ת' אור , ט' שרטסברג-כהן , ד' ביניש
תק-על 1997(1), 1212
* הערעור עוסק בשאלה האם הבשילו המגעים בין חברת "דור אנרגיה" לבין המשיב, בעליה של תחנת דלק, לכדי חוזה מחייב * בין הצדדים נוהל מו"מ אינטנסיבי על בסיס טיוטת חוזה לה הוספו תיקונים שונים * בסיום אותה פגישה נחתם ע"י ב"כ הצדדים הסכם בו נקבע כי הטיוטה מהווה בסיס להתקשרות סופית ומחייבת ביניהם וכי היא תודפס ותחתם במועד קרוב שצוין * מאוחר יותר התכחש המשיב לכך שנחתם בין הצדדים הסכם מחייב * "דור" תבעה כי יוכרז על תקפות ההסכם, ותביעתה נדחתה. מכאן הערעור * לשם הכרעה בשאלה האם נכרת הסכם מחייב זו קיימים שני מבחנים מצטברים: כוונתם של הצדדים ליצור קשר חוזי ביניהם עם ההסכמה על זיכרון הדברים וקיומה של הסכמה בזיכרון הדברים על הפרטים המהותיים החיוניים של העסקה שביניהם * בעניין הנדון מעלות הנסיבות שורה של אינדיקציות לקיומה של גמירת דעת ובתוך כך האמירה המפורשת כי הטיוטה הינה סופית ומחייבת ונוסחת הקשר המופיעה בסיכום הדברים הקובעת כי ההסכם יודפס וייחתם ביום הנקוב שם, מבלי להתנות כל תנאי * חתימתו של ב"כ המשיב על המסמך, כאשר המשיב יושב לידו ואינו מוחה, אינה גורעת מתקפותו