חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 1

(1) לחברה כהגדרתה בחוק החברות -

(א) רשיון בנק;

(ב) רשיון בנק למשכנתאות;

(ג) רשיון בנק למימון השקעות;

(ד) רשיון בנק לקידום עסקים;

(ה) רשיון מוסד כספי;

(ו) רשיון חברת שירותים משותפת;

(2) לתאגיד חוץ רשום בישראל שהוא בנק במדינת חוץ - רשיון בנק חוץ.

(ב) רשיון אינו ניתן להעברה.

(ב) לא יכהן כחבר בועדת הרשיונות מי שהוא בעל שליטה, דירקטור או עובד של תאגיד בנקאי או של תאגיד השולט בתאגיד בנקאי.

(ג) מי שחדל להיות חבר בועדה המייעצת יחדל לכהן כחבר ועדת הרשיונות.

(ד) החלטות ועדת הרשיונות יתקבלו ברוב חבריה.

(ה) ועדת הרשיונות רשאית לקבוע את נוהל עבודתה ודיוניה.

(1) תכנית הפעולה של המבקש וסיכוייו להגשימה;

(2) התאמתם של בעלי אמצעי השליטה, הדירקטורים והמנהלים של המבקש לתפקידם;

(3) תרומת מתן הרשיון לתחרות בשוק ההון ובמיוחד לתרומתו לתחרות במערכת הבנקאות ולרמת השירותים בה;

(4) המדיניות הכלכלית של הממשלה;

(5) טובת הציבור;

(6) לגבי בנק חוץ - הדדיות בדבר רישוי תאגידים בנקאיים בין ישראל לבין המדינה שבה מרכז עסקיו של המבקש.

(ב) הנגיד, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאי להגדיל בצו את הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה.

(ג) הוגדלו הסכומים הנקובים בתוספת הראשונה, יגדיל כל תאגיד בנקאי, תוך שנה אחת, את הונו המונפק והנפרע לסכום המוגדל; המפקח רשאי להאריך לתאגיד בנקאי פלוני את תקופת השנה.

(1) התאגיד ביקש ביטול רשיונו;

(2) התאגיד לא החל בניהול עסקים או חדל לנהל אותם;

(3) התאגיד הפר תנאי מהותי מתנאי הרשיון;

(4) הונו של התאגיד פחת מן הסכום הנקוב בתוספת, או שהתאגיד הבנקאי לא הגדיל את הונו כאמור בסעיף 7(ג);

(5) התאגיד הפר הוראת חיקוק הפרה שיש בה כדי לפגוע במהימנותו;

(6) ניתן צו לפירוק התאגיד או למינוי כונס נכסים עליו, למעט כונס נכסים שנתמנה לפי סעיפים 27, 33 או 35;

(7) התאגיד החליט על פירוקו מרצון;

(8) טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל את הרשיון.

(ב) הנגיד רשאי להורות לתאגיד בנקאי שרשיונו בוטל בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על נושיו של התאגיד ועל לקוחותיו האחרים שהתקשרו עמו לפני ביטול רשיונו; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את התאגיד מאחריותו למילוי התחייבות שהתחייב בה לפני ביטול רשיונו.

(1) קבלת פקדונות כספיים בחשבונות עובר ושב על מנת לשלם מהם בשיק לפי דרישה;

(2) קבלת פקדונות כספיים אחרים;

(3) הנפקת ניירות ערך;

(4) ניהול מערכת תשלומים, לרבות גביית כספים, העברתם והמרתם;

(4א) קניה ומכירה של מטבע חוץ;

(5) מתן אשראי;

(6) השקעה בניירות ערך או בזהב המיועד לצרכים מוניטריים;

(7) שמירה וניהול של מסמכים סחירים, ניירות ערך, זכויות ונכסים אחרים למען הזולת, כשלוח, כשומר, כסוכן או כנאמן, ובלבד שלא ינהל במסגרת עיסוקו כאמור מפעל עסקי, ולמעט מתן התחייבות חיתומית, ניהול קופת גמל, ניהול קרן להשקעות משותפות בנאמנות וניהול תיקי השקעות;

(8) השכרת כספות;

(9) קניה ומכירה של ניירות ערך כסוחר או כסוכן;

(10) ייעוץ כספי וכלכלי בתחום עיסוקיו;

(11) תיווך בעסקאות כספיות וכלכליות בתחום עיסוקיו, למעט תיווך בעסקאות של קניה או מכירה של סחורות או מקרקעין;

(11א) ייעוץ פנסיוני, וכן ביצוע עסקה בעבור לקוח, כהגדרתם בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, כחלק מהייעוץ הפנסיוני ובהמשך לו, בכפוף להוראות סעיפים 11 ו–52(ב) ו–(ג) לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני;

(11ב) ייעוץ השקעות, בכפוף להוראות סעיף 9(ב) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות;

(11ג) שיווק השקעות בהתאם להוראות סעיף 9(ג1) לחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות;

(11ד) ניהול מערכת החשבונות של קופות גמל בעבור החברה המנהלת, לרבות ניהול חשבונות העמיתים בעבור הקופה, עריכת המידע הנמסר לעמית ומסירתו לו;

(11ה) מכירה ותפעול של שירותי מחשוב המשמשים בעיקרם את הבנק;

(11ו) השכרת מקרקעין המשמשים את הבנק לצורכי שירותי מחשוב ותפעולם, לשוכר שיעשה שימוש במקרקעין למטרה זו;

(12) עיסוק שהותר במפורש לבנק לפי חוק;

(13) פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לבנק.

(1) (נמחקה);

(2) תאגיד חוץ שאילו ניהל עסקים בישראל היה חייב ברשיון לפי חוק זה;

(3) (נמחקה);

(3א) תאגיד העוסק במתן התחייבות חיתומית ועיסוקיו האחרים הם עיסוקים המותרים לבנק לפי סעיף 10;

(3ב) תאגיד שעיסוקו הוא ניהול תיקי השקעות;

(3ג) (נמחקה);

(4) נמחקה;

(5) תאגיד פלוני מסוג אחר שאישר המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרשיונות.

(ב) נוסף על הוראות סעיף קטן (א), רשאי בנק לשלוט גם בתאגיד שהוא אחד מאלה:

(1) תאגיד עזר, ובלבד שהבנק שולט בו לבדו ונתקבל לכך אישור מאת המפקח, מראש ובכתב, המאשר בין השאר את תחומי עיסוקו של תאגיד העזר; ואולם רשאי המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, להתיר לבנק לשלוט בתאגיד העזר יחד עם אחרים;

(2) תאגיד שהוא סוכן ביטוח (בפסקה זו - סוכן ביטוח) ובלבד שמתקיימים כל אלה:

(א) כל עיסוקו של סוכן הביטוח הוא בביטוח חיים ללווים או בביטוח דירות מגורים, הנעשים אגב מתן הלוואה לדיור ללקוחותיו של הבנק או של תאגיד בנקאי אחר השולט בבנק או הנשלט בידיו;

(ב) הבנק שולט בסוכן הביטוח לבדו;

(ג) הבנק מחזיק לבדו בכל אמצעי השליטה בסוכן הביטוח;

ואולם רשאי המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, להתיר לבנק לשלוט לבדו בסוכן ביטוח גם אם הוא עוסק בביטוחים כאמור בפסקת משנה (א) הנעשים אגב מתן הלוואה לדיור ללקוחותיו של תאגיד בנקאי שאינו כאמור באותה פסקת משנה, וכן גם אם לא מתקיים לגבי הבנק התנאי האמור בפסקת משנה (ג), ובלבד שהמפקח שוכנע כי אין במתן ההיתר כדי לפגוע בהתפתחות התחרות ובמניעת ריכוזיות בתחום הבנקאות בכלל, ובתחום הביטוחים כאמור בפסקת משנה (א), בפרט; לענין פסקה זו, "הלוואה לדיור" - הלוואה שלא למטרה עסקית המובטחת בשעבוד של זכות בדירת מגורים או של זכות לגבי דירת מגורים.

(1) תאגיד העוסק במתן התחייבות חיתומית והנשלט בידי תאגיד בנקאי, ובלבד שאמצעי השליטה מוחזקים מכוח התחייבות חיתומית, לא עברה שנה מיום רכישתם, והתאגיד לא יצביע באסיפת בעלי מניות מכוח ההחזקה באותם אמצעי שליטה;

(2) תאגיד הנשלט בידי תאגיד בנקאי והוא מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, קופת גמל או חברה המנהלת קופת גמל.

"סולק" - מי שעוסק בסליקה של כרטיסי חיוב ;

"סליקה", של עסקאות בכרטיס חיוב - תשלום לספק של תמורת הנכסים שרכש לקוח מאותו ספק באמצעות כרטיס חיוב כנגד קבלת תמורת הנכסים ממנפיק כרטיס החיוב, ואם התשלום לספק כאמור נעשה על ידי המנפיק - כנגד קבלת תמורת הנכסים ישירות מהלקוח ;

"שווי נכסים" , של בנק - שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי החשבונאות המקובלים החלים עליו;

(ב) על אף האמור בסעיפים 10 ו–11, בנק בעל היקף פעילות רחב לא יעסוק בעיסוקים המפורטים להלן ולא ישלוט או יחזיק אמצעי שליטה בתאגיד העוסק בעיסוקים כאמור:

(1) תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב;

(2) סליקה של עסקאות בכרטיסי חיוב.

(ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מהאפשרות של בנק בעל היקף פעילות רחב להתקשר עם אחר לצורך תפעול הנפקה של כרטיסי חיוב או להתקשר עם סולק כספק.

(ד) בתקופה שמתום ארבע שנים מיום תחילתו של חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017 (בסעיף קטן זה - חוק להגברת התחרות), ועד תום שש שנים מיום התחילה האמור, רשאי שר האוצר, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, בשים לב, בין השאר, למצב התחרות בשוק האשראי, לקבוע, לעניין ההגדרה "בנק בעל היקף פעילות רחב" שבסעיף קטן (א), שיעור הנמוך מ–20%, ובלבד שלא יפחת מ–10%; נקבעו תקנות כאמור יחולו לעניין זה הוראות פרק ב' לחוק להגברת התחרות, בהתאמות שייקבעו באותן תקנות.

(ה) על אף האמור בסעיפים 10 ו-11, בנק בעל היקף פעילות בינוני לא יהיה סולק בעל היקף פעילות רחב ולא ישלוט בסולק בעל היקף פעילות רחב; בסעיף זה, "סולק בעל היקף פעילות רחב" - סולק בעל היקף פעילות רחב כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ"ג-2023, שמתקיים בו האמור בסעיף 29(א)(1) לאותו חוק .

(ו) על אף האמור בסעיף קטן (ה), בנק בעל היקף פעילות בינוני שהחזיק אמצעי שליטה בסולק בעל היקף פעילות רחב והפך לשולט בו, בלי שהגדיל את אמצעי השליטה שלו באותו סולק או בתאגיד ששולט באותו סולק, רשאי להמשיך ולשלוט באותו סולק עד תום שנתיים ותשעה חודשים מהיום שבו הפך לשולט כאמור.

(1) יפרסם, בהתייעצות עם בנק ישראל, מכרז להקמת תשתית טכנולוגית לאספקת שירותי מחשוב ותפעולם לגופים פיננסיים; תנאי המכרז יבטיחו היתכנות כלכלית להקמת תשתית כאמור, לרבות מימון על ידי המדינה, אם שר האוצר יחליט שמימון כאמור נידרש; שר האוצר רשאי, בתוך שלושה חודשים מיום התחילה כאמור, לקבוע כי המכרז יפורסם על ידי אחר;

(2) יקבע כללים למתן מענקים, הלוואות או ערבויות שיאפשרו אספקת שירותי מחשוב ותפעולם לגופים פיננסיים.

(ב) שר האוצר רשאי להאריך את המועד האמור ברישה לסעיף קטן (א) בשלושה חודשים.

(ג) נוכח שר האוצר, בתום 18 חודשים מיום תחילתו של החוק להגברת התחרות, כי טרם התפתחה תחרות בתחום התשתית הטכנולוגית לאספקת שירותי מחשוב ותפעולם לגופים פיננסיים, וכי אין חלופות טכנולוגיות מספקות לאספקת שירותים כאמור, והדבר דרוש לשם הגברת התחרות בשוק הבנקאות, רשאי הוא, בהתייעצות עם הנגיד והממונה על התחרות, לקבוע כי בנק שאינו בנק בעל היקף פעילות צר חייב למכור ולתפעל שירותי מחשוב המשמשים אותו בעיקרם, או להשכיר מקרקעין המשמשים את הבנק לצורכי שירותי מחשוב ותפעול, והכול לגופים פיננסיים; השר יקבע את התמורה ואת תנאי ההתקשרות, ובלבד שנוכח כי התקיימו כל אלה:

(1) גוף פיננסי פנה לבנק המתפעל שירותי מחשוב המשמשים בעיקרם את הבנק או לבנק המחזיק מקרקעין המשמשים את הבנק לצורכי שירותי מחשוב ותפעול, בבקשה לרכוש ממנו שירותים או לשכור מקרקעין כאמור, והצדדים לא הגיעו להסכמה בדבר התמורה ותנאי ההתקשרות בתוך שישה חודשים מיום פניית הגוף הפיננסי;

(2) התמורה או תנאי ההתקשרות שהציע הבנק לגוף הפיננסי אינם סבירים.

(ד) קבע שר האוצר כאמור בסעיף קטן (ג), לא יעכב בנק את המכירה והתפעול של שירותי מחשוב או השכרת מקרקעין המשמשים אותו לצורכי שירותי מחשוב ותפעול, ובלבד שהגוף הפיננסי שילם את התמורה שקבע השר.

(ה) ראה המפקח כי הטלת חובה כאמור בסעיף קטן (ג) עלולה לערער את יציבותו הטכנולוגית של בנק מסוים, רשאי הוא לפטור את הבנק מהחובה כאמור באותו סעיף קטן, כולה או חלקה.

(ו) בסעיף זה -

(ז) אין בהוראות סעיף קטן (ג) כדי לגרוע מתחולת הוראות חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988, על הסדר לאספקת שירותי מחשוב ותפעולם בין בנק שהוטלה עליו חובה לפי סעיף קטן (ג) לבין גוף פיננסי.

(ב) לא ישלוט בנק חוץ ולא יהיה בעל ענין בתאגיד המנהל עסקים בישראל אלא אם כן מותר היה לבנק לשלוט בו או להיות בעל ענין בו לפי סעיף 11.

(1) בנק ובנק חוץ שהוראות פרק ג'2 אינן חלות לגביהם, לפי סעיף 27ט, רשאים לשלוט ולהיות בעלי ענין גם בחברה מנהלת ובמנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות;

(2) בנק ובנק חוץ כאמור בפסקה (1) שאינם רשאים , לפי הוראות סעיפים 10 או 12, לעסוק בייעוץ פנסיוני או בייעוץ השקעות, רשאים לעסוק גם בעיסוקים אלה:

(א) שיווק פנסיוני, וכן ביצוע עסקה בעבור לקוח, כהגדרתם בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, כחלק מהשיווק הפנסיוני ובהמשך לו, ובלבד שמתקיים בבנק או בבנק החוץ, לפי הענין, התנאי האמור בסעיף 3(1) לחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני;

(ב) שיווק השקעות.

(1) הנפקת ניירות ערך;

(2) קבלת פקדונות כספיים למתן הלוואות ופקדונות אחרים שאישר המפקח;

(3) מתן אשראי לזמן ארוך למימון רכישתם של מקרקעין או למימון רכישת זכות תמורת דמי מפתח לגבי מושכר שחל עליו חוק הגנת הדייר [נוסח משולב], התשל"ב-1972, או למימון בניה, ומתן אשראי לזמן קצר למימון בניה האמור להיפרע כאשר יקבל רוכש המקרקעין אשראי לזמן ארוך למימון רכישתם מהבנק או מתאגיד בנקאי אחר;

(4) מתן אשראי למימון רכישתם של מקרקעין, למימון רכישת זכות תמורת דמי מפתח כאמור בפסקה (3) או למימון בניה, בהכוונת הממשלה, מתוך פקדונות כספיים למתן הלוואות;

(5) מתן ערבות לפי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974;

(6) השקעות בניירות ערך;

(7) הפקדת פקדונות כספיים בתאגידים בנקאיים ובאוצר המדינה;

(8) ייעוץ כספי וכלכלי בתחום עיסוקיו;

(9) תיווך בעסקאות כספיות וכלכליות בתחום עיסוקיו;

(10) עיסוק שהותר במפורש לבנק למשכנתאות לפי חוק;

(11) פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לבנק למשכנתאות.

(1) (נמחקה);

(2) תאגיד עזר ובלבד שנתקיימו הוראות סעיף 11(ב)(1);

(2א) תאגיד שהוא סוכן ביטוח, ובלבד שנתקיימו הוראות סעיף 11(ב)(2);

(3) תאגיד פלוני מסוג אחר שאישר המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרשיונות.

(1) הנפקת ניירות ערך;

(2) קבלת פקדונות כספיים למתן הלוואות ופקדונות כספיים אחרים שאישר המפקח;

(3) מתן אשראי לזמן ארוך שמטרתו מימון השקעות, למעט אשראי למימון רכישה של דירת מגורים, ומתן אשראי לזמן קצר האמור להיפרע כאשר יקבל הלווה אשראי לזמן ארוך מהבנק;

(4) מתן אשראי למימון השקעות, בהכוונת הממשלה, מתוך פקדונות כספיים למתן הלוואות;

(5) מתן ערבות לטובת המדינה או לטובת תאגיד בנקאי אחר בשביל לקוח ששעבד מנכסיו לבנק או מתן ערבות לטובת אחר בשביל לקוח ששעבד בשעבוד קבוע את כל נכסיו לבנק ואין עליהם שעבוד נוסף;

(6) השקעה בניירות ערך;

(7) הפקדת פקדונות כספיים בתאגידים בנקאיים ובאוצר המדינה;

(8) ייעוץ כספי וכלכלי בתחום עיסוקיו;

(9) תיווך בעסקאות כספיות וכלכליות בתחום עיסוקיו;

(10) עיסוק שהותר במפורש לבנק למימון השקעות לפי חוק;

(11) פעולה אחרת הנלווית לעיסוק שמותר לבנק למימון השקעות.

(1) (נמחקה);

(2) תאגיד עזר ובלבד שנתקיימו הוראות סעיף 11(ב)(1);

(3) תאגיד פלוני מסוג אחר שאישר המפקח לאחר התייעצות עם ועדת הרשיונות.

(ב) לא יחזיק בנק לקידום עסקים באמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי בנק לקידום עסקים לשלוט או להיות בעל ענין גם בתאגיד אחר, לתקופה שלא תעלה על שש שנים, ובלבד שנתקיימו התנאים הבאים:

(1) השליטה ובעלות הענין הינן במסגרת פעילותו בתחומים אלה:

(א) ייזום או הקמה של תאגידים, למעט תאגידים שעיסוקם העיקרי במקרקעין, או הרחבת פעילות של תאגידים כאמור במשך חמש השנים הראשונות לפעילותם העסקית;

(ב) הבראת תאגידים בקשיים אשר הסכימו עם נושיהם על הסדר חובות, או כחלק מהסכמה כאמור;

(2) סך נכסיו של כל תאגיד אחר כאמור בפסקה (1)(א) כפי שהם בדין וחשבון הכספי המאוחד שלו, לא יעלה, בכל עת, על 80 מיליון שקלים חדשים, וסך נכסיו כאמור של כל תאגיד אחר כאמור בפסקה (1)(ב) לא יעלה בכל עת על 160 מיליון שקלים חדשים; הנגיד, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לעדכן את הסכומים האמורים בפסקה זו; הודעה על הסכומים המעודכנים תפורסם ברשומות

(ד) לענין פרק זה לא ייחשב תאגיד בנקאי, השולט בבנק לקידום עסקים כשולט או כבעל ענין בתאגיד אחר שהבנק לקידום עסקים שולט בו או בעל ענין בו כאמור בסעיף קטן (ג), אלא אם כן התאגיד הבנקאי מחזיק בדרך אחרת עשרה אחוזים או יותר מסוג מסויים של אמצעי שליטה בתאגיד האחר.

(ה) הנגיד, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בצו -

(1) שיעור מרבי להשקעותיו של בנק לקידום עסקים בתאגיד שבשליטתו או שהוא בעל ענין בו, ושיעור מרבי להשקעותיו בכלל התאגידים כאמור, והכל כאחוז מהונו של הבנק לקידום עסקים;

(2) שיעור מרבי לנכסיו של תאגיד שבשליטת בנק לקידום עסקים או שהוא בעל ענין בו, ושיעור מרבי לנכסיהם של כלל התאגידים כאמור, והכל כאחוז מהונו של הבנק לקידום עסקים;

(3) שיעור מרבי להשקעותיו של תאגיד בנקאי או של תאגיד החזקה בנקאית בבנק לקידום עסקים שבשליטתו, כאחוז מהונו של התאגיד הבנקאי או של תאגיד ההחזקה הבנקאית.

(ו) בצו כאמור בסעיף קטן (ה), ניתן לקבוע כללים להגדרת הון, השקעות ונכסים, ודרך חישובם.

(ב) לא ישלוט מוסד כספי ולא יהיה בעל ענין אלא בתאגיד מן המנויים בסעיף 11, שנקבע ברשיונו.

(ג) המפקח יפרסם ברשומות הודעה על מתן רשיון למוסד כספי, תוך פירוט העיסוקים שהותרו לו.

(1) שיעור החזקתו בכל סוג של אמצעי שליטה אינו עולה על אחוז אחד, וסך החזקותיו כאמור בפסקה זו באמצעי שליטה בתאגידים בנקאיים ובתאגידי החזקה בנקאית אינו עולה על חמישה אחוזים מהונו כמשמעותו לפי סעיף 23א; לענין זה לא תובא בחשבון החזקה של מי ששולט בתאגיד הבנקאי המחזיק, ואינו תאגיד בנקאי בעצמו;

(2) הוא שולט בתאגיד הבנקאי או בתאגיד ההחזקה הבנקאית לבדו ומחזיק לבדו יותר ממחצית מכל סוג של אמצעי השליטה, על פי היתר שניתן לו לפי הוראות סעיף 34.

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקה באמצעי שליטה, שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.

(1) בקבלת פקדונות כספיים ובמתן אשראי כאחת;

(2)⁴ בהנפקת ניירות ערך החייבת5 בתשקיף לפי סעיף 15 לחוק ניירות ערך, ובמתן אשראי כאחת. לעניין זה, "הנפקה" - לרבות רישום ניירות ערך למסחר בבורסה, כהגדרתה בחוק ניירות ערך;

(א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), יחיד, עמותה או חברה לתועלת הציבור שהם בעלי רישיון לפי חוק הסדרת מתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית על ידי מוסדות לגמילות חסדים, התשע"ט-2019, או מי שנותן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית ולא חלה לגביו חובת רישוי לפי החוק האמור, רשאים לעסוק במתן שירותי פיקדון ואשראי בלא ריבית אף אם אינם תאגיד בנקאי, ובלבד שהיקף פעילותם לא יעלה על היקף פעילות בנקאי כהגדרתו בחוק האמור.

(ב) לענין סעיף זה -

"קבלת פקדונות כספיים" - משלושים בני אדם או יותר בעת ובעונה אחת, למעט -

"מתן אשראי" - למעט -

(4) השקעות בניירות ערך נסחרים בבורסה ;

(א) נותן האשראי הוא תאגיד העוסק רק במתן אשראי שמקורו בהון העצמי שלו ובתעודות ההתחייבות כאמור, לתאגידים שנתקיימו בהם כל אלה:

(1) ענין מקצועי או ארגוני (להלן - זיקה) מקשר ביניהם; לענין זה לא יראו קבלת אשראי מנותן אשראי כזיקה;

(2) יש להם זיקה לנותן האשראי או לתאגיד השולט בנותן האשראי או נותן האשראי שולט בהם או הם שולטים בנותן האשראי.

(ב) יתרות שלא ניתנו כאשראי כאמור הופקדו בתאגיד בנקאי או הושקעו בתעודות התחייבות שהנפיקה הממשלה;

(ג) נותן האשראי פועל שלא במטרה להפיק ריווח;

(ד) בתשקיף פורטו שמות מקבלי האשראי או סוגי מקבלי האשראי; לא יינתן אשראי אלא למי שפורטו כאמור;

(ה) מועדי פרעון סופיים של אשראי יהיו לא יאוחר ממועדי הפרעון הסופיים של תעודות ההתחייבות שהונפקו לצורך מתן אותו אשראי;

(7) מתן אשראי לזמן ארוך שמקורו בתעודות התחייבות , אם בתשקיף שעל פיו הוצעו תעודות ההתחייבות לציבור, צויין כי מטרת המציע היא להשתמש בתמורת ההנפקה למתן אשראי לאדם ששמו ננקב בתשקיף או לרכישת זכויותיו של תאגיד בנקאי כלפי לווים;

(8) לעניין סעיף קטן (א)(2), מתן אשראי בידי תאגיד העוסק במתן אשראי, שמקורו, בין השאר, בתעודות התחייבות, אם מתקיים האמור בפסקאות משנה (א) או (ב):

(א) לעניין תאגיד שחלות לגבי פעילותו הוראות לעניין הלימה בין ההון העצמי שלו ובין התחייבויותיו ולעניין נזילות שנתן מאסדר לשם פיקוח על יציבות התאגיד - סך הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות של התאגיד המוחזקות בידי הציבור אינו עולה על 15 מיליארד שקלים חדשים; בפסקת משנה זו -

(ב) לעניין תאגיד שלא מתקיים לגביו האמור בפסקת משנה (א) - סך הערך הנקוב של תעודות ההתחייבות של התאגיד המוחזקות בידי הציבור אינו עולה על חמישה מיליארד שקלים חדשים.

(ב) בסעיף זה, "אגודה" , "היקף פעילות בנקאי" ו"שירותי פיקדון ואשראי" - כהגדרתם בסעיפים 1 ו–25א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע"ו-2016, לפי העניין.

(ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על חברת שירותים משותפת שהיא מפעיל של מערכת תשלומים שהיא מערכת מבוקרת, והיא תהיה רשאית לתת שירותים לכל אדם; לעניין זה, ""מפעיל" של מערכת תשלומים" ו"מערכת מבוקרת" - כהגדרתם בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח 2008-.

(ג) שר האוצר רשאי לקבוע נסיבות או תנאים שבהתקיימם חברת שירותים משותפת שהיא מפעיל של מערכת תשלומים שמשתתף בה נותן שירותי תשלום אחר לא תהיה רשאית לתת שירותי תשלום, במטרה למנוע או לצמצם את החשש לניגוד עניינים בהפעלת מערכת התשלומים כאמור, בשים לב לתועלת שיש בעיסוקה במתן שירותי תשלום; קביעת נסיבה או תנאי כאמור הנוגעים להפעלת מערכת מבוקרת, בשל פעילותה כמערכת מבוקרת, תיעשה בהסכמת הנגיד; לעניין זה -

"מערכת תשלומים", ""מפעיל" של מערכת תשלומים" ו""משתתף" במערכת תשלומים" - כהגדרתם בחוק מערכות תשלומים, התשס"ח-2008 ;

(1) עד חמישה עשר אחוזים מהונו - בתאגידים ריאליים כלשהם;

(2) עד חמישה אחוזים נוספים מהונו - ובלבד שלא יחזיק בתאגיד אחד יותר מחמישה אחוזים מסוג מסויים של אמצעי השליטה ולא תהיה לו זכות למנות דירקטור;

(3) עד חמישה אחוזים נוספים מהונו - בתאגידים ריאליים שהם תאגידי חוץ אשר אין להם פעילות עסקית מהותית ומתמשכת בישראל, הנגיד רשאי להתיר שיעור גבוה יותר מן האמור בפסקאות (1) עד (3) אם ראה ששווי אמצעי השליטה בתאגידים הריאליים גדל בשל רווחיהם או שהון התאגיד הבנקאי קטן בשל הפסדיו.

(ב) לענין הוראות סעיף זה לא יימנו אמצעי השליטה בתאגיד ריאלי המוחזקים בידי אלה:

(1) תאגיד ריאלי אחר שהבנק שולט בו לפי סעיף 47;

(2) התאגיד הבנקאי, או תאגיד שבשליטתו או תאגיד שהוא בעל ענין בו, כשאמצעי השליטה מוחזקים בידיהם בנאמנות או בעד אחר או על פי הוראות סעיפים 26 ו-27;

(3) נמחקה;

(4) נמחקה.

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על החזקת אמצעי שליטה בבורסה כהגדרתה בחוק ניירות ערך.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תאגיד בנקאי רשאי להחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי אחד ובמבטח אחד שהוא גוף פיננסי משמעותי, ובלבד שהחזקתו באותו תאגיד או מבטח לא תעלה על עשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד או במבטח כאמור.

(ג) בסעיף זה -

(ב) תאגיד בנקאי לא ימנה בתאגיד ריאלי, בין לבד ובין יחד עם אחרים, יושב ראש דירקטוריון, מנהל כללי או בעל תפקיד מקביל לו, או את נושא המשרה הבכיר ביותר בתחום הכספי, וחזקה על תאגיד בנקאי שמינה כאמור אם מי שהוא מינה הינו נושא משרה בתאגיד הבנקאי.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי התאגיד הבנקאי לקבל את היכולת למנוע מינוי נושא משרה בתאגיד, רק אם אותו תאגיד הינו בקשיים והסכים על הסדר של מרבית חובותיו, והכל בתנאים האמורים בסעיף קטן (א), ולתקופה שאינה עולה על ארבע שנים.

(ב) תאגיד בנקאי שעקב מימוש אמצעי שליטה שהיו ערובה לחיוב כאמור בסעיף 26, הפך לשולט, בעל ענין או בעל אמצעי שליטה בתאגיד אחר, בניגוד להוראות בפרק זה, ימכור, תוך תקופה שיקבע המפקח לאחר שנתן לתאגיד הבנקאי הזדמנות להשמיע את טענותיו, את אמצעי השליטה שהוא מחזיק בתאגיד האחר.

(ג) לא מכר התאגיד הבנקאי את אמצעי השליטה כאמור בהוראת המפקח לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה.

"משקיעים מוסדיים קשורים" - משקיעים מוסדיים הנשלטים בידי אותו תאגיד בנקאי או בידי תאגיד החזקה בנקאית של אותו תאגיד בנקאי, וכן משקיעים מוסדיים שאינם נשלטים בידי תאגיד בנקאי או בידי תאגיד החזקה בנקאית כאמור אך מתנהלים בידי תאגיד כאמור ושבועדת ההשקעות שלהם יש חבר שהוא עובד או דירקטור בתאגיד כאמור;

(ב) חלקו של כל אחד מן המשקיעים המוסדיים הקשורים בשיעור ההחזקה המותר באמצעי שליטה כאמור בסעיף קטן (א), ייקבע אחת לרבעון לפי החלק היחסי של שווי השקעותיו במניות מתוך שווי סך כל ההשקעות במניות של כל המשקיעים המוסדיים הקשורים.

(ג) לא יאוחר מהיום ה-14 לחודשים דצמבר, מרס, יוני וספטמבר של כל שנה, ידווח משקיע מוסדי קשור לתאגיד הבנקאי השולט בו או לתאגיד ההחזקה הבנקאית השולט בו, לפי הענין, על שווי החזקותיו במניות בתום החודש שקדם ליום הדיווח; התאגיד הבנקאי או תאגיד ההחזקה הבנקאית, לפי הענין, יחשב את החלק היחסי שמותר לכל משקיע מוסדי קשור להחזיק באמצעי שליטה כאמור בסעיף קטן (ב), ויודיע על שיעורים אלה למשקיע המוסדי ולמפקח, עד היום ה-20 של החודשים האמורים; שיעורים אלה יחייבו את המשקיע המוסדי לגבי הרבעון המתחיל ב-1 בינואר, 1 באפריל, 1 ביולי ו-1 באוקטובר, לפי הענין.

(ד) עלתה החזקתו של משקיע מוסדי קשור באמצעי שליטה על השיעור המותר לו לפי סעיף קטן (ב) כתוצאה משינוי שיעור ההחזקה המותר לו כפי שנקבע בהודעה שניתנה לו כאמור בסעיף קטן (ג), יפחית את החזקתו האמורה עד השיעור המותר לו, תוך חודש מיום קבלת ההודעה לפי סעיף קטן (ג).

(1) לא יחזיק תאגיד בנקאי באמצעי שליטה בחברה מנהלת או במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות;

(2) לא יחזיק תאגיד בנקאי יותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד השולט בחברה מנהלת או השולט במנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות, או בתאגיד המחזיק יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בחברה או במנהל קרן כאמור.

(ב) על אף האמור בחוק זה -

(1) לא ישלוט תאגיד בנקאי ולא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה, בתאגיד שעיסוקו ניהול תיקי השקעות הכוללים נכסי קרן להשקעות משותפות בנאמנות, נכסי קופת גמל או נכסי מבטח הנזקפים לזכות מבוטחיו;

(2) לא יחזיק תאגיד בנקאי יותר מעשרים אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד השולט בתאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות כאמור בפסקה (1) או בתאגיד המחזיק יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שעיסוקו כאמור.

(ב) השולט בתאגיד בנקאי לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בתאגיד שעיסוקו בניהול תיקי השקעות כאמור בסעיף 27ה(ב) ולא יחזיק יותר מעשרים אחוזים בתאגיד השולט בתאגיד שעיסוקו ניהול תיקי השקעות כאמור או המחזיק בתאגיד שעיסוקו כאמור יותר מעשרים וחמישה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה.

(1) סך נכסי הלקוח המוחזקים בבנק או בבנק החוץ, לפי הענין, אינו עולה על 5 מיליון שקלים חדשים;

(2) סך התחייבויות הלקוח כלפי הבנק או בנק החוץ, לפי הענין, אינו עולה על 5 מיליון שקלים חדשים.

(ב) לבנק לקידום עסקים לא יהיו יותר מארבעה סניפים בישראל.

(ג) החובה לקבל היתר סניף במדינת חוץ לא תחול על בנק חוץ.

(ב) תאגיד בנקאי המבקש לסגור סניף קבוע יגיש למפקח בקשה מנומקת בכתב; המפקח רשאי לדרוש פרטים נוספים הדרושים לדעתו לבדיקת הבקשה.

(ג) החלטה בדבר בקשה לסגירת סניף קבוע תתקבל לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, ואולם לא יחליט המפקח להתנגד לבקשה אלא לאחר שניתנה לתאגיד הבנקאי הזדמנות להשמיע את טענותיו; החליט המפקח לקבל את הבקשה לסגירת הסניף הקבוע, רשאי הוא להתנות את סגירתו בתנאים, לרבות דחיית מועד הסגירה.

(ד) המפקח ייתן החלטה מנומקת בכתב בתוך 90 ימים מיום קבלת בקשה לסגירת סניף קבוע, ואם ביקש פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (ב) - בתוך 90 ימים מיום קבלתם.

(ה) ניתנה החלטה לפי סעיף זה בדבר הסכמה לסגירת סניף קבוע, יודיע התאגיד הבנקאי ללקוחות הסניף על סגירתו בהודעה בכתב וכן בדרכים שבהן הוא נוהג למסור הודעות לאותם לקוחות ויפרסם הודעה על סגירתו באתר האינטרנט שלו; התאגיד הבנקאי יהיה רשאי לסגור את הסניף בחלוף 60 ימים מיום מסירת ההודעה בכתב כאמור.

(ו) המפקח ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, על יישום הוראות סעיף זה וכן על מדיניות המפקח וועדת הרישיונות בבחינת בקשה של תאגיד בנקאי לסגירת סניף קבוע.

(ז) על אף האמור בסעיף קטן (ו), בתקופה שמיום א' בטבת התשפ"ה (1 בינואר 2025) ועד יום א' בטבת התשפ"ח (31 בדצמבר 2027), דיווח כאמור באותו סעיף קטן יימסר אחת לשישה חודשים; דיווח ראשון יימסר עד ליום ה' בתמוז התשפ"ה (1 ביולי 2025).

(1) תרומת הסניף לשירותים הניתנים ללקוחות התאגיד הבנקאי או להתפתחות עסקיו;

(2) היקף עסקי התאגיד הבנקאי, הונו, רווחיותו ויכולתו לנהל את הסניף;

(3) לגבי סניף מחוץ לישראל - יכולתו של המפקח לפקח על פעילותו;

(4) המדיניות הכלכלית של הממשלה;

(5) טובת הציבור.

(1) התאגיד לא החל בניהול עסקים בסניף או חדל לנהלם;

(2) התאגיד הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר;

(3) התאגיד הפר הוראה מהותית של חוק זה, של הפקודה או של חוק בנק ישראל, בניהול הסניף;

(4) לגבי סניף מחוץ לישראל - המפקח אינו יכול לפקח על פעילותו והוא סבור כי הדבר עלול לפגוע בהבטחת יציבותו של התאגיד;

(5) טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל את ההיתר.

(ב) בוטל היתר סניף, יחדל התאגיד הבנקאי לנהל עסקים בסניף תוך תקופה שיקבע המפקח.

(ב) הוראות סעיף זה לא יחולו על בנק חוץ ולא על תאגיד החזקה בנקאית השולט בבנק חוץ ואינו שולט בתאגידים בנקאיים אחרים.

(1) תרומת תאגיד החוץ לשירותים הניתנים ללקוחותיהם של מבקש ההיתר או של תאגידים בנקאיים שבשליטתו או להתפתחות עסקיו של מבקש ההיתר;

(2) היקף עסקי מבקש ההיתר, הונו, רווחיותו ויכולתו לנהל את תאגיד החוץ;

(3) יכולתו של המפקח לקבל מידע על הפעילות של תאגיד החוץ;

(4) המדיניות הכלכלית של הממשלה;

(5) טובת הציבור.

(1) בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר;

(2) בעל ההיתר הפר הוראה מהותית של חוק זה, של הפקודה או של חוק בנק ישראל, בקשר עם תאגיד החוץ;

(3) המפקח אינו מקבל מידע מספיק על פעילותו של תאגיד החוץ, והנגיד סבור כי הדבר עלול לפגוע בהבטחת יציבותו של בעל ההיתר;

(4) טעמים שבטובת הציבור מורים על הצורך לבטל את ההיתר.

(ב) בוטל היתר כאמור, ימכור בעל ההיתר, תוך תקופה שיקבע הנגיד, את אמצעי השליטה בתאגיד החוץ, עד ששוב לא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי השליטה בתאגיד החוץ; לא עשה כן, רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

(א1) לא יסכים אדם עם אחר לענין הצבעתם למינוי דירקטור בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, לרבות לעניין הצבעתם להפסקת כהונתו, אלא על פי היתר שנתן הנגיד לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות; הוראה זו לא תחול על חבר–מחזיקים כמשמעותו בסעיף 11ד(א)(3)(ב) לפקודה, לעניין הצבעה למינוי דירקטור שהוצע כמועמד על ידם לפי אותו סעיף, וכן על מחזיק אמצעי שליטה שהסכים עם אחר, שהאחר יצביע בשמו ומטעמו בלא שיקול דעת, כפי שמחזיק אמצעי השליטה הורה לו, ובלבד שאם האחר מחזיק בעצמו אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי או בתאגיד ההחזקה הבנקאית, לפי העניין, לא יצביע בשמו ומטעמו של יותר ממחזיק אחר אחד.

(ב) לא ישלוט אדם בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, אלא על פי היתר הנגיד לאחר התייעצות בועדת הרשיונות.

(ב1) במתן היתר לפי סעיף זה יובאו בחשבון השיקולים המפורטים בסעיף 6 בשינויים המחויבים, לרבות התאמתו של המבקש, לשלוט, להחזיק כמות אמצעי שליטה כמבוקש או להסכים לענין הצבעה למינוי דירקטור, לרבות להפסקת כהונתו, ובכלל זה ניסיונו העסקי, עיסוקיו ועסקיו האחרים, חוסנו הכלכלי וניקיון כפיו; כמו כן יובאו בחשבון ההשלכות האפשריות של מתן ההיתר על השליטה בתאגיד הבנקאי או בתאגיד ההחזקה הבנקאית, הקיימת או העתידית.

(ג) מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי סעיף זה וכי אין בידו ההיתר.

(ד) (בוטל).

(ה) הוראות סעיפים קטנים (א) ו–(ב) לא יחולו על מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית מכוח העברה על פי דין.

(ו) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בבנק חוץ או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בבנק חוץ ואינו שולט בתאגיד בנקאי אחר, אלא אם המחזיק הוא תושב ישראל.

(ז) הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר כמותם בכל חשבון ניירות ערך של לקוח מסוים אינה עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.

(1) בעל ההיתר הפר תנאי מהותי מתנאי ההיתר;

(1א) בעל ההיתר הפר הוראה מהוראות סעיף 27ו;

(2) בעל ההיתר או נושא משרה בו הורשע בעבירה, אשר חומרתה, מהותה או נסיבותיה מצדיקות את ביטול ההיתר או את שינויו;

(3) לענין בעל היתר שהוא תאגיד - ניתן צו לפירוקו, או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי תשלום חוב, ולענין בעל היתר שהוא יחיד - ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין;

(3א) בעל ההיתר הוא תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו, או השולט בתאגיד בנקאי כאמור, והכול בניגוד להוראות סעיף 35ב(ב);

(3ב) בעל ההיתר מחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי וכן שולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף 35ב(ג);

(3ג) בעל ההיתר שולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי וכן שולט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף 35ב(ד);

(4) יש חשש ממשי לפגיעה ביציבותו של התאגיד הבנקאי או חשש לפגיעה בטובת הציבור, אם לא יבוטל או ישונה ההיתר;

(ב) הנגיד לא ישנה או יבטל היתר כאמור בסעיף קטן (א), אלא אם כן נתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, ולתקן את ההפרה בתוך תקופה של 30 ימים.

(ג) (1) הוגש כתב אישום, נגד בעל היתר או נושא משרה בו, בעבירה אשר לדעת הנגיד הרשעה בה היתה מצדיקה ביטול ההיתר או שינויו, מפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה, רשאי הנגיד, לאחר שנתן לבעל ההיתר הזדמנות להשמיע את טענותיו ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, לשנות את ההיתר ולקבוע בו הוראות ותנאים שיחולו בתקופה שיקבע.

(2) הוראות פסקה (1) יחולו גם כשנפתחה חקירה פלילית נגד בעל היתר או נושא משרה בו, בעבירה כאמור בפסקה (1), ובלבד שהנגיד התייעץ עם היועץ המשפטי לממשלה באשר לחקירה הפלילית.

(1) על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי סעיף 34;

(2) שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי סעיף 34;

(3) שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי סעיף 34, לא תבוא במנין הקולות באותה הצבעה;

(4) על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.

(ב) החזיק אדם אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית מכוח העברה על פי דין, בשיעור הטעון היתר לפי הוראות סעיף 34, רשאי הנגיד, לאחר שנתן למחזיק הזדמנות להשמיע את טענותיו, ולאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי סעיף 34.

(ג) הורה הנגיד לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.

(ד) לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראת הנגיד לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

(ה) תאגיד בנקאי יעשה כמיטב יכולתו למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות סעיף 34.

(ב) לא מונו בידי האסיפה הכללית דירקטורים כנדרש על פי הוראת המפקח כאמור בסעיף קטן (א), יורה המפקח בשנית על כינוס האסיפה הכללית של התאגיד הבנקאי בתוך שישים ימים ממועד מתן הוראתו החוזרת; לא מונו דירקטורים כנדרש גם לאחר הוראתו החוזרת של המפקח, תמנה הוועדה למינוי דירקטורים בתאגידים בנקאיים שמונתה לפי סעיף 36א (בסעיף זה — הוועדה) את הדירקטורים כנדרש לשם השלמת מספר הדירקטורים הראוי או לשם הסדרת הרכב הדירקטוריון כך שיעמוד בכל דרישות הדין, לפי העניין.

(ג) תקופת כהונתו של דירקטור שמינתה הוועדה לפי הוראות סעיף קטן (ב) תהיה עד מועד האסיפה השנתית השנייה שלאחר מינויו; לעניין זה, "אסיפה שנתית" — כהגדרתה בחוק החברות.

(ד) התנאים הקבועים בסעיף 11ה(ב) לפקודה יחולו על מינוי וכהונה של דירקטור הממונה בידי הוועדה לפי הוראות סעיף קטן (ב).

(1) הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;

(2) מתקיים בו האמור בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על התחרות בסיפה להגדרה "מחזור מכירות קובע" שבסעיף 30(ה) לחוק האמור, תהיה נתונה למפקח;

(3) מתקיים בו האמור בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה להגדרה "אשראי קובע" שבסעיף 30(ה) לחוק האמור, תהיה נתונה למפקח.

(ב) תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי כאמור או בתאגיד ההחזקה הבנקאית השולט בו, ואם התאגיד הבנקאי כאמור הוא תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה - לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו; הנגיד רשאי לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף הבנקאות.

(ג) המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה - המחזיק) לא ישלוט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות התאגיד הבנקאי, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.

(ד) השולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, שווי כלל הנכסים של גוף פיננסי משמעותי יחושב כשווי כלל הנכסים שלו ושל גופים פיננסיים שבשליטתו.

(ה) שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי או החזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי כאמור או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ב) ו–(ג), או שלט מי ששולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף קטן (ד), ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי הנגיד, או המפקח אם הנגיד הסמיכו לכך, לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 35(א), בשינויים המחויבים; הוראות סעיף 35(ד) ו–(ה) יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן הנגיד או המפקח הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם לתאגיד הבנקאי.

(ו) בלי לגרוע מסמכויות הנגיד והמפקח לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הנגיד או המפקח, לשם ביצוע סעיף זה -

(1) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) בתאגיד בנקאי, בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו או במבטח, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, " שווי כלל הנכסים " - כהגדרתו בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;

(2) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש הנגיד או המפקח מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, " אשראי ", " אשראי קובע " ו" מחזור מכירות קובע " - כהגדרתם בסעיף 30 (ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות.

(ז) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בבנק חוץ או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בבנק חוץ ואינו שולט בתאגיד בנקאי אחר, אלא אם כן המחזיק הוא תושב ישראל.

(1) לענין מחזיק שהוא תאגיד - השולטים בו וכן המחזיקים חמישה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו;

(2) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בשבילו

(ב) (1) המחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה, בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית אשר כל מחזיקי אמצעי השליטה בו אינם חייבים בהיתר לפי הוראות סעיף 34(ב), ימסור לתאגיד הבנקאי או לתאגיד ההחזקה הבנקאית, לפי הענין, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו ופרטים אחרים כפי שיקבע המפקח לרבות פרטים אלה:

(א) השולטים בו ואם אין בו שולטים - המחזיקים עשרה אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, וכן הדירקטורים בו;

(ב) מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בשבילו;

(ג) לגבי המחזיק לא יותר משני אחוזים וחצי מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי — אם הוא מתנגד לכך שהתאגיד הבנקאי יגלה בדוחותיו פרטים על החזקתו, כאמור בסעיף 37 לחוק ניירות ערך; לא הודיע כאמור, רואים אותו כאילו הסכים לגילוי כאמור, ואולם רשאי הוא בכל עת לאחר מכן להודיע על התנגדותו והיא תיכנס לתוקף בתום שלושה חודשים ממועד ההודעה בכתב לתאגיד הבנקאי;

(2) (נמחקה).

(3) הדיווח לפי פסקה (1) יהיה ביום 1 באפריל של כל שנה ובמועדים אחרים שיקבע המפקח, וכן בכל עת שבה הגיעה ההחזקה בסוג מסוים של אמצעי השליטה לשיעור הטעון דיווח לפי אותה פסקה ובכל עת שבה פחתה ההחזקה משיעור זה.

(ב1) המפקח רשאי להורות לתאגיד מסוים כאמור בסעיף קטן (ב)(1) לפרסם פרטים כפי שיקבע על המחזיקים באמצעי שליטה בו מעל לשיעור כפי שיקבע, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מאחוז אחד, אף אם התנגדו לגילוי

(ג) המפקח רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם למפקח ישירות.

(ד) הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.

(ב) הועדה תהיה בת חמישה חברים, ואלה הם:

(1) שופט בדימוס של בית המשפט העליון או של בית המשפט המחוזי, שיציע שר המשפטים לאחר התייעצות עם נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;

(2) שני חברים, שיציע יושב ראש הוועדה שמונה לפי פסקה (1), בהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך, שהם אנשי משק וכלכלה ומתקיים בהם האמור בסעיף 16א לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, או שהם אנשי סגל אקדמי בכיר במוסדות להשכלה גבוהה בתחומים הנוגעים לעניין או מי שהיו אנשי סגל כאמור;

(3) שני דירקטורים המכהנים כדירקטורים חיצוניים בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה בעניינו, שיציעו יושב ראש הוועדה וחברי הוועדה שמונו לפי פסקאות (1) ו–(2), בהתייעצות עם המפקח; לעניין זה, "דירקטור חיצוני" — כהגדרתו בחוק החברות, או כמשמעותו לפי הוראות ניהול בנקאי תקין בעניין דירקטוריון, שנתן המפקח לפי הוראות סעיף 5(ג1) לפקודה.

(ג) הוועדה וחברי הוועדה לא ייחשבו כמחזיקים באמצעי שליטה בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה בעניינו או כשולטים בתאגיד כאמור.

(ד) הוועדה היא גוף מבוקר, כמשמעותו בסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב].

(1) הוא או קרובו מחזיקים באמצעי שליטה מכל סוג שהוא, בתאגיד בנקאי, בגוף קשור או במחזיק מהותי, למעט החזקה במניות סחירות בשיעור שאינו עולה על רבע אחוז מההון המונפק והנפרע של מי מהם;

(2) מי שבשנתיים שקדמו למועד המינוי או ממועד המינוי ואילך, יש לו או למי שהוא בקשר קרוב עמו זיקה לתאגיד בנקאי, לגוף קשור, לנושא משרה בתאגיד בנקאי או למחזיק מהותי, וכן מי שממועד המינוי ואילך, יש לו זיקה לקרוב של נושא משרה בתאגיד בנקאי שהוועדה דנה או אמורה לדון בעניינו, או לקרוב או לשותף של מחזיק מהותי; לעניין זה, כהונה כדירקטור חיצוני של חבר הוועדה שמונה לפי סעיף 36א(ב)(3) לא תיחשב זיקה;

(3) הוא שר, סגן שר או חבר הכנסת, או בעל זיקה אישית, עסקית או פוליטית לשר או לסגן שר, או שהוא עובד המדינה או עובד של תאגיד שהוקם בחוק;

(4) לדעת הנגיד אין הוא מתאים לכהן כחבר הוועדה.

(ג) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ב)(2), לא יכהן כחבר ועדה, מי שיש לו, או למי שהוא בקשר קרוב עמו, קשרים עסקיים או מקצועיים עם תאגיד בנקאי, עם גוף קשור, עם נושא משרה בתאגיד בנקאי, או עם מחזיק מהותי, גם אם הקשרים כאמור אינם דרך כלל, למעט קשרים זניחים.

(ד) מי שכיהן כחבר הוועדה לא ימונה כדירקטור בתאגיד הבנקאי שהוועדה דנה בעניינו בעת כהונתו או בגוף קשור לתאגיד הבנקאי כאמור, לא יועסק כעובד במי מהם ולא יעניק שירותים מקצועיים למי מהם, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות תאגיד בשליטתו, אלא אם כן חלפה שנה מתום כהונתו כחבר הוועדה כאמור; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על חבר הוועדה שמונה לפי סעיף 36א(ב)(3), לעניין כהונה כדירקטור חיצוני בתאגיד הבנקאי.

(ב) חבר ועדה האמור בסעיף 36א(ב)(3) יתמנה בסמוך לאחר אסיפה שנתית ויכהן עד לאחר האסיפה השנתית הבאה, והוא יכהן כחבר הוועדה כל עוד הוא מכהן כדירקטור חיצוני בתאגיד הבנקאי, כאמור באותו סעיף, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות.

(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לנגיד;

(2) הנגיד החליט להפסיק את כהונתו בשל אחת מאלה:

(א) נבצר ממנו למלא את תפקידו או שאין הוא ממלא את תפקידו כראוי;

(ב) נתקיימה בו אחת העילות לפי סעיף 36ב הפוסלות אותו מלהיות כשיר לכהונה.

(ב) החלטות הועדה יתקבלו ברוב קולות של חבריה המשתתפים בהצבעה; היו הקולות שקולים יהיה ליושב ראש הועדה קול נוסף.

(ג) הוועדה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה, לרבות את דרך בחירת הדירקטור שתמנה כאמור בסעיף 35א(ב) ואת דרך בחירת המועמד לכהונת דירקטור שתציע לאסיפה הכללית כאמור בסעיף 11ד לפקודה; סדרי עבודת הוועדה יאושרו בידי המפקח ויפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל.

"אמצעי תשלום", "הוראת תשלום", "הנפקה" של אמצעי תשלום, "חשבון תשלום", "לקוח", "מוטב", "משלם", "סליקה" של פעולת תשלום, "פעולת תשלום", "שירות ייזום מתקדם" ו"שירותי כספומט" - כהגדרתם בחוק שירותי תשלום;

"חברת תשלומים", "מנפיק בעל היקף פעילות רחב", "סולק בעל היקף פעילות רחב" ו"שירות ייזום בסיסי" - כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;

"מנפיק בעל היקף פעילות רחב", "סולק בעל היקף פעילות רחב" ו"שירות ייזום בסיסי" - כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;

"שירותי תשלום" - כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, למעט שירות ייזום מתקדם .

(א) תנאים שבהתקיימם יראו גוף כנותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית;

(ב) הוראות לעניין מעבר של חברת תשלומים מפיקוח לפי דין אחר, ובכלל זה לפי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, לפיקוח לפי חוק זה, או להפך, אשר יש בהן, בין השאר, כדי להבטיח את רציפות הפיקוח והאכיפה; הוראות כאמור יחולו על אף הוראת סעיף 36יא.

(2) תקנות לפי פסקה (1) יותקנו לפי הצעת הרשות לניירות ערך או בהתייעצות עימה, לפי הצעת הנגיד או בהסכמתו, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(ב) ההוראות לפי חוק זה החלות על נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית, יחולו גם על תאגיד שהיה תאגיד עזר ועסק בסליקה של פעולת תשלום שההוראה לבצעה ניתנה באמצעות כרטיס חיוב, ערב פרסומו של החוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע"ז-2017.

(ג) (1) על אף האמור בסעיף קטן (ב), שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות כי תאגיד כאמור באותו סעיף קטן שאינו מנוי בפסקאות (1) או (3) להגדרה "נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית" לא יהיה נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית, אם שוכנע כי הדבר נדרש לשם קידום התחרות במערכת הפיננסית ובשים לב ליציבות המערכת הפיננסית ופעילותה הסדירה.

(2) תקנות לפי פסקה (1) יותקנו בהתייעצות עם רשות ניירות ערך, עם הנגיד ועם הממונה על התחרות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

(3) בתקנות לפי פסקה (1) ייקבעו הוראות לעניין מעבר של גוף כאמור באותה פסקה מפיקוח לפי חוק זה לפיקוח לפי דין אחר, ובכלל זה לפי חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, אשר יש בהן, בין השאר, כדי להבטיח את רציפות הפיקוח והאכיפה.

(ב) לא ייתן הנגיד רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא אם כן מבקש הרישיון הוא חברה שהון המניות המונפק והנפרע שלו אינו פחות מהסכום שקבע הנגיד, בצו, באישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 7(ג), בשינויים המחויבים.

(ג) על רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי יחולו הוראות סעיפים 6 ו-8, בשינויים המחויבים.

(ד) בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שרישיונו בוטל, דינו לעניין הפקודה כדין בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי במשך שנה מיום הביטול, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 9(ב), בשינויים המחויבים.

(ב) הוראות סעיף 35ב(א), (ב), (ג), (ה) ו-(ו), יחולו, בשינויים המחויבים, על בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שעוסק בסליקה של עסקאות בכרטיס חיוב כהגדרתה בסעיף 11ב(א), כאילו היה תאגיד בנקאי; ואולם הנגיד רשאי לקבוע לפי סעיף 35ב(ב) שיעור שונה מהשיעור החל לפי הסעיף האמור על תאגיד בנקאי, והכול בכפוף להוראות אותו סעיף.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), הנגיד רשאי, מטעמים מיוחדים שיפורטו, לפטור תאגיד הנשלט על ידי בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי מתחולת הוראות סעיפים 34, 34א, 35 ו-36, כולם או חלקם.

(1) מתן אשראי;

(2) המרת מטבע אגב שירות תשלום;

(3) מתן שירותי כספומט;

(4) מתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם;

(5) מתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ"ב-2021;

(6) קבלת כספים של חברת תשלומים כאמור בסעיף 24(ב) לחוק הסדרת העיסוק שירותי תשלום;

(7) פעולה אחרת הנלווית למתן שירות תשלום או לעיסוק כאמור בפסקאות (1) עד (6).

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי רשאי לעסוק בעיסוקים נוספים על האמור בסעיף קטן (א), אם המפקח אישר זאת מראש ובכתב, ובלבד שמצא כי אלה אינם עלולים לפגוע במילוי חובותיו של בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי על פי דין או בעניינם של לקוחותיו, ואינם מעוררים חשש ממשי לניגוד עניינים בפעילותו.

(ג) הנגיד רשאי לתת הוראות לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי לעניין הפרדת פעילות שאינה קשורה לעיסוק במתן שירות התשלום לפי רישיונו לתאגיד נפרד, ובלבד שניתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו.

(ד) לא ישלוט בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי בתאגיד ולא יהיה בעל עניין בתאגיד, אלא אם כן התקיימו שניים אלה:

(1) התאגיד עוסק בעיסוקים המותרים לבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב);

(2) הוא קיבל לכך אישור מאת המפקח, מראש ובכתב, המאשר, בין השאר, את תחומי עיסוקו של התאגיד.

(1) יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, בידי סולק, להתקשרות עם מנפיק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים;

(2) יראו סירוב סולק להתקשר עם מנפיק שאינו נתון, לפי דין, לפיקוחו של המפקח או של רשות ניירות ערך או של המפקח על נותני שירותים פיננסיים, כסירוב מטעמים סבירים.

(ב) בסעיף זה, "מנפיק" - כהגדרתו בסעיף 30(ב) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום.

(ב) שר האוצר, לפי הצעת המפקח או בהתייעצות עימו, ובהתייעצות עם רשות ניירות ערך ועם הממונה על התחרות, רשאי לפטור בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי שהוא מנפיק בעל היקף פעילות רחב מהוראות סעיף קטן (א), ובכלל זה לתקופה קצובה כפי שיקבע, אם סבר כי החלת הוראות הסעיף האמור על אותו מנפיק עלולה לפגוע בתחרות בתחום הנפקת אמצעי התשלום כך שהתועלת מהחלת ההוראות לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום תהיה נמוכה מהפגיעה כאמור, ובהתחשב בטובת המשלמים או המוטבים; החליט שר האוצר על מתן פטור למנפיק בעל היקף פעילות רחב כאמור, יודיע על כך למפקח.

(ג) בסעיף זה, "סולק" - כהגדרתו בסעיף 29(ג) לחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום.

(ב) בסעיף 2 לפקודה -

(1) הגדרות "בנק", "בנקנוט", "עסקי בנק", "חברה", "המועצה" ו-"מוסד בנקאי" - יימחקו;

(2) הסעיף יסומן (1) ואחריו יבוא:

"(2) משמעות כל מונח אחר בפקודה זו תהא כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981";

(ג) סעיפים 2א, 2ב, 3 ו-3א לפקודה - בטלים.

(ד) בסעיף 4 לפקודה -

(1) בסעיף קטן (1), במקום "פרט לחברה המורשה לעסוק בעסקי בנק בהתאם להוראות סעיף 3 של פקודה זו" יבוא "פרט לבנק, לבנק חוץ, לבנק למשכנתאות, לבנק למימון השקעות, ולבנק לקידום עסקים";

(2) בסעיף קטן (2), במקום "מעשר לירות" יבוא "מחמש מאות שקלים";

(3) בסעיף קטן (4), במקום "לגבי אדם שהוא בעל רשיון לנהל עסקי בנק לפי סעיף 7" יבוא "לגבי בנק, בנק חוץ, בנק למשכנתאות, בנק למימון השקעות או בנק לקידום עסקים";

(4) סעיף קטן (5) - בטל.

(ה) בסעיף 4א(א) לפקודה -

(1) במקום "בעל רשיון לנהל עסקי בנק" יבוא "תאגיד בנקאי";

(2) במקום "בעסקי בנק" יבוא "בעיסוק שנתייחד לתאגיד בנקאי לפי סעיפים 13 או 21 לחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981".

(ו) בסעיף 5 לפקודה -

(1) בסעיף קטן (א), במקום "בנק שפקודה זו חלה עליו" יבוא "תאגיד בנקאי";

(2) בסעיף קטן (ג), אחרי "בענין עבירות על פקודה זו" יבוא "על חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981".

(ז) סעיף 7 לפקודה - בטל.

(ח) בסעיף 8(א) לפקודה, במקום "מסמכים אחרים, העוברים לסוחר" יבוא "מסמכים סחירים אחרים" ובמקום "הלוואות כנגד שטרי חוב המובטחים" יבוא "הלוואות מובטחות".

(ט) בסעיף 8ג לפקודה, במקום "לאחר התייעצות בועדה" יבוא "לאחר התייעצות בועדת הרשיונות".

(י) בסעיף 8ד לפקודה -

(1) במקום "הועדה" יבוא בכל מקום "ועדת הרשיונות";

(2) סעיף קטן (ד) - בטל.

(יא) בסעיף 8ו לפקודה, אחרי סעיף קטן (ד) יבוא:

"(ה) המנהל המורשה מוסמך, לאחר התייעצות בועדת ההנהלה ובאישור הנגיד, להעביר את נכסיו של התאגיד הבנקאי, כולם או מקצתם, לתאגיד בנקאי אחר המקבל על עצמו את כל התחייבויותיו של התאגיד הבנקאי".

(יב) סעיף 8יד לפקודה - בטל.

(יג) בסעיף 9 לפקודה -

(1) במקום "בנק שהוא חברה נכרית בגדר מובנו של סעיף 2 מפקודת החברות" יבוא "בנק חוץ" ובמקום "של אותה חברה נכרית" יבוא "של בנק החוץ";

(2) בסעיף קטן (2), במקום "מחמש לירות" יבוא "מחמש מאות שקלים".

(יד) במקום סעיף 10(1) לפקודה יבוא:

"(1) תאגיד בנקאי יפרסם את הדין וחשבון הכספי השנתי המבוקר שלו, או תמצית ממנו, במועד, בצורה ובהיקף שהורה המפקח".

(טו) בסעיף 11(2) לפקודה, במקום "ממאה לירות" יבוא "מעשרים וחמישה אלף שקלים".

(טז) במקום סעיף 12 לפקודה יבוא:

(יז) במקום סעיף 13 לפקודה יבוא:

(יח) במקום סעיף 14 לפקודה יבוא:

(יט) סעיפים 14ה ו-14ו ו-14ז לפקודה - בטלים.

(כ) בסעיף 15א לפקודה, אחרי "לפי פקודה זו" יבוא בכל מקום "או לפי חוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981".

(כא) סעיף 15ב(3) לפקודה - בטל.

(כב) אחרי סעיף 15ב לפקודה יבוא:

(ב) בסעיף 1 לחוק, הגדרות "מוסד בנקאי", "מוסד כספי", "חברה" ו"אגודה שיתופית" - יימחקו, ובסופו יבוא:

(ג) בסעיף 13(2) לחוק, המלים "או מוסד כספי" - יימחקו.

(ד) בסעיף 37 לחוק -

(1) במקום "מוסד בנקאי בישראל" יבוא "תאגיד בנקאי";

(2) במקום "מוסד בנקאי מחוץ לישראל" יבוא "בנק או מוסד כספי מחוץ לישראל".

(ה) בסעיף 38 לחוק, במקום "ממוסד בנקאי או כספי מחוץ לישראל" יבוא "מבנק או ממוסד כספי מחוץ לישראל".

(ו) בסעיף 53(ב) לחוק, המלים "שלא יעלו בכל מקרה על 30% לשנה מסכום החריגות" - יימחקו.

(ז) סעיף 70 לחוק - בטל.

(ב) תאגיד חוץ אשר ביום הקובע ניהל כדין עסקי בנק בישראל - זכאי לרשיון בנק חוץ.

(ג) תאגיד אשר ביום הקובע עסק במתן אשראי לזמן ארוך למימון רכישת מקרקעין והשתמש כדין במלה "בנק" בשמו, או שהיה בעל רשיון כבנק לאשראי לפי פקודת הבנקים לאשראי - זכאי לרשיון בנק למשכנתאות.

(ד) תאגיד אשר ביום הקובע עסק במתן אשראי לזמן ארוך למימון השקעות והשתמש כדין במלה "בנק" בשמו - זכאי לרשיון בנק למימון השקעות.

(ה) תאגיד אשר ביום הקובע היה בעל רשיון לפי סעיף 3א לפקודה - זכאי לרשיון מוסד כספי שלפיו מותר לו להמשיך באותם עיסוקים המותרים למוסד כספי שהוא עסק בהם ביום הקובע.

(ו) תאגיד אשר ביום הקובע ניהל כדין עסק שהמשך ניהולו אסור לפי סעיף 21(א)(2) - זכאי לרשיון מוסד כספי שלפיו מותר לו להמשיך באותם עיסוקים המותרים למוסד כספי שהוא עסק בהם ביום הקובע.

(ז) תאגיד אשר יותר מחמישים אחוזים מאמצעי השליטה בו הם בידי מספר תאגידים הזכאים לרשיון תאגיד בנקאי לפי סעיף זה ואשר ביום הקובע עסק במתן שירותים לחבריו או ללקוחותיהם - זכאי לרשיון חברת שירותים משותפת.

(ח) תאגיד לא יקבל אלא רשיון אחד לפי סעיף זה, ואם הוא זכאי לרשיון משני סוגים או יותר - יבחר אחד מביניהם.

(ב) הנגיד רשאי להתנות רשיון או היתר לפי סעיפים 41 עד 43 בתנאים דומים לאלה שחלו על הזכאי מכוח הפקודה.

(ב) תאגיד אשר ביום הקובע ניהל כדין עסק שהמשך ניהולו אסור לפי סעיף 21(א)(2) ושאינו רוצה לקבל רשיון כמוסד כספי כאמור בסעיף 41(ו), לא ייחשב כמפר הוראות סעיף 21(א)(2) אם יקיים את שתי אלה:

(1) הוא יודיע לנגיד תוך ששה חדשים מהיום הקובע כי הוא מוותר על זכותו לקבל רשיון מוסד כספי;

(2) כל עוד לא נפדו כל ניירות הערך שהנפיק כאמור בסעיף 21, הוא לא יעסוק במתן אשראי חדש כמשמעותו בסעיף 21, פרט לאשראי הבא להחליף אשראי שפרע, כדי לשמור על כיסוי לניירות ערך שהנפיק עד היום הקובע.

(1) התאגיד הבנקאי לא יהיה בעל ענין בתאגיד הריאלי אחרי יום כ"א בטבת התשנ"ז (31 בדצמבר 1996);

(2) התאגיד הבנקאי לא ישלוט בתאגיד הריאלי אחרי יום י"ב בטבת התשנ"ט (31 בדצמבר 1998);

(3) התאגיד הבנקאי לא יתן לתאגיד הריאלי אשראי אלא במהלך העסקים הרגיל ובתנאים דומים לאשראי שניתן ללקוחות מאותו סוג; המפקח רשאי לקבוע שיעור מרבי לאשראי כאמור, בין דרך כלל ובין לתאגיד פלוני;

(4) דירקטורים או עובדים של התאגיד הבנקאי או של תאגידים בנקאיים שבשליטתו לא יהיו רוב מכלל הדירקטורים בתאגיד הריאלי.

(ב) הוראות פרק ג' לא יחולו על שליטה ובעלות ענין בתאגיד (להלן - תאגיד נכד), הנובעות מהחזקה באמצעות תאגיד ריאלי הנשלט לפי הוראות סעיף קטן (א), ובלבד שנתקיימו התנאים הבאים:

(1) התאגיד הבנקאי לא יסייע לתאגיד הריאלי, במישרין או בעקיפין, במימון רכישת אמצעי שליטה בתאגיד נכד;

(2) הוראות פסקה (3) שבסעיף קטן (א), יחולו גם על תאגיד נכד;

(3) דירקטורים או עובדים של התאגיד הבנקאי או של תאגידים בנקאיים שבשליטתו, לא יהיו נושאי משרה בתאגיד נכד.

(ג) לא פחתו החזקותיו של תאגיד בנקאי בתאגידים ריאליים נשלטים, כנדרש ממנו לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת המפקח, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה העודפים.

(1) חמישית עד יום י"ד בטבת התשנ"א (31 בדצמבר 1990);

(2) חמישית בכל אחת מן השנים 1991 עד 1994.

(ב) על אף האמור בסעיף 20א(א), תאגיד בנקאי יהיה רשאי לשלוט יחד עם אחרים בתאגיד בנקאי אחר, אם התקיימו כל אלה:

(1) התאגיד הבנקאי רכש את השליטה ואת האמצעי השליטה מתאגיד בנקאי (בסעיף זה - התאגיד הבנקאי המוכר);

(2) התאגיד הבנקאי המוכר שלט ערב תחילתו של תיקון מס' 13 יחד עם אחרים בתאגיד הבנקאי האחר;

(3) התאגיד הבנקאי המוכר התחייב לפני תחילתו של תיקון מס' 13 כלפי אחרים כי בעת מכירת השליטה ואמצעי השליטה בתאגיד הבנקאי האחר, הרוכש ישלוט בו יחד עם אותם אחרים.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), משקיע מוסדי קשור, לא ייחשב כמי שקיבל היתר לפי הוראות סעיף 34(א) כנוסחו לאחר תחילתו של תיקון מס' 13, לענין הזכות למנות דירקטור בתאגיד הבנקאי, כאמור בפסקה (2) להגדרה "אמצעי שליטה" שבסעיף 1.

(1) מי שיש בידיו היתר שניתן לפני תחילתו של תיקון מס' 13 - ימשיכו לחול עליו הוראות ההיתר שניתן לו;

(2) מי שלא היה חייב בהיתר לפני תחילתו של תיקון מס' 13 - לא ירכוש החל מתחילתו של תיקון מס' 13, בלא היתר לפי סעיף 34, אמצעי שליטה כלשהו באותו תאגיד בנקאי או באותו תאגיד החזקה בנקאית, אם לאחר אותה רכישה תעלה החזקתו על חמישה אחוזים.

(ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) מי שהחזיק ערב תחילתו של תיקון מס' 13 עשרה אחוזים או פחות מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, בלא שהיה חייב בהיתר, לא ייחשב כמי שקיבל היתר לפי סעיף 34(א) כנוסחו לאחר תחילתו של תיקון מס' 13, להחזיק באותו שיעור של אמצעי שליטה, לענין הזכות למנות דירקטור בתאגיד, כאמור בפסקה (2) להגדרה "אמצעי שליטה" שבסעיף 1.

(ג) הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית, שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב.

(1) בנק רשאי לשלוט ולהיות בעל ענין בחברה מנהלת של קופת גמל מרכזית לפיצויים אשר העמית היחיד בה הוא הבנק ולעסוק בניהולה;

(2) בנק רשאי לעסוק בניהול קופת גמל אשר כל עמיתיה הם עובדי הבנק או עובדי תאגיד שבשליטתו ואשר ביום כ"ד בסיון התשס"ה (1 ביולי 2005) לא היו עמיתים חדשים יכולים להצטרף אליה על פי תקנונה.

(ב) מי שהפר הוראה מהוראות סעיפים 10 עד 12, 14 עד 20א, 23, 23א, 24, 24א, 24ב, 27ב, 27ג, 27ה, 27ו, 28, 31, 35א, 47ג, או 47ד, 36 או הוראות הנגיד או המפקח לפי סעיפים 9(ב), 35, 35ב(ה) ו–(ו), 36יב(ד), 36יג - לענין החלת סעיף 35ב(ה) ו–(ו), או 36, דינו - מאסר שנתיים או קנס פי ארבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.

(ג) מי שאינו תאגיד בנקאי אך עוסק בקבלת פקדונות כספיים או בהנפקת ניירות ערך כאמור בסעיף 21(א)(2) והעביר את הכספים כאשראי או בצורה אחרת לאחר שאינו תאגיד בנקאי או תאגיד עזר אך עוסק במתן אשראי, יאשמו שניהם בעבירה לפי סעיף 21.

(1) העבירה נעברה שלא בידיעתו ותפקידו לא חייב אותו לדעת על העבירה;

(2) לאחר שנודע לו שהתאגיד, בעל הרישיון כאמור או המשקיע המוסדי, לפי העניין עומד לעבור את העבירה, נקט בכל האמצעים האפשריים כדי למנוע ממנו לעבור את העבירה.

(ב) המפקח אינו רשאי להטיל קנס אזרחי הנמוך מן הקנס האזרחי הקבוע בפרק זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ג).

(ג) הנגיד, בהתייעצות עם שר המשפטים, רשאי לקבוע סוגי מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם רשאי המפקח להטיל קנס אזרחי הנמוך מהקנס האזרחי הקבוע בסעיף קטן (א), ובשיעורי הפחתה מרביים שיקבע.

(ד) הקנס האזרחי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום הדרישה לתשלומו, ואם הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלומו - לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בערעור.

(ה) תשלום קנס אזרחי לא יגרע מאחריותו הפלילית של אדם בשל ההפרה.

(ו) הוגש נגד אדם כתב אישום על עבירה לפי חוק זה, לא יחויב בשלה בתשלום קנס אזרחי, ואם שילם - יוחזר לו הסכום ששילם בתוספת ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מיום תשלומו עד יום החזרתו ויחולו הוראות החוק האמור לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.

(ז) על קנס אזרחי לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 14י עד 14טו לפקודת הבנקאות, 1941, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה: לענין סעיף 14י יקראו את ההגדרה "הפרה חוזרת" כך:

""הפרה חוזרת" - הפרת הוראה מההוראות המפורטות בסעיף קטן (א), בתוך שנתיים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר קנס אזרחי או שבשלה הורשע. "