חיפוש משולב


לדף הבית
6,345,422תוצאות חיפוש נמצאו

ע"פ 8827/01 - ישראל שטרייזנט נ' מדינת ישראל

מ' חשיןד' ביניש , א' ריבלין ,
תק-על 2003(3), 3031
נושאים:
הלכות
השופט מ' חשין:
המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ר' ג'רג'ורה) בעבירת הריגה, עבירה כהגדרתה בסעיף 298 לחוק העונשין, תשל"ז1977- (חוק העונשין), ובעבירות נילוות נוספות לפי פקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א1961- (הפקודה) ותקנות התעבורה, תשכ"א1961- (תקנות התעבורה): נהיגה במהירות בלתי סבירה, אי האטה לפני מעבר חציה, אי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה ועקיפה שלא כדין.
משהרשיעו כך בדין, גזר בית המשפט המחוזי על המערער חמש שנות מאסר, מתוכן שנתיים לריצוי בפועל והיתרה על-תנאי. כן הורה...
  • לא נצפה
  • עמודים: 12
  • פסק דין
  • עליון
  • 13/07/2003
  • מאזכרים: 442

ע"פ 4389/93 - 1. יוסף מרדכי נ' מדינת ישראל

א' ברק , ת' אור , מ' חשין
תק-על 1996(3), 4161
נושאים:
הלכות
* המערערים הורשעו ברציחתו של אדם אשר הוכה למוות ע"י אחד מהם במהלך שוד שביצעו יחדיו * היסוד הנפשי הנדרש לעניין עבירת רצח לפי ס' 300(א)(3) לחוק העונשין הוא מודעות לאפשרות הגרימה של המוות ופזיזות ביחס לתוצאה זו, ואין במסגרת עבירה זו דרישה לקיומה של מטרה לגרום למותו של אדם. תיקון 39 לחוק העונשין אינו משנה את ההלכה בעניין זה * להבחנה בין המבצע בצוותא לבין המסייע חשיבות רבה, שכן מאז תיקון 39, עונשו של המסייע הוא מחצית העונש שנקבע למבצע העיקרי * השוני בין המבצע בצוותא לבין המסייע מתבטא בכך שהמבצעים בצוותא משמשים גוף אחד לביצוע המשימה העבריינית. לעניין הביצוע בצוותא תתכן חלוקת עבודה בין העבריינים, באופן שהם יפעלו במקומות שונים ובזמנים שונים, ומבלי שכל אחד מהם מיצה את העבירה, ובלבד שחלקו הוא מהותי להגשמת התכנית המשותפת * המבצע בצוותא רואה את עשיית העבירה כעניינו הוא, ולא של אחר. יש לו שליטה פונקציונלית יחד עם האחרים, על העשייה העבריינית והתפתחותה * המסייע הוא שותף עקיף ומשני, המסייע ביצירת התנאים לביצוע העבירה ע"י העבריין העיקרי * כאשר מספר עבריינים מתכננים יחדיו ביצועה של עבירה פלונית, והם לוקחים במסגרת שיקוליהם את האפשרות כי תוך כדי ביצועה תתבצע גם עבירה אלמונית, ועבירה זו מתבצעת הלכה למעשה על ידי אחד מהם, כי אז אחראים העבריינים לביצועה של עבירה אלמונית, כמו גם של עבירה פלונית, כמבצעים בצוותא *
  • לא נצפה
  • עמודים: 23
  • פסק דין
  • עליון
  • 04/08/1996
  • מאזכרים: 442

חוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), תשי"ט-1958

התשי"ט (24.12.1958), עמ' 7.
  • לא נצפה
  • עמודים: 1
  • חקיקה מעודכנת
  • 09/06/1995
  • מאזכרים: 442

ע"פ 2918/13 - אחמד דבס ואח' נ' מדינת ישראל

כבוד השופט א' רובינשטיין , כבוד השופטת א' חיות , כבוד השופט ע' פוגלמן
תק-על ע"פ 2918/13(3), 1952
השופט ע' פוגלמן:
ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ד' פיש) שהרשיע את המערערים לפי הודאתם ובמסגרת הסדר טיעון בעבירות של החזקה ונשיאה של נשק ותחמושת, וכן חבלה ופציעה בנסיבות מחמירות, עבירות לפי סעיפים 144(ב) רישה וסיפה (לגבי מערער 1 בלבד), 334 ו-335(א)(1) ו-(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
ההליך בבית המשפט המחוזי וגזר הדין
  • לא נצפה
  • עמודים: 6
  • פסק דין
  • עליון
  • 18/07/2013
  • מאזכרים: 441

ע"פ 4384/93 - המערער: אילן מליקר נ' המשיבה: מדינת ישראל

כבוד השופט ת. אורכבוד השופט י. קדמי , כבוד השופט צ. טל ,
תק-על 1994(2), 3349
נושאים:
הלכות
השופט י. קדמי:
פתח דבר
א) זהו ערעור כנגד פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע
  • לא נצפה
  • עמודים: 11
  • פסק דין
  • עליון
  • 25/05/1994
  • מאזכרים: 441

חוק הסעד (טיפול באנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית), התשכ"ט-1969

התשכ"ט (13.6.1969), עמ' 132.
  • לא נצפה
  • עמודים: 1
  • חקיקה מעודכנת
  • 10/01/2017
  • מאזכרים: 441

רע"א 418/03 - אוסם תעשיות מזון בע"מ נ' 1. סמג'ה יעקב

א' ברק , י' טירקל , א' ריבלין , א' פרוקצ'יה , א' רובינשטיין
תק-על 2004(4), 5194
נושאים:
הלכות
ההגדרה הבסיסית ל"תאונת הדרכים" מופיעה בסעיף הראשון לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה - 1975 ומורה כי "תאונת דרכים" היא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". בהמשך, קובע הסעיף רשימה קזואיסטית של מצבים, שיש לראותם כשימוש ברכב מנועי, למשל כניסה או ירידה מהרכב, ורשימה קזואיסטית נוספת של מצבים שאין לראותם כך, למשל טעינה ופריקה מרכב עומד * מהו הדין באותם מצבים שבהם תאונה נופלת לגדר שתי פעולות שונות הנזכרות בהגדרת "שימוש", כאשר על-פי אחת מהן הפעלה מהווה "שימוש" ועל-פי האחרת היא אינה מהווה "'שימוש"? * נקבע: יש לקבוע כי מקום בו ניתן לשייך אירוע אחד למספר קטגוריות בהגדרת השימוש, כאשר על-פי אחת מהן מהווה הפעולה "שימוש" ועל-פי האחרת – לאו, תקום לנפגע זכאות על-פי חוק הפיצויים.
  • לא נצפה
  • עמודים: 27
  • פסק דין
  • עליון
  • 13/12/2004
  • מאזכרים: 440

140/00 ע"א - 1. עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נ' 1. החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ

א' ברק , ת' אור , א' מצא , ד' דורנר , א' ריבלין
תק-על 2004(1), 5395
במשפט הישראלי, גריעת שנות חיים מהניזוק נתפסת כנזק לא-ממוני בר-פיצוי. אלא שגריעה זו אף שוללת מהניזוק "נכס", קרי - כושר עבודתו, שצפוי היה להניב לו הכנסות. כמו כן, הפיצוי בגין אובדן כושר ההשתכרות נועד אף הוא להגשים את מטרת פסיקת הפיצויים בדיני הנזיקין - להעמיד את הניזוק במצב בו היה אלמלא מעשה העוולה, באמצעות תשלום כסף. לפיכך, יש להכיר בזכאותו של הניזוק לפיצויים בגין שנות ההשתכרות האבודות * מקובל לומר כי לדיני הנזיקין מטרה נוספת, לצד תכלית הצדק - והיא ההרתעה היעילה. אין ספק, כי מקום שבו קוצרה תוחלת חיי העבודה של הניזוק, מתפרש הנזק של אובדן יכולת ההשתכרות גם על פני "השנים האבודות". הותרת נזק זה בלא פיצוי משמעותה פגיעה בהרתעה הכללית.
  • לא נצפה
  • עמודים: 64
  • פסק דין
  • עליון
  • 15/03/2004
  • מאזכרים: 440

ע"א 728-79 - המערערת: קירור - אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' המשיב: עבד אלחפיז זיד

כבוד השופט מ' שמגרכבוד השופט ד' בכור , כבוד השופט ש' לוין ,
תק-על 1980(2), 43
השופט ש' לוין:
1. ביום 19.2.79 סמוך לתום תקופת ההתישנות, הגיש המשיב (להלן - זייד) לבית משפט השלום בחדרה תובענה נגד המערערת שהיא אגודה שיתופית (להלן: קרור) ונגד "מחלקת התביעות הסנה, חב' ישראלית לביטוח בע"מ" (להלן: הסנה). בסעיף 3 לכתב התביעה נכתב לאמור:
"3. ביום 21.2.1972 תוך כדי עבודתו באחסנת בננות בקירור הנתבעת מס' 1 שבחדרה וכתוצאה ממנה נקעה כתף ידו השמאלית של התובע, ובעקבות זאת הועבר לקופת חולים בחדרה... (להלן "התאונה").
  • לא נצפה
  • עמודים: 6
  • פסק דין
  • עליון
  • 05/06/1980
  • מאזכרים: 440

רע"א 1358/12 - מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון ואח' נ' עזבון המנוח שלמה אייזנבך ז"ל ואח'

כבוד השופט צ' זילברטל
תק-על 2012(2), 2337
1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 23.1.2012 (ת"א 6743-09-11, השופט י' שפירא), בה הורה בית המשפט על מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט ופטר את המשיבים מהגשת חוות דעת מטעמם.
2. ביום 5.9.2011 הגישו המשיבים תביעת רשלנות רפואית נגד המבקשים, בה נטען כי המנוח שעזבונו הוא המשיב 1 (להלן: המנוח), סבל ממחלת השחמת בגינה הוא נזקק להשתלת כבד. לצורך ניתוח ההשתלה נמצאה תורמת אשר מגופה הונצל כבד שהושתל במנוח. יומיים לאחר ניתוח ההשתלה, בהיותו בן 53, נפטר המנוח. בכתב התביעה נטען, כי...
  • לא נצפה
  • עמודים: 11
  • החלטה
  • עליון
  • 08/05/2012
  • מאזכרים: 439

מאגר: