הנשיא סטיב אדלרהשופטת נילי ארד , השופט שמואל צור , נציג עובדים מר שלום חבשוש , נציג מעבידים מר דוד בן הרוש ,
תק-אר 2006(2), 1040
המשיבים, עובדים לשעבר של חברת טמבור, פוטרו מן החברה על פי הסכם קיבוצי מיוחד אשר נחתם בין טמבור לבין ההסתדרות הכללית החדשה. ההסכם כלל תנאים מיוחדים לעובדים שביכרו לפרוש מרצון וכן הסכמות באשר לפיטורי עובדים נוספים. לטענת בא כוח החברה, הסכם זה הוא חלק מפעולות מרחיקות לכת אשר ננקטו בטמבור במטרה להבריאה. בבית הדין האזורי בחיפה מתבררת תביעה שהגישו המשיבים למתן פסק דין הצהרתי, לפיו פיטוריהם היו שלא כדין, וכן לצו אשר יורה להשיב את חלקם לעבודה בחברה. כנגד טמבור טוענים המשיבים כי הפיטורים היו שלא כדין, מאחר שלא היה צורך אמיתי בהם והחברה פעלה בחוסר תום לב ומשיקולים זרים כאשר הוציאה אותם אל הפועל. כנגד ההסתדרות וחברי הוועד –טוענים המשיבים לייצוג בלתי הוגן. במסגרת התביעה, ביקשו המשיבים מבית הדין קמא כי יורה למבקשת לגלות מסמכים בדבר פרישתם של מנכ"ל וסמנכ"לי טמבור, "רשימות המפוטרים" שהוחלפה בין טמבור לבין ההסתדרות במהלך המשא ומתן על הרכבת רשימת המפוטרים; ומסמכים נוספים. בית הדין האזורי חייב את טמבור בין היתר, לגלות מסמכים הנוגעים לפרישתם ותנאי פרישתם של חברי וועד שפרשו בהסדר אישי בתוך שנתיים מיום חתימת ההסכם הקיבוצי וכן מסמכים דומים הנוגעים לפרישתם כאמור של מנכ"ל טמבור ושני סמנכל"ים אשר גם לגביהם נטען כי פרשו בהסדר אישי במהלך שנת 1999. על חלקה זה של ההחלטה הערעור דנן * נקבע: טענת המשיבים היא כי תנאי הפרישה המופלגים שהעניקה טמבור למנכ"ל ולסמנכ"לים שפרשו בתקופת תכנית ההבראה, מעידים על העובדה שלא הייתה כל סיבה חוקית לפיטוריהם שלהם. לטענת המשיבים, טמבור לא נמצאה במשבר ולא היתה זקוקה לתכנית הבראה. על כן, טענו, פיטוריהם נעשו בחוסר תום לב, משיקולים זרים וככל הנראה במטרה להיפטר מהעובדים הוותיקים במפעל. טענות אלה אין לקבל. המשיבים לא השכילו להוכיח כיצד יהיה בגילוי תנאי פרישת מנכ"ל או סמנכ"ל בחברה, כדי לבסס את עילות התביעה לביטול פיטוריהם או לביטול הוראות ההסכם הקיבוצי בעניין פיטוריהם. טמבור היתה רשאית לילך בדרך של תוכנית התייעלות, ארגון מחדש והסכם הבראה, ללא קשר למצבה הכספי ולתנאי הפרישה שהוענקו לבכיריה. מן המפורסמות הוא שבעלי חברה, כחלק מן הפררוגטיבה הניהולית שלהם ומזכותם הקניינית על מפעלם, רשאים להחליט על ביצוע תכנית הבראה, מקום שיש לדעתם צורך בכך. במסגרת תכנית הבראה רשאים בעלי חברה אף להחליט לשלם לעובדים ולמנהלים שיפרשו במסגרתה, תנאי פרישה גבוהים מהרגיל. ההחלטה לגבי מצבה של חברה ותנאי הפרישה של מנהלים בכירים היא בידי בעלי השליטה. ברור גם שחברה שבוחרת להיכנס לתהליכי הבראה חייבת להיוועץ בעניין השלכות התכנית עם נציגות העובדים, ואף לנהל עמה משא ומתן באשר לפרישת עובדים. אולם אין היא חייבת להוועץ ולנהל משא ומתן באשר לתנאי הפרישה של מנהליה הבכירים. במקרה דנא, טמבור מילאה אחר חובותיה כלפי עובדיה, ואף השכילה לחתום על הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי פרישתם של העובדים
