תקנות שכר מינימום (שכר מותאם לעובד עם מוגבלות בעל יכולת עבודה מופחתת), התשס"ב-2002 1

(ב) בתקנה זו, "מי שמוסמך או מורשה לפעול בשם עובד עם מוגבלות" - למעט מעביד שאינו גורם שיקומי מלווה, כהגדרתו בחוק זכויות לאנשים עם מוגבלות המועסקים כמשתקמים (הוראת שעה), התשס"ז-2007.

(1) יכולת עבודה בשיעור העולה על 19 אחוזים ואינו עולה על 30 אחוזים מיכולת העבודה הרגילה - 30 אחוזים משכר המינימום;

(2) יכולת עבודה בשיעור העולה על 30 אחוזים ואינו עולה על 40 אחוזים מיכולת העבודה הרגילה - 40 אחוזים משכר המינימום;

(3) יכולת עבודה בשיעור העולה על 40 אחוזים ושאינו עולה על 50 אחוזים מיכולת העבודה הרגילה - 50 אחוזים משכר המינימום;

(4) יכולת עבודה בשיעור העולה על 50 אחוזים ואינו עולה על 60 אחוזים מיכולת העבודה הרגילה - 60 אחוזים משכר המינימום;

(5) יכולת עבודה בשיעור העולה על 60 אחוזים ואינו עולה על 70 אחוזים מיכולת העבודה הרגילה - 70 אחוזים משכר המינימום;

(6) יכולת עבודה בשיעור העולה על 70 אחוזים ואינו עולה על 80 אחוזים - 80 אחוזים משכר המינימום.

(ב) המנהל רשאי ליתן החלטתו:

(1) לפרק זמן קצוב שיצוין בה;

(2) לסוגי תפקידים או עבודות שיצוינו בה.

(ב) המנהל ימסור למעביד הודעה בדבר גובה שכר המינימום המותאם שנקבע לעובד.

(ג) בהחלטה כאמור בתקנת משנה (א) יודיע המנהל לעובד על זכותו להשיג על ההחלטה לפי נוהל שעליו הורה המנהל, וכן על זכותו לערער עליה לבית הדין האזורי לעבודה, בתוך 45 ימים מיום שההחלטה נמסרה לו.

(ב) החליט המנהל על שכר מינימום מותאם בשיעור השונה משכר המינימום המותאם בתקופת הביניים, ישלים המעסיק את שכר העובד או יפחית משכרו, לפי הענין, באופן שהעובד יקבל את שכר המינימום המותאם ממועד הגשת הבקשה.

(ג) הגיש העובד בקשה לפי תקנה 3 לא יאוחר משלושים ימים מיום תחילת העסקתו, לא יחול האמור בתקנת משנה (ב), ושכר המינימום המותאם לעובד כפי שקבע המנהל לפי תקנה 4, בשיעור השונה משכר המינימום המותאם בתקופת הביניים, יחול ממועד מסירת ההחלטה.