א' ברק , ת' אור , א' ריבלין
תק-על 2000(3), 3201
המערערת, העוסקת במתן שירותים למערכת מכשב בשם לאניר, העסיקה את המשיב * המשיב חתם על שתי התחייבויות כלפי המערערת: האחת - להימנע מתחרות בעסקיה, והשניה - להימנע מלעשות כל שימוש מסכרי במידע שיגיע אליו במהלך עבודתו. שתי ההתחייבויות נקצבו ל - 18 חודשים מסיום עבודתו * המשיב פוטר ופתח עסק למתן שירותים למערכת לאניר * הוא פרסם מודעה בה הביע את שירותיו. בעקבות המודעה פנתה אליו רפא"ל והתקשרה עמו בהסכם למתן שירותים למערכות לאניר, שירותים שניתנוו לה בעבר על ידי המערערת. בנוסף, פנה המשיב ללקוחות המערעת על פי רשימת לקוחותיה שהיתה בידיו * המערערת הגישה תביעה כנגד המשיב על הפרת שתי ההתחייבויות * ביהמ"ש קמא קבע כי התקשרות המשיב עם רפא"ל נבעה מהפרת התחייבות אי התחרות, וחייבו לפצות את המערערת. לעומת זאת, השימוש שעשה המשיב ברשימת הלקוחות לא השתכלל לעסקאות עם לקוחות אלה, ולכן לא הופרה ההתחייבות להימנע משימוש במידע * שני הצדדים ערערו על קביעת ביהמ"ש קמא * נקבע: התחייבות לאי תחרות אשר אינה מגינה על אינטרסים של המעביד, מלבד אינטרס אי התחרות כשלעצמו, היא בטלה בהיותה מנוגדת לתקנת הציבור. אולם התחיייבות לאי תחרות שנועדה להגן על אינטרסים לגיטמיים של המעביד, בסודות מסחריים, רשימת לקוחות, מוניטין ואינטרסים קנייניים או מעין קנייניים אחרים, היא התחייבות תקפה * במקרה דנן הההגנה על המידע העסקי של המערערת עוגנה בהתחייבות המשיב להימנע משימוש במידע. לפיכך, התחייבות המשיב לאי תחרות בעסקי המערערת נועדה להגן על אינטרס אי התחרות של המערערת בלבד, ולכן היא בטלה. בהתאם, אין המשיב צריך לפצות את המערערת על התקשורתו עם רפא"ל * התחייבות המשיב להימנע משימוש במידע שהגיע אליו במסגרת עבודתו במערערת היא התחייבות תקפה, המגינה על אינטרס לגיטימי של המערערת. המשיב הפר אותה בעשותו שימוש ברשימת הלקוחות. עם זאת, לא נקשרו עסקאות בידי המשיב ללקוחות אלה במהלך תקופת ההגבלה, ולכן לא נגרם למערערת כל נזק * בענף המחשבים התחייבות להימנע משימוש במידע למשך 18 חודשים היא ארוכה מדי * הערעור נדחה והערעור שכנגד התקבל *