| 1. [תיקונים: התשל"ד, התשמ"ב, התשס"ז, התשע"ד, התשע"ו (מס' 2)] בפקודה זו - |
| 3. (תיקונים: התשל"ד, התשמ"א) אף החצרים המנויים להלן, שבהם עובדים בני-אדם בעבודת כפיים, בכלל מפעל הם, גם אם אינם כן לפי ההגדרה בסעיף 2, ואלה הם: (2) מכרה כמשמעותו בפקודת המכרות; (3) מחצבה; (4) חצרים שבהם עוסקים באינקול, בקיפול, בגלילה, בהשלמה או באריזה של מטווה או אריג; (5) מספנה או מבדוק יבש, לרבות סביבתם, שבהם בונים, בונים מחדש, מתקנים, מכללים מחדש, מגמרים או מפרקים אניות או כלי שיט אחרים; (6) מקום שבו מבוצע קידוח מים; (7) מפעל מים או מקום אחר שבהם משתמשים בכוח מיכאני לשם הספקת מים לציבור או בקשר לכך; (8) מפעל ביוב או מפעל השקיה שבהם משתמשים בכוח מיכאני וכן תחנת שאיבה המשמשת בקשר למפעל כאמור; (9) תחנה הידרולית לייצור כוח; (10) חצרים שבהם עוסקים דרך משלח-יד או לשם השתכרות - (א) בהדפסה בדפָּסוּת-בֶּלֶט, בדפָּסוּת-אבן, בדפָּסוּת-שקע או בתהליך אחר בדומה לאלה; (ב) בכריכת ספרים; (ג) בהפקת סרטים קינמטוגרפיים; (11) חצרים שבהם נעשות עבודות בקשר לעיסוק אחר או למוסד ציבורי, הכל לפי הענין, כמפורט להלן: (א) הדפסה כאמור בפיסקה (10)(א) או כריכת ספרים - בכרוך לעיסוק אחר שמנהלים אותו דרך משלח-יד או לשם השתכרות או בכרוך למוסד ציבורי או לשירות צבורי; (ב) ייצור, בניה מחדש, תיקון, החסנה, תחזוקה או ניקוי של רכב, קטרים, כלי טיס או אמצעי תחבורה אחרים - כעזר לעסק תחבורה או לעסק תעשייתי או מסחרי אחר; (ג) עשיה, התאמה או תיקון של תלבושות, תפאורות או מיטלטלין אחרים - לצרכי הפקה או הצגה, דרך משלח-יד או לשם השתכרות, של סרטים קינמטוגרפיים או הצגות תיאטרוניות, למעט במה או חדר הלבשה של תיאטרון שנעשים בהם תיאומים ותיקונים באקראי בלבד; (ד) עשיית רשתות או תיקונן - בכרוך לדיג; (ה) עשיית מצרכים ממתכת או מעץ או תיקונם, בכרוך לעיסוק אחר שמנהלים אותו דרך משלח-יד או לשם השתכרות או בכרוך למוסד ציבורי או לשירות ציבורי; (ו) עשיית מצרכים או הכנתם - בכרוך לבניה או בניה הנדסית, ואין הם חצרים שבהם נעשית בניה או בניה הנדסית; (ז) מכבסה - כעזר לעיסוק אחר או בכרוך לצרכי מוסד ציבורי או שירות ציבורי; (ח) 3 מעבדה; (12) חצרים שבהם עוסקים, בקשר למפעל - (א) במיון מצרכים - כהכנה לעבודה הנעשית במפעל או בכרוך למטרותיו של מפעל; (ב) ברחיצתם או במילויים של בקבוקים או מכלים או באריזת מצרכים - בכרוך למטרותיו של מפעל; (13) חדר אוכל, חדר מנוחה או חצרים אחרים המיועדים לרווחת העובדים במפעל, ובלבד שהם בחצרי המפעל או בגידרתם או מסביב להם; (14) חצרים שבהם עושים פעולות תכנון, עיצוב, שרטוט, ניסוי חמרים, מוצרים ותהליכים, ניהול ומסחר וכיוצא באלה בכרוך למטרותיו של מפעל, ובלבד שהם בחצרי המפעל או בגידרתם או מסביב להם; (15) חצרים שבהם מבצעים מבחנים במצרכים, שלא למטרות מחקר בלבד; (16) בית מטבחיים או משחטת עופות; (17) מסעדה צמודה למפעל; לעניו זה - (א) (ב) רשאי שר העבודה לקבוע תנאים לענין תפוסתו של מלון או לענין היקף השירות הניתן במסעדות הצמודות לו, שלפיהם יראו מסעדה הצמודה למלון כמפעל; (18) מכבסה ובה מכונות כביסה לשירות עצמי של הלקוחות. (19) בית מלאכה או מפעל השייכים לאגודה שיתופית חקלאית, אף אם פעולתם אינה דרך משלח יד או לשם השתכרות. |
| 8. איו חצרים יוצאים מכלל מפעל משום כך בלבד שהם תחת כיפת השמים. |
| 10. (בוטל). |
| 11. |
| 12. בסימן זה |
| 13. הוראות פקודה זו, כולן או מקצתן, לפי הענין, יחולו על מפעל ועל מקום הנחשב כמפעל השייכים למדינה או התפושים על ידיה, או שבהם מבוצעות בניה או בניה הנדסית על ידי המדינה או בשבילה. |
| 14. |
| 16. (א) מפעל יוחזק במצב נקי וללא צחנה הבאה מביב, מנוחויות או ממטרד. (ב) שאר הוראות סימן זה לא יפגעו בכללותה של הוראת סעיף קטן (א). |
| 19. לענין סעיף 18(א)(2) רשאי השר בתקנות לקבוע לצביעה מחדש תקופות קצרות משבע שנים ובלבד שלא יהיו קצרות מארבעה-עשר חדשים. |
| 21. (א) מפעל, שעה שנעשית בו עבודה, לא תהיה בו צפיפות במידה העלולה לגרום לפגיעה בבריאותם של העובדים בו. (ב) שאר הוראות סימן זה לא יפגעו בכללותה של הוראת סעיף קטן (א). |
| 22. (תיקון התשל"ד) יראו שיש במפעל צפיפות במידה האמורה בסעיף 21 אם מספר העובדים בזמן אחד בחדר עבודה הוא כדי כך שנפח החלל העולה לכל עובד באותו חדר הוא פחות מאחד-עשר מטרים מעוקבים, ובמפעל או בחלק ממנו שלא היה קיים ביום תחילתו של חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה, התשל"ד-1974 - מאחד-עשר וחצי מטרים מעוקבים. |
| 23. נוכח המפקח הראשי כי מנסיבות מיוחדות שבהם מתנהלת העבודה בחדר עבודה אין זה מתאים או נחוץ להחיל על אותו חדר את הוראת סעיף 22, רשאי הוא בתעודה לפטור אותו חדר ממנה בתנאים שיפורשו בתעודה האמורה. |
| 24. השר רשאי בתקנות להורות על הגדלת נפח החלל לעובד שיש ליתן לפי סעיף 22; תקנות כאמור יכול שיותקנו לסוג או הגדר של מפעל או חלק ממפעל או לתהליך. |
| 25. (תיקון התשל"ד) בחישוב נפח החלל לענין סימן זה לא יובא בחשבון החלל שהוא יותר מ-4.25 מטרים מעל הרצפה, ובמפעל או בחלק ממנו שלא היה קיים ביום תחילתו של חוק לתיקון פקודת הבטיחות בעבודה, התשל"ד-1974 - משלושה מטרים מעל הרצפה, ואם בחדר יש יציע יראו את היציע כאילו הוא חדר לחוד. |
| 26. (תיקון התשע"ד) |
| 28. (תיקון התשל"ד) אמצעים יעילים יינקטו כדי להשיג ולקיים תאורה מספיקה ונאותה, טבעית או מלאכותית, בכל חלק ממפעל שבני-אדם עובדים או עוברים בו. |
| 30. אמצעים יעילים יינקטו כדי להשיג ולקיים מידת חום סבירה בכל חדר עבודה, אך אין להשתמש בשיטה הגורמת לפליטת אדים לתוך האויר בחדר, שיש בהם לפי מהותם וכמותם לגרום פגיעה לעובדים בחדר או להטרידם. |
| 33. |
| 35. |
| 42. שוכנע השר שבגלל נסיבות מיוחדות אין צורך, או אין זה מעשי, למלא דרישה מדרישות סעיף 41, רשאי הוא להורות שאותה דרישה לא תחול באותן נסיבות. |
| 43. השר רשאי להתקין, לענין מכונה פלונית או תהליך פלוני שמכונה משמשת לו, תקנות הדורשות לגדר חמרים או חפצים שהם מסוכנים שעה שהם בתנועה במכונה. |
| 48. |
| 54. כל רצפה, דרגה, מדרגות, מסדרון ומדרכת מעבר יהיו ממבנה טוב ויקויימו כראוי. |
| 56. כל פתח שברצפה יגודר לבטח; הוראה זו לא תחול במידה שמחמת מהות הפעולה אין הגידור מעשי. |
| 57. |
| 58. בסימן זה, חוץ מסעיף 65(2), |
| 59. מעלית תהיה ממבנה מיכאני טוב, מחומר בריא ומחוזק מספיק, ותקויים כראוי, יחד עם כל השערים, ההתקנים המשולבים ושאר ההתקנים הנדרשים לפי סימן זה. |
| 59א. (תיקון התשל"ד) לא תוכנס לשימוש מעלית חדשה אלא אם נוסתה ונבדקה ביסודיות בידי בודק מוסמך ונתקבל תסקיר ובו מפורש עומס העבודה הבטוח שלה. |
| 60. (תיקון התשל"ד) לא ישתמשו במעלית אלא אם נבדקה בדיקה יסודית בידי בודק מוסמך תוך ששת החדשים שקדמו לשימוש ונתקבל תסקיר על תוצאות הבדיקה. |
| 60א. (תיקון התשל"ד) נמצא על פי תסקיר כאמור בסעיפים 59א או 60 פגם שבגללו אין המעלית ראויה לשימוש, לא תופעל המעלית עד לתיקונו. |
| 61. פיר-מעלית יוגן באופן יעיל על ידי גידרה של ממש, שהותקנו לה שערים ויש בה כדי למנוע אדם בשעה שהשערים סגורים מליפול לתוך הפיר או מלבוא במגע עם כל חלק נע של המעלית. |
| 62. כל שער כאמור בסעיף 61 יצוייד בהתקנים משולבים יעילים או בהתקנים יעילים אחרים, כדי להבטיח שהשער לא יוכל להיפתח אלא בשעה שהתא הוא ברובד ואי-אפשר יהיה להניע אותו מהרובד אלא אם ייסגר השער. |
| 63. מעלית וגידרה כאמור בסעיף 61 ייבנו כך שטובין או אדם הנישאים בתא לא יוכלו הם או כל חלק מהם להילכד בין חלק של המעלית לבין מבנה, או בין משקולת הנגד לבין חלק נע אחר של המעלית. |
| 64. על מעלית יסומן באופן בולט עומס העבודה המקסימלי שאפשר לשאת בה לבטח ולא ישאו בה מטען שמשקלו עולה על אותו עומס. |
| 67. על מעלית מתמדת לא יחולו הוראות סעיפים 61 עד 66, ובסעיף 60(א) במקום "ששה חדשים" קרי "שנים-עשר חדשים". |
| 70א. (תיקון התשס"ה) בסימן זה - |
| 70ב. (תיקון התשס"ה) לא ייבנה דרגנוע אלא אם כן הוא תואם דרישות תקן. |
| 70ד. (תיקון התשס"ה) לא יופעל דרגנוע אלא אם כן נבדק בדיקה יסודית, בידי בודק מוסמך בתוך שנים עשר החודשים שקדמו להפעלה, והוא אישר, בתסקיר שמסר לפי הוראות סעיף 119א, את הפעלתו. |
| 70ה. (תיקון התשס"ה) לא יופעל דרגנוע אשר בוצע בו שינוי מהותי או תיקון מהותי, אלא אם כן נבדק ואושר כאמור בסעיף 70ד. |
| 70ו. (תיקון התשס"ה) בודק מוסמך יצמיד בדרגנוע תווית בדבר הבדיקה ומועדה; השר רשאי לקבוע את צורת התווית, הפרטים שייקבעו בה ומיקומה. |
| 70ז. (תיקון התשס"ה) המפקח הראשי יקבע חלקים בדרגנוע שבטיחות הדרגנוע תלויה בהם ויפרסם על כך הודעה ברשומות. |
| 70ח. (תיקון התשס"ה) השר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מבנה הדרגנוע, דרכי הבדיקה והאישור של דרגנוע, דרכי השימוש בדרגנוע ותחזוקתו, והכל בכפוף לתקן. |
| 72. אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה אלא אם הם ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוזק מספיק וללא פגם גלוי. |
| 74. אין להשתמש בשרשרת, בחבל או באבזר הרמה בשביל מטען שמשקלו עולה על עומס העבודה הבטוח שלהם הרשום או המסומן כאמור בסעיף 73. |
| 75. כל השרשרות, החבלים ואבזרי ההרמה שבשימוש ייבדקו ביסודיות על ידי בודק מוסמך לפחות אחת לששה חדשים, או לתקופות ארוכות יותר כפי שנקבע. |
| 78. |
| 80. מכונת הרמה על כל חלקיה תהיה ממבנה טוב, מחומר בריא, מחוזק מספיק וללא פגם גלוי, ותקויים כראוי. |
| 81. מכונת הרמה על כל חלקיה תיבדק ביסודיות, לפחות אחת לארבעה-עשר חדשים, על ידי בודק מוסמך. |
| 82. (בוטל). |
| 85. לא תוטען מכונת הרמה במטען שמשקלו עולה על עומס העבודה הבטוח כפי שסומן או נרשם בהתאם לסעיף 84, אלא לצורך ניסוי. |
| 87. |
| 88. |
| 89. הוראות סימן זה יחולו אם יש לעשות עבודה בתוך מקום מוקף שבתוכו עלולים להיות אדים מסוכנים כדי כך שיכול שבני-אדם לא יעמדו בהם. |
| 93. המפקח הראשי רשאי בתעודה, בכפוף לתנאים שפורשו בה, לפטור מהוראות סעיפים 90 עד 92, כולן או מקצתן, כל אימת שהוא משוכנע שמילויין אינו נחוץ או אינו מעשי. |
| 94. |
| 95. בסימן זה - |
| 100. |
| 100א. (תיקון התשל"ד) לא יותקן דוד קיטור אלא במקום שניתן לגביו היתר מאת המפקח האזורי, ובכפוף לתנאי ההיתר. |
| 101. (תיקון התשל"ד) (א) כל חלק של דוד קיטור יהיה ממבנה טוב, מחומר בריא, מחַזק מספיק וללא פגם גלוי, הכל בהתאם לכללים המקובלים במקצוע. (ב) דוד קיטור על כל אבזריו יקויים כראוי. |
| 106. דוד קיטור, שלהבטחת פעולתו הבטוחה נקבעו תנאים בתסקיר על בדיקה לפי סימן זה, לא יופעל אלא בהתאם לאותם תנאים. |
| 107. |
| 108. (א) כל חלק של קולט קיטור יהיה ממבנה טוב, מחומר בריא, מחַזק מספיק וללא פגם גלוי. (ב) קולט קיטור על כל אבזריו יקויים כראוי. |
| 110. (תיקון התשל"ד) קולט קיטור על כל אבזריו ייבדק ביסודיות על ידי בודק דוודים מוסמך, במידה שמבנהו של הקולט מרשה לעשות כן, לפחות אחת לעשרים וששה חדשים. |
| 112. |
| 113. קולט אויר על כל אבזריו יהיה ממבנה טוב ויקויים כראוי. |
| 121. כל דבר הנמצא בחדר שבו עובדים בני-אדם יסודר וימוקם באופן שיהא לכל העובדים בחדר מעבר חפשי אל מימלט מדליקה. |
| 127. השר רשאי להתקין תקנות בדבר מימלטים מדליקה שיש להתקין למפעלים או לסוג או הגדר של מפעלים. |
| 128. (תיקון התשל"ד) יותקנו ויקויימו בכל מפעל מימלטים מדליקה נאותים ומספיקים בהתחשב במספר העובדים, בחמרים ובתהליכי העבודה. |
| 131-135. |
| 137. מי-שתיה שאינם מסופקים במערכת צינורות יהיו נתונים בכלים נאותים ויוחלפו לפחות אחת ליום, ויינקטו כל האמצעים המעשיים לשמירת המים והכלים מזיהום. |
| 138. נקודות ההספקה של מי השתיה, בין במערכת צינורות ובין בכלים, יסומנו באופן ברור במלים "מי-שתיה" אם הורה על כך המפקח האזורי. |
| 139. |
| 140. יש להתקין ולקיים לשימוש העובדים סידורי רחצה מספיקים ונאותים, לרבות סבון ומגבות נקיות או אמצעים נאותים אחרים לניקוי או לניגוב; הגישה אליהם תהיה נוחה והם יוחזקו במצב נקי ומסודר. |
| 141. |
| 142. יש להתקין ולקיים לשימוש העובדים מלתחה מספיקה ונאותה לבגדים שאין לובשים אותם בשעות העבודה, וסידורים מעשיים סבירים לייבוש בגדים כאמור. |
| 143. |
| 144. במפעל יהיו כסאות או ספסלים מתאימים, בעלי משענת גב, במספר מספיק ובמצב תקין כדי לאפשר לעובדים כשיש להם במשך העבודה הזדמנות סבירה לשבת בלי שתופרע העבודה. |
| 146. |
| 149. |
| 156. (תיקון התשל"ד) |
| 158. (תיקון התשל"ד) בכל מפעל שמבוצע בו תהליך מסוכן לבריאות יועמד לרשות העובדים מקום מתאים לאכילת ארוחותיהם, ובו שולחנות וכסאות במספר מספיק. |
| 159. |
| 160. |
| 161. |
| 162. הוראות סימן זה יחולו במפעל שבו מעלים לחות אטמוספרית באופן מלאכותי בהפחת קיטור או באמצעי אחר אגב תהליך שבייצור טקסטיל. |
| 163. לפני שמעלים לראשונה לחות מלאכותית במפעל או עם העלאתה, ימציא תופש המפעל הודעה על כך בכתב למפקח האזורי. |
| 164. |
| 166. חדר שבקומת מרתף שבנייתו הושלמה אחרי ד' בטבת התשכ"ג (31 בדצמבר 1962), לא תיעשה בו עבודה אלא אם אישר המפקח האזורי בכתב שהחדר מתאים לייעודו מבחינת הבטחון והגיהות בעבודה. |
| 169. |
| 170. במכבסה יינקטו אמצעים יעילים, על ידי מאוורר או באופן אחר, לווסת את מידת החום בכל חדר-גיהוץ ולסלק את הקיטור בכל חדר-כביסה. |
| 171. |
| 172א. [תיקון התשע"ו (מס' 2)] בסימן זה - (1) |
| 173. 4 [תיקונים: התשמ"ט, התשע"ו (מס' 2)] (א) השר, בהתייעצות עם ארגון העובדים המייצג את המספר הגדול ביותר של עובדים במדינה וארגוני מעבידים שלדעת השר הם יציגים ונוגעים בדבר, באישור הוועדה ובכפוף להוראות סעיפים קטנים (ג) עד (י), רשאי להתקין תקנות בדבר בטיחות, בריאות וגיהות במקומות עבודה לשם מניעת החשיפה לגורמי סיכון במקומות אלה או הפחתת החשיפה להם; לעניין זה, (ב) בתקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי השר בין השאר לקבוע - (1) הוראות לעניין הימצאות במקום העבודה; (2) איסור, הגבלה או תנאים לעניין שימוש בחומר, לרבות איסור על מכירתו או מסירתו לשימוש במקום עבודה; (3) איסור, הגבלה או תנאים לעניין ביצוע תהליך. (ג) תקנות שייוחדו למקומות עבודה שעיקר עיסוקם ייצור של גז כהגדרתו בחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989, מילויו, החסנתו, הולכתו, הובלתו או שיווקו, יותקנו בהסכמת שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים. (ד) תקנות בדבר השימוש בחומר הדברה בחקלאות יותקנו בהסכמת שר החקלאות ופיתוח הכפר, שר הבריאות והשר להגנת הסביבה. (ה) תקנות בעניין גידול בעלי חיים בענפי החקלאות יותקנו בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר. (ו) תקנות בעניין קרינה, אסבסט, אבק מזיק וחומרים מסוכנים יותקנו בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה ושר הבריאות. (ז) תקנות בעניינים שאינם מנויים בסעיפים קטנים (ג) עד (ו), הנוגעות לביצוע עבודה שכרוכה בחשיפה סביבתית של הציבור, יותקנו בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה. (ח) תקנות הנוגעות לבריאות עובד יותקנו בהתייעצות עם שר הבריאות; בדיקות רפואיות או מעקב שיש לבצעם לפי הוראות שנקבעו בתקנות כאמור בידי שירות רפואי מוסמך, יבוצעו על ידי אלה, בלבד: (1) לשכת בריאות מחוזית או נפתית של משרד הבריאות, אם שר הבריאות הסמיכה להיות שירות רפואי מוסמך, בכלל או לעניינים מסוימים; (2) קופת חולים כהגדרתה בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994; (3) מוסד רפואי, שהשר, בהסכמת שר הבריאות, הסמיכו לעניין אותן תקנות. (ט) תקנות החלות על עובד כאמור בסעיף 8(2) או (3) לחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955, יותקנו בהתייעצות עם שר הביטחון, ובלבד שהן נוגעות לפעילות ששר הביטחון הודיע לשר שהיא חיונית והפסקתה, צמצומה או פגיעה אחרת בה עלולים לפגוע באופן מהותי בביטחון המדינה ויש הכרח להבטיח את ביצועה. (י) תקנות אלה יותקנו בהתייעצות עם השר לביטחון הפנים: (1) תקנות שייוחדו לביצוע עבודה במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר או ברשות הארצית לכבאות והצלה (בסעיף קטן זה - גופי ביטחון פנים) או לביצוע עבודה במיתקנים מסווגים של גופי ביטחון פנים על ידי אותם גופים; (2) הוראות בתקנות הנוגעות לפעולות של גופי ביטחון פנים החיוניות לחילוץ או להצלת חיי אדם; (3) הוראות בתקנות הנוגעות לקבלת מידע מהמרשם הפלילי למתן הרשאה לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה. (יא) לא נמסרה עמדתו בכתב של ארגון העובדים או ארגון מעבידים כאמור בסעיף קטן (א), בתוך 21 ימים מיום שהשר פנה אליו בכתב לקיום התייעצות עמו, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו קוימה עם אותו ארגון חובת ההתייעצות. |
| 173ז. [תיקון התשע"ו (מס' 2)] הרואה את עצמו נפגע מהחלטת נותן הרשאה לפי הוראות סימן זה, לרבות החלטה בבקשה לעיון חוזר כאמור בסעיף 173ה או בהשגה כאמור בסעיף 173ו, רשאי לערער עליה לפני בית הדין האזורי לעבודה, כמשמעותו בחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969, בתוך 45 ימים מיום שהגיעה ההחלטה לידיעתו; בדונו בערעור, יקיים בית הדין האזורי ביקורת שיפוטית על החלטת נותן ההרשאה. |
| 173ט. [תיקון התשע"ו (מס' 2)] בלי לגרוע מהוראות כל דין, דין מי שקיבל הרשאה לביצוע תפקיד בדיקה ובקרה כדין עובד הציבור לעניין חוקים אלה: (1) חוק העונשין, התשל"ז-1977 - לעניין העבירות הנוגעות לעובדי הציבור; (2) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979. |
| 174. |
| 176-178. |
| 183. לענין הגדרת מפעל בסימן א' של פרק א' לא יראו חשמל כמצרך, אולם זולת זאת לא ישפיע האמור בסימן זה על תחולת פקודה זו על מפעל כמשמעותו בהגדרה האמורה. |
| 190. |
| 197. |
| 200. |
| 200א. (תיקון התשע"ו) תופש מפעל המחזיק במיתקן גז טבעי שהוראות פרק ב'1 לחוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ"ט-1989 חלות עליו, ישמור את האישורים הנדרשים כתנאי לשימוש בגז טבעי במיתקן בהתאם להוראות פרק ב'1 האמור, ויציג אותם למפקח או לבודק מוסמך, לפי דרישתם. |
| 201. הוראות סימן זה יחייבו כל עובד במפעל או במקום אחר שעליו חלות הוראות פקודה זו. |
| 202. עובד לא יעשה במזיד ובלי סיבה סבירה דבר העלול לסכן את עצמו או את זולתו. |
| 203. עובד לא יפגע ולא ישתמש לרעה במזיד בכל אמצעי, התקן, נוחות או דבר אחר שסופקו או הותקנו לפי פקודה זו להבטחת בריאותם, בטיחותם או רווחתם של העובדים. |
| 204. |
| 205. |
| 206. אסור לייבא גפרורים שנעשו בחומר המכונה כרגיל בשם זרחן לבן או זרחן צהוב. |
| 207. נאסר בתקנות לפי פקודה זו שימוש בחומר פלוני או ביצוע תהליך פלוני, רשאי השר לאסור בתקנות את ייבואם של מצרכים שהחומר או התהליך שימש בייצורם. |
| 208. |
| 210. (תיקון התשל"ד) (א) מפקח שהוא רופא רשאי לבצע בדיקות רפואיות הדרושות לענין תפקידיו לפי פקודה זו. (ב) כל מפקח רשאי להביא עמו למפעל רופא לשם ייעוץ בענינים רפואיים. |
| 213. תופשו של מפעל ישלח למפקח נסחים מפנקס המפעל כפי שדרש המפקח לביצוע תפקידיו לפי פקודה זו. |
| 215. תעודות לפי פקודה זו או לענינה, שניתנה מאת השר, המפקח הראשי או מפקח אזורי, יכול שתינתן לזמן מוגבל או ללא הגבלת זמן, והרשות שנתנה אותה רשאית לשנותה או לבטלה. |
| 216. תקנה לפי פקודה זו יכול שתהיה לזמן מוגבל או ללא הגבלת זמן ויכול שתהיה בכפוף לתנאים כפי שהמתקין יראה לנכון, ויכול שתכלול הוראות משלימות והוראות גרר ככל שייראה דרוש לביצועה. |
| 217. (א) תעודה שיש חובה או רשות להמציאה לפי פקודה זו יכול שתומצא - (1) לאדם פלוני - במסירתה לידו, או בהשארתה במקום מגוריו או בשליחתה לשם בדואר; (2) לפירמה שעליה חלה פקודת השותפויות - במסירתה לשותף של הפירמה, או בהשארתה במשרד הפירמה או בשליחתה לשם בדואר; (3) לבעל או לתופש של מפעל, אף אם היו חברה שחלה עליה פקודת החברות או אגודה שיתופית שחלה עליה פקודת האגודות השיתופיות - בדרך כאמור בפיסקאות (1) או (2), או במסירת התעודה או העתק נכון ממנה לאדם במפעל שגילו, לפי הנראה, איננו למטה משש-עשרה. (ב) תעודה שיש להמציאה לתופש של מפעל יכול שימענו אותה אל "תופש המפעל", לפי המען המתאים למסירה למפעל בדואר, בלי שם או תיאור נוספים. (ג) הוראות סעיף זה יחולו, בתיאומים המחוייבים, על תעודה שלפי פקודה זו יש חובה או רשות לשלחה לאדם, לפירמה, לבעל או לתופש. |
| 218. |
| 221. אם מעשה או מחדל שתופש מפעל או בעלו אחראי להם לפי פקודה זו הם לאמיתו של דבר מעשה או מחדל של שלוח, עובד, פועל או אדם אחר, יהיה דינו כדין התופש או הבעל, הכל לפי הענין. |
| 224. (תיקון התשל"ד) |
| 227. (תיקון התשל"ד) המפר את הוראות סעיף 46 או הוראות תקנות לפי סעיף 47, דינו - קנס 10,000 לירות או מאסר ששה חדשים. |
| 228. (תיקון התשל"ד) בודק דוודים מוסמך או בודק מוסמך שלא שלח עותק של תסקיר למפקח האזורי בנסיבות שבהן נדרש לעשות כן לפי סעיף 119א יאשם בעבירה. |
| 231. (תיקון התשל"ד) המפר את הוראות סעיף 195, דינו - קנס 1,500 לירות וקנס נוסף 150 לירות בעד כל יום שבו נמשכת העבירה. |
| 232. (תיקון התשל"ד) המוריד או המקלקל תקציר, הודעה, טופס תקנות או כל תעודה אחרת שהוצגה לפי פקודה זו או הפוגע בהם, דינו - קנס 500 לירות או חודש מאסר. |
| 233. המפר את הוראות סעיף 208 יאשם בעבירה וכל מצרך שנעברה בו העבירה והוא ברשותו יחולט; מצרך שחולט כאמור יושמד או יטופל בו בדרך אחרת כפי שבית המשפט יראה לנכון. |
| 234. (תיקון התשל"ד) המפר את הוראות סעיף 211(ה), דינו - קנס 5,000 לירות, או מאסר שלושה חדשים. |
| 238. באישום לפי פקודה זו די לטעון שהמפעל הוא מפעל כמשמעותו בפקודה זו ולציין את שמו של הנחזה כתופש המפעל. |
| 239. הוראות סעיף 217 יחולו על ההמצאה והמשלוח של הזמנה לדין ושל צו בית המשפט שיש חובה או רשות להמציאם או לשלחם לפי פקודה זו. |
| 240. אם לפי פקודה זו נקבע אדם כאחראי במקום התופש או הבעל של מפעל, יחולו הוראות סעיף 218 על ההמצאה של הזמנה לדין או צו בית המשפט אליו ועל נקיטת הליך כלפיו. |
| 244. (בוטל). |
| 246. הוראות פקודה זו באות להוסיף על הוראותיו של כל חוק אחר ולא להחליפן או לגרוע מהן, זולת אם יש הוראה אחרת מפורשת. |
| 247. השר ממונה על ביצוע פקודה זו. |
| 248. |
| 2. המפקח הראשי רשאי בתעודה להורות לגבי מפעל או חדר שבו, כי די בהתקנתו וקיומו של מד-לחות אחד במקום שנים והוא ייקבע במקום ובמצב שיורה עליו מפקח. |
| 4. (א) מד-לחות ייקרא בכל אחד מזמנים אלה בכל יום שבו בני-אדם עובדים בחדר: (1) אם עובדים בבוקר - בין השעות 10.00-11.00; (2) אם עובדים אחרי הצהריים - בין השעות 15:00-16:00; (3) אם עובדים לפני 06:00 או אחרי 20:00 - בזמנים אחרים שיורה עליהם המפקח האזורי. (ב) קריאת מדי-הלחות ורישום המקראים בטופס לרישום ייעשו על ידי אדם שמינה לכך תופש המפעל. (ג) טפסים לרישום, לאחר הרישום האחרון בהם, יישמרו במפעל לעיון. |
| 5. |
| 6. לא תועלה לחות מלאכותית בחדר באחת הנסיבות האלה: (1) המקרא של המדחום בעל הגולה המורטבת עלה על 22.5 מעלות צלסיוס; (2) בחדר שטווים בו כותנה, או טווים מרינו או קשמיר בתהליך הצרפתי או היבש, או טווים או סורקים צמר באותו תהליך - עלה המקרא של המדחום בעל הגולה המורטבת על 26.5 מעלות צלסיוס; (3) ההפרש בין המקרא של המדחום בעל הגולה המורטבת לבין המקרא של המדחום בעל הגולה היבשה הוא פחות מההפרש שצויין בלוח הלחות. |
| 7. (א) בהעלאת לחות מלאכותית לא ישתמשו במים העלולים לגרום נזק לבריאות העובדים או לגרום לצחנה מזיקה או מטרידה. (ב) לענין סעיף-קטן (א) יראו מים כעלולים לגרום נזק לבריאות העובדים אם הם סופגים מתמיסה חומצנית של פרמנגנט האשלגן יותר משבעה מיליגרמים של חמצן לליטר מים תוך ארבע שעות בחום של 15.5 מעלות צלסיוס. |
| 8. אם מתכוונים שהלחות האטמוספרית בחדר מסויים לא תהיה גדולה מלחות שיש בה הפרש של 2.2 מעלות צלסיוס לפחות בין המקרא של המדחום בעל הגולה המורטבת לבין המקרא של המדחום בעל הגולה היבשה, ונמסרה הודעה על כך למפקח האזורי בדרך שנקבעה - הוראות תוספת זו לענין קריאת מדי-לחות וטפסים לרישום לא יחולו לגבי אותו חדר כל זמן שמקויים לפחות אותו הפרש והעתק של הודעה כאמור מוצג בחדר. יעקב ש.שפירא שר המשפטים
לוח השוואה (המשך)
מונחים המשמשים בנוסח החדש:
|