תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), התש"ס-2000
הקליקו על כותרת הסעיף
1. הגדרות
2. שיעור ניכוי בעד החזר הוצאות
3. ניכוי בעד הוצאות נלוות
4. עדכון
5. סך כל הניכויים
6. תנאי בחוזה עבודה

תקנות עובדים זרים (שיעור ניכויים מהשכר בעד מגורים הולמים), התש"ס-2000 1

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 1ג(ד), 1ה(ב), 1ז ו-6ב לחוק עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגנים), התשנ"א-1991 (להלן - החוק), לאחר התייעצות עם ארגון עובדים שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים בישראל ועם ארגוני מעבידים שלדעתי הם ארגוני מעבידים יציגים ונוגעים בדבר ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
 
1.   
הגדרות

(תיקון התשס"ב)
בתקנות אלה -
"אזור המגורים" - כמפורט בתקנה 2, בהתאם לסיווג אזורי המגורים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (להלן - הלשכה);
"החזר הוצאות" - החזר הוצאות שהוציא המעביד או שהתחייב בהן בפועל בשל מגורים הולמים לעובד זר כאמור בתקנה 2;
"הוצאות נלוות" - הוצאות בגין שימוש במגורים, לענין מים, חשמל וארנונה;
"מפקח" - כמשמעותו בסעיף 6 לחוק;
"עובד בסיעוד" - עובד זר המועסק בידי יחיד במתן טיפול סיעודי.
2. 2
שיעור ניכוי בעד החזר הוצאות

[תיקונים: התשס"ב (מס' 2), התשס"ג (מס' 2), התשס"ד, התשס"ה, התשס"ו, התשס"ז, התשס"ח, התשס"ט, התש"ע, התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד, התשע"ה, התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח, התשע"ט, התש"ף, התשפ"א, התשפ"ג, התשפ"ד, התשפ"ה, התשפ"ו]
(א) הסכום המרבי שרשאי מעביד לנכות משכרו החודשי של עובד זר כהחזר הוצאות המעביד למגורים הולמים לפי סעיף 1ה לחוק יהיה כמפורט בטור ב' להלן לצד כל אזור מגורים כמפורט בטור א':
טור א'
טור ב'
אזור המגורים
סכום בשקלים חדשים
ירושלים
508.62
תל אביב
578.36
חיפה
385.61
מרכז
385.61
דרום
342.80
צפון
315.41
(ב) היו המגורים בבעלות המעביד, ינכה משכר עובד זר סכום שלא יעלה על מחצית הסכום הנקוב בתקנת משנה (א), לפי הענין; לענין זה יראו מגורים כנמצאים בבעלות המעביד כל עוד לא הציג המעביד למפקח חוזה שכירות לגבי הדירה שבה מתגוררים עובדיו וקבלות על תשלום שכר דירה בעדה.
(ג) על אף האמור בתקנות משנה (א) ו–(ב), הסכום המרבי שרשאי מעסיק בענף החקלאות לנכות משכרו החודשי של עובד זר כהחזר הוצאות המעסיק למגורים הולמים לפי סעיף 1ה לחוק יהיה 286.55 שקלים חדשים.
3. 3
ניכוי בעד הוצאות נלוות

[תיקונים: התשס"ח, התשס"ט, התש"ע, התשע"א, התשע"ב, התשע"ג, התשע"ד, התשע"ה, התשע"ז, התשע"ז (מס' 2), התשע"ח, התשע"ט, התש"ף, התשפ"א, התשפ"ג, התשפ"ד, התשפ"ה, התשפ"ו]
(א) נוסף על הסכום שמעביד רשאי לנכות לפי תקנה 2, רשאי הוא לנכות משכרו החודשי של עובד זר בעד הוצאות נלוות סכום מרבי של 109.80 שקלים חדשים.
(ב) הסכום המרבי כאמור בתקנת משנה (א) שמותר לנכותו משכרו החודשי של עובד בסיעוד המתגורר בבית מעבידו, הוא 94.34 שקלים חדשים.
(ג) הסכום המרבי כאמור בתקנת משנה (א) שמותר לנכותו משכרו החודשי של עובד זר בענף החקלאות, הוא 362.18 שקלים חדשים.
4.   
עדכון

(תיקון התשס"ג)
(א) הסכומים הנקובים בתקנות 2 ו-3 ישתנו ב-1 בינואר של כל שנה (להלן - יום העדכון), לפי שיעור השינוי של המדד החדש לעומת המדד היסודי; לענין זה -
"מדד" - כל אחד מאלה:
(1) לענין תקנה 2 - מדד שכר הדירה שמפרסמת הלשכה;
(2) לענין תקנה 3 - מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה;
"המדד החדש" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
"המדד היסודי" - המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון שלאחר תחילתן של תקנות אלה - המדד שפורסם בחודש יולי 2000.
(ב) השר יפרסם בהודעה ברשומות את הסכומים המעודכנים כאמור.
5.   
סך כל הניכויים

(תיקון התשס"ב)
סך כל הניכויים המותרים לפי תקנות אלה יחד עם הניכויים לפי תקנות עובדים זרים (איסור העסקה שלא בדין והבטחת תנאים הוגנים) (שיעור ניכוי מהשכר בעד דמי ביטוח רפואי), התשס"ב-2001 (להלן - תקנות דמי ביטוח רפואי), ולפי סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן - חוק הגנת השכר), לא יעלה על 25% משכרו החודשי של עובד זר.
6.   
תנאי בחוזה עבודה

(תיקון התשס"ב)
(א) לא תיכלל בחוזה עבודה שעובד זר צד לו, הוראה המאפשרת לנכות לפי סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר, סכום העולה על ההפרש שבין 25% משכר העבודה לבין הסכום שנוכה לפי תקנות אלה ולפי תקנות דמי ביטוח רפואי.
(ב) תנאי כאמור בתקנת משנה (א) שנכלל בחוזה עבודה, בטל לענין ניכויים שעולים על ההפרש האמור בה.

ז' בתמוז התש"ס (10 ביולי 2000)
אליהו ישי
שר העבודה והרווחה
[1.] ק"ת 6047, התש"ס (30.7.2000), עמ' 774.
תיקונים:ק"ת 6130, התשס"ב (1.11.2001), עמ' 66;
ק"ת 6146, התשס"ב (16.1.2002), עמ' 342 [התשס"ב (מס' 2)];
ק"ת 6202, התשס"ג (14.10.2002), עמ' 67;
ק"ת 6221, התשס"ג (16.1.2003), עמ' 430 [התשס"ג (מס' 2)];
ק"ת 6301, התשס"ד (31.3.2004), עמ' 360;
ק"ת 6361, התשס"ה (17.1.2005), עמ' 325;
ק"ת 6469, התשס"ו (21.3.2006), עמ' 589;
ק"ת 6566, התשס"ז (15.2.2007), עמ' 595;
ק"ת 6647, התשס"ח (13.2.2008), עמ' 512;
ק"ת 6786, התשס"ט (24.6.2009), עמ' 1033;
ק"ת 6867, התש"ע (11.2.2010), עמ' 807;
ק"ת 6967, התשע"א (19.1.2011), עמ' 537;
ק"ת 7085, התשע"ב (1.2.2012), עמ' 724;
ק"ת 7210, התשע"ג (15.1.2013), עמ' 607;
ק"ת 7351, התשע"ד (9.3.2014), עמ' 925;
ק"ת 7493, התשע"ה (19.2.2015), עמ' 948;
ק"ת 7780, התשע"ז (22.2.2017), עמ' 749;
ק"ת 7843, התשע"ז (30.7.2017), עמ' 1396 [התשע"ז (מס' 2)];
ק"ת 7934, התשע"ח (21.1.2018), עמ' 883;
ק"ת 8160, התשע"ט (30.1.2019), עמ' 1951;
ק"ת 8389, התש"ף (16.3.2020), עמ' 769;
ק"ת 9179, התשפ"א (14.2.2021), עמ' 2007;
ק"ת 10579, התשפ"ג (28.2.2023), עמ' 1088;
ק"ת 11796, התשפ"ה (12.3.2025), עמ' 1402;
ק"ת 12200, התשפ"ו (7.1.2026), עמ' 770.