חוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953 1 |
| 1. (תיקונים: התשל"ג, התשנ"ח, התשע"ד, התשע"ו) (א) בחוק זה - (ב) לענין חוק זה רואים נער כמועסק ואת מי שהנער עובד אצלו רואים כמעסיקו אם הנער עובד - (1) אצל הוריו - בעבודה שהיא לצורך עסקם או משלח-ידם, להוציא עבודה ארעית שלא בתעשיה ועבודה חקלאית במשק של ההורים; (2) אצל אדם אחר, בכל עבודה, בין אם נתקיימו יחסי עבודה ובין אם לאו; לענין זה, (3) בכל מקום שהעבודה בו אינה לסיפוק צרכיו בלבד אף אם אינה לשם עסק או לשם ריווח, ובכלל זה במקום שהוכרז על ידי שר העבודה כמרכז להכשרה מקצועית לנערים המיועד להקנות מקצוע אגב עבודה מעשית. (ג) לענין חוק זה יראו העסקת ילד בהופעה ציבורית, אמנותית או לצורכי פרסום, או בצילומים לצורכי פרסום, כאמור בסעיף 4, כהעסקה, אף אם לא נתקיימו בהעסקה יחסי עבודה, ואף אם ההעסקה היתה חד-פעמית, וזאת בין אם ההעסקה היתה בתמורה ובין שלא בתמורה; לענין זה, (תיקונים: התשל"ג, התשנ"ח, התשע"ד, התשע"ו) |
| 2. [תיקונים: התשכ"ט, התשל"א, התשל"ב, התשל"ג, התשנ"ח, התש"ע (מס' 2), התשע"ד] (א) לא יועסק ילד שעדיין לא מלאו לו 15 שנה. (ב) ילד שמלאו לו 15 שנה וחל עליו לימוד-חובה לפי חוק לימוד-חובה, התש"ט-1949 (בסעיף זה - לימוד חובה), לא יועסק אלא אם נתקיים אחד מאלה: (1) הילד עובד כחניך כמשמעותו בחוק החניכות, התשי"ג-1953; (2) (בוטלה); (3) ניתנה לגבי הילד הוראה לפי סעיף 5(ב)(1)(II) לחוק לימוד-חובה, התש"ט-1949; (4) מפקח מטעם משרד החינוך והתרבות אישר כי הילד השלים חינוך-חובה בתקופה קטנה מתקופת הלימוד המתאימה לגילו. (ב1) צעיר ומי שמלאו לו 18 שנה שחל עליהם לימוד חובה לא יועסקו בשעות הלימודים אלא בהתקיים לגביהם האמור בפסקאות (1), (3) או (4) שבסעיף קטן (ב). (ג) שר העבודה רשאי להתיר העסקת ילד שמלאו לו 14 שנה וניתן לגביו פטור לפי סעיף 5 לחוק לימוד חובה, התש"ט-1949; היתר על פי סעיף קטן זה יכול להיות כללי או מיוחד. (ד) (בוטל). |
| 2א. [תיקונים: התשל"ב, התשנ"ה, התש"ע (מס' 2), התשע"ד] (א) ילד שמלאו לו 14 שנה, מותר להעסיקו בתקופת חופשת לימודים רשמית, על אף האמור בסעיף 2, בעבודות קלות שאין בהן כדי להזיק לבריאותו ולהתפתחותו, הכל כפי שיקבע שר העבודה והרווחה בתקנות ובתנאים שיקבע, לרבות מספר השעות שמותר להעסיק ילד כאמור; תקנות כאמור, או מקצתן, יכול שיחולו גם על העסקת ילד לפי סעיף 2(ג). (ב) הוראות חוק החניכות, התשי"ג-1953, לא יחולו על העסקה כאמור בסעיף קטן (א). |
| 3. (בוטל). |
| 4. [תיקונים: התשנ"ח, התש"ע (מס' 2), התשע"ד] (א) מבלי לגרוע מהוראות סעיף 2(א), אין להעסיק ילד שטרם מלאו לו 15 שנים, בהופעה ציבורית, אמנותית או לצורכי פרסום, או בצילומים לצורכי פרסום. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א) וסעיף 2, רשאי שר העבודה והרווחה2 לתת היתר, לתקופה מוגבלת, להעסקתו של ילד פלוני או לתיווך להעסקתו של אותו ילד, בהופעה או בצילומים כאמור בסעיף קטן (א) ובלבד שלא יינתן היתר להעסקה כאמור בשעות הלימודים של הילד. (ג) בסעיף זה, |
| 7. (תיקון התשע"ד) |
| 8. (תיקונים: התשנ"ח, התשע"ו) (א) בפרק זה - (ב) בדיקה רפואית לענין עבודות המחייבות בדיקות התאמה לפי סעיפים 11(ב) ו-12, תיעשה בידי רופא מורשה. (ג) אישור רפואי שניתן לפי פרק זה לא יכלול כל מידע רפואי מעבר לנדרש לפי הוראות חוק זה. |
| 9. (תיקון התשע"ד) נער, הוריו או מעסיקו, אינם חייבים בכל תשלום בעד בדיקה רפואית או בעד אישור רפואי על פי פרק זה. |
| 10. שר העבודה רשאי, לאחר התייעצות בשר הבריאות, לקבוע, בתקנות, הוראות בדבר עריכתן והיקפן של בדיקות רפואיות על פי פרק זה. |
| 12. (תיקונים: התשנ"ח, התשע"ד, התשע"ו) (א) נער העובד בעבודה המחייבת בדיקות התאמה ייבדק בידי רופא מורשה במועדים ובתנאים שקבע שר העבודה והרווחה לגבי עבודה כאמור ולפחות אחת לשנה (להלן - בדיקה רפואית חוזרת). (ב) על סמך דין וחשבון של הרופא המורשה שערך בדיקה רפואית חוזרת על פי סעיף זה, ירשום המוסד הרפואי המוסמך, אישור רפואי שבו תצוין כל הגבלה בעבודה הנובעת משינוי לרעה במצב בריאותו של הנער, ויביא אותו לידיעת ההורים, המעסיק, וכן לידיעת מפקח העבודה ומפקח החניכות האזורי כמשמעותם בחוק החניכות, התשי"ג-1953. |
| 15. (בוטל). |
| 17. בפרק זה, |
| 19. |
| 20. (תיקונים: התשנ"ח, התש"ע, התשע"ד) (א) לא יועסק נער יותר משמונה שעות עבודה ליום וארבעים שעות עבודה לשבוע. (א1) על אף הוראות סעיף קטן (א), במקום עבודה שמותר בו לעבוד יותר מ-8 שעות עבודה ליום, לפי סעיף 5(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, יכול שיועסק צעיר עד תשע שעות ליום עבודה, ובלבד ששבוע העבודה לא יעלה על 40 שעות עבודה. (ב) ביום שלפני המנוחה השבועית וביום שלפני חג שהנער אינו עובד בו, בין על פי חוק ובין על פי הסכם או נוהג, לא יועסק נער יותר משבע שעות-עבודה. (ג) |
| 22א. (תיקונים: התש"ע, התשע"ד, התשע"ז) (א) נער זכאי, במהלך יום עבודתו, להפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר שירותים, בהתאם לצרכיו. (ב) (1) המעסיק יוודא כי יש חדר שירותים תקין וראוי לשימוש העובדים, במקום העבודה או בקרבתו. (2) על אף הוראות סעיף 44, הוראות שנקבעו לפי סעיף 20א(ב)(2) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, יחולו גם לגבי תחולת הוראות פסקה (1). (ג) אין בהוראות סעיף קטן (ב) כדי לגרוע מחובות המוטלות לפי כל דין לעניין חדרי שירותים, אלא להוסיף עליהן. (ד) הוראות סעיף זה יחולו, לעניין מעסיק ועובד, גם על מעסיק בפועל ועל עובד של קבלן כוח אדם המועסק אצל מעסיק בפועל ועל מזמין שירות ועל עובד של קבלן שירות המועסק אצל מזמין השירות, ובלבד שלעניין תחולת הוראות סעיף קטן (ב)(1), העובד מועסק בחצרים שבהחזקתו של המעסיק בפועל או מזמין השירות, לפי העניין; בסעיף זה - (ה) על הליכים בשל הפרת הוראות סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 5א לחוק הזכות לעבודה בישיבה ובתנאים הולמים, התשס"ז-2007. |
| 23. (תיקונים: התשל"ג, התשע"ד) (א) נמסרה למעסיק הודעה בכתב מאת מוסד מוסמך להשתלמות, האומרת שנער פלוני מבקר בימים מסויימים בשיעורי ערב של המוסד, לא יועסק הנער באותם הימים אחרי שעה 16:00. (ב) לא ינוכה משכר עבודתו של נער על שנעדר מהעבודה לרגל ביקור בשיעורי ערב כאמור, אלא אם המוסד המוסמך להשתלמות הודיע למעסיק בכתב שהנער לא ביקר בשיעורים ורק בעד השעות שבהן נעדר הנער מהעבודה על מנת לבקר בשיעורים ולא ביקר. (ג) לענין סעיף זה, (ד) הוראות סעיף זה באות להוסיף על הוראות סעיף 4(ג) לחוק לימוד– חובה, התש"ט-1949, ועל סעיף 14 לחוק החניכות, התשי"ג-1953, ולא לגרוע מהן. |
| 24. (תיקונים: התשנ"ה, התשע"ד, התשפ"ד) (א) נער לא יועסק ולא ירכול בלילה. (ב) בסעיף זה, (ג) על אף האמור בסעיף 1(ב) רואים נער כמועסק, לענין סעיף זה, גם אם הוא עובד בבית-ספר מקצועי. (ד) (1) על אף האמור בסעיף קטן (א), מעסיק רשאי להעסיק צעיר בתקופת חופשת לימודים רשמית עד השעה 01:00, ובלבד שאין למוחרת יום לימודים. (2) הועסק צעיר בתקופת חופשת לימודים רשמית כאמור בפסקה (1) וההעסקה הסתיימה אחרי השעה 23:00, יחזיר המעסיק בעצמו או באמצעות מי מטעמו את הצעיר לביתו בסיום עבודתו של הצעיר; לעניין זה יראו הפרש זמנים של יותר מחצי שעה מסיום עבודת הצעיר כאמור ועד ליציאתו לביתו כאי-החזרת הצעיר לביתו בסיום עבודתו. (3) שר העבודה רשאי לקבוע שהוראות סעיף קטן זה לא יחולו על העסקת צעירים בענפי עבודה מסוימים או בעבודה מסוימת מטעמים של הגנה על בריאותם, שלומם או התפתחותם הגופנית, החינוכית, הרוחנית או המוסרית של צעירים. |
| 25. 4 (תיקונים: התשכ"ג, התשל"ג, התשנ"ח, התשס"ז, התשס"ח, התשע"ד, התשע"ח) (א) שר העבודה רשאי להתיר העסקת צעיר עד שעה 23:00 במקום שבו עובדים במשמרות. (ב) (1) ניתנה החלטה על שעת חירום, רשאי שר התעשיה המסחר והתעסוקה להתיר העסקת צעיר גם אחרי השעה 23:00, במקום שבו עובדים במשמרות או כאשר עבודת הצעיר נחוצה בשל החלטה כאמור, ובלבד שהובטחו לדעת השר תנאים לשמירת בריאותו ורווחתו של הצעיר. (2) תוקפו של היתר לפי פסקה (1) יפקע במועד שבו פקע תוקפה של החלטה על שעת חירום שבעקבותיה ניתן ההיתר, או במועד אחר שנקבע בהיתר. (3) בסעיף קטן זה, (ג) סבור שר העבודה שהדבר דרוש להשתלמותו המקצועית של צעיר, רשאי הוא להתיר, התרת-שעה, את העסקתו בלילה במקום שבו עובדים ברציפות. (ד) סבור שר העבודה שרצוי לעשות כן למען האמנות, רשאי הוא להתיר, התרת שעה, העסקתו של נער שמלאו לו 10 שנים עד שעה 24:00, אם, לדעתו, הובטחו התנאים לשמירת בריאותו, חינוכו והתפתחותו המוסרית של הנער. (ה) שר העבודה רשאי להתיר העסקת צעיר עד שעה 24:00 בחקלאות או במפעל תעשיה שבהם עובדים במשמרות ותנאים מיוחדים מצדיקים זאת; כן רשאי שר העבודה להתיר העסקת צעיר משעה 05:00 בעבודה חקלאית עונתית שבה מקדימים להתחיל בעבודה. |
| 27. (א) לגבי נער יש לקרוא בסעיף 3(א) לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, "18 יום" במקום "16 יום". (ב) הוראות סעיף זה יחולו על שנת העבודה כמשמעותה בחוק האמור שתחילתה ביום ט"ז בניסן התשי"ג (1 באפריל 1953) ועל כל שנת-עבודה שלאחריה. |
| 27א. [תיקון התשל"ב (מס' 2)] (א) שר העבודה יטיל בצו על כל נער עובד שמלאו לו 15 שנה ועדיין לא מלאו לו 18 שנה חובת לימודים לשם הכשרה מקצועית והם יקויימו במקום שקבע לכך. (ב) שר העבודה רשאי להחיל את חובת הלימודים בהדרגה, ובלבד שתוך חמש שנים מיום תחילת סעיף זה יטיל אותו על כל נער עובד שאין חוק החניכות, התשי"ג-1953 (להלן - חוק החניכות), חל עליו. (ג) שר העבודה, לאחר התייעצות עם שר החינוך והתרבות, יקבע תכנית לימודים מינימלית אחידה; קביעת התכנית לא תמנע הוספת שיעורים על המפורטים בה; משך הלימודים, לפי סוגי הנערים, ייקבע בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת. (ד) צו כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיהא כללי, או מיוחד למפעל פלוני או לסוגי מפעלים, לענפי עבודה או לאזורים גיאוגרפיים, או לבני גיל או רמת השכלה מסויימים. (ה) בצו יכול שייקבע חובת לימודים רצופה ביום אחד בשבוע או מפוצלת לכמה ימים בשבוע, ובלבד שלא תעלה בסך הכל על תשע שעות בשבוע. (ו) לגבי סוגי נערים מסויימים, רשאי השר לקבוע תקופות לימודים מרוכזות במשך השנה, ואת מספר השעות בשבוע שיוקדשו ללימודים אלה. (ז) נער החייב בחובת לימודים לפי סעיף זה זכאי לקבלם חינם, ולא יידרש לשלם כל תשלום בעדם; הוראה זו אינה חלה על ציוד וחמרי לימוד. |
| 27ב. [תיקון התשל"ב (מס' 2)] חובת הלימודים לפי פרק זה לא תחול לגבי נער - (1) הלומד בבית ספר שחוק פיקוח על בתי-ספר, התשכ"ט- 1969, חל עליו; (2) הלומד במוסד מוסמך להשתלמות כמשמעותו בסעיף 23; (3) הלומד בבית ספר או במוסד לימודים שרוב עובדי החינוך בו הם עובדי המדינה הפועלים בתוקף תפקידם; (4) הלומד בבית ספר או במוסד לימודים ששר העבודה קבע אותו כמוסד שהלימודים בו פוטרים את הנער מהחובה לפי פרק זה; (5) בגיל שחלה עליו חובת לימודים לפי חוק לימוד חובה, התש"ט-1949, זולת אם שוחרר מחובה זו מטעם שר החינוך והתרבות. |
| 27ג. [תיקון התשל"ב (מס' 2)] (א) מפקח על חניכות כמשמעותו בחוק החניכות, יפקח גם על קיום החובות לפי פרק זה, ויהיו לו לשם כך הסמכויות המוקנות לו בחוק האמור. (ב) מועצת החניכות שהוקמה לפי חוק החניכות תהיה מועצה מייעצת לענין הוראות פרק זה. |
| 27ד. [תיקון התשל"ב (מס' 2)] שר העבודה רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר מתן אישור על סיום חובת הלימודים לפי פרק זה. |
| 28. (תיקונים: התשי"ט, התשנ"ח, התשע"ד, התשע"ו) (בוטל). |
| 29. (תיקונים: התשנ"ח, התשע"ד) (א) סמכויות של מפקח-עבודה ביחס לכל מקום שיש לו יסוד להניח שמועסק בו נער, יהיו כסמכויותיו של מפקח לפי סעיף 2 לחוק ארגון הפיקוח על העבודה, התשי"ד-1954. (ב) אדם הנמצא במקום שאליו בא מפקח-עבודה בתוקף סמכויותיו לפי סעיף קטן (א), וכן נער שיש למפקח-עבודה יסוד להניח שהוא עובד או רוכל - רשאי מפקח-עבודה לחקור אותו אדם, אותו נער ואת הוריו, בכל ענין הנוגע לחוק זה, אך לא יידרש איש ליתן תשובה או עדות העלולות להפלילו. מפקח-עבודה רשאי לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר. (ג) דין פרוטוקול שנרשם בהתאם לסעיף קטן (ב) כדין הודעה שנרשמה בהתאם לסעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו-4 לאותה פקודה חלים עליו. |
| 29א. (תיקונים: התשע"ב, התשע"ו, התשפ"ג) (א) (1) היה ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו, או למפקח עבודה בכיר ששר התעשייה המסחר והתעסוקה הסמיך לעניין זה, יסוד סביר להניח שאדם מבצע או עומד לבצע, במעשה או במחדל, פעולה מפירה, רשאי הוא להגיש לבית הדין האזורי לעבודה בקשה למתן צו המורה לאותו אדם להימנע מהפעולה המפירה או לעשות מעשה למניעתה (בסעיף זה - צו למניעת פעולה מפירה). (2) הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי תובע כהגדרתו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, להגיש בקשה למתן צו למניעת פעולה מפירה. (3) בסעיף זה, (ב) (1) בית הדין האזורי לעבודה רשאי לתת צו למניעת פעולה מפירה במעמד צד אחד. (2) ניתן צו במעמד צד אחד, יתקיים הדיון במעמד הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר משבעה ימים מיום מתן הצו, ורשאי בית הדין האזורי לעבודה להאריך את תוקפו של הצו למניעת פעולה מפירה, לבטלו או לשנותו, אף אם מי שלגביו ניתן הצו והוזמן כדין, לא התייצב לדיון. (ג) נוכח בית הדין האזורי לעבודה כי יש בפעולה המפירה או בנסיבות העניין משום סיכון שלומו או בריאותו של נער, רשאי הוא להורות בצו למניעת פעולה מפירה על מתן ערובה לקיום הצו, בסכום ולתקופה שיקבע. |
| 30א. (תיקון התשנ"ח) המועצה רשאית למנות, מבין חבריה, או שלא מבין חבריה, ועדות, ולאצול להן מסמכויותיה, למעט הסמכות לייעץ לשר בכל ענין הנוגע להתקנת תקנות כאמור בסעיף 42. |
| 32. (תיקונים: התשנ"ח, התשע"ד) (א) מעסיק יביא לידיעת נער המועסק על ידיו את הוראות חוק זה. (ב) שר העבודה והרווחה רשאי לקבוע דרכים ליידוע נער על פי הוראות סעיף זה. |
| 33. [תיקונים: התשנ"ח, התש"ע (מס' 2), התשע"ד] (א) המעסיק נער באחד מאלה - (1) בניגוד להוראות סעיפים 2(א), (ב) ו-(ג), 2א או 4 או בניגוד להוראות היתר שניתן מכוחן; (2) במקום ששר העבודה והרווחה קבע, בהתאם להוראות סעיף 5, כי עבודה של נער בו עלולה לסכנו; (3) בעבודות, בתהליכי ייצור או במקומות עבודה ששר העבודה והרווחה אסר או הגביל העסקת נער בהם, בהתאם להוראות סעיף 6; (4) בעבודה, שעל פי הקבוע בתקנות לפי סעיף 7 אין להעסיקו בה בגילו; (5) בניגוד להוראות סעיף 14, דינו - מאסר שנה או קנס פי אחד וחצי מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין). (ב) המעסיק צעיר או מי שמלאו לו 18 שנה שחל עליהם לימוד חובה בניגוד להוראות סעיף 2(ב1), דינו - מאסר שנה או קנס פי אחד וחצי מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. |
| 33א. (תיקונים: התשנ"ח, התש"ע, התשע"ד) המעסיק נער באחד מאלה - (1) בניגוד להוראות סעיפים 11 או 12 או בניגוד להוראות היתר שניתן לפי סעיף 11א, שענינן בדיקות רפואיות; (2) בניגוד להוראות סעיפים 20, 21, 22, 22א ו-24, או בניגוד להוראות היתר שניתן לפי סעיף 25, שענינן שעות עבודה ומנוחה; (3) בניגוד להוראות היתר שניתן לפי חוק זה ושלא לפי סעיפים 2, 2א, או 4, לרבות הוראות בענין קביעת מספר מרבי של שעות עבודה, מנוחה שבועית, הפסקות בעבודה או עבודה בלילה. דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. |
| 33ג. [תיקונים: התשנ"ח, התש"ע (מס' 2), התשע"ו, התשפ"ד] (א) המעסיק נער באחד מאלה - (1) בעבודה שנקבעה לפי סעיף 18, בלי שנוכח שניתנה לנער, קודם לכן, הדרכה בבחירת מקצוע, כאמור באותו סעיף; (2) בניגוד להוראות סעיף 23, למעט סעיף קטן (ב) שבו, שענינן נער המבקר בשיעורי ערב; (3) בלי שהציג היתר מיוחד לעבודת לילה בהתאם להוראות סעיף 26(ד); (4) בניגוד להוראות סעיף 27ה(א), שענינן נער שחובת לימודים חלה עליו; (5) (בוטל); (6) בלי שניהל פנקס בהתאם להוראות לפי סעיף 31; (7) בלי שהביא לידיעתו של הנער את הוראות חוק זה בהתאם לחובתו לפי סעיף 32; דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. (א1) המעסיק צעיר או מי שמלאו לו 18 שנה שחל עליהם לימוד חובה בלי שנמסרה לו הודעה כאמור בסעיף 28א או שלא החזיק הודעה לפי הוראות סעיף 28א(ב), דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. (ב) מעסיק שניכה משכר עבודתו של נער, בשל היעדרות לצורך לימודים, בניגוד להוראות סעיפים 23(ב) או 27ה(ב), דינו - קנס כאמור בסעיף קטן (א). (ג) מעסיק שהעסיק צעיר אחרי השעה 23:00 ולא החזיר את הצעיר לביתו בסיום עבודתו של הצעיר, בניגוד להוראות סעיף 24(ד)(2), דינו - קנס כאמור בסעיף קטן (א). |
| 33ד1. (תיקון התשפ"ג) המתווך להעסקה או המעסיק נער שמלאו לו 15 שנים וטרם מלאו לו 18 שנים בהופעת פרסום, ובכלל זה בקיום ריאיון ומבחני במה לקבלה להעסקה, בלא הסכמת הנער והורהו בניגוד להוראות סעיף 4א, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. |
| 33ה. (תיקונים: התשנ"ח, התשפ"ג) בוצעה עבירה לפי סעיפים 33, 33א, 33ב, 33ג, 33ד או 33ד1, בידי תאגיד, דינו - כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה. |
| 33ו. (תיקונים: התשנ"ח, התשס"א, התשפ"ג) עבירה לפי סעיפים 33, 33א, 33ב, 33ג, 33ד, 33ד1, 33ה ו–38א(ג) היא מסוג העבירות של אחריות קפידה. |
| 33ז. (תיקון התשנ"ח) בית משפט רשאי, בנוסף לכל עונש הקבוע לעבירה לפי חוק זה, שהיא עבירה נמשכת, להטיל על הנידון קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין לכל יום שבו נמשכת העבירה. |
| 33ח. (תיקון התשנ"ח) המפריע למפקח עבודה להשתמש בסמכויותיו לפי חוק זה, דינו - מאסר שנה או קנס פי אחד וחצי מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין. |
| 35. (בוטל). |
| 36. (בוטל). |
| 38. (תיקונים: התשנ"ח, התשפ"ג) (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות כאמור בסעיפים 33, 33א, 33ב, 33ג, 33ד ו-33ד1 בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובתו האמורה, דינו - קנס פי אחד וחצי מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, (ב) נעברה עבירה לפי סעיפים 33, 33א, 33ב, 33ג, 33ד ו-33ד1 בידי תאגיד, חזקה היא כי נושא משרה הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות, ועשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. |
| 40. (תיקון התשנ"ח) שר העבודה והרווחה רשאי, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, לקבוע אגרות שיש לשלמן בעד בקשות להיתרים לפי חוק זה ובעד מתן ההיתרים. |
| 40א. (תיקונים: התשנ"ח, התשע"ד) העסקת נער בניגוד להוראות חוק זה אינה פוטרת את המעסיק מתשלום שכר העבודה או מכל תשלום אחר, שהנער זכאי לו עבור עבודתו, עקב עבודתו, ולפי כל דין. |
| 41. (תיקון התשע"ד) לענין חוק זה דין נער המועסק על ידי המדינה, כדין נער המועסק על ידי כל מעסיק אחר. |
| 42. 5 (א) שר העבודה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו. (ב) שר העבודה לא יתקין תקנות, להוציא תקנות על פי הסעיפים 10, 31 ו-32 אלא לאחר התייעצות עם המועצה לעניני נוער-עובד המוקמת על פי סעיף 30. |
| 43. (תיקון התשע"ו) (א) שר העבודה רשאי להעביר לאחר את סמכויותיו לפי הסעיפים 3, 4 ו-25, פרט לסמכות ליתן היתר כללי לפי סעיף 25(א) או (ב). (ב) הודעה על העברת סמכויות תפורסם ברשומות. |
| 44. (תיקון התשע"ד) חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 - לא יחול על העסקת נער. |
| 45. פקודת העבדתם של ילדים ונערים, 1945, והתקנות שהותקנו על פיה - בטלות. |
| 46. תקפו של חוק זה הוא בתום ששה חדשים לאחר שנתקבל בכנסת. |
(תיקונים: התשע"ה, התשפ"ג) (סעיף 38א(א)) (1) משרדי הממשלה, יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם; (2) לשכת נשיא המדינה; (3) הכנסת; (4) משרד מבקר המדינה; (4א) ועדת הבחירות המרכזית לכנסת (5) בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל, וכל גוף אחר בעל סמכות שפיטה על פי דין; (6) רשות מקומית; (7) תאגיד בשליטת רשות מקומית; (8) תאגיד שהוקם בחוק; (9) חברה ממשלתית וחברה-בת ממשלתית, כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975. |
(תיקון התשפ"ג) (סעיף 4א) הסכמה לתיווך להעסקה או להעסקה בהופעת פרסום אני, .............................., הורהו (או האפוטרופוס, אם מונה) של ............................ (שם הנער או הנערה), ואני (שם הנער או הנערה) ...................................... מספר הזהות של ההורה: ...................................... מספר הזהות של הנער או הנערה: ...................................... כתובת המגורים של ההורה/אפוטרופוס: ...................................... מספר הטלפון של ההורה/אפוטרופוס: ...................................... מסכימים - (מחקו את המיותר): ? לתיווך להעסקתו או להעסקתה בהופעת פרסום באמצעות המתווך ? להעסקתו או להעסקתה בהופעת פרסום אצל המעסיק במקום ובמועדים המפורטים להלן: מועדי התיווך/ההעסקה ...................................... תקופת התיווך/ההעסקה ...................................... פרטי המתווך/המעסיק וכתובתו ...................................... פרטי הופעת הפרסום ...................................... ידועות לי הוראות חוק עבודת הנוער בעניין הופעות פרסום/תיווך להופעות פרסום, ובין היתר זכותו של הורה או בן משפחה בגיר אחר ללוות את הנער או הנערה בכל תקופת ההעסקה/התיווך. במהלך השנה שקדמה להגשת בקשה זו הוגשה בקשה להיתר לתיווך להעסקה/להעסקת הנער או הנערה: כן/לא (מחקו את המיותר) חתימת הנער או הנערה ...................................... חתימת ההורה/האפוטרופוס ...................................... תאריך ...................................... * יש לצרף צילום תעודה מזהה של ההורה וחלק הספח הכולל את פרטי הנער או הנערה בלבד; אפוטרופוס יצרף צילום תעודה מזהה והעתק ממסמך המאשר את מינויו כאפוטרופוס הכולל את פרטי הנער או הנערה והאפוטרופוס בלבד.
|