדרשו רשות רישוי או נותן אישור שלא בהתאם להוראות מפרט אחיד, מפרט רשותי או כמתחייב לפי חיקוק; (2) מסמך או תנאי שדרש גורם מוסמך ארצי לפי סעיף 7(א1) עד (א4) שלא בהתאם להוראות הסעיפים הקטנים האמורים; (3) עריכת ביקורת בעסק לפי הוראות סעיף 8ד. (ב5) בבדיקה יזומה לפי סעיף קטן (ב4)(1) ו–(2) יחולו הוראות אלה: (1) הוועדה לאסדרה תפנה לרשות הרישוי, לנותן האישור או לגורם מוסמך ארצי, לפי העניין, שדרשו את המסמך או התנאי שבעניינו התבצעה הבדיקה (בסעיף קטן זה - המסמך או התנאי), בבקשה שינמקו את דרישתם; (2) הוועדה לאסדרה רשאית להודיע לרשות הרישוי, לנותן האישור או לגורם מוסמך ארצי, לפי העניין, כי דרישת המסמך או התנאי תבוטל; הודעה כאמור תינתן בכתב ותהיה מנומקת; הודעת הוועדה על ביטול דרישת המסמך או התנאי תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום שניתנה, או במועד מאוחר יותר, כפי שתקבע הוועדה בהודעתה; (3) אין בהחלטת הוועדה כאמור בפסקה (2) כדי לפגוע בתוקפה של דרישת רשות רישוי, נותן אישור או גורם מוסמך ארצי, עד למועד שקבעה הוועדה לאסדרה כאמור באותה פסקה ולפי הודעת רשות הרישוי על הביטול לפי פסקה (4); (4) קיבלה רשות הרישוי הודעה לפי פסקה (2) בדבר ביטול דרישת המסמך או התנאי, תבטל את הדרישה ברישיונות או בהיתרים שבהם נקבעה; לעניין ביטול דרישה כאמור של נותן אישור, ימסור נותן האישור לרשות הרישוי מידע שיש בידו על אודות אותם רישיונות או היתרים. (ג) בטרם קביעת אסדרה חדשה שיש או שעשויה להיות ליישומה עלות הכרוכה בהגדלת ההוצאה של הגורמים הנדרשים לבצעה, יבחן נותן האישור המוסמך לקביעת האסדרה את העלות ליישומה. (ד) (1) מצא נותן האישור כאמור בסעיף קטן (ג) כי לאסדרה שבכוונתו לקבוע יש השלכה כלכלית, יודיע על כך לשר שהסמיכו כנותן אישור ולוועדה לאסדרה ויעביר לוועדה את פרטי האסדרה ואת ממצאי בחינת העלות שערך לשם בחינת האסדרה. (2) מצא נותן האישור כאמור בסעיף קטן (ג) כי לאסדרה שבכוונתו לקבוע אין השלכה כלכלית, יביא לידיעת הוועדה לאסדרה את פרטי האסדרה ואת ממצאי בחינת העלות שערך; סבר חבר מחברי הוועדה לאסדרה כי לאסדרה עשויה להיות השלכה כלכלית, רשאי הוא לבקש לכנס את הוועדה לשם בחינת האסדרה, והוועדה תתכנס בתוך 14 ימים מיום שהתבקשה לכך כאמור. (ה) פנה נותן האישור או חבר מחברי הוועדה לאסדרה לוועדה לאסדרה, לשם בחינת האסדרה, לפי הוראות סעיף קטן (ד), תבחן הוועדה לאסדרה את האסדרה ותמסור את חוות דעתה לגביה לשר נותן האישור שבכוונתו לקבוע את אותה אסדרה, בתוך 60 ימים מיום שהועברו אליה פרטי האסדרה וממצאי בחינת עלותה; חוות הדעת של הוועדה לאסדרה תפורסם באינטרנט, בפורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל "ממשל זמין". (ו) דחה השר נותן האישור כאמור בסעיף קטן (ה) את המלצות הוועדה לאסדרה שניתנו בחוות הדעת שנמסרה לו כאמור באותו סעיף קטן, יפרסם באתר האינטרנט האמור בסעיף קטן (ה) את הטעמים לכך. (ז) על אף האמור בסעיף זה, נותן אישור כאמור בסעיף קטן (ג) רשאי, בהחלטה מנומקת, לקבוע אסדרה שיש לה השלכה כלכלית, אף בטרם פנה לוועדה לאסדרה לשם בחינתה כאמור בסעיף קטן (ד), אם סבר כי יש דחיפות בקביעתה של האסדרה; קבע נותן אישור אסדרה כאמור, יחולו הוראות סעיף זה, בשינויים המחויבים, ואולם האסדרה תעמוד בתוקפה כל עוד לא בוטלה או שונתה על ידי השר נותן האישור כאמור. (ח) הוועדה לאסדרה רשאית לבחון אסדרה גם לאחר שנקבעה על ידי נותן האישור האמור בסעיף קטן (ג) ואם עשתה כן תמסור את חוות דעתה לשר נותן האישור ותפרסם אותה באינטרנט, בפורטל השירותים והמידע של ממשלת ישראל "ממשל זמין". (ט) הוראות סעיפים קטנים (ג) עד (ח) לא יחולו על - (1) (נמחקה); (2) תקנות או צווים הטעונים אישורה של ועדה מוועדות הכנסת; (3) אסדרה שבכוונת נותן אישור לקבוע לשם הבטחת המטרה האמורה בסעיף 1(א)(7), שחלות עליה הוראות סעיף 9 או סעיפים 126ב עד 126ד לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012; (4) אסדרה הנוגעת לעסקים או לסוגי עסקים שיש בעיסוק בהם מורכבות מיוחדת או שפעילותם יוצרת רמת סיכון גבוהה לפגיעה בסביבה, ומתקיים בהם אחד מאלה: (א) הם מפעל כהגדרתו בחוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה - חובות דיווח ומרשם), התשע"ב-2012; (ב) הם מנויים ברשימה שפרסם המנהל הכללי של המשרד להגנת הסביבה ברשומות; רשימה כאמור טעונה אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת; (5) אסדרה הנוגעת לעסקים או לסוגי עסקים שקבע השר המוסמך לקבוע את אותה אסדרה, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, ויש בעיסוק בהם מורכבות מיוחדת או שפעילותם יוצרת רמת סיכון גבוהה לפגיעה בקיום המטרות לפי סעיף 1(א). (י) השר הממונה על האסדרה ידווח לממשלה ולוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנה, עד יום 31 במרס, על פעילות הוועדה לאסדרה בשנה שקדמה לדיווח, ובין השאר על עניינים אלה: (1) מספר סוגי העסקים שלגביהם פורסם מפרט אחיד, ומספר העסקים שאותו מפרט משפיע על פעילותם; (2) עמידת הוועדה לאסדרה ביעדי תכנית העבודה השנתית שפורסמה לפי הוראות סעיף 7ג1(ד)(1); (3) תנאים אחידים המחייבים שינוי במבנה שבו פועל העסק, שהוועדה לאסדרה דנה בהם כאמור בסעיף 7(א4), והנסיבות והשיקולים שבשלהם אישרה הוועדה את התנאים או סירבה לאשרם כאמור באותו סעיף; (4) בדיקות יזומות שערכה הוועדה לפי סעיף קטן (ב4); (5) החלטות הוועדה בדבר ביטול דרישת מסמך או תנאי לפי סעיף קטן (ב5)(2). |
| 12ד. (תיקון התשפ"ב) חבר הוועדה לאסדרה שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, יהיה זכאי לתשלום מאת אוצר המדינה בעד השתתפות בישיבות הוועדה לאסדרה, בהתאם להוראות של החשב הכללי במשרד האוצר החלות לעניין חברי ועדות ציבוריות; לעניין זה, |
| 12ה. (תיקון התשפ"ב) חברי הוועדה לאסדרה שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי הוועדה לאסדרה ולעניין פעולותיהם בה, כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה: (1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979; (2) חוק העונשין, התשל"ז-1977 - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; (3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969; (4) חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט-1959 - ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה; (5) פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 - ההוראות הנוגעות לתעודת עובד הציבור; (6) חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט-1969. |
| 12ו. (תיקון התשפ"ב) (א) בסעיף זה - (ב) לא ימונה לחבר הוועדה לאסדרה ולא יכהן כחבר כאמור מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו למלא את עיקר תפקידו בוועדה לאסדרה. (ג) חבר הוועדה לאסדרה לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים. (ד) נודע לחבר הוועדה לאסדרה כי הוא עלול להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש הוועדה לאסדרה; היה חבר הוועדה לאסדרה האמור יושב הראש - יודיע על כך לשר הממונה על רשות האסדרה. (ה) על אף האמור בסעיף זה, רשאי חבר הוועדה לאסדרה שמונה לפי סעיף 12ב(2)(ז) ו–(ח) להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף שהוא נציגו, ככל שהם קשורים לחוק זה, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד. |
| 14. [תיקונים: התשל"ב, התשל"ד, התשל"ח, התשנ"ד (מס' 2), התשנ"ח (מס' 2), התשס"ב (מס' 2), התשע"א, התשע"ב (מס' 2), התשע"ח (מס' 2)] (א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר 18 חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה - חוק העונשין), ואם הוא תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור: (1) עסק בעסק טעון רישוי בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, או בניגוד לתנאי הרישיון, ההיתר הזמני או ההיתר המזורז, בניגוד להוראות סעיף 4; (2) לא קיים הוראות שנקבעו בתקנות לפי סעיפים 9 עד 11ב; (3) לא קיים דרישה לתיקון ליקויים שנמסרה לו לפי סעיף 8ד. (א1) מי שלא קיים תנאי כאמור בסעיף 2ז(א) או (ג), דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור. (א2) היתה העבירה עבירה נמשכת, שלגביה ניתנה התראה, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכה העבירה; לעניין סעיף קטן זה, (ב) לענין, סעיף זה אין נפקא מינה - (1) אם האדם עסק בעצמו או על-ידי עובדו או מורשהו; (2) אם עסק בעסק של עצמו או של אחר; (3) אם היה אחראי לניהול עסקו של אחר, בין בשכר בין ללא שכר, ולענין זה מי שניהל בפועל עסקו של אחר, רואים אותו כאחראי לניהול העסק כל עוד לא הוכח היפוכו של דבר; (4) אם היה העיסוק מוגבל מראש בזמן או חד-פעמי. (ג) לא יאשם בעבירה לפי סעיף זה מי שעסק כשותף רדום או ללא נטילת חלק ברווחיו של העסק. (ד) עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה. (ה) על אף האמור בסעיף קטן (א)(2), השרים האמורים בסעיפים 9 עד 11ב, רשאים לקבוע בתקנות לפי אותם סעיפים, כי הפרת הוראה שנקבעה בהן לא תהווה עבירה או כי עונשו של מי שהפר הוראה הקבועה בהן יהיה מאסר עד שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. |
| 14א1. [תיקונים: התשע"א, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח (מס' 2), התשפ"ב] (א) שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי להכריז, בצו שיפורסם ברשומות, על עבירה לפי חוק זה כעל עבירת קנס; הוראות סעיף 221(ד) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (בחוק זה - חוק סדר הדין הפלילי), לא יחולו לעניין הכרזה על עבירת קנס לפי סעיף קטן זה. (א1) על אף האמור בסעיף קטן (א), צו כאמור באותו סעיף קטן הנוגע לעבירה הנוגעת למטרה מהמטרות המפורטות בסעיף 1(א) יהיה טעון גם הסכמה של השר נותן האישור, לפי סעיף 1(ב). (ב) על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס חוזרת, נוספת או נמשכת שעבר אותו אדם, או בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה. (ג) בלי לגרוע מהאמור בסעיף 228(ב) לחוק סדר הדין הפלילי, רשאי השר נותן האישור, להסמיך עובד מעובדי משרדו בסמכות הקבועה בסעיף האמור לעניין עבירות שהוכרזו כעבירות קנס לפי סעיף קטן (א). (ד) נקבעה עבירת קנס בשל עבירה של אי–קיום דרישה לתיקון ליקויים, לא יוטל הקנס לפיה בשל אי–קיום הדרישה כאמור, אם הדרישה ניתנה בשל עבירה אחרת, והקנס שיוטל יהיה הקנס שנקבע לעבירה האחרת; לעניין זה, |
| 14א2. [תיקון התשע"ח (מס' 2)] מי שמסר פרטים לא נכונים בתצהיר, במסמך או בהצהרה כמפורט להלן, דינו - מאסר 18 חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור: (1) תצהיר לפי סעיף 6(ג)(1); (2) תצהיר לפי סעיף 6א(א1)(1); (3) תצהיר, מסמך או הצהרה לפי סעיף 6א1; (4) תצהיר, מסמך או הצהרה לפי סעיף 6א3; (5) מסמך לפי סעיף 6ב(א) המצורף לבקשה להיתר מזורז לפי סעיף 6א1 או לבקשה לרישיון על יסוד תצהיר לפי סעיף 6א3; (6) מסמכים נוספים לפי סעיף 6ג(ב)(1) או (ג), המצורפים לבקשה להיתר מזורז לפי סעיף 6א1 או לבקשה לרישיון על יסוד תצהיר לפי סעיף 6א3; (7) תצהיר לפי סעיף 8ב(ג)(1)(ב) או (ד); (8) מסמך או הצהרה לפי סעיף 8ד(ג)(3). |
| 14ב. 11 (תיקונים: התש"ע, התשע"א) (א) (בוטל). (ב) על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי וסעיף 14א1(ב), רשאי שר הפנים, בהסכמת שר המשפטים, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור לעבירה על סעיף 2(א1) שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס חוזרת, נוספת או נמשכת שעבר אותו אדם, או בהתחשב בנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה. |
| 18. [תיקונים: התשנ"ח (מס' 2), התשע"ח (מס' 2)] מי שאינו מקיים צו של בית-המשפט לפי הסעיפים 16, 17, 22א או 22ב, דינו - מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו - כפל הקנס כאמור, וכן קנס נוסף כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה אחרי המצאת הצו; הורשע אדם בעבירה לפי סעיף זה, יהיו לבית-המשפט כל הסמכויות הנוספות שלפי סעיף 16. |
| 19. שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו בא לגרוע מסמכותו של בית-המשפט לפי פקודת בזיון בית-המשפט, ובצווים של בית-המשפט העירוני יהיו לבית-משפט השלום כל הסמכויות לפי הפקודה האמורה כאילו ניתנו צווים אלה על-ידי בית-משפט השלום; אך לא ישא אדם באחריות גם לפי חוק זה וגם לפי פקודת בזיון בית-המשפט. |
| 19ב. [תיקון התשע"ח (מס' 2)] (א) גורם אכיפה מוסמך הנוגע בדבר רשאי להורות - (1) לרשות רישוי שלא תפתח בחקירה לגבי עניין מסוים או לגבי עסק מסוים; (2) על הפסקתה של חקירה שרשות הרישוי פתחה בה בעניין מסוים, והעברתה לידי גורם אחר מטעמו, המוסמך לחקור בעבירה, כפי שיורה, ובלבד שראה כי נסיבות העניין מצדיקות זאת. (ב) קצין משטרה בכיר כהגדרתו בפקודת המשטרה [נוסח חדש], התשל"א-1971, שהסמיך לעניין זה המפקח הכללי של המשטרה (בסעיף קטן זה - קצין מוסמך), רשאי להודיע לרשות רישוי כי עניין מסוים או סוג עניינים שפירט בהודעתו, נחקר או מטופל על ידי המשטרה; הודיע קצין מוסמך כאמור, לא תפתח רשות הרישוי בחקירה באותו עניין או סוג עניינים שפורטו בהודעה, ואם נפתחה חקירה כאמור - תופסק החקירה. (ג) היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לעניין זה רשאי להורות על העברת הטיפול בכתב אישום שהגישה רשות רישוי בעבירות לפי חוק זה, לתובע אחר כמשמעותו בחוק סדר הדין הפלילי; לעניין זה, |
| 20. [תיקונים: התשנ"ד (מס' 2), התשע"ב (מס' 2, התשע"ח (מס' 2)] (א) ראה גורם מהגורמים המנויים בסעיף קטן (ג) על יסוד דוח שהגיש לו מפקח, כי יש יסוד סביר להניח כי מתקיים אחד מאלה, רשאי הוא לצוות בכתב על בעל העסק, על המחזיק בעסק, על מי שבפיקוחו או בהשגחתו פועל העסק, ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את העיסוק בעסק, בין בסגירת החצרים ובין בכל דרך אחרת הנראית לו מתאימה בנסיבות העניין כדי להביא לידי הפסקה של ממש בעיסוק (בחוק זה - צו הפסקה מינהלי): (1)12 עסק טעון רישוי לפי חוק זה פועל בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, ובלבד שבמועד הדוח לפי סעיף קטן (א) לא חלפו יותר מ-18 חודשים מיום שהחל העיסוק בעסק; (2) עסק טעון רישוי לפי חוק זה פועל בלא רישיון, היתר זמני או היתר מזורז, בניגוד לתנאיהם, או בניגוד לתקנות לפי חוק זה, והדבר מקים סכנה ממשית או חשש משמעותי לפגיעה בציבור בשים לב למטרות המפורטות בסעיף 1(א). (ב) על צו הפסקה מינהלי לפי סעיף קטן (א)(1) יחולו כל אלה: (1) הצו לא יינתן אם הוגש לבית המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 22ב בעניין אותו עסק. (2) הצו לא יינתן אלא אם כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דוח בחתימתו, שבו ציין את פרטי העיסוק בעסק וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת הדין וחשבון לא חלפו יותר מ–18 חודשים מיום שהחל העיסוק בעסק. (ג) המנויים להלן רשאים לתת צו הפסקה מינהלי לפי סעיף זה: (1) ראש הרשות המקומית שבתחומה נמצא העסק; (2) לעניין עסק הנמצא מחוץ לתחומה של רשות מקומית - עובד בכיר של משרד הפנים במשרד הראשי או במחוז, ששר הפנים הסמיכו לפי סעיף 5(א)(2); (3) מפקד משטרת המחוז; (4) מפקד מחוז כהגדרתו בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב-2012; (5) עובד בכיר של המשרד להגנת הסביבה, במשרד הראשי או במחוז שהשר להגנת הסביבה הסמיכו לכך; (6) מנהל שירות המזון הארצי במשרד הבריאות, ראש המערך הארצי לבריאות הסביבה במשרד הבריאות ורופא מחוזי כהגדרתו בפקודת בריאות העם, 1940, או סגנו; (7) מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר; (8) מפקח עבודה ראשי כמשמעותו בסעיף 2 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954, במשרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים. (ד) צו הפסקה מינהלי יכלול את כל אלה: (1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו, ככל שהדבר נדרש בנסיבות העניין; (2) תיאור העובדות שעל פיהן הוחלט לתת את הצו; (3) אישור בדבר קיום חובת היוועצות לפי סעיף קטן (ה); (4) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו; (5) פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו. (ה) לא יינתן צו הפסקה מינהלי אלא לאחר שנותן הצו התייעץ עם תובע או עם יועץ משפטי, מטעם רשות הרישוי או מטעם נותן האישור שמטעמו פועל נותן הצו; ואולם מצא נותן הצו כי מתקיימות נסיבות דחופות, ויש לתת צו הפסקה מינהלי בלא דיחוי, רשאי הוא לתתו, והצו יובא לעיון התובע או היועץ המשפטי כאמור, להבעת עמדתו סמוך לאחר שניתן, ולא יאוחר משלושה ימים לאחר מכן. (ו) צו הפסקה מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפיו בדרך שבה מומצא כתב בית דין בהליך אזרחי. (ז) (1) ניתן צו הפסקה מינהלי לפי סעיף קטן (א)(1), יופסק העיסוק בעסק בתוך 15 ימים מיום מתן הצו, ואולם נותן הצו רשאי לצוות על הפסקת העיסוק בעסק באופן מיידי אם ראה שיש בעיסוק בעסק כאמור סכנה לבריאות הציבור בטיחותו או ביטחונו, מטרד ממשי לציבור או נזק ממשי לסביבה. (2) ניתן צו הפסקה מינהלי לפי סעיף קטן (א)(2), יופסק העיסוק בעסק באופן מיידי, או במועד אחר שקבע נותן הצו בצו, ובלבד שלא יעלה על 15 ימים מיום מתן הצו. (ח) ניתן צו הפסקה מינהלי לפי סעיף זה, יודיע נותן הצו לרשות הרישוי שבתחומה נמצא העסק שלגביו ניתן הצו, על מתן הצו, מיד לאחר שניתן, ורשות הרישוי תודיע על מתן הצו לנותני האישור שאישורם נדרש לצורך מתן רישיון או היתר לאותו עסק. |
| 23. (תיקון התש"ע) (א) קצין משטרה בדרגת רב-פקד ומעלה רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים שבהם עוסקים במכירת משקאות משכרים, אם נוכח שהדבר דרוש לשמירת שלום הציבור או להחזרת שלום הציבור שהופר; צו לפי סעיף קטן זה תקפו יהיה לתקופה שפורשה בו, ובלבד שלא תעלה על שלושים יום. (א1) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), קצין משטרה בדרגת רב–פקד ומעלה, שהוסמך לעניין זה בהתאם לנוהלי משטרת ישראל, רשאי לצוות בכתב על סגירה לאלתר של חצרים כאמור בסעיף קטן (א), לתקופה שיורה, ובלבד שלא תעלה על 15 ימים, אם מצא כי התקיימו שניים אלה: (1) קיים חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה לפי סעיף 14 בשל הפרת חובה לפי סעיף 2(א1), או שנעברה עבירה לפי סעיף 193א לחוק העונשין (בסעיף זה - עבירה); (2) למחזיק החצרים או לבעל העסק, אם הוא ידוע וניתן לאתרו בשקידה סבירה, ניתנה התראה בכתב במהלך השנתיים שקדמו למועד ביצוע העבירה; התראה כאמור תימסר לאחר שהתעורר חשד סביר כי בחצרים נעברה עבירה, ובה יידרש מחזיק החצרים או בעל העסק לנקוט צעדים למניעת הישנות העבירה, וכן תובא לידיעתו אפשרות סגירת החצרים לפי הוראות סעיף זה במקרה של הישנות העבירה. (א2) ניתן צו סגירה לפי סעיף קטן (א1), ובתוך שלוש שנים מיום פקיעת הצו התעורר חשד סביר לביצוע עבירה נוספת באותם חצרים, רשאי קצין משטרה כאמור באותו סעיף קטן, לצוות על סגירת החצרים לאלתר, לתקופה שלא תעלה על 30 ימים אף בלא מסירת התראה כאמור בסעיף קטן (א1)(2). (א3) לצורך ביצוע צו סגירה שניתן לפי סעיף זה רשאית המשטרה להשתמש בכוח סביר. (א4) על צו סגירה שניתן לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 22 כאילו היה צו הפסקה מינהלי (ב) סמכות לפי סעיף זה אינה גורעת מסמכויות אחרות לפי חוק זה. |
| 25. [תיקונים: התשנ"ח (מס' 2), התשע"ח (מס' 2)] מי שאינו מקיים צו הפסקה מינהלי, צו לפי סעיף 23 או הוראה מהוראותיהם, דינו - מאסר שמונה עשר חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד, דינו - כפל הקנס האמור; היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור הקבוע בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכה העבירה. |
| 27א. (תיקון התשל"ח) (א) היה לרשות רישוי, או למי שהיא הסמיכה לכך, יסוד סביר להניח כי רוכל עבר עבירה לפי סעיף 14 או שלא קיים הוראת חוק עזר לפי סעיף 11ג, רשאית היא או מי שהסמיכה לכך - (1) אם הרוכל אינו מזדהה בתעודת זהות כאמור בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-1965 - לעצרו ולהביאו לתחנת המשטרה לשם זיהויו; (2) לתפוס את המרכולת שבידי הרוכל וכן כל כלי ואבזר המשמש את הרוכל בעיסוקו, לרבות כל כלי ואמצעי המשמש להובלת המרכולת, לנשיאתה, להצגתה לראוה או להחסנתה (להלן - חפצי רוכל); נתפסו חפצי רוכל כאמור, ימסור לרוכל מי שביצע את התפיסה הודעה בכתב, חתומה בידו, על התפיסה, המציינת את מהות העבירה שעבר הרוכל לדעת מבצע התפיסה והמפרטת ככל האפשר בנסיבות הענין את החפצים שנתפסו. (ב) המפעיל את סמכותו לפי סעיף זה רשאי להשתמש לשם כך במידה סבירה של כוח אם הרוכל מתנגד למעצר או לתפיסת חפציו. (ג) המבקש להפעיל את סמכותו לפי סעיף זה מכוח הסמכה לפי סעיף קטן (א), לא יעשה כן אלא לאחר שהציג את כתב הסמכתו אם נדרש לכך. |
| 27ב. (תיקון התשל"ח) לא הגישה רשות הרישוי לבית-המשפט, תוך 30 יום מיום שנתפסו חפצי רוכל, כתב אישום נגד הרוכל על העבירה ששימשה עילה לתפיסה, תחזיר לרוכל את חפציו שתפסה. |
| 28א. [תיקון התשע"ח (מס' 2)] (א) לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה רשאי מפקח - (1) לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו; (2) לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח את ביצוען של הוראות לפי חוק זה או להקל את ביצוען; בפסקה זו, (3) לבצע בדיקות, לערוך מדידות או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את הבדיקות, המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת; (4) להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט; לעניין זה, (ב) הסמכויות לפי סעיף קטן (א) יהיו נתונות גם לשוטר, לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה; ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכויותיו של שוטר לפי כל דין. (ג) הסמכות לפי סעיף קטן (א)(4) תהיה נתונה גם לבעל מקצוע שהוסמך לפי סעיף 6ב או 6ג, כשהוא פועל מכוח הוראות סעיף 6ו ולצורך מילוי תפקידו לפי הסעיף האמור, לשם פיקוח על קיום תנאי הרישיון ודרישות לפי חוק זה, ובלבד שהוא ילווה בידי מפקח. |
| 28ג. [תיקון התשע"ח (מס' 2)] (א) בסעיף זה - (ב) בלי לגרוע מהוראות פרק ב', לא ייכנס מפקח למיתקן המוחזק על ידי גוף ביטחוני, אלא אם כן נקבעה לו התאמה ביטחונית מתאימה לכך ובהתאם לכללי אבטחת המידע של הגוף הביטחוני; גוף ביטחוני יביא לידיעת המנהל הכללי של כל גורם המוסמך להסמיך מפקחים לפי חוק זה את כללי אבטחת המידע האמורים. (ג) בלי לגרוע מהוראות פרק ב', ועל אף האמור בסעיף 28א(א)(4), קצין בכיר או קצין מוסמך רשאי לעכב את כניסתו המיידית של מפקח למיתקן המוחזק בידי גוף ביטחוני, אם מצא כי התקיים אחד מאלה: (1) כניסתו באותה העת תשבש פעילות מבצעית או מודיעינית, חקירה פלילית, או תרגיל או אימון רחבי היקף או שנעשה בהם שימוש באמצעי לחימה; (2) מתרחשת במקום פעילות עוינת; (3) מתקיימת במיתקן פעילות שמפקח אינו רשאי להיחשף לה מטעמים של ביטחון המדינה או יחסי החוץ של מדינת ישראל. |
| 29ב. [תיקונים: התשנ"ה, התשע"ב (מס' 2)] (א) לענין פרק זה תוקם יחידה לרישוי מפעלים בטחוניים (להלן - היחידה), וזה הרכבה: (1) נציג שר הפנים - והוא יהיה מנהל היחידה; (2) נציג שר הבריאות; (3) נציג השר לאיכות הסביבה; (4) נציג השר לביטחון הפנים להבטחת מטרת הרישוי לפי סעיף 1(א)(2), ונציג השר לביטחון הפנים להבטחת מטרת הרישוי לפי סעיף 1(א)(7); (5) נציג שר העבודה והרווחה13 ; (6) נציג שר הבטחון; (7) נציג הרשויות המקומיות שימנה שר הפנים מבין ראשי הרשויות המקומיות. (ב) מבלי לגרוע מהוראות סעיפים 6, 7 ו-7א, רשאי מנהל היחידה להיוועץ ביחידה בכל ענין הנוגע למילוי תפקידו. |
| 29ג. (תיקון התשנ"ה) על אף האמור בסעיף 5, מנהל היחידה הוא רשות הרישוי למפעלים בטחוניים. |
| 29ז. (תיקון התשנ"ה) על אף האמור בסעיף 14, הסמכות ליתן התראה לפי חוק זה תהיה בידי מנהל היחידה; התראה כאמור יכול שתינתן בין ביוזמת מנהל היחידה ובין על-פי דרישת נציג שר ביחידה. |
| 29יא. (תיקון התשנ"ה) לא יותקנו תקנות לפי חוק זה לגבי מפעלים בטחוניים אלא לאחר התייעצות עם שר הבטחון. |
| 29כא. [תיקון התשע"ח (מס' 2)] המפר ישלם את העיצום הכספי בתוך 45 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 29יז. |
| 29כב [תיקונים: התשע"ח (מס' 2), התשפ"ד] . לא שילם המפר עיצום כספי במועד, ייווספו על העיצום הכספי, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד לתשלומו ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים; בפרק זה - |
| 29כג. [תיקון התשע"ח (מס' 2)] עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו יחול חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות, התשנ"ה-1995. |
| 29כה. [תיקונים: התשע"ח (מס' 2), התשפ"ד] (א) על החלטה סופית של הממונה לפי פרק זה ניתן לערער לבית משפט השלום שבו יושב נשיא בית משפט השלום; ערעור כאמור יוגש בתוך 45 ימים מיום שנמסרה למפר הודעה על ההחלטה. (ב) אין בהגשת ערעור לפי סעיף קטן (א) כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא אם כן הסכים לכך הממונה או שבית המשפט הורה על כך. (ג) החליט בית המשפט לקבל ערעור שהוגש לפי סעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות פרק זה והורה בית המשפט על החזרת סכום העיצום הכספי ששולם או על הפחתת העיצום הכספי, יוחזר הסכום ששולם או כל חלק ממנו אשר הופחת, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו, עד יום החזרתו ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. |
| 29כו. [תיקון התשע"ח (מס' 2)] (א) הטיל הממונה עיצום כספי לפי פרק זה, יפרסם באתר האינטרנט של המשרד שהוא עובדו, את הפרטים שלהלן, בדרך שתבטיח שקיפות לגבי הפעלת שיקול דעתו בקבלת ההחלטה להטיל עיצום כספי: (1) דבר הטלת העיצום הכספי; (2) מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבות ההפרה; (3) סכום העיצום הכספי שהוטל; (4) אם הופחת העיצום הכספי - הנסיבות שבשלהן הופחת סכום העיצום ושיעורי ההפחתה; (5) פרטים על אודות המפר, הנוגעים לעניין; (6) שמו של המפר - אם הוא תאגיד. (ב) הוגש ערעור לפי סעיף 29כה, יפרסם הממונה, בפרסום לפי סעיף קטן (א), גם את דבר הגשת הערעור ואת תוצאותיו. (ג) על אף האמור בסעיף קטן (א)(6), הממונה רשאי לפרסם את שמו של מפר שהוא יחיד, אם סבר שהדבר נחוץ לצורך אזהרת הציבור. (ד) על אף האמור בסעיף זה, לא יפרסם הממונה פרטים שהם בגדר מידע שרשות ציבורית מנועה מלמסור לפי סעיף 9(א) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, וכן רשאי הוא שלא לפרסם פרטים לפי סעיף זה, שהם בגדר מידע שרשות ציבורית אינה חייבת למסור לפי סעיף 9(ב) לחוק האמור. (ה) פרסום לפי סעיף זה בעניין עיצום כספי שהוטל על תאגיד יהיה לתקופה של ארבע שנים, ובעניין עיצום כספי שהוטל על יחיד - לתקופה של שנתיים. (ו) נותן אישור רשאי לקבוע דרכים נוספות לפרסום הפרטים האמורים בסעיף זה. |
| 29כז. [תיקונים: התשע"ח (מס' 2), התשפ"ד] (א) תשלום עיצום כספי לפי פרק זה, לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל הפרת תנאי או הוראה כאמור בסעיף 29יג או אי-קיום דרישה לתיקון ליקויים כאמור בסעיף 29יד, המהווה עבירה. (ב) שלח הממונה למפר הודעה על כוונת חיוב, בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא יוגש נגדו כתב אישום בשל אותה הפרה, אלא אם כן התגלו עובדות חדשות, המצדיקות זאת. (ג) הוגש נגד אדם כתב אישום בשל הפרה המהווה עבירה כאמור בסעיף קטן (א), לא ינקוט נגדו הממונה הליכים לפי פרק זה בשל אותה הפרה, ואם הוגש כתב האישום בנסיבות האמורות בסעיף קטן (ב) לאחר שהמפר שילם עיצום כספי, יוחזר לו הסכום ששולם, בתוספת ריבית שקלית מיום תשלום הסכום עד יום החזרתו ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. |
| 30. [תיקונים: התשנ"ח (מס' 2), התשע"א] הטוען שבידיו רישיון, היתר זמני או היתר מזורז לפי חוק זה - עליו הראיה. |
| 34. מינויים, הסמכות ואישורים לפי חוק זה יהיו בכתב. |
| 35. (תיקון התשע"א) (בוטל). |
| 37. סמכויות לפי חוק זה אינן גורעות מסמכויות לפי חיקוק אחר וקיום חיובים לפי חוק זה אינו משחרר מקיום חיובים לפי חיקוק אחר. |
| 38. שום דבר בחוק זה לא יתפרש כאילו בא להוסיף על סמכויותיו של בית משפט עירוני להטיל קנס או מאסר לפי פקודת בתי המשפט העירוניים. |
| 38א. (תיקון התשל"ד) שר המשפטים רשאי להתקין תקנות סדרי דין בהליכים לפי חוק זה. |
| 39. שר הפנים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, בכפוף לאמור בסעיפים 10 עד 11ב, להתקין תקנות לביצועו. |
| 40. פקודות אלו (להלן - הפקודות הפוקעות) - בטלות: (1) פקודת המלאכות והתעשיות (הסדרתן); (2) פקודת מכירת המשקאות המשכרים, 1935; (3) פקודת השעשועים הציבוריים, 1935. |
| 41. בכל חיקוק שבו נאמר כי למונחים "שעשוע ציבורי" או "עינוג ציבורי" תהא המשמעות שיש להם בפקודת השעשועים הציבוריים, 1935, תהא להם המשמעות שיש לעינוג ציבורי בסעיף 3. |
| 41א. [תיקון התשע"ח (מס' 2)] (א) במניין הימים הקבועים לפי חוק זה, לעניין מועדים הנוגעים לבדיקת בקשות לרישיון או להיתר, לא יובאו בחשבון מועד ממועדי ישראל המפורטים בסעיף 18 א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, וכן ימי חול המועד וימי שבתון שנקבעו בחיקוק. (ב) שר הפנים רשאי לקבוע ימים נוספים שלא יבואו במניין הימים כאמור בסעיף קטן (א), בין דרך כלל ובין לסוגים של רשויות רישוי. |
| 43א. [תיקון התשע"ח (מס' 2)] (א) החל ביום התחילה של הוראות סעיפים 6א1 ו-6א3, כאמור בסעיף 44(ב)(2) לחוק רישוי עסקים (תיקון מס' 34), התשע"ח-2018, יחולו הוראות סעיפים 6(ה), 6א1(ט) ו-6א3(ו) רק לגבי עסקים שפורסמו לגביהם תנאים במפרט האחיד, החל במועד תחילתו של אותו מפרט אחיד, ולעניין סעיף 6(ה) - גם אם התנאים לגביהם פורסמו באינטרנט כאמור בסעיף 6?(ג)(1)(א) ולא במפרט אחיד. (ב) לגבי עסקים שלא פורסמו לגביהם תנאים במפרט אחיד או באינטרנט, לפי העניין, כאמור בסעיף קטן (א), או פורסמו לגביהם תנאים כאמור אך טרם נכנסו לתוקפם - לא יהיה ניתן להגיש בקשה לרישיון או להיתר מזורז לפי הוראות סעיפים 6(ג), 6א1 או 6א3, ויחולו על הבקשה לרישיון שאר ההוראות החלות על בקשה לרישיון עסק לפי חוק זה. |
| 44. תחילתו של חוק זה היא ביום י"א בטבת התשכ"ט (1 בינואר 1969). |
[תיקונים: התש"ע, התשע"ח (מס' 2)] (סעיף 2(א1)(2)(א)) עסקים טעוני רישוי כמפורט להלן: (1) מסעדה, בית קפה, הסעדה; (2) עסק למכירת משקאות משכרים אשר מוגשים לצורך צריכה במקום ההגשה; (3) בית מלון, פנסיון, אכסניה, ובלבד שאינם מיועדים בעיקרם למתן שירותי אירוח ולינה לקטינים; (4) מקום לעריכת מופעים וירידים, קולנוע, תאטרון, אמפיתאטרון, מקום אחר לעריכת אירועי תרבות בידור וספורט תחת כיפת השמים, דיסקוטק, יריד שלא במבנה של קבע וכלי שיט המשמש לעינוג ציבורי; (5) אולם שמחות וגן אירועים. (סעיף 29יג(א))
(סעיף 29יג(ב))
|