חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ"א-1981 1 |
| 1. [תיקונים: התשע"א (מס' 2), התשע"ז, התשע"ז (מס' 3), התשע"ט (מס' 3), התשפ"ג, התשפ"ו] בחוק זה - (9א) חברת תשלומים כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023; [תיקונים: התשע"א (מס' 2), התשע"ז, התשע"ז (מס' 3), התשע"ט (מס' 3), התשפ"ג, התשפ"ו] |
| 2. (תיקונים: התשנ"ב, התשנ"ט, התשפ"ג, התשפ"ו) (א) לא יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת שירותים מהסוגים הבאים: (1) קבלת פקדון כספי במטבע ישראלי או במטבע חוץ; (2) פתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו כל עוד מתקיימת אחת מאלה: (א) החשבון ביתרת זכות לטובת הלקוח; (ב) הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין התאגיד הבנקאי בקשר לניהול החשבון; (3) מכירת שיקים בנקאיים במטבע ישראלי ובמטבע חוץ; (4) (בוטלה); אולם אין חובה לתת שירות שיש בו משום מתן אשראי ללקוח. (ב) התניית תנאים בלתי סבירים למתן שירות דינה כדין סירוב בלתי סביר לתיתו. (ג) הנגיד רשאי, לאחר התייעצות עם הועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, לקבוע בצו שהוראות סעיף זה יחולו על שירותים נוספים. (ד) בלי לגרוע מדרכי הוכחה אחרות בדבר הסבירות של סירוב כאמור, רשאי תאגיד בנקאי להודיע למפקח על מדיניות עסקית שקבע לענין מתן שירותים, ואם לא נתקבלה מהמפקח הודעה על התנגדותו למדיניות האמורה, ייחשב כסביר סירוב הנובע מאותה מדיניות. (ה) סירב תאגיד בנקאי לתת את השירות המנוי בסעיף קטן (א)(2) לגוף פיננסי, בעבורו או בעבור לקוחות הגוף הפיננסי, או שלא נתן שירות כאמור בתוך שלושה חודשים ממועד הגשת הבקשה הראשונה של הגוף הפיננסי לפתיחת חשבון עובר ושב במטבע ישראלי וניהולו אצל התאגיד הבנקאי (בסעיף קטן זה - עיכוב במתן השירות), ימסור התאגיד הבנקאי הודעה על כך למפקח על הבנקים וינמק את סירובו למתן השירות או את הסיבה לעיכוב במתן השירות, לפי העניין; המפקח רשאי לתת הוראות לביצוע סעיף קטן זה בהוראות ניהול בנקאי תקין; בסעיף קטן זה, (ו) הוראות סעיף זה לא יחולו על בנק בעל היקף פעילות זעיר, בנק בעל היקף פעילות קטן ותאגיד עזר הנשלט על ידי מי מהם. |
| 2ג. (תיקון התשפ"ו) בנק או תאגיד עזר כאמור בסעיף 2א או 2ב יפרסם באתר האינטרנט שלו הודעה בדבר תחולת הוראות הסעיפים האמורים לגביו. |
| 5א. [תיקונים: התשנ"ח, התשס"ז, התשע"ב (מס' 2), התשפ"ג, התשפ"ו] (א) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 5, תאגיד בנקאי ימסור ללקוחותיו מידע בכתב על סכומי העמלות והריביות או על שיעורן שהוא גובה בעד כל שירות שנתן ללקוח; המידע יימסר בהתאם להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ה). (ב) מידע כאמור בסעיף קטן (א) לעניין עמלות, שאינו מתייחס ללקוח מסוים, יוצג במקום בולט לעין בכל סניפיו של התאגיד הבנקאי. (ג) (1) מדי ששה חודשים ישלח תאגיד בנקאי שאינו בנק לכל לקוח שבמהלך ששת החודשים שחלפו נגבו ממנו עמלות, הודעה שבה יהיה מידע מרוכז וסיכום של כל סכומי העמלות שנגבו ממנו; הנגיד יקבע כללים לעניין צורת הודעה כאמור הנשלחת ללקוח שהוא אזרח ותיק כהגדרתו בחוק האזרחים הוותיקים, התש"ן-1989, ובכלל זה לעניין הגודל המזערי של האותיות באותה הודעה. (2) קיבל לקוח הודעה לפי פסקה (1) באמצעות מחשב, יהיה התאגיד הבנקאי פטור מהחובה לשלחה ללקוח. (ד) בתחילת כל חודש קלנדרי ישלח בנק לכל לקוח הודעה שתכלול את הפרטים המפורטים להלן: (1) הסכום הכולל של העמלות שגבה הבנק מהלקוח בחודש הקודם למועד שליחת ההודעה כאמור, לא כולל סכום העמלות שגבה בעבור הלוואה לדיור כהגדרתה בסעיף 9ב (בסעיף קטן זה - הלוואה לדיור); (2) הסכום הכולל של הריביות שגבה הבנק מהלקוח בחודש שקודם למועד שליחת ההודעה כאמור, לא כולל סכום הריביות שגבה בעבור הלוואה לדיור; (3) הסכום הכולל של הריביות והעמלות שגבה הבנק מהלקוח בחודש שקודם למועד שליחת ההודעה כאמור בעבור הלוואה לדיור; (4) יידוע הלקוח בדבר זכותו לפנות לבנק לקבלת פירוט על אודות העמלות והריביות המפורטות בפסקאות (1) עד (3). (ה) הודעה כאמור בסעיף קטן (ד), תישלח ללקוח בכתב בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה, ככל האפשר; המפקח יקבע הוראות לעניין דרכי מסירת ההודעה האמורה ללקוח. (ו) (בוטל). |
| 5א1. [תיקונים: התשע"ד, התשע"ו, התשע"ז (מס' 5), התשע"ט (מס' 3)] (א) תאגיד בנקאי לא יעמיד הלוואה לפירעון מיידי ולא ינקוט הליך משפטי נגד לקוח בשל אי–עמידה בתנאי הלוואה, ובכלל זה בשל אי–פירעונה, כולה או חלקה (בסעיף זה - פעולה לגבי הלוואה), אלא אם כן מסר ללקוח הודעה על כך בכתב, 21 ימי עסקים לפחות לפני ביצוע הפעולה לגבי הלוואה, באופן שבו הוא נוהג למסור לאותו לקוח הודעות וכן במסירה אישית לכתובת הלקוח הרשומה אצלו; בסעיף זה, "הלוואה" - למעט משיכות כספים על ידי לקוח מחשבון עובר ושב או באמצעות אמצעי תשלום, במסגרת סכום מרבי שתאגיד בנקאי הסכים לכבד מראש. (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול פרטים אלה: (1) יתרת סכום ההלוואה; (2) שיעור הריבית על ההלוואה; (3) סכום ההלוואה שבפיגור, אופן חישובו ושיעור ריבית הפיגורים, ככל שישנם; (4) סכום העמלה בשל העמדת הלוואה לפירעון מיידי, ככל שישנה; (5) (נמחק). (ג) אי–קבלת הודעה כאמור בסעיף זה על ידי לקוח, אין בה כדי למנוע מתאגיד בנקאי לבצע פעולה לגבי הלוואה, ובלבד שמסר את ההודעה בהתאם להוראות סעיף זה. (ד) אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי לא חייב למסור הודעה כאמור באותו סעיף קטן, אם יש במסירתה חשש ממשי לפגיעה ביכולת הגבייה של התאגיד הבנקאי בשל אחד מאלה: (1) שינוי לרעה בכושר הפירעון של הלקוח; (2) תנאים אחרים המחייבים ביצוע מיידי של פעולה לגבי הלוואה. (ה) |
| 5א4. [תיקון התשפ"ה (מס' 2)] (א) הייתה ללקוח שהוא יחיד (בסעיף זה - לקוח) יתרת זכות בחשבון עובר ושב בסכום העולה על 15,000 שקלים חדשים, בתקופה רצופה של רבעון לפחות, ימסור לו התאגיד הבנקאי שבו מתנהל החשבון, הודעה על יתרת הזכות בחשבונו; בהודעה יכלול התאגיד הבנקאי הפניה למידע על חלופות השקעה שבאפשרות הלקוח לבחון ועשויות להשיא עבורו תשואה גבוהה יותר; שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את הסכום האמור. (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר בתחילת כל רבעון; ואולם בתקופה של 18 חודשים מיום תחילתו של תיקון מס' 39, תימסר הודעה כאמור בתחילת כל חודש, לגבי החודש הקודם; החל מתום התקופה האמורה, רשאי הנגיד, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הודעה כאמור תישלח בתדירות גבוהה יותר; בסעיף קטן זה, "תיקון מס' 39" - חוק הבנקאות (שירות ללקוח) (תיקון מס' 39), התשפ"ה-2025. (ג) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר ללקוח בכתב, בדרך שמאפשרת תקשורת מיידית ונגישה ככל האפשר, אלא אם כן הלקוח ביקש שלא לקבל הודעות בדרך זו, וכן תימסר באופן שבו התאגיד הבנקאי מוסר הודעות לאותו לקוח כפי שהוסכם ביניהם; על אף האמור, במקרים שבהם ידוע לתאגיד הבנקאי כי הלקוח אינו יכול לקבל הודעה כתובה, תימסר לו הודעה קולית כחלופה להודעה כתובה, בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ד). (ד) ראה המפקח כי הדבר נדרש, רשאי הוא לקבוע, בהוראות ניהול בנקאי תקין, הוראות לעניין הודעה כאמור בסעיף קטן (א), ובהן הוראות לעניין הפניה למידע על חלופות השקעה כאמור באותו סעיף קטן, ובכלל זה למידע על חלופות השקעה בגופים פיננסיים אחרים. |
| 5ב1. (תיקונים: התשע"ח, התש"ף, התשפ"א, התשפ"ו) (א) בסעיף זה - (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף 5ב, ביקש לקוח להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מהבנק שבו היא מתנהלת לבנק אחר (בסעיף זה - בנק קולט), יבצעו הבנק שבו מתנהלת הפעילות הפיננסית של הלקוח, לרבות כל בנק שבו התנהלה בעבר, במועד הקובע או לאחריו, אותה פעילות פיננסית ושממנו הועברה לפי הוראות סעיף זה (בסעיף זה - הבנק המקורי), והבנק הקולט את הפעולות הנדרשות כדי לאפשר ללקוח להעביר את הפעילות הפיננסית לבנק הקולט באופן מקוון, נוח, אמין, מאובטח ובלא גביית תשלום מהלקוח בעד הליך העברת הפעילות הפיננסית כאמור, בתוך שבעה ימי עסקים מהמועד שבו הבנק המקורי קיבל הודעה על אישור בקשתו של הלקוח בידי הבנק הקולט או בתוך מועד אחר שקבע הנגיד בהסכמת שר האוצר. (ג) הנגיד יקבע בכללים סוגי פעילות פיננסית שלגביהם יבצעו הבנק הקולט והבנק המקורי את הפעולות כאמור בסעיף קטן (ב) גם לאחר המועד האמור באותו סעיף קטן ועד תום התקופה שקבע, אם קבע, ורשאי הנגיד לקבוע כאמור תקופות שונות לסוגים שונים של פעילות פיננסית. (ד) (1) הנגיד, בהסכמת שר האוצר, יקבע בכללים סוגי חשבונות בנק שעל הפעילות הפיננסית המתנהלת בהם יחול האמור בסעיף קטן (ב). (2) לא קבע הנגיד כללים כאמור בפסקה (1) עד המועד הקובע, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על כל סוגי חשבונות הבנק, אלא אם כן הנגיד, בהסכמת שר האוצר, קבע בכללים סוגי חשבונות בנק שעל הפעילות הפיננסית המתנהלת בהם לא יחול האמור באותו סעיף קטן. (ה) הנגיד, בהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע, משיקולים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות סעיף זה או לתחרות במערכת הבנקאית, לבקשתו של בנק בעל היקף פעילות קטן, בנק בעל היקף פעילות זעיר או בנק מקוון, כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו, יחולו עליו בתום תקופה שיקבע הנגיד, או שיחולו עליו חובות רק כבנק קולט או כבנק מקורי. (ו) הפסיק בנק שהנגיד, בהסכמת שר האוצר, קבע לגביו כאמור בסעיף קטן (ה) להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר, יחולו עליו הוראות סעיף זה במועד המפורט להלן, לפי העניין, או בתום תקופה אחרת שקבע הנגיד, בהסכמת שר האוצר: (1) לעניין בנק שהנגיד קבע כי הוראות סעיף זה לא יחולו עליו - בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר; (2) לעניין בנק שהנגיד קבע כי הוראות סעיף זה יחולו עליו בתום תקופה שקבע - בתום התקופה שקבע או בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר, לפי המוקדם. (ז) המפקח רשאי ליתן הוראות לתאגיד בנקאי לביצוע סעיף זה, בהוראות לניהול בנקאי תקין. |
| 5ב2. (תיקונים: התשפ"ה, התשפ"ו) (א) בסעיף זה - (ב) (1) בלי לגרוע מהוראות סעיף 2(א)(1), בנק שאינו בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר יאפשר ללקוח להפקיד כספים בפיקדון כספי במטבע ישראלי באמצעות חשבון במערכת סגורה באופן פשוט ונוח, ובין השאר באופן מקוון; לעניין זה, יפעל בנק כאמור בהתאם לצו שקבע הנגיד מכוח סמכותו לפי סעיף 7 לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, בקשר עם חשבון במערכת סגורה. (2) המפקח רשאי לקבוע בהוראות ניהול בנקאי תקין כי הוראות סעיף זה יחולו גם על הפקדת כספים בפיקדון כספי במטבע חוץ באמצעות חשבון במערכת סגורה. (ג) לקוח רשאי לאשר בכתב לבנק שבו הוא מבקש להפקיד כספים באמצעות חשבון במערכת סגורה, לנהל בעבורו את כל ההליכים הנדרשים לשם הפקדה כאמור. (ד) בלי לגרוע מהוראות סעיף 4, לא יעשה בנק, במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת, דבר שיש בו משום הפעלת השפעה בלתי הוגנת על לקוח, בכל עניין הקשור בהפקדת כספים באמצעות חשבון במערכת סגורה בבנק אחר. (ה) בנק כאמור בסעיף קטן (ב) יפרסם מידע לציבור על אודות שירות לפי סעיף זה, בדרכים שבהן הוא נוהג לפרסם מידע על אודות השירותים שהוא נותן. (ו) הפסיק בנק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן או בנק בעל היקף פעילות זעיר, יחולו עליו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ה) בתום שישה חודשים מהמועד שבו הפסיק להיות בנק בעל היקף פעילות קטן, אולם המפקח רשאי, לבקשת בנק מסוים כאמור, לקבוע לגביו תקופה אחרת מהתקופה האמורה בסעיף קטן זה. |
| 5ג. (תיקון התשע"א) (א) בסעיף זה - (ב) בטופסי שיקים שתאגיד בנקאי מנפיק ללקוחו, יהיו השיקים משורטטים ויהיו מודפסות עליהם מילים האוסרות את העברתם, אלא אם כן ביקש הלקוח שיונפקו לו טופסי שיקים בלא השרטוט והמילים כאמור. |
| 7א. [תיקונים: התשע"א (מס' 2), התשע"ו (מס' 2), התשע"ט (מס' 3)] (א) בסעיף זה - (ב) לא יפלה סולק, במישרין או בעקיפין, בין נותני שירותי ניכיון, ובכלל זה בינו כמי שנותן שירותים כאמור לבין נותני שירותי ניכיון אחרים, לרבות לעניין תנאי ההתקשרות. (ג) לא יסרב סולק לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק, ובכלל זה לא יסרב להתקשר בעצמו עם נותן שירותי הניכיון, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה - (1) יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים: (א) סירוב לאפשר התקשרות בין נותן שירותי ניכיון לבין ספק, שאינו מנומק בכתב בתוך חמישה ימי עסקים, ובלבד שלבקשה לאפשר התקשרות כאמור צורפה הסכמתו של הספק להתקשרות; (ב) סירוב להתקשר בעצמו עם נותן שירותי ניכיון שאינו מנומק בכתב בתוך עשרה ימי עסקים; (ג) שינוי תנאי ההתקשרות שנקבעו בין סולק לבין ספק, במישרין או בעקיפין, בשל התקשרות הספק עם נותן שירותי ניכיון; (ד) נסיבות נוספות שקבע המפקח; (2) סירוב סולק לאפשר התקשרות או להתקשר בעצמו עם נותן שירותי ניכיון (ד) לא יתנה סולק, במישרין או בעקיפין, מתן שירותי סליקה לספק או קביעת תנאי התקשרות מסוימים עימו לגבי שירותים כאמור בקבלת שירותי ניכיון ממנו או מנותן שירותי ניכיון מסוים. |
| 7ב. [תיקונים: התשע"ז, התשע"ט (מס' 3), התשפ"ג] (א) בסעיף זה - (ב) לא יסרב בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול להתקשר עם מאגד ולא ימנע התקשרות בין מאגד לבין ספק, מטעמים בלתי סבירים. (ג) לעניין זה יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים: (1) סירוב בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול להתקשר עם מאגד, שאינו מנומק בכתב, בתוך 20 ימי עסקים מיום שפנה אליו המאגד; (2) סירוב בנסיבות אחרות שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הנגיד ועם רשות ניירות ערך. (ד) בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול לא יגבה מספק שהתקשר עם מאגד תמורה נוספת על התמורה שגובה המאגד מהספק בעד השירות שהמאגד נותן לו. (ה) שר האוצר, בהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי להורות על התמורה שישלם מאגד לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול ואת תנאי ההתקשרות ביניהם, בהתקיים כל אלה: (1) המאגד פנה לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול ובתוך שישה חודשים ממועד הפנייה לא הושגה ביניהם הסכמה בדבר התמורה או תנאי ההתקשרות; (2) שר האוצר נוכח כי בעל הרישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא סולק כרטיסי חיוב גדול דרש תמורה או תנאי התקשרות בלתי סבירים. |
| 7ג. (תיקון התשע"ז) תאגיד בנקאי לא ישנה לרעה את תנאי הסכם ההתקשרות עם לקוח רק בשל כך שהלקוח התקשר או מעוניין להתקשר בהסכם לקבלת שירותים מגוף פיננסי אחר. |
| 7ד. (תיקונים: התשע"ז, התשפ"ג) (א) תאגיד בנקאי לא ימנע, במעשה או במחדל, מגוף פיננסי העוסק בתפעול הנפקה של כרטיסי חיוב שמנפיק התאגיד הבנקאי (בסעיף זה - גוף מתפעל) לתת שירותים פיננסיים, לרבות מתן אשראי, ללקוחות התאגיד הבנקאי, ולא יגביל גוף מתפעל במתן שירותים כאמור. (ב) במסגרת הסכם ההתקשרות שבין התאגיד הבנקאי ללקוח שלטובתו מונפק כרטיס החיוב יחולו הוראות אלה: (1) התאגיד הבנקאי יאפשר לגוף המתפעל לבקש ולקבל את הסכמת הלקוח לעשות שימוש במידע על אודות הלקוח שהגיע לידי הגוף המתפעל אגב ביצוע ההנפקה או תפעול ההנפקה, לשם מתן שירותים פיננסיים ללקוח שלגביהם מפוקח הגוף המתפעל; (2) התאגיד הבנקאי יציין לפני הלקוח את שם הגוף המתפעל בעת בקשת ההסכמה; נתן הלקוח את הסכמתו כאמור, ישלח לו הגוף המתפעל הודעה בכתב שבה יצוין דבר הסכמת הלקוח, פרטי המידע שבהם ייעשה שימוש והשימושים המותרים במידע לאותו גוף, אפשרות הלקוח לבטל את הסכמתו או להתנותה בכל עת, וכן דרכי התקשרות עם הגוף המתפעל לעניין זה; (3) התאגיד הבנקאי לא ימנע מהגוף המתפעל, במעשה או במחדל, לקבל את הסכמת הלקוח כאמור; (4) הסכם ההתקשרות עם הלקוח להנפקת כרטיס החיוב לא יותנה במתן הסכמה כאמור לגוף המתפעל. (ג) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, ובכלל זה לעניין קבלת הסכמת הלקוח להעברת המידע ולשימוש בו. (ד) הוראות סעיף קטן (ב) לא יחולו לעניין גוף מתפעל שאינו מפוקח על פי דין, לעניין פעילותו הפיננסית או לעניין גוף מתפעל כאמור שאינו עוסק בתפעול הנפקה לגבי הפעולות והשירותים הנלווים המהותיים להנפקת כרטיס חיוב. |
| 7ה. (תיקונים: התשע"ז, התשפ"ו) (בוטל). |
| 9. הנגיד רשאי, לאחר התייעצות בועדה המייעצת ובאישור שר האוצר, להכריז כי לא יראו סוג של תאגידי עזר כתאגידים בנקאיים לענין חוק זה. |
| 9א1. (תיקון התשע"ב) (א) על אף האמור בכל דין או הסכם, בעת ביצוע משכנתה על דירה יחידה המשמשת למגורים של יחיד, או בעת מימוש משכון על זכויות לגבי דירת מגורים כאמור, לא יגבה תאגיד בנקאי עמלת פירעון מוקדם אם המשכנתה או המשכון האמורים נרשמו להבטחת הלוואה לדיור. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי רשאי לגבות עמלת פירעון מוקדם אם מתקיים בתמורה שהתקבלה בעד מכירת דירת מגורים כאמור בסעיף קטן (א), אחד מאלה: (1) התמורה עולה על 2.5 מיליון שקלים חדשים; סכום זה יהיה צמוד למדד כאמור בסעיף 9ז; (2) התמורה עולה על מלוא חוב ההלוואה ואינה עולה על הסכום שבפסקה (1), ובלבד שסכום עמלת הפירעון המוקדם לא יעלה על ההפרש שבין התמורה למלוא חוב ההלוואה. (ג) הנגיד, לאחר התייעצות בוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע כללים לחישוב עמלת פירעון מוקדם לפי סעיף זה, וכן רשאי הוא, בדרך האמורה, לשנות את הסכום הנקוב בסעיף קטן (ב)(1). (ד) בסעיף זה - "דירה יחידה" - דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של יחיד בישראל ובאזור, כהגדרתו בסעיף 16א לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963; לעניין הגדרה זו יראו דירת מגורים כדירה יחידה גם אם יש ליחיד, נוסף עליה, דירת מגורים שהושכרה למגורים בשכירות מוגנת לפני יום כ"ב בטבת התשנ"ז (1 בינואר 1997), או דירת מגורים שחלקו של היחיד בה הוא פחות מ–25%; "הלוואה לדיור" - כהגדרתה בסעיף 9ב; "יחיד" - מי שאינו תאגיד, ובלבד שהוא בעלים, חוכר לדורות או מי שזכאי להירשם בפנקסי המקרקעין, כבעלים או כחוכר לדורות של הדירה היחידה, והכל במשמעות הנודעת למונחים אלה בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969; "מלוא חוב ההלוואה" - סכום ההלוואה שלהבטחת פירעונה נרשמו המשכנתה או המשכון, לרבות סכומים שנוספו לחוב בשל אגרות, שכר טרחה, הוצאות, ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל, אם נוספו סכומים אלה כפי שנקבע לפי חוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967. |
| 9ב. (תיקונים: התשס"ד, התשע"ט) בפרק זה - |
| 9ח. (תיקון התשס"ד) מועד פירעון ההלוואה החדש ייכנס לתוקפו במועד הפירעון החל בחודש שאחרי החודש שבו הוגשה הבקשה, ובלבד שעברו לפחות 14 ימים ממועד הגשת הבקשה לשינוי לתאגיד הבנקאי. |
| 9ח1. (תיקון התשע"ט) (א) טרם כריתת הסכם הלוואה לדיור לשם רכישת דירה יחידה כהגדרתה בסעיף 9א1(ד), יודיע תאגיד בנקאי ללקוח כי באפשרותו לכלול בהסכם ההלוואה הוראות שלפיהן יוכל הלקוח לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, אם יבקש, בתנאים שיקבע התאגיד הבנקאי ובכפוף להוראות אלה: (1) לאחר כריתת הסכם ההלוואה התקיים אחד מאלה, והוצג לתאגיד הבנקאי מסמך המעיד על כך: (א) הלקוח סיים את עבודתו בשנה שקדמה לבקשתו לדחות את מועדי הפירעון החודשי של ההלוואה, ומאז הוא אינו עובד; (ב) הלקוח חלה או נפצע ועקב כך הוא אינו כשיר לעבוד תקופה רצופה העולה על שלושה חודשים; (ג) הלקוחה ילדה, טרם חלפו שישה חודשים מיום הלידה והיא אינה עובדת; (2) לקוח רשאי לדחות מועדי פירעון לפי סעיף זה לתקופה שיבקש, שלא תעלה על שלושה חודשים, לא יותר מפעם אחת ב-12 חודשים רצופים ולא יותר משלוש פעמים במשך תקופת ההלוואה לדיור. (ב) בלי לגרוע מהוראות כל דין, טרם כריתת הסכם ההלוואה לדיור, ימסור התאגיד הבנקאי ללקוח הסבר בכתב בדבר התנאים לדחיית מועד הפירעון החודשי של ההלוואה לפי סעיף זה; בהסבר כאמור יפורטו, בין השאר, העלויות הכרוכות בבחירת הלקוח לכלול בהסכם הוראות בדבר האפשרות לדחות את מועד הפירעון החודשי של ההלוואה כאמור בסעיף קטן (א) וכן העלויות הכרוכות במימוש אותה אפשרות. (ג) דחיית מועד הפירעון החודשי של הלוואה לדיור לפי סעיף זה לא תפגע בזכויות העומדות ללקוח לפי הסכם ההלוואה או לפי כל דין, ובכלל זה בזכויותיו לדיור חלוף או בזכותו לפנות לוועדה המיוחדת לפי הוראות סעיף 5א לחוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992. (ד) אין להתנות על הוראות סעיף זה אלא לטובת הלקוח. |
| 9י3 (תיקון התשפ"ג) . תאגיד בנקאי לא יגבה מלקוח עמלה אלא בעד שירות שניתן בפועל ללקוח. |
| 9יא. 2 (תיקון התשס"ז) (א) הנגיד רשאי, לשם פיקוח על סכום עמלה שגובה תאגיד בנקאי מלקוחותיו בעד שירות מסוים, להכריז, בצו, על אותו שירות כשירות בר–פיקוח לענין סעיפים 9יב או 9יג (בפרק זה - שירות בר–פיקוח), אם מתקיים לגביו אחד מאלה: (1) העמלה הנגבית בעדו עלולה להפחית את התחרות בין התאגידים הבנקאיים או בינם לבין גוף אחר הנותן שירות דומה; (2) לקוח יכול לקבלו רק בתאגיד הבנקאי שבו מתנהל חשבונו; (3) לדעת הנגיד הוא שירות חיוני, ויש צורך בפיקוח עליו משיקולים של טובת הציבור. (ב) הנגיד, לאחר התייעצות עם הוועדה המייעצת ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע עילות נוספות על אלה המנויות בסעיף קטן (א); קבע הנגיד כאמור, יחולו לענין העילות שקבע הוראות סעיף קטן (א) רישה. |
| 9טו. (תיקון התשס"ז) תאגיד בנקאי לא יעלה את הסכום או את השיעור של עמלה בעד שירות שאינו בר–פיקוח, אלא אם כן הודיע על כך למפקח 30 ימים מראש. |
| 9טז. (תיקון התשס"ז) המפקח רשאי להורות לתאגיד בנקאי לפרסם, בדרך שיורה, אישור או היתר שניתן בהתאם להוראות פרק זה. |
| 9יז. (תיקון התשס"ז) חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו-1996, לא יחול על עמלה בעד שירות לפי חוק זה. |
| 9יח. (תיקון התשס"ז) |
| 10. [תיקונים: התשנ"ד, התשס"ה, התשע"א (מס' 2), התשע"ז, התשע"ז (מס' 4), התשע"ח, התשע"ח (מס' 3), התשפ"ג, התשפ"ד, התשפ"ה, התשפ"ה (מס' 2)] תאגיד בנקאי שעשה אחת מאלה, דינו - כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977: (1) הפר הוראה מהוראות פרק ב' למעט סעיפים 2(ה), 5, 5א, 5א1א, 5א2, 5א3, 5א4, 5ב2, 5ב(ב), 5ב1, 5ג, 7א עד 7ד, 7ו ו–7ח ו–8 או תקנה, הוראה או כלל על פיהן; (2) הפר התחייבות שנתן לפי סעיף 12(א). |
| 11א. [תיקונים: התשס"ה, התשס"ז, התש"ע, התשע"ז (מס' 2), (מס' 4), התשע"ח, התשע"ח (מס' 2), (מס' 3), התשפ"ב, התשפ"ג, התשפ"ד, התשפ"ה, התשפ"ה (מס' 2), התשפ"ו] (א) (1) היה למפקח יסוד סביר להניח כי מנפיק עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים: (א) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה או סיים תכנית כאמור ולא שלח ללקוח הודעה בהתאם להוראות סעיף 5א2(ב)(1); (ב) לא אפשר ללקוח לממש את ההטבות בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה, בניגוד להוראות סעיף 5א2(ב)(2); (ג) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה הכוללת צבירת זכויות או סיים תכנית כאמור ולא שלח ללקוח הודעה בהתאם להוראות סעיף 5א2(ג)(1); (ד) לא אפשר ללקוח לממש את הזכויות שצבר בהתאם לתנאי תכנית הטבות לתקופה בלתי קצובה בניגוד להוראות סעיף 5א2(ג)(2); (ה) ערך שינוי בתכנית הטבות לתקופה קצובה או סיים תכנית כאמור לפני תום התקופה הקצובה, בניגוד להוראות סעיף 5א2(ד); (ו) שלח ללקוח הודעות שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 5א2(ה) או (ו)(1). (1א) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי לא נתן מענה אנושי מקצועי ללקוח בהתאם להוראות לפי סעיף 5א3, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים. (2) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי לא תיקן ליקוי בהתאם להוראות המפקח שניתנו לו לפי סעיף 16(ב) (א1) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך חמישים אלף שקלים חדשים: (1) לא אפשר ללקוח להגיש, באופן מקוון, בקשה להעביר את הפעילות הפיננסית מבנק מקורי לבנק קולט, בניגוד להוראות סעיף 5ב1; (2) גבה מהלקוח תשלום בעד הליך העברת הפעילות הפיננסית, בניגוד להוראות סעיף 5ב1; (3) לא אפשר ללקוח להעביר את הפעילות הפיננסית שלו מבנק מקורי לבנק קולט בתוך המועד האמור בסעיף 5ב1(ב), בניגוד להוראות אותו סעיף, למעט סוגי הפעילות הפיננסית שקבע הנגיד לגביהם מועד כאמור בסעיף 5ב1(ג); (4) הפר הוראה מההוראות שנקבעו בכללים לפי סעיף 5ב1; (5) לא מסר הודעה ללקוח בהתאם להוראות סעיף 5א1א או 5א4 או מסר הודעה כאמור שלא בהתאם להוראות אותו סעיף; (6) לא אפשר ללקוח להפקיד כספים באמצעות חשבון במערכת סגורה, בניגוד להוראות סעיף 5ב2(ב); (7) הפעיל השפעה בלתי הוגנת על לקוח, בניגוד להוראות סעיף 5ב2(ד). (ב) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך שבע מאות וחמישים אלף שקלים חדשים: (1) הפר הוראה מהוראות סעיף 5א; (1א) פרסם פרסומת או נקט דרך שיווק אחרת שאינן כוללות את שם המלווה או לא צורפה להן אזהרה, בניגוד להוראות סעיף 5(ג). (2) הפר הוראה מהוראות סעיף 9ה, או דרש עמלה בסכום גבוה מהסכום המרבי הקבוע בסעיף 9ז(א), (א1) ו–(ב) בניגוד להוראות אותו סעיף; (3) גבה עמלה בעד שירות שאינו כלול בתעריפון המלא או בתעריפון המצומצם או שלא על פי החישוב שנקבע בכללים לפי סעיף 9ט, בניגוד להוראות סעיף 9י; (3א) גבה עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שנקבעו בתעריפון שפרסם התאגיד הבנקאי, או שלא בהתאם להוראות תעריפון כאמור, בניגוד להוראות סעיף 9י1; (3ב) גבה עמלה בסכום או בשיעור העולה על הסכום או השיעור שהוסכם עם הלקוח, בניגוד להוראת סעיף 9י2; (3ג) גבה עמלה בעד שירות אף שהשירות לא ניתן בפועל ללקוח, בניגוד להוראות סעיף 9י3; (4) העלה את הסכום או את השיעור של עמלה בעד שירות שאינו בר–פיקוח, בלי שהודיע על כך למפקח, בניגוד להוראות סעיף 9טו; (5) (נמחקה); (6) לא הפיץ כרטיסי אשראי של מנפיקים הקשורים עמו בהסכם הפצה, בניגוד להוראות סעיף 7ו; (7) לא הציג ללקוח מידע על עסקאות, בניגוד להוראת סעיף 7ז(א); (8) עשה שימוש במידע שהגיע לידיו שלא לצורך הצגתו, בניגוד להוראות סעיף 7ז(ד); (9) עשה דבר העלול להטעות לקוח בכל עניין מהותי למתן שירות ללקוח, מהעניינים המנויים בסעיף 3, בניגוד להוראות אותו סעיף. (ג) היה למפקח יסוד סביר להניח כי תאגיד בנקאי עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך מליון וחצי שקלים חדשים: (1) הפר הוראה מהוראות שנקבעו בכללים לפי סעיף 5; (2) הפר הוראה מהוראות שנקבעו לפי סעיף 8; (3) לא יידע את לקוחותיו בדבר סכומי עמלות שהוא גובה בעד שירותים הכלולים בתעריפון המלא, בדרך שקבע הנגיד לפי סעיף 9ט(ג); (4) לא יידע לקוח מסוג שנקבע לפי סעיף 9ט(ב), בדבר עמלה שהוא גובה בעד שירותים הכלולים בתעריפון המצומצם החל לגבי לקוחות מאותו סוג, בדרך שקבע הנגיד לפי הוראות סעיף 9ט(ג); (5) גבה עמלה בעד שירות בר–פיקוח שלא בהתאם להוראה לפי סעיף 9יב או להיתר לפי סעיף 9יג, בניגוד להוראות סעיף 9יד. (ד) המפקח אינו רשאי להטיל עיצום כספי הנמוך מן העיצום הכספי הקבוע בפרק זה אלא לפי הוראות סעיף קטן (ה). (ה) הנגיד, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע סוגי מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם רשאי המפקח להטיל עיצום כספי הנמוך מהעיצום הקבוע בסעיפים קטנים (א) עד (ג), ובשיעורי הפחתה מרביים שיקבע. |
| 13. לפי בקשה מאת היועץ המשפטי לממשלה או בא כוחו או מאת המפקח, רשאי בית המשפט לצוות על כל פעולה הדרושה למניעת עבירה לפי חוק זה ועל מתן ערובה לכך, לרבות תיקון לפרסום מטעה. |
| 15. דין נזק שנגרם לאדם על ידי עבירה על הוראות חוק זה, או על כל תקנה שניתנה לפיו, כדין נזק שמותר לתבוע עליו פיצויים על פי פקודת הנזיקין [נוסח חדש], ולענין סעיף זה אין נפקא מינה - (1) אם הנזק נגרם במישרין או בעקיפין; (2) אם הנזק הוא בחסרון-כיס או במניעת ריווח; (3) אם עובר העבירה עמד לדין פלילי ואם לאו; (4) אם עובר העבירה לא התכוון לגרום את הנזק או לא יכול היה לראותו מראש. |
| 16. (א) המפקח יברר פניות הציבור בדבר עסקיהם עם תאגידים בנקאיים שראה בהן ממש וישתמש בסמכויותיו לפי פקודת הבנקאות, 1941, למטרה זו. (ב) מצא המפקח שפניה היתה מוצדקת, יודיע על כך לפונה ולתאגיד הבנקאי הנוגע בדבר; המפקה יפרש בהודעתו את ממצאי הבירור ואת הדרכים לתיקון הליקוי שמצא. (ג) מצא המפקח שפניה לא היתה מוצדקת, או שאין היא ראויה לבירורו, יודיע על כך לפונה; המפקח רשאי לפרש בתשובתו את ממצאי הבירור. (ד) החלטותיו וממצאיו של המפקח בבירור פניה - (1) לא יהיה בהם כדי להעניק לפונה או לאדם אחר זכות או סעד בבית משפט או בבית דין שלא היו לו לפני כן; (2) לא יהיה בהם כדי למנוע מהפונה או מאדם אחר להשתמש בזכות אחרת או לבקש סעד אחר שהוא זכאי להם, אולם אם נקבע לכך מועד בחיקוק, לא יוארך המועד על ידי הגשת הפניה למפקח או בירורה. פרק ג'1: תובענה ייצוגית 3 |
| 16א-16י. |
| 17. הוראות חוק זה יחולו על אף כל ויתור או הסכם נוגד. |
| 18. חוק זה בא להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו. |
| 19. שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי, לאחר התייעצות בנגיד, להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. |
| 20. תחילתו של חוק זה ביום כ"ט בסיון התשמ"א (1 ביולי 1981). |
| 21. חוק זה יפורסם תוך שלושים ימים מיום קבלתו בכנסת.
|