חוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959 1 |
| 1. 2 מוקם בזה שירות התעסוקה שיפעל במסגרת חוק זה והתקנות לפיו. |
| 3. יחסי עבודה ותנאי עבודה אינם בסמכותו של שירות התעסוקה, והוא לא יתערב באלה. |
| 4. שירות התעסוקה הוא תאגיד וכשר לרכוש ולהעביר כל זכות, להתחייב בכל חיוב ולהיות בעל-דין או צד לכל הליך משפטי או אחר. |
| 4א. (תיקון התשל"ז) לענין חובת תשלום מסים, אגרות ותשלומי חובה אחרים דין שירות התעסוקה כדין המדינה. |
| 5. שירות התעסוקה יעמוד לביקורתו של מבקר המדינה בהתאם לסעיף 9(6) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח-1958 [נוסח משולב]. |
| 6. (תיקון התשע"ב) שירות התעשייה המסחר והתעסוקה יעמוד לפיקוחו הכללי של שר התעשייה, המסחר והתעסוקה (בחוק זה - השר). |
| 8. (תיקון התשע"ב) הרשות העליונה של שירות התעסוקה היא מועצת שירות התעסוקה (להלן - מועצת השירות או המועצה), שחבריה יתמנו על ידי השר. |
| 11ב. 3 (תיקון התשע"ב) (א) חבר המועצה או יושב ראש המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים לגביו אחד מאלה, לפי העניין: (1) הוא התפטר במסירת כתב התפטרות לשר; (2) הוא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר המועצה או יושב ראש המועצה, לפי העניין; (3) התקיימה בו אחת הנסיבות הפוסלות אדם מלכהן כחבר המועצה או כיושב ראש המועצה, לפי העניין; (4) לעניין חבר המועצה - הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או הגוף שהוא מייצג במועצה. (ב) בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), יושב ראש המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם מצא השר, לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, כי הוא אינו ממלא את תפקידו כראוי או באופן המקדם את תפקידי שירות התעסוקה, או כי פעל, במעשה או במחדל, בדרך הפוגעת ביכולת המועצה לקיים את תפקידיה. (ג) הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה או נגד יושב ראש המועצה, בשל עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או כיושב ראש המועצה, לפי העניין, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד לסיום ההליך בעניינו, ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה, לפי הוראות סעיפים 8 עד 10 או 11, לפי העניין. |
| 11ג. (תיקון התשע"ב) קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר המועצה, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שרוב חברי המועצה מכהנים כדין. |
| 11ד. (תיקון התשע"ב) דין חבר המועצה ויושב ראש המועצה, שאינם עובדי המדינה, כדין עובד המדינה, לעניין חיקוקים אלה: (1) חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979; (2) חוק העונשין, התשל"ז-1977 - ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור; (3) חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969. |
| 13. המועצה רשאית למנות ועדות ולאצול להן מסמכויותיה. |
| 14. המועצה, וכן ועדותיה, יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות או בתקנון השירות. |
| 16. (תיקון התשע"ב) השר, לאחר התייעצות במועצה, ימנה את מנהל השירות, סגנו ועובדי השירות במשרות של ניהול. |
| 17. (תיקונים: התשל"ז, התש"ס, התשע"ב) יתר עובדי שירות התעסוקה יתמנו על-ידי מינהלת השירות במסגרת התקן שאישר השר בהסכמת שר האוצר. |
| 18א. (תיקון התשס"א) על אף הוראות חוק זה - (1) חשב שירות התעסוקה ימונה בידי החשב הכללי במשרד האוצר ויהיה עובד משרד האוצר; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מהוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959; (2) הממונה על חשב שירות התעסוקה יהיה החשב הכללי בלבד; (3) שירות התעסוקה לא יוציא כל הוצאה כספית ולא יתקשר בכל עסקה אלא באישור חשב שירות התעסוקה; אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מן הצורך בקבלת אישורים אחרים להוצאה או להתקשרות כאמור, לפי חוק זה או לפי תקנון השירות. |
| 19. לענין החוק לתיקון דיני העונשין (עובדי ציבור), התשי"ז-1957, יראו עובד השירות כעובד הציבור. |
| 20. פעולה או סמכות שחוק זה, התקנות או תקנון השירות לא ייחדו אותה לכל רשות אחרת, רשאי מנהל השירות לעשותה או להשתמש בה בשם שירות התעסוקה. |
| 21. תוך שנה מיום תחילתו של חוק זה תכין המועצה הצעת תקנון השירות ותביאנה לאישור הממשלה. |
| 22. הודעה על קביעת תקנון השירות תפורסם ברשומות; העתק ממנו יהיה מצוי בכל לשכת שירות התעסוקה וכל אדם רשאי לעיין בו. |
| 24. לשכת שירות התעסוקה יכולה להיות לכל העבודות והמקצועות או לסוג מסויים שבהם ולכל שטח המדינה או לאזור מסויים או למקום מסויים, הכל כפי שייקבע בצו לפי סעיף 23. |
| 26. למדור, לסניף ולמרכז רישום יהיו אותן הסמכויות מסמכויותיה של לשכת שירות התעסוקה שמינהלת השירות באישור השר תעניק להם. |
| 28. מועצת לשכת שירות התעסוקה רשאית למנות ועדות ולאצול להן מסמכויותיה. |
| 29. מועצת הלשכה, וכן ועדותיה יקבעו את סדרי דיוניהן ועבודתן, במידה שלא נקבעו בתקנות או בתקנון השירות. |
| 31. פעולה או סמכות שתקנון השירות לא ייחד אותה לרשות אחרת, רשאי מנהל הלשכה לעשותה או להשתמש בה בשם לשכת שירות התעסוקה. |
| 32-35א. (בוטלו). |
| 39. כל הדורש עבודה במקצוע או עבודה שלשכת שירות התעסוקה מתווכת בהם, זכאי להירשם בלשכת שירות התעסוקה. |
| 40. בתקנון השירות ייקבעו סדרי רישום ומסירת הודעות לפי הסעיפים 32 עד 39. |
| 42. [תיקונים: התשמ"ח, התשס"ב, התשע"ב (מס' 2)] (א) בשליחה לעבודה לא תפלה לשכת שירות התעסוקה אדם לרעה מחמת מינו, נטייתו המינית, מעמדו האישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ–גופית, היותו הורה, גילו, גזעו, דתו, לאומיותו, ארץ מוצאו, מוגבלותו, השקפתו, מפלגתו או שירותו במילואים, קריאתו לשירות מילואים או שירותו הצפוי בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986, לרבות מחמת תדירותו או משכו, ולא יסרב הזקוק לעובד לקבל אדם לעבודה בשל אלה, בין אם העובד נשלח לעבודה על-ידי שירות התעסוקה ובין אם לאו. (ב) אין רואים הפליה כאשר אפיו או מהותו של התפקיד או עניני בטחון המדינה מונעים שליחתו או קבלתו של אדם לעבודה הנדונה. (ב1) לעניין סעיף זה רואים כהפליה גם קביעת תנאים שלא ממין העניין. (ג) בסעיף זה, |
| 42א. (תיקון התשמ"ח) לא יפרסם הזקוק לעובדים מודעה ברבים בדבר הצעת עבודה שיש בה משום הפליה כאמור בסעיף 42. |
| 45. (תיקון התשע"ב) |
| 47. (בוטל). |
| 48. המבקש תעודת מקצוע יגיש בקשה בכתב לפי טופס שנקבע בתקנות ובהתאם להוראות שנקבעו בהן. |
| 54. כל עוד לא נקבעה תכנית בחינות לפי סעיף 53, רשאית ועדת מקצוע לערוך בחינות לפי התכנית שקבעה היא ושאושרה על-ידי השר. |
| 55. השירות יאפשר לכל דורש לעיין בהעתק של כל תכנית בחינות, ואין חובה לפרסמה ברשומות. |
| 56. ועדת מקצוע תקבע את הנוהל לעבודתה במידה שלא נקבע בתקנות, ותחליט בכל ענין ברוב דעות; באין רוב - יפסוק היושב-ראש. |
| 57. (תיקון התשע"ב) תעודת מקצוע תיערך בטופס שיאושר על-ידי השר, תיחתם בידו או בשמו ותכלול את הפרטים שיש לרשמם בפנקס בעלי המקצוע לפי סעיף 60. |
| 58. הנאמר בתעודת מקצוע ישמש הוכחה מספקת לכל ענין שבחוק זה או השייך לביצועו. |
| 61. |
| 61א-61ו. |
| 62. (תיקונים: התשס"ה, התשס"ז, התשע"א) בפרק זה - |
| 63א. (תיקונים: התשס"ה, התשע"א) (א) לא יינתן רישיון למבקש לעסוק כלשכה פרטית אלא אם כן התקיימו כל אלה: (1) מבקש הרישיון או המנהל המועסק על ידו, לפי הענין, הוא בעל ידע בתחומים ובהיקף שקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר, ורשאי השר לקבוע לענין זה הוראות שונות לסוגים שונים של לשכות פרטיות; בתקנות לפי פסקה זו יקבע השר, בהתייעצות עם הנציבות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, הוראות לגבי הידע הנדרש לשם תיווך עבודה למבקש עבודה שהוא אדם עם מוגבלות; (2) מבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של השר, קיומם של תנאים פיסיים וסביבתיים נאותים המאפשרים מתן שירות תקין על ידי הלשכה הפרטית, לרבות לענין אבטחת מידע כהגדרתה בחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981, והבטחת נגישות לאדם עם מוגבלות בכפוף להוראות הנגישות שלפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ובהתאם לאמות מידה שיקבע השר בהתייעצות עם הנציבות; (3) מבקש הרישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל ענין באחד מהם, לא הורשע בעבירה שמפאת חומרתה, מהותה או נסיבותיה אין מבקש הרישיון ראוי לעסוק כלשכה פרטית; (4) בשלוש השנים שקדמו להגשת הבקשה לרישיון לא הפעיל השר סמכות מן הסמכויות המפורטות להלן כלפי מבקש הרישיון, בעל תפקיד בכיר בעסקו, או בעל ענין באחד מהם: (א) אי חידוש רישיון, ביטולו, התנאתו בתנאים או סיוגו לפי הוראות סעיפים 63(ג), או 68(א); (ב) הוצאת צו סגירה לפי הוראות סעיף 68א; (ג) אי חידוש רישיון, ביטולו או סיוגו לפי הוראות סעיפים 2(ג) או 6(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996. (ב) על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לתת רישיון אף אם הופעלה סמכות כאמור בפסקה (4) של אותו סעיף קטן, בהתקיים אחד מאלה: (1) חלפה שנה לפחות מיום הפעלת הסמכות כאמור, ומבקש הרישיון הוכיח, להנחת דעתו של השר, כי חדלו להתקיים הנסיבות שבשלן הופעלה הסמכות כאמור, וכי הוא נקט בצעדים מתאימים לצורך מניעת הישנותן בעתיד; (2) הסמכות הופעלה כלפי בעל ענין במבקש הרישיון או בבעל תפקיד בכיר בעסקו, והשר סבור, מנימוקים שיירשמו, כי ראוי לתת את הרישיון בשל מידת הזיקה שבין בעל הענין לבין מבקש הרישיון או לבין בעל התפקיד הבכיר בעסקו, לפי הענין. (ג) השר רשאי להתנות את מתן הרישיון, לגבי לשכה פרטית מסוימת, בקיומם של תנאים נוספים על אלה המפורטים בסעיף קטן (א), הנדרשים לשם הסדרת פעילותה התקינה, מנימוקים שיימסרו למבקש הרישיון. (ד) השר, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת רשאי לקבוע תנאים נוספים למתן רישיון; כן רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הוועדה כאמור לקבוע הוראות לענין מתן פטור, מלא או חלקי, מן התנאי האמור בסעיף קטן (א)(1), למי שיש לו ניסיון של שלוש שנים לפחות בתיווך עבודה או בניהול משאבי אנוש. (ה) השר רשאי לסרב לתת רישיון למבקש מאותן סיבות שבשלהן רשאי הוא לבטלו או לסייגו, לפי הוראות סעיף 68. (ו) (1) השר רשאי לסרב לתת רישיון למבקש לעסוק כלשכה פרטית אם היה המבקש, בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל עניין באחד מהם, אחד מאלה, וטרם חלפה התקופה המזערית: (א) בעל עניין במי שהשר הפעיל לגביו סמכות; (ב) בעל תפקיד בכיר במי שהשר הפעיל לגביו סמכות; (ג) בעל עניין בבעל עניין במי שהשר הפעיל לגביו סמכות; (ד) בעל עניין בבעל תפקיד בכיר במי שהשר הפעיל לגביו סמכות. (2) על אף האמור בפסקה (1), לא יסרב השר לתת רישיון לפי פסקאות משנה (ב) ו–(ד) לאותה פסקה, אלא אם כן הוכח להנחת דעתו כי התנהלותו של בעל התפקיד הבכיר הביאה, בין השאר, להפעלת הסמכות; השר רשאי להסתמך לעניין זה, בין השאר, על מסקנה שאליה הגיע בעבר, טרם הפעלת אותה סמכות, ובלבד שניתנה באותה עת לבעל התפקיד הבכיר הזדמנות לטעון את טענותיו. (3) על אף האמור בפסקה (1), הפעיל השר סמכות שעניינה התניה או סיוג בלבד, לא יסרב לתת רישיון לפי אותה פסקה, ואולם רשאי הוא לקבוע כי ההתניה או הסיוג יחולו ברישיון; אין בהוראת פסקה זו כדי לגרוע מאפשרות סירוב, התניה או סיוג לעניין הרישיון לפי כל דין. (4) בסעיף קטן זה - |
| 64א. (תיקון התשנ"א) (א) הוראות סעיפים 42 ו-44 יחולו לגבי שליחה לעבודה בידי לשכה פרטית. (ב) לשכה פרטית לא תסרב סירוב בלתי סביר לתת שירותיה. |
| 65. 5 (תיקונים: התשס"ד, התשס"ה, התשס"ז, התש"ע, התשע"ד) (א) (1) לא יעסוק אדם כלשכה פרטית בתיווך עבודה לעובדים זרים, אלא אם כן קיבל היתר מיוחד לכך מאת שר הפנים ובהתאם לתנאיו, ורשאי שר הפנים לקבוע בהיתר כי לשכה פרטית כאמור תהא רשאית לפעול בעניינם של עובדים זרים ומעסיקיהם, אף שלא בקשר לתיווך עבודה כאמור, בתנאים כפי שיקבע בהיתר. (1א) היתר לפי פסקה (1) יינתן רק לתאגיד שמטרתו ועיסוקו היחידים הם בעניינים כאמור באותה פסקה. (1ב) תאגיד שהוא בעל היתר לפי פסקה (1), יהא פטור מחובת רישיון לפי סעיף 63. (1ג) לא יעסוק אדם כלשכה פרטית בתיווך עבודה שמקומה מחוץ לישראל או בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים מחוץ לישראל, ואינם עובדים זרים, אלא אם כן קיבל היתר מיוחד לכך מאת השר ובהתאם לתנאיו, וזאת נוסף על רישיון כאמור בסעיף 63. (2) השר, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע כי לא יינתן ללשכה פרטית היתר כאמור בפסקה (1ג), אלא אם כן המציאה ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת להבטחת מילוי חובותיה לפי חוק זה וכן להבטחת מילוי חובותיה כלפי עובדים זרים לפי כל דין או הסכם (בפסקה זו - ערובה); קבע השר כאמור, יקבע, באותה דרך, הוראות לענין הערובה, ובין השאר, הוראות בדבר סוג הערובה, תנאיה, סכומה, חילוטה והשימוש בכספי החילוט; תקנות לפי פסקה זו יכול שיחולו על כלל הלשכות הפרטיות או על סוגים של לשכות פרטיות, ורשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים של לשכות פרטיות. (ב) הוראות פרק זה החלות לעניין בקשה לרישיון, רישיון ובעל רישיון, יחולו גם לעניין בקשה להיתר, היתר ובעל היתר לפי סעיף זה, בשינויים המחויבים, ולעניין תיווך עבודה לעובדים זרים - גם בשינויים אלה: (1) שר הפנים רשאי לקבוע בהיתר תנאים הדרושים לשם הבטחת קיומם של תנאים בהיתר שניתן למעסיק לפי הוראות סעיף 1יג לחוק עובדים זרים, לגבי עובדים זרים שהלשכה הפרטית פועלת בענינם וכן לקבוע בהיתר חובת מסירת מידע לממונה, בקשר להעסקתם של העובדים הזרים, לרבות בדבר תנאי העסקתם; (2) שר הפנים רשאי לסייג או לבטל את ההיתר לפי הוראות סעיף 68(א) גם כאשר בעל ההיתר, בעל תפקיד בכיר בעסקו או בעל ענין בו, עיכב תחת ידו, שלא כדין, מסמך זיהוי או דרכון של עובד זר; (3) הסמכויות הנתונות לשר לפי פרק זה, לרבות לפי סעיף קטן (א)(2), יהיו נתונות לשר הפנים, ובלבד שסמכות השר להתקין תקנות תהא נתונה לשר הפנים לאחר התייעצות עם השר; (4) הוראות סעיף 63א(א)(4) יחולו הן לגבי הפעלת סמכויותיו של השר כמפורט באותו סעיף והן לגבי הפעלת סמכויות שר הפנים לגבי היתר לפי סעיף קטן (א)(1) או לפי סעיף 10(א) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996; (5) בסעיף 67(ג), במקום "שבתחום סמכותו של השר" יקראו "שבתחום סמכויותיהם של השר או שר הפנים"; (ג) שר הפנים, באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר חובת לשכה פרטית לשלם לעובד זר שהלשכה הפרטית פעלה בענינו בתיווך עבודה בהיותו מחוץ לישראל ואשר לא עבד בשנה הראשונה שלאחר הגעתו לישראל, או בחלק ממנה, תשלום בעד התקופה שבה לא עבד כאמור; תקנות לפי סעיף קטן זה יכול שיחולו על כלל הלשכות הפרטיות או על סוגים של לשכות פרטיות, ורשאי שר הפנים לקבוע הוראות שונות לסוגים של לשכות פרטיות. |
| 66. 6 (בוטל). |
| 66א. (תיקון התשס"ה) לשכה פרטית לא תעסוק בתיווך עבודה, אלא באמצעות עובד שלה או באמצעות בעל רישיון או בעל היתר, לפי הענין. |
| 66ב. (תיקונים: התשס"ה, התש"ע, התשע"ד) מעסיק המבקש להעסיק במסגרת עסקו או משלח ידו עובד זר, לא יקבל לשם כך שירותי תיווך עבודה ממי שאינו בעל היתר לפי סעיף 65(א)(1). |
| 69. (תיקונים: התשס"ה, התש"ע) הרואה עצמו נפגע מהחלטת השר או מהחלטת שר הפנים לפי פרק זה רשאי לערער עליה לפני בית הדין הארצי לעבודה בתוך 45 ימים מהיום שנמסרה לו ההחלטה. |
| 69א1. (תיקונים: התשס"ה, התשס"ז, התשפ"ד) (א) השר רשאי לקבוע אגרה בעד הגשת בקשה לרישיון לפי פרק זה, וכן אגרה תקופתית שעל בעל רישיון לשלם; בתקנות לפי סעיף קטן זה יקבע השר את שיעורי האגרות ואת המועדים לתשלומן. (ב) אגרה תקופתית שלא שולמה במועד שנקבע לתשלומה, תתווסף לה ריבית שקלית כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961, מהמועד שנקבע לתשלומה עד למועד תשלומה בפועל ויחולו הוראות החוק האמור לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים. (ג) לא שילם בעל הרישיון את האגרה התקופתית עד תום ארבעה חודשים מהמועד שנקבע לתשלומה, יותלה רישיונו החל במועד שנקבע לכך בהתראה שנמסרה לו מאת השר או מי שהוא הסמיך לכך, עד לתשלום האגרה בתוספת ריבית שקלית כאמור בסעיף קטן (ב). (ד) תקנות לפי סעיף זה טעונות את אישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולעניין היתר לפי סעיף 65(א)(1) - ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. |
| 69ד. (תיקון התשס"ד) (א) אדם שאינו לשכה פרטית לא יגבה ולא יקבל מעובד זר, במישרין או בעקיפין, בישראל או מחוץ לישראל, תשלום כלשהו בקשר לתיווך עבודה, אלא אם כן הוא תשלום מותר. (ב) לענין סעיף זה, ייחשב כתשלום בקשר לתיווך עבודה גם תשלום שהוא אחד מאלה: (1) תשלום שנגבה או שהתקבל בקשר ליציאתו של עובד זר ממדינת החוץ לצורך הגעתו לישראל למטרת עבודה; (2) תשלום בקשר לקבלת אשרה ורישיון לישיבת ביקור לפי חוק הכניסה לישראל, התשי"ב1952-, או בקשר לקבלת היתר להעסקת עובד זר לפי סעיף 1יג לחוק עובדים זרים. (ג) הוראות סעיף זה לא יחולו על מי שנותן לעובד הזר, במישרין או בעקיפין, שירותים בתחום התחבורה, ובלבד שאינו נותן לו שירותים אחרים בקשר לתיווך עבודה. |
| 69ו. (תיקון התשס"ד) מבקש עבודה זכאי, בלי לגרוע מזכויותיו לפי כל דין או הסכם, לתבוע ממי שגבה ממנו תשלום בניגוד להוראות סעיפים 69ג או 69ד, את החזר התשלום האמור. |
| 69ט. (תיקונים: התשס"ד, התש"ע, התשע"ד) (א) לשכה פרטית העוסקת בתיווך עבודה לעובד זר, תמסור לעובד הזר הודעה הכוללת מידע לגבי זכויותיו בענינים אלה: (1) התשלום המותר; (2) התקשרה הלשכה הפרטית עם לשכה זרה בענינו של העובד הזר - התשלום החוזי לפי הוראות סעיף 69ז(1), וכן זכותו של העובד הזר לקבל מהלשכה הזרה החזר כאמור בסעיף 69ז(3); (3) כל מידע אחר שיש בו כדי לסייע בהגנה על זכויותיהם של עובדים זרים ובמניעת ניצולם, שקבע השר, לרבות עיקרי זכויות העובד לפי הדין בישראל, מידע בדבר זהות המעסיק, קיום אשרה ורישיון לישיבת ביקור, תיאור העבודה, תקופת העבודה ואמדן השכר הצפוי בישראל; (4) מידע בדבר הממונה על זכויות עובדים זרים, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק עובדים זרים, סמכויותיו ודרכי ההתקשרות עמו. (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר לעובד הזר זמן סביר לפני הגעתו לישראל או במועד אחר שקבע השר; ההודעה תהיה בכתב, בשפה המובנת לעובד הזר, ואם נקבע נוסח להודעה לפי סעיף קטן (ג) - בנוסח שנקבע כאמור. (ג) השר רשאי לקבוע הוראות שמטרתן להבטיח את מסירת המידע לעובד הזר לפי הוראות סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע את נוסח ההודעה שתימסר. |
| 69י. (תיקון התשס"ד) השר רשאי לקבוע, בהתייעצות עם שר המשפטים ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, סוגי עובדים זרים ששכרם עולה על כפל השכר הממוצע, שהוראות פרק זה, כולן או מקצתן, לא יחולו עליהם, בתנאים שקבע; לענין סעיף זה, |
| 69יא. (תיקון התש"ע) |
| 70. (תיקון התשע"ב) מינהלת השירות תכין, לתאריך שנקבע על ידי השר, הצעת תקציב הוצאות שנתי לשירות, ותגיש אותה למועצת השירות, והיא תעבירנה בצירוף הערותיה והמלצותיה לשר. |
| 71. (תיקון התשע"ב) השר יביא את תקציב ההוצאות, כפי שהוצע או בשינויים, לאישור הכנסת, ומשניתן האישור ייחתם התקציב בידי השר ובידי מנהל השירות ויפורסם בדרך שיורה השר. |
| 72. |
| 73. (בוטל). |
| 74. (תיקון התש"ע) (א) עובד המדינה שהשר הסמיכו לכך בכתב, רשאי, לשם פיקוח לפי סעיף 67, להיכנס בכל עת סבירה לכל לשכה פרטית. (ב) (1) שר הפנים רשאי להסמיך, מבין עובדי משרדו, מפקחים לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה בקשר לעובדים זרים או בקשר לתיווך עבודה בעניינם. (2) על הסמכת מפקחים לפי סעיף זה, יחולו הוראות סעיף 5ב(ב) לחוק עובדים זרים, בשינויים המחויבים. (3) הוראות סעיף 6 לחוק עובדים זרים יחולו לעניין מפקחים שהוסמכו לפי פסקה (1), בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום סעיף קטן (ז) לסעיף האמור יקראו: "(ז) בסעיף זה, |
| 75. (תיקונים: התשס"ג, התש"ע, התשע"ב, התשע"ד) המוסמך לפי סעיף 74(א) רשאי - (1) לחקור, בין לבדו ובין בפני אדם אחר, כל אדם הנמצא באותו מקום בכל ענין הנוגע לחוק זה, אך לא יידרש אדם לתשובה או לעדות העלולות להפלילו; (2) לרשום בפרוטוקול את תשובותיו והודעותיו של הנחקר, ודין הפרוטוקול כדין פרוטוקול שנרשם בהתאם לסעיף 2 לפקודת הפרוצידורה הפלילית (עדות), והסעיפים 3 ו-4 לאותה פקודה חלים עליו; (3) לבדוק כל פנקס, מסמך, אישור או תעודה אחרת, שניהולם או קיומם על-ידי מעסיק הוא חובה על פי חוק זה, או על פי חיקוק אחר שביצועו בידי השר, ולהעתיק מהם; ובלשכה פרטית - לבדוק לשם פיקוח לפי סעיף 67 כל פנקס, מסמך או תעודה הנוגעים לעסקי הלשכה ולפעולותיה ולהעתיק מהם. |
| 76. (תיקונים: התשס"ג, התש"ע) דבר שהגיע לידיעת אדם לרגל השימוש בסמכויות הנתונות לו על פי סעיפים 74 ו-75, לא יגלנו לאיש זולת עובדי המדינה או השירות בקשר לתפקידיהם. |
| 77א. (תיקון התשמ"ח) הזקוק לעובד שעבר על הוראות סעיף 42א, דינו - כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. |
| 78. (בוטל). |
| 78א. (בוטל). |
| 79. (תיקון התשס"ה) (א) העושה אחד מאלה, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין): (1) עוסק כלשכה פרטית, בלא רישיון, בניגוד להוראות סעיף 63(א); (2) עוסק בתיווך עבודה שמקומה בחוץ לארץ, בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים בחוץ לארץ או בתיווך עבודה לעובדים זרים, בלא היתר, בניגוד להוראות סעיף 65(א). (1) עוסק כלשכה פרטית שלא בהתאם לתנאים שנקבעו ברישיונו לפי הוראות סעיף 64, בניגוד להוראות סעיף 63; (2) עוסק בתיווך עבודה שמקומה בחוץ לארץ, בתיווך עבודה לאנשים הנמצאים בחוץ לארץ או בתיווך עבודה לעובדים זרים, שלא בהתאם לתנאים שנקבעו בהיתר שניתן לו, בניגוד להוראות סעיף 65. |
| 80. [תיקונים: התשל"ג, התשל"ז, התשל"ז (מס' 2), התש"ס, התשס"ג, התשס"ד, התשס"ה, התשע"א] (א) (בוטל). (ב) לשכה פרטית שגבתה או שקיבלה ממבקש עבודה תשלום כלשהו, בניגוד להוראות סעיף 69ג, דינה - כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; היה מבקש העבודה עובד זר, דינה - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס כאמור. (ג) אדם שאינו לשכה פרטית שגבה או שקיבל מעובד זר תשלום כלשהו בקשר לתיווך עבודה, בניגוד להוראות סעיף 69ד, דינו - מאסר שלוש שנים או כפל הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. (ד) לשכה פרטית שהתקשרה עם לשכה זרה שגבתה או שקיבלה מעובד זר תשלום העולה על התשלום החוזי, או שלא הפסיקה את ההתקשרות עמה, בניגוד להוראות סעיף 69ח(א), דינה - קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. (1) התקשרה עם לשכה זרה ולא קבעה בהסכם ביניהן תניות כאמור בסעיף 69ז; (2) לא מסרה הודעה לעובד זר, לפי הוראות סעיף 69ט. |
| 80א. (תיקונים: התשס"ה, התש"ע) (א) העוסק כלשכה פרטית בתיווך עבודה באמצעות מי שאינו עובד הלשכה הפרטית או באמצעות מי שאינו בעל רישיון או בעל היתר, לפי הענין, בניגוד להוראות סעיף 66א, דינו - מאסר שישה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין. (ב) המפריע לאדם להשתמש בסמכויותיו לבצע צו סגירה שניתן לפי הוראות סעיף 68א או להשתמש בסמכויותיו לפי סעיפים 74 או 75, דינו - מאסר שישה חודשים. (ג) מעסיק המבקש להעסיק עובד זר, במסגרת עסקו או משלח ידו, המקבל לשם כך שירותי תיווך עבודה ממי שאינו בעל היתר לפי סעיף 65(א)(1), בניגוד להוראות סעיף 66ב, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין. |
| 81. במשפט שבו נאשם אדם בעבירה על פי סעיף 77 או 78 רשאי בית המשפט, בין בצו ביניים ובין בפסק הדין הסופי, לצוות שתופסק עבודתו של האדם שבקשר להעבדתו או לעבודתו הוגשה התביעה. |
| 82. (תיקון התשס"ה) (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(1) לחוק העונשין; בסעיף זה, (ב) נעברה עבירה לפי חוק זה בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו. |
| 82א. (תיקון התשנ"ה) בכפוף לסעיף 43 תהא לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בכל הליך אזרחי הנובע מהוראות חוק זה. |
| 83. לשכות שירות התעסוקה הכלליות המפורטות בתוספת השלישית (להלן - הלשכות הקודמות), והתאגידים המחזיקים בנכסים כל שהם לטובתן או לצרכיהן, מפורקים בזה. |
| 87. חוק זה, בשינויים שנקבעו בתקנות, חל על המדינה כמעסיק. |
| 88. |
| 91. השר רשאי לאצול מהסמכויות הנתונות לו על פי הסעיפים 18, 26 ו-45; הודעה על אצילת סמכויות תפורסם ברשומות. |
(תיקונים: התשל"ז, התש"ס) (בוטלה) תוספת שניה 8 (סעיף 36) 1. כל עבודה בענף הבניה, לרבות עבודות הריסה ושינוי בנינים, עבודות קרקע בקשר לבניה ועבודות בקשר להתקנת מאור ואספקת מים לבנינים. 2. כל עבודה בענף הבניה ההנדסית, לרבות סלילת דרכים, תיקונם והחזקתם. 3. כל עבודה בתעשיה ובמלאכה בקשר לייצורם של מצרכים, השמדתם, שינוים, ניקוים או התאמתם למכירה. 4. כל עבודה בקשר לייצור זרם חשמלי והעברתו ממקום למקום ובקשר לאספקת מים ודלק והעברתם ממקום למקום. 5. כל עבודה בקשר לכריית חמרים ומחצבים ולעיבודם, לרבות עבודה במחצבות. 6. כל עבודה בענף התחבורה והתעבורה, לרבות טעינה, פריקה וסבלות. 7. כל עבודה בחקלאות, בגננות, בדיג מרחקים וביעור. 8. שמירה. 9. עבודת נקיון ושירות בבתי אוכל, בתי מלון ומקומות שעשועים במובן פקודת השעשועים הציבוריים, 1935. 10. פקידות כללית, מזכירות, הנהלת חשבונות, כתבנות ושירות בתעשיה, במסחר ובשירותים. 11. עבודת מכירה או שירות כללי בבתי–מסחר. 12. כל עבודת כפיים שהיא בענפי עבודה ושירותים, להוציא משק בית. (סעיף 83)
שמות הלשכות הממשלתיות 1. לשכת שירות התעסוקה הכללית לפועלי נצרת 2. לשכת שירות התעסוקה הכללית לפועלי עכו הערבים 3. לשכת שירות התעסוקה הכללית לפועלי אום אל–פחם 4. לשכת שירות התעסוקה הכללית לפועלי טייבה 5. לשכת שירות התעסוקה הכללית לפועלי באקה אל–גרביה 6. לשכת שירות התעסוקה הכללית לפועלי יפו הערבים 7. לשכת שירות התעסוקה הכללי לפועלי לוד הערבים סניף אל–סחנה 8. לשכת שירות התעסוקה הכללית לפועלי רמלה הערבים סניף אל–סחנה 9. לשכת שירות התעסוקה הכללית לפועלי חיפה הערבים סניף ואדי נסנאס לשכות שירות התעסוקה הכללית לנערים עובדים
|