א' ברק , ת' אור , מ' חשין
תק-על 1996(3), 4161
* המערערים הורשעו ברציחתו של אדם אשר הוכה למוות ע"י אחד מהם במהלך שוד שביצעו יחדיו * היסוד הנפשי הנדרש לעניין עבירת רצח לפי ס' 300(א)(3) לחוק העונשין הוא מודעות לאפשרות הגרימה של המוות ופזיזות ביחס לתוצאה זו, ואין במסגרת עבירה זו דרישה לקיומה של מטרה לגרום למותו של אדם. תיקון 39 לחוק העונשין אינו משנה את ההלכה בעניין זה * להבחנה בין המבצע בצוותא לבין המסייע חשיבות רבה, שכן מאז תיקון 39, עונשו של המסייע הוא מחצית העונש שנקבע למבצע העיקרי * השוני בין המבצע בצוותא לבין המסייע מתבטא בכך שהמבצעים בצוותא משמשים גוף אחד לביצוע המשימה העבריינית. לעניין הביצוע בצוותא תתכן חלוקת עבודה בין העבריינים, באופן שהם יפעלו במקומות שונים ובזמנים שונים, ומבלי שכל אחד מהם מיצה את העבירה, ובלבד שחלקו הוא מהותי להגשמת התכנית המשותפת * המבצע בצוותא רואה את עשיית העבירה כעניינו הוא, ולא של אחר. יש לו שליטה פונקציונלית יחד עם האחרים, על העשייה העבריינית והתפתחותה * המסייע הוא שותף עקיף ומשני, המסייע ביצירת התנאים לביצוע העבירה ע"י העבריין העיקרי * כאשר מספר עבריינים מתכננים יחדיו ביצועה של עבירה פלונית, והם לוקחים במסגרת שיקוליהם את האפשרות כי תוך כדי ביצועה תתבצע גם עבירה אלמונית, ועבירה זו מתבצעת הלכה למעשה על ידי אחד מהם, כי אז אחראים העבריינים לביצועה של עבירה אלמונית, כמו גם של עבירה פלונית, כמבצעים בצוותא *