פקודת מחלקת העבודה, 1943 1

(2) (בוטל).

(א) לפקח בקביעות על תנאי העבודה הנוהגים בארץ ולהעבירם לביקורת בקביעות;

(ב) להבטיח את הטלתה כהלכה של כל פקודה הנוגעת לטובתם של העובדים או לתנאי העסקתם או הנוגעת לאיגודים מקצועיים, ללשכות-עבודה וליחסים בין עובדים למעסיקים בתעשיה;

(ג) להשתתף בכל האמצעים שברשותו ליישובם של סכסוכי-עבודה הפורצים בין מעסיקים לעובדים או בין עובדים לעובדים;

(ד) (בוטל);

(ה) להגיש לשר העבודה מזמן לזמן, מדי התעורר הנסיבה לכך, הצעות לשמירתה ולטיפוחה של טובתם הכללית של העובדים.

(א) האבטלה, בין כללי, ובין במלאכה, במשלוח-יד או בתעשיה מסויימים;

(ב) דרגת שכר-העבודה;

(ג) העסקת נשים, נערים(ות) וילדים(ות);

(ד) שעות העבודה;

(ה) שווליות ושווליאות;

(ו) גיוס-עובדים, לשכות-עבודה וארגונים לעזרת-גומלין;

(ז) פעולות ארגוני-עובדים ואיגודי-מעבידים;

(ח) ההיגיינה והבטחון בתעשיה;

(ט) ביטוח סוציאלי, לרבות קופות-פנסיה וקופות-תגמולין;

(י) תנאי-העסקה כלליים, ופרטים על סכסוכי-עבודה;

(יא) כל ענין אחר ששר העבודה יטיל עליו את הוראות הסעיף הזה לפי מודעה שתפורסם ברשומות.

(2) דרישות עפ"י סעיף זה תישלחנה בצורת הודעה בכתב שתימסר לאדם, שאליו היא ערוכה, ובהודעה יש לפרט את הידיעה או הפרטים הנדרשים ואפשר לפרט בה את הצורה שבה יש למסור את הפרטים הנ"ל ולקבוע בה מועד סביר למסירתם, וכן אפשר לדרוש בה שהידיעות או הפרטים הנ"ל יימסרו מתקופה לתקופה.

(3) שום אדם לא יהא נדרש או מחוייב להמציא ידיעות או פרטים מחוץ לאלה שהוא יכול להשיגם בעסק, במקצוע או במלאכה בארץ שהוא עוסק בהנהלתם או בהשגחה עליהם, אלא במידה שהוא מעסיק מחוץ לגבולות הארץ עובדים הדרים כרגיל בארץ.

(4) אם נדרש למסור פרטים או ידיעות עפ"י סעיף זה והוא -

(א) מסרב במזיד למסור את הפרטים או הידיעות הנדרשים במועד שנקצב למסירתם או בצורה שפורטה או נקבעה, או מזלזל ללא צידוק חוקי במסירתם; או

(ב) מוסר במזיד או גורם במזיד למסירת פרטים או ידיעות כוזבים ביחס לכל ענין שיפורט בהודעה הדורשת מסירת פרטים או ידיעות,

(2) כל שיש ברשותו פרטים והוא יודע כי הם נתגלו מתוך הפרת הוראות הסעיף הזה, והוא מפרסם אותו חומר או מוסרו לאדם אחר, יאשם בעבירה על פקודה זו.

(2) שר העבודה3 רשאי לתקן, בצו, את התוספת, מתוך שיוסיף עליה או ימחוק ממנה כל פקודה או חוק אחרים, או בכל דרך אחרת שהיא.

(2) כשהאדם שנתחייב בדין על עבירה שעבר על פקודה זו הוא חברה או אגודה או חבר בני-אדם, בין מאוגדים ובין בלתי-מאוגדים, הרי כל אדם שבשעת מעשה העבירה היה מנהל, שותף או פקיד של החברה או האגודה או של חבר בני-האדם, בין מאוגדים ובין בלתי-מאוגדים, יהיו רואים אותו כאשם בעבירה על פקודה זו ויהא צפוי לעונש הקבוע בסעיף-קטן (1) של סעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי העבירה נעשתה בלי ידיעתו, או שאחז בכל אמצעי-הזהירות הדרושים כדי למנוע את עשייתה של העבירה.