ריבליןפרוקצ'יה ,
תק-על 2003(3), 3010
המשיבים התקשרו עם מספר קבלנים בחוזה בו התחייבו האחרונים לבנות עבורם את משרדיהם * לאור סכסוך שהתגלע בין הצדדים, נחתם ביניהם הסכם בוררות בו מונה המבקש כבורר יחיד. על הבורר הוטל להכריע מהו שיעור הפיצויים שעל הקבלנים לשלם למשיבים * כשש שנים לאחר ישיבת הבוררות האחרונה, ניתן פסק הבורר, שבוטל ע"י ביהמ"ש המחוזי לפי בקשת המשיבים, ולאחר מכן הושב על כנו בעקבות ערעור שהוגש לביהמ"ש העליון * לאחר כל אלו, הגישו המשיבים לביהמ"ש המחוזי תביעת פיצויים כנגד הבורר בסך של כשלושה מיליון ש"ח, בגין הפרת חובת הנאמנות, הפרת הסכם והתנהגות חסרת תום לב * בקשת הבורר לסילוק התביעה על הסף נדחתה כמעט במלואה ומכאן בקשת רשות הערעור שלפנינו * נקבע: סעיף 30 לחוק הבוררות קובע את חובת נאמנות הבורר כלפי הצדדים ובצידה עומדות לו גם חובות נוספות כגון מסירות, מיומנות, מקצועיות, חריצות ושקידה במילוי תפקידו * ברגיל, הפרת חובות אלו היתה מקימה עילה לתביעה נזיקית כלפי הבורר, אלא שסעיף 8 לפקודת הנזיקין מורה כי כנגד נושא משרה שיפוטית, ובכלל זה בורר, לא תוגש תובענה בשל עוולה שעשה בעת במילוי תפקידו * סעיף 30 לחוק הבוררות מהווה הסדר מיוחד לגבי נושאי תפקידי בוררות, וככזה, גובר הוא על הוראת סעיף 8 לפקודת הנזיקין * מפועלם המצטבר של שני הסעיפים עולה כי לבורר נתונה חסינות מפני תביעה אזרחית בשל עוולה נזיקית, להוציא עוולות בגין מעשים או מחדלים שכרוך בהם מניע פסול המגיע כדי מעילה באמון * מעשה בי-דין: למרות ההכרה העקרונית בזכות תביעה נגד בורר, עולה השאלה האם החלטתו הקודמת של ביהמ"ש העליון, שאישרה את פסק הבורר, אינה יוצרת מעשה בי-דין ביחס לאפשרות התביעה כנגד הבורר * השתק עילה: המבחן להכרעה בשאלת קיום השתק עילה הוא מבחן זהות העילה * בענייננו, כוללת תביעת המשיבים טענות ועובדות חדשות שלא נכללו ולא נדונו בהליך לביטול פסק הבורר, על אף שהגיעו לידיעתם באותו מועד * למרות זאת, לא קמה טענת השתק עילה, הן מכיוון שקיים שוני רב בהקשר הדברים בו עולה טענת הדופי שבהתנהגות הבורר, והן מכיוון שאין זהות בין הצדדים בשני ההליכים * לבורר לא היתה כל מעורבות בהליך ביטול הפסק, והדיון הנוגע להתנהגותו התנהל בין בעלי הדין בבוררות * השוני בין שני ההליכים ובזהות הצדדים מצביעים כי אין לפנינו זהות עילות בשני ההליכים, ולפיכך אין הצדקה להחלת עקרון השתק העילה במקרה זה *
