כללי הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התש"ע-2009 1בתוקף סמכותה לפי סעיפים 24(א), 58 ההגדרה "הפקה מקומית", 59, 60 ו–61 לחוק הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990 (להלן - החוק), קובעת מועצת הרשות השניה לטלוויזיה ולרדיו כללים אלה: |
| 1. (תיקון התשע"ב) בכללים אלה - (תיקון התשע"ב) |
| 5. (א) המועצה תודיע לבעל זיכיון בערוץ 2, מזמן לזמן, על שעות השידור שקבעה לשידורי הטלוויזיה הלימודית, לפי סעיף 55 לחוק, ובעל הזיכיון לא ישדר בשעות אלה. (ב) על הטלוויזיה הלימודית יחולו - (1) סעיפים אלה: 9, 10, 12(א), (ב)(2) ו–(3), (ג), (ד) ו–(ה), 13, 14(א), (ב), (ז) עד (י), 15(א), (ב), (ג), (ד), (ו) ו–(ז), 19(א), (ג), (ה) ו–(ו), 20, 24 עד 39 ו–43; (2) הסעיפים המפורטים להלן, בשינויים כמפורט בצדם: (א) סעיף 8(ב), בשינוי שתשדר תכנית מהפקה מקומית בשפה הערבית בת חצי שעה בשבוע; (ב) סעיף 11(א), בשינוי שהיקף ההפקות המקומיות יהיה 50 אחוזים לפחות מכלל שידוריה; (ג) סעיף 12(ב)(1), בשינוי שבמקום "5 אחוזים" יבוא "10 אחוזים". |
| 6. (א) בכל שידוריו, ובפרט בהפקות מקומיות, בעל זיכיון - (1) ישדר תכניות במגוון רחב, ככל האפשר, של סוגים ונושאים ולקהלי יעד מגוונים, תוך התחשבות בהרגלי הצפייה והפנאי של קהלי היעד השונים, בניסיון להגיע בפריסה הכוללת של תכניותיו למרב הצופים, בלי לגרוע מחובתו להקפיד על איכותן; (2) ישדר תכניות בתחומים שונים, לרבות בתחומי הלימוד, החינוך, הבידור, התרבות, האמנות והפולקלור, וכן מידע בנושאי מדיניות, חברה, כלכלה, משק, תרבות, מדע, אמנות, ספורט, פולקלור, דת, היסטוריה וכיוצא באלה; (3) ייתן ביטוי לליבת ההוויה הישראלית, לשיח הישראלי-יהודי, למרקם התרבותי המגוון של ישראל, לתחומי העניין של כל תושבי ישראל בכל אזורי הארץ ובכל צורות ההתיישבות, לנושאים הייחודיים לאזורי הארץ השונים, לרבות שילוב תכניות המשודרות מאזורים אלה, למגוון סגנונות החיים, רמת החיים, ההשכלה, התעסוקה, התרבות והאמונות הדתיות של תושבי ישראל; (4) ייתן ביטוי ראוי ליהודים ולערבים, לעולים ולוותיקים, יפנה למגוון קהלים, טעמים ועדות, ויעסוק בתחומי העניין של קבוצות מוגדרות באוכלוסיה, כגון גמלאים, נכים, ילדים, מבוגרים וחריגים; (5) יפעל לשלב את מיטב כוחות היצירה התרבותית בישראל, בהפקות שיש בהן חדשנות וראשוניות בצד מיטב המסורת הטלוויזיונית והקולנועית; (6) יביא לידי ביטוי את מגמות הרשות המנויות בסעיף 5(ב) לחוק, ואת מדיניות הרשות בהתאם להוראות שבזיכיונו, ולהנחיות שיקבל מזמן לזמן. (ב) בעל הזיכיון ישבץ בלוח התכניות שלו תכניות מהפקה מקומית בנות 24 דקות לפחות העוסקת בהרחבה בימי חג, מועד, זיכרון או ציון ממלכתי, שבהם יבחר, שיהיה בהן כדי להעמיק את ידיעת הציבור ואת תודעתו לאותם ימים (להלן - תכניות לימים מיוחדים), שישודרו בין השעות 19:00 ו–24:00 באותם ימים או בימים שקודמים להם; ראה המנהל כי בעל הזיכיון שיבץ תכניות לימים מיוחדים בהיקף שאינו הולם, רשאי הוא להורות לו להוסיף תכניות לימים מיוחדים ללוח התכניות שלו. (ג) בעל זיכיון יתאים את שידוריו לקהלי יעד מגוונים; תכניות לילדים או לנוער ישודרו בשעות הצפייה המקובלות של קהלים אלה; תכניות שאינן ראויות לצפייה לגילאי 18 ומטה, או לגילאי 14 ומטה, ישודרו כאמור בסעיף 9. (ד) בעל זיכיון לא ישדר תכניות בידור במשך יותר מ–30 אחוזים מכלל זמן השידור שבין השעות 16:00 ו–24:00 בכל רבעון. (ה) שידורי הרשות ישודרו בהיקף ובמועדים שיקבע המנהל לפי סעיף 48 לחוק; בלי לגרוע מכלליות האמור, שידורי הרשות בהיקף שלא יפחת מ–26 שעות בשנה בכל ערוץ ישודרו בין השעות 17:00 ו–24:00; המנהל רשאי לקבוע מועד קבוע לשידורי הרשות. (ו) סיווג התכניות והגדרתן יהיו על פי כללים אלה וההנחיות שיוציא המנהל מזמן לזמן. |
| 12. (א) התכניות שישדר בעל זיכיון במסגרת מכסת ההפקות המקומיות יהיו תכניות שהופקו במיוחד לצורך שידורן על פי החוק, ברמה ובאיכות הולמים; הפקה מקומית תיראה כהפקה שהופקה כאמור ותוכר למכסת ההפקות המקומיות, אם היא - (1) לא שודרה בערוץ כלל ארצי אחר, או בערוץ נישה, לפני שידורה בידי בעל הזיכיון; (2) הופקה בתנאים ובתקציבים כאמור בסעיף 20. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א)(1) - (1) לגבי 5 אחוזים מזמן השידור כהגדרתו בסעיף 11(א) רשאי המנהל להכיר בהפקה מקומית למכסה גם אם שודרה פעם אחת בערוץ כלל ארצי אחר או בערוץ נישה לפני שידורה בידי בעל הזיכיון, ובלבד ששידר הפקות מקומיות העומדות בתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) בהיקף של ארבעים אחוזים לפחות מזמן השידור; (2) המנהל רשאי להכיר בהפקה מקומית למכסה גם אם שודרה פעם אחת בערוץ כלל ארצי אחר או בערוץ נישה לפני שידורה בידי בעל הזיכיון, אם הופקה בשיתוף פעולה עם אחר כאמור בסעיף 13, ובלבד שמתקיימות הוראות פסקה (3), והוראות סעיף 13(ב) יחולו; (3) השקעת בעל הזיכיון בהפקה לא תוכר לבעל רישיון או לגורם שעמו היה שיתוף הפעולה, לעניין מילוי חובה כלשהי שנקבעה להם לפי חוק התקשורת או ברישיון שניתן להם לפי חוק התקשורת, והשקעת בעל רישיון או גורם כאמור לא תוכר לבעל הזיכיון לעניין הסכומים האמורים בכללים אלה; המנהל רשאי לדרוש הוכחות לעניין זה ולהורות על מועדים להגשתן, ובעל הזיכיון יפעל בהתאם לדרישת המנהל. (ג) המנהל רשאי לדרוש הוכחות, לרבות הסכמים קיבוציים ואחרים, מסמכים, דוחות והצהרות ותצהירים להנחת דעתו, בעניין הגורמים שנטלו חלק בהפקה, לרבות מבצעים, תסריטאים, בימאים וטכנאים, ובעניין התנאים והתקציבים שבהם בוצעה, כתנאי להכרה בה למכסת ההפקות המקומיות; המנהל רשאי להורות על מועדי הגשת הוכחות כאמור, על מתכונת ההגשה, ועל כל פרט שיש לכלול במסגרתה, ובעל הזיכיון יפעל בהתאם להוראות המנהל. (ד) המנהל רשאי להכיר בהפקה בשפה שאיננה עברית, ערבית או רוסית כהפקה מקומית, אם ראה כי כל התנאים האחרים הצריכים להתקיים בהפקה מקומית מתקיימים בה, וכי היא עשויה לקדם את מגמות הרשות האמורות בסעיף 5(ב) לחוק. (ה) תשדירי פרסומת, קדימונים ותשדירים לשירות הציבור, כמשמעות מונחים אלה בכללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (שיבוץ תשדירי פרסומת בשידורי טלוויזיה), התשנ"ב-1992, לא יוכרו למכסת ההפקות המקומיות. |
| 13. (א) הפקה מקומית שהופקה בשיתוף פעולה של בעל זיכיון עם אחר תותר לשידור ותוכר למכסת ההפקות המקומיות, אם מתקיימים בה כל אלה: (1) שיתוף הפעולה הוא עם אחד או יותר מאלה: (א) רשות השידור; (ב) קרן הזכאית לתמיכה מתוך תקציב הקולנוע לפי חוק הקולנוע, התשנ"ט-1999; (ג) בעל רישיון לשידורים כהגדרתו בחוק התקשורת; (ו) מי שמשדר שידורי רדיו בישראל על פי דין; (ז) משרד ממשלתי שהמנהל אישר לעניין זה, מראש ובכתב; (ח) מוסד ללא כוונת רווח שהמנהל אישר לעניין זה, מראש ובכתב, ובלבד שהמוסד או בעל עניין בו אינו גורם מסחרי או פוליטי; (2) לגבי שיתוף פעולה עם גורמים כאמור בפסקה (1)(ז) ו–(ח), בעל הזיכיון עצמו הוציא את רוב תקציב ההפקה בפועל; (3) בתחילת התכנית ובסיומה תופיע כתובית בולטת לעין, לפי הנחיות המנהל, המציינת בבירור את זהות הגורם שעמו היה שיתוף הפעולה ואת דבר שיתוף הפעולה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), אם בעל הזיכיון השקיע בתכנית סכום הקטן מ– 51 אחוזים מתקציב ההפקה בפועל, תהיה ההכרה למכסת ההפקות המקומיות בשיעור יחסי להיקף השקעתו; ואולם המנהל יהיה רשאי שלא להכיר בתכנית למכסה כאמור, אם מצא שבשל ההיקף המצומצם של השקעת בעל הזיכיון ונסיבות העניין, לא ניתן לראותה כהפקה שהופקה במיוחד לצורך שידורה בערוץ. |
| 16. (תיקון התשע"ב) (א) בעלי הזיכיונות בכל ערוץ ישדרו בכל שנה תכניות מסוגה עילית בהיקף של 180 שעות, שלהפקתן יוציאו 50,000,000 שקלים חדשים לפחות, בחלוקה זו: (1) 40 שעות תכניות דרמה, שיכללו לפחות שלוש תכניות דרמה נפרדות ושונות זו מזו, בהוצאה כוללת שלא תפחת מ–20,000,000 שקלים חדשים; (2) 22 שעות סרטי תעודה מיוחדים, בהוצאה כוללת שלא תפחת מ–8,000,000 שקלים חדשים; (3) 55 שעות תכניות תעודה, מתוכן לפחות 12 שעות תכניות תחקיר, בהוצאה כוללת שלא תפחת מ–8,000,000 שקלים חדשים; (4) 63 שעות תכניות מיוחדות או תכניות תעודה, בהוצאה כוללת שלא תפחת מ–14,000,000 שקלים חדשים. (ב) אם בשנה כלשהי יהיה סכום השווה לשבעה עשר אחוזים מן ההוצאה השנתית לפי הכנסה חזויה כהגדרתה בסעיף 21(א) גבוה מ–50,000,000 שקלים חדשים, יגדל הסכום שעל בעל הזיכיון להוציא להפקת תכניות מסוגה עילית, באופן יחסי, ובעל הזיכיון יוציא את הסכום הנוסף להפקת תכניות נוספות, בחלוקה זו: (1) 30 אחוזים - לתכניות דרמה; (2) 10 אחוזים - לסרטי תעודה מיוחדים; (3) 15 אחוזים - לתכניות תעודה; (4) 45 אחוזים - לתכניות דרמה, סרטי תעודה מיוחדים, תכניות תעודה או תכניות מיוחדות, לפי בחירת בעל הזיכיון; בעל זיכיון אשר על פי התחייבותו ותנאי זיכיונו חייב להוציא להפקה ולרכישה של תכניות מסוגה עילית שיעור הגבוה משבעה עשר אחוזים מן ההוצאה השנתית כאמור, יוציא את הסכום הנוסף בחלוקה כאמור בפסקאות (1) עד (4). (ג) חלוקת המכסות הקבועות בסעיף קטן (א) בין בעלי הזיכיונות בערוץ, תהיה לפי חלקם היחסי; המנהל יודיע לכל בעל זיכיון על המכסות שהוא חייב בהן כאמור. (ד) בתכנון השידורים ובשידור תכניות מסוגה עילית יניח בעל זיכיון כי הכנסתו השנתית תהיה ההכנסה החזויה; מצא המנהל כי בשנה כלשהי סכום ההוצאה להפקת תכניות סוגה עילית שחושב לפי ההכנסה החזויה של בעל זיכיון היה - (1) נמוך מסכום ההוצאה שבעל הזיכיון היה חייב בו לפי הכנסתו בפועל, יוציא בעל הזיכיון את סכום ההפרש שלא הוצא להפקת תכניות סוגה עילית, בחלוקה כאמור בסעיף קטן (ב), עד תום שנתיים מתום אותה שנה; מצא המנהל כאמור לעניין שתי שנות הזיכיון האחרונות, יעביר בעל הזיכיון, במועד שהורה המנהל, את סכום ההפרש שלא הוצא בהן לקרן שתקים הרשות, למימון הפקות הרשות או למטרה אחרת שתקבע המועצה; המנהל רשאי לחלט ערבויות שבעל הזיכיון הפקיד בידיה לפי החוק או הזיכיון, לצורך כיסוי ההפרש האמור; (2) גבוה מסכום ההוצאה שבעל הזיכיון היה חייב בו לפי הכנסתו בפועל, יופחת סכום ההוצאה שעל בעל הזיכיון להוציא בשנה הבאה להפקת תכניות סוגה עילית בסכום ההפרש שהוצא בעודף, ובלבד שלא יפחת מן האמור בחוק; המנהל יקבע בהודעה שימסור לבעל הזיכיון את סכום ההוצאה שיש להפחית או להשלים לפי פסקאות (1) או (2), ואת הסכום שיש להעביר לקרן לפי פסקה (1) סיפה, הכל לפי העניין; אין בהוראות אלה כדי לגרוע מכל סמכות של הרשות בשל הפרת הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), אם היתה הפרה. (ה) 15 אחוזים מן ההיקף של 180 השעות האמור בסעיף קטן (א) ומן ההיקף המוגדל כאמור בסעיף קטן (ב) יהיו תכניות מועדפות, והן יוכרו הן לעניין המכסות לפי סעיף זה והן לעניין המכסות לפי סעיף 7, הכל לפי סוגן. (ו) תכניות מסוגה עילית ישודרו בפעם הראשונה בין השעות 19:00 ו–24:00 בימי חול, ואולם המנהל רשאי לאשר את שידורן בשבתות, בחגים ובמועדים מיוחדים, גם בשעות אחרות, אם ראה כי הדבר אינו פוגע בגיוון, באיזון ובאיכות של לוח התכניות. (ז) לעניין ההוצאות האמורות בסעיף זה יוכרו רק אלה שהוציא בעל הזיכיון עצמו, ולא יוכרו סכומים שהוציא גורם שעמו הוא שיתף פעולה בהפקה לפי כללים אלה. (ח) תכנית דרמה, תכנית תעודה ותכנית מיוחדת, תופק בתקציב של 65 אחוזים לפחות מהתקציב לשעה לסוגה, וסרט תעודה מיוחד יופק בתקציב של 80 אחוזים לפחות מהתקציב לשעה לסוגה, ובלבד שסך כל המימון לאותו סוג תכנית לא יפחת מהאמור בסעיפים קטנים (א) ו–(ב), או מהסכום שנקבע לעניין זה בזיכיון, לפי הגבוה; תכנית כאמור באורך של פחות משעה תופק בחלק יחסי מהתקציב לשעה לסוגה לפי אורך התכנית בפועל; לעניין סעיף זה וסעיפים 17 ו–18 , (ט) המנהל יכיר למכסת התכניות מסוגה עילית בתכנית מסוגה עילית שבהפקתה שותף גורם שאינו ישראלי, גם אם התקיים בה האמור בסעיף 15(ג), בשיעור ההכרה הקבוע בו, ובלבד שבעל הזיכיון עצמו הוציא להפקתה את התקציב לשעה לסוגה. (י) לא יוכרו לעניין סעיף זה הפקות שהן שידורים חוזרים או ששודרו בערוץ נישה קודם לשידורן בידי בעל הזיכיון. (יא) לעניין המכסות לפי סעיף זה - (1) לא יוכרו תכנית מציאות ותכנית פנאי והדרכה; (2) לא תוכר לעניין מכסת תכניות הדרמה סדרת דרמה שמספר פרקיה בעונה הוא יותר מעשרים וארבעה, זולת אם אישר המנהל אחרת מטעמים מיוחדים; (3) יוכרו לעניין מכסת תכניות התעודה תכניות בנושאי תיירות, מסע ואוכל, אם המנהל אישר זאת מראש ובכתב בשל תוכנן ותרומתן ללוח השידורים ובהתחשב במכלול תכניות התעודה שישדר בעל הזיכיון באותה שנה, ובלבד שלא יוכרו תכניות כאמור בהיקף העולה על 5 שעות בשנה, לכל בעל זיכיון בערוץ 2, ובהיקף העולה על 10 שעות בשנה, לבעל זיכיון בערוץ השלישי. (יב) לעניין ההכרה בתכנית למכסת התכניות מסוגה עילית, יחולו הוראות סעיף 12(ג), בשינויים המחויבים. (יג) הוצאות שיוציא בעל זיכיון למחקר ופיתוח לצורכי הפקת תכניות סוגה עילית, עד 5 אחוזים מהסכום הנוסף כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, יוכרו כחלק מאותו סכום נוסף, בתנאי שההוצאה כאמור היתה להנחת דעתו של המנהל ושהוצאה רק להפקות מקומיות קנויות; הוצאות נוספות שיוציא בעל זיכיון כאמור יוכרו בנפרד בהיקף של עד 5 אחוזים מהסכום הנוסף כאמור בסעיף קטן (ב), ובתנאים כאמור, אם המחקר והפיתוח ייעשו באמצעות מפיקים המתגוררים באזורי הפריפריה ועובדים בהם דרך קבע, או לצורכי הפקה של תכניות פריפריה מסוגה עילית. (יד) הסכום שבעל זיכיון הוציא להפקת סרטים ישראליים לפי סעיף 5א לתוספת השנייה לחוק וכללי ההוצאה לקולנוע, והוכר לו כהוצאה לשם הפקת תכניות סוגה עילית לפי סעיף 5א(ד) לתוספת השנייה לחוק,ייחשב כחלק מן ההוצאה שבעל הזיכיון חייב להוציא להפקה ולרכישה של תכניות סוגה עילית באופן שארבעים אחוזים ממנו ייחשבו הוצאה להפקת תכניות דרמה ושישים אחוזים ממנו ייחשבו הוצאה להפקת תכניות מיוחדות או תכניות תעודה. |
| 20. (א) ההפקות הישראליות שבעל זיכיון ישדר יופקו בתנאים ובתקציבים שיאפשרו רמה ואיכות ראויים. (ב) רמה ואיכות ראויים של תכנית ייבחנו, בין השאר, על פי אלה: (1) נאותות התנאים שבהם הופקה התכנית, בהתחשב בסוג התכנית, לרבות הזמן שהוקצה להכנתה, הזמן והמקום שהוקצו לצילומה או להקלטתה, והזמן שהוקצה לביצוע גמר הפקתה (post production ); (2) נאותות האמצעים שבהם הופקה התכנית, בהתחשב בסוג התכנית, לרבות רמתו, כמותו ותקינותו של הציוד ששימש להכנתה, לצילומה, להקלטתה ולגמר הפקתה; (3) היות יוצריה, מבצעיה, הצוות הטכני וצוות ההפקה של התכנית אנשי מקצוע שעיקר עיסוקם בתחומי הטלוויזיה, הקולנוע או אמנויות קרובות לתחומים אלה; (4) הקצאת האמצעים הכספיים המתאימים להפקת התכנית, בהתחשב בסוג התכנית, כמקובל באפיקי שידור כלל–ארציים בעולם; (5) המדדים המקובלים על חוג אנשי המקצוע בתחומי ההפקה, השידור, האמנות והתקשורת בעולם, מבחינת התוצאה; (6) נאותות העסקתם של כל אנשי המקצוע שהשתתפו בהפקת התכנית, לרבות הכותבים, הבמאים, מנהלי ההפקה, השחקנים, האמנים, והצוות הטכני, לפי התנאים המקובלים בעולם וההסכמים החלים בארץ לגבי אותו מקצוע בזמן הפקת התכנית; (7) רהיטות הדיבור ותקינות השפה והתרגום, בשים לב לאופי התכנית; (8) כיבוד זכויות יוצרים ומבצעים לפי פקודת זכות יוצרים, חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007, חוק זכויות מבצעים ומשדרים, התשמ"ד-1984, ולפי כל דין אחר; |
| 21. (תיקון התשע"ב) (א) בסעיף זה - (ב) עד יום 1 באוגוסט של כל שנה, ימסור המנהל לכל בעל זיכיון תחזית של הכנסותיו לשנה המתחילה ב–1 בינואר שאחריו (להלן - שנת השידורים), בשים לב להכנסותיו בשנים עשר החודשים שקדמו להכנת התחזית, ולנסיבות אחרות המשפיעות או הצפויות להשפיע על הכנסותיו; המנהל יעדכן את התחזית בתחילת ינואר ובתחילת יולי של שנת השידורים על פי נתוני ההכנסות בפועל, וימסור לבעל זיכיון הודעה על העדכון. (ג) בעל זיכיון ישדר בכל שנה תכניות שלהפקתן ולרכישתן הוציא את סכום ההוצאה השנתית לפי הכנסה חזויה, בניכוי ההוצאה לתפעול שוטף של חברת החדשות לפי סעיף 3 בתוספת השניה לחוק, או ההוצאה לרכישת שידורי חדשות שאושרה לפי סעיף 4 בתוספת האמורה, לפי העניין. (ד) בתכנון השידורים יניח בעל זיכיון כי הכנסתו השנתית תהיה ההכנסה החזויה; מצא המנהל כי בשנה כלשהי סכום ההוצאה השנתית לפי ההכנסה החזויה של בעל זיכיון - (1) היה נמוך מסכום ההוצאה השנתית לפי הכנסתו בפועל, יוציא בעל הזיכיון את סכום ההפרש שלא הוצא לרכישה ולהפקה של תכניות שישדר עד תום שנתיים מתום אותה שנה; מצא המנהל כאמור לעניין שתי שנות הזיכיון האחרונות, יעביר בעל הזיכיון, במועד שהורה המנהל, את סכום ההפרש שלא הוצא בהן לקרן שתקים הרשות, למימון הפקות הרשות או למטרה אחרת שתקבע המועצה; המנהל רשאי לחלט ערבויות שבעל הזיכיון הפקיד בידי הרשות לפי החוק או הזיכיון, לצורך כיסוי ההפרש האמור; (2) היה גבוה מסכום ההוצאה השנתית לפי הכנסתו בפועל, יראו את סכום ההפרש שבעודף כאילו הוצא בשנה שלאחריה, וסכום ההוצאה השנתית שבעל הזיכיון חייב בו בשנה זו יפחת באותו סכום, ובלבד שלא יפחת מן האמור בחוק; המנהל יקבע בהודעה שימסור לבעל הזיכיון את הסכום שיש להוציא או להפחית לפי פסקאות (1) או (2), ואת הסכום שיש להעביר לקרן לפי פסקה (1) סיפה, הכל לפי העניין. (ה) אין בהוראות סעיף קטן (ד) כדי לגרוע מכל סמכות של הרשות בשל הפרת הוראות סעיף קטן (ג), אם היתה הפרה. (ו) בעל זיכיון יוציא בכל שנה סכום שלא יפחת משמונים אחוזים מן ההוצאה השנתית שהוא חייב בה לפי סעיף זה, למימון הפקות ישראליות. (ז) (בוטל). (ח) (בוטל). (ט) לעניין הסכומים הנקובים בסעיף זה יוכרו רק סכומים שהוציא בעל הזיכיון עצמו, ולא יוכרו סכומים שהוציא גורם שעמו הוא שיתף פעולה בהפקה לפי כללים אלה. |
| 22. בעל זיכיון רשאי לפנות למנהל בבקשה מנומקת להתיר לו לשדר או להוציא בשנה כלשהי יותר מהמכסה או מהסכום שהוא מחויב בהם לפי סעיפים 7(ב), 11(א), 16(א) ו–(ב) ו–21(ג), לפי העניין, ולהפחית את מחויבותו לאותו עניין בשנה שאחריה בהפרש, עד ל–20 אחוזים מהמכסה או מהסכום שהיה מחויב בהם כאמור, ובלבד שלא תפחת מן האמור בחוק; המנהל רשאי לקבל את ההצעה או לדחותה, וכן לאשרה בתנאים כפי שיתנה. |
| 24. (א) בעל זיכיון ידאג לתרגום תקני לעברית רהוטה של כל התכניות שאינן בעברית, באמצעות כתוביות תרגום או באמצעות דיבוב, ובתכניות המיועדות לילדים עד גיל 7 יעשה זאת אך ורק באמצעות דיבוב; כן יתרגם בעל זיכיון לעברית קטעים שאינם בעברית המשולבים בתכנית דוברת עברית. (ב) חובת התרגום כאמור בסעיף קטן (א), לא תחול על אלה: (1) תכנית המיועדת ללימוד השפה שבה היא משודרת; (2) תכנית המשודרת בשידור ישיר, ובלבד שעיקרי דברי הדוברים בה מובאים בשפה העברית; (3) תכנית המיועדת לקהל שאיננו דובר השפה העברית, ובלבד שניתן על כך אישור המנהל מראש; (4) תכנית ספורט לועזית שאיננה ערוכה כתכנית תעודה, ובלבד שבעל הזיכיון יוודא שהתמליל המקורי ילווה בדברי הסבר בעברית. (ג) בתכניות הכוללות השמעת שירים או מוסיקה אין חובה לתרגם את מילות השירים, ואולם היצירות והמבצעים יזוהו באמצעות כתוביות בשפה העברית. (ד) בסעיף זה, (ה) בעל זיכיון ידאג לשידור כתוביות לכבדי שמיעה באופן ובשיעור שנקבע בחוק שידורי טלוויזיה (כתוביות ושפת סימנים), התשס"ה-2005, ובכללי הקלות לחרש (הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו), התשנ"ז-1997. |
| 25. (א) בעל זיכיון ירכיב תכניות עבודה ולוחות תכניות (בפרק זה - התכניות והלוחות) איכותיים ומגוונים; המועצה או המנהל רשאים להורות לבעל זיכיון לשפר את התכניות והלוחות וכן להימנע משידור תכניות שאינן ברמה ואיכות ראויים; איכות התכניות והלוחות תיקבע, בין השאר, על פי אלה: (1) גיוון סוגי התכניות ונושאיהן; (2) האיזון המתאים והיחס הכמותי הסביר בין סוגי התכניות ונושאיהן; (3) ההוצאה הכספית הכוללת להפקה ולרכישה של התכניות. (ב) בתכנון התכניות והלוחות יתחשב בעל הזיכיון בהוראות החוק, ובפרט סעיף 5(ב) בו, בהוראות הכללים שהוצאו מכוחו ובתנאי זיכיונו, ויפרט כיצד הוא מתכוון למלא את המכסות הקבועות בפרקים ד' ו–ה', ובהתחשב בימי המנוחה, בחגים, בחופשות, לרבות חופשות בתי הספר, ובמועדים אחרים בעלי משמעות לאומית או דתית הקבועים בתקופה שאליה מתייחס התכנון. (ג) לוחות התכניות יהיו מורכבים ממשבצות שידור של 30 דקות; בכל משבצת שידור יוקצו 24 דקות לפחות לתכנית או לתכניות, ושארית המשבצת יכול שתוקצה למילואה או לתשדירי פרסומת וקדימונים על פי הכללים שקבעה המועצה לעניין זה; למילואה יהיה ערך עצמי והיא לא תיקטע על ידי תשדירי פרסומת וקדימונים. (ד) בעל זיכיון יגיש את התכניות והלוחות באופן אחיד וקבוע, בצורה ממוחשבת במתכונת שיורה המנהל; בעל הזיכיון רשאי להוסיף דברי הסבר בדרך שיבחר. (ה) המנהל רשאי, בהודעה בכתב לבעלי הזיכיונות, לשנות את הפירוט הנדרש בתכניות ובלוחות. |
| 26. (א) בהכנת לוח התכניות לכלל בעלי הזיכיונות בערוץ, כאמור בסעיף 28(א) לחוק, יפעל המנהל למניעת כפילויות בשידורים ובזבוז משאבים שיש בהם כדי לפגוע במגוון התכניות מבחינת סוגיהן ונושאיהן או באיכותן; לשם כך רשאי הוא לשקול, בין השאר, את מכלול התכניות וערוצי השידור העומדים לרשות הצופים בישראל, ולפעול כאמור בסעיף 62 לחוק. (ב) המנהל יתאם בין התכניות והלוחות של בעלי הזיכיונות, ויפעל לשידור תכניות מסוגה עילית באופן מאוזן על פני השנה; לשם כך רשאי המנהל לדרוש מבעל זיכיון לשתף עמו פעולה ולהורות לו על דרכי פעולה, לפי שיקול דעתו. (ג) בלי לגרוע מכלליות האמור בסעיף קטן (ב), רשאי המנהל להורות לבעל זיכיון לערוך שינויים בתכנית עבודה ובלוח התכניות שהגיש, כדי להגיע ללוח תכניות בערוץ שהוא מגוון ומתואם, עומד בכל הדרישות הקבועות בחוק, בכללים שהוצאו מכוחו, בזיכיונו של כל בעל זיכיון ובהנחיות שיוציאו המועצה או המנהל מזמן לזמן. (ד) המועצה או המנהל, לפי העניין, יבחנו את התכניות והלוחות לאור העקרונות האמורים בסעיף 25 והם רשאים לפסול כל תכנית עבודה או לוח תכניות שנמסר להם או להתנות את אישורם בתנאים או בשינויים שעל בעל הזיכיון לעשות בהם; לא אושרו תכנית או לוח, ינמקו המועצה או המנהל, לפי העניין, את הסיבות לכך. (ה) בעל זיכיון שהמועצה או המנהל הורו לו לשנות תכנית עבודה או לוח תכניות שהגיש, יעשה זאת בדרך ובמועד שנקבעו בהוראה ויגיש את התכנית או הלוח המתוקן לאישור בדרך שנקבעה בהוראה. (ו) בעל זיכיון ישתף פעולה עם המנהל על פי הוראותיו, ככל הנדרש, לשם תיאום התכניות והלוחות ולשם אישורם. (ז) אין באישור תכנית עבודה או לוח תכניות כדי לגרוע מהסמכויות לפי סעיף 33. |
| 30. בעל זיכיון המבקש לשנות את לוח השידורים העונתי או החודשי המאושר, יגיש למנהל בקשה מנומקת ומפורטת, זמן סביר לפני מועד השידור המתוכנן, ולא ינהיג את השינוי אלא באישור המנהל. |
| 31. המועצה או המנהל, לפי העניין, רשאים לשנות את המועדים הקבועים בפרק זה, ובלבד שתינתן לבעלי הזיכיון התראה סבירה מראש על כך. |
| 33. (א) בעל זיכיון יאפשר למועצה או למנהל, לפי דרישתם, לצפות בתכנית הרצה (פיילוט) או בתכנית ולעיין בתקצירים או בתסריטים של הפקות המופיעות בתכנית עבודה או בלוח תכניות שהגיש, במועד ובאופן שיקבעו בדרישתם, לצורך תיאום הלוח ולצורך בקרה על קיום הוראות החוק, הכללים, הזיכיון והנחיות המועצה או המנהל. (ב) אושרה תכנית כחלק מלוח תכניות אחרי צפייה בה או אחרי מסירת פרטים על אודותיה, וביקש בעל זיכיון לשנות את התכנית או את הפרטים האמורים, לפי העניין, יביא זאת לידיעת המנהל זמן סביר טרם שידורה, ולא ישנה כאמור אלא באישור המנהל. |
| 38. (א) בעל זיכיון לא ישדר תכנית או חלק ממנה - (1) ששידורה אסור לפי סעיף 46 לחוק, לרבות האיסור על שידור תכניות שיש בהן תועבה כמשמעותה בחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובכלל זה תכניות שיש בהן אחד מאלה: (א) הצגת יחסי מין שיש בהם אלימות, התעללות, ביזוי, השפלה או ניצול; (ב) הצגת יחסי מין עם קטין או עם אדם הנחזה לקטין; (ג) הצגת אדם או איבר מאיבריו כחפץ זמין לשימוש מיני; והכל כשהתכניות המנויות בפסקאות משנה (א) עד (ג) אינן, באופן מובהק, בעלות ערך אמנותי, מדעי, חדשותי, חינוכי או הסברתי, המצדיק, בנסיבות העניין, את שידורן; (2) ששידורה אסור לפי כללים שקבעה המועצה; תכנית ששידורה מוגבל או מותנה בתנאים לפי הכללים האמורים, לא תשודר אלא לפי התנאים או ההגבלות כאמור. (ב) בעל זיכיון לא ישדר תכנית או חלק ממנה, לרבות בדרך של שידור חוזר, אם בשידורה או בתוכנה יש משום הפרה של זכות קנין רוחני של אחר, לרבות זכויות יוצרים או זכויות מבצעים. |
| 40. התקופה שלגביה תיבדק עמידה של בעל הזיכיון במכסות ובהוראות לפי כללים אלה תהיה שנה אחת, זולת אם נקבע אחרת לעניין מסוים. |
| 43. המועצה והמנהל רשאים להוציא הנחיות, ככל שיידרש, לצורך יישומם של כללים אלה, וכן להאריך, בנסיבות מיוחדות, מועדים הקבועים בהם. |
| 47. כללי הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (שידורי תכניות טלוויזיה בידי בעל זיכיון), התשס"ג-2002 - בטלים. |