א' ברק , ש' לוין , ת' אור , א' מצא , ט' שטרסברג-כהן
תק-על 1996(2), 1362
* המערערים הגישו תובענה ייצוגית כנגד המשיבים, דירקטורים בחברה אשר קרסה, ואשר המערערים רכשו בה ני"ע, בעילה של פרט מטעה בתשקיף * המשיבים קיבלו צו לגילוי כל הפעולות שביצעו המערערים בבורסה בשנים שקדמו לארוע, בטענה כי היסטורית ההשקעות עשויה ללמד על אופיים של המערערים כמשקיעים מתוחכמים וכתובעים מקצועיים, ולשלול את התאמתם לתבוע תביעה ייצוגית. על כך הערעור * השיקולים המונחים ביסוד התובענה הייצוגית עניינם הגנה על אינטרס הפרט, באמצעות מתן תרופה ליחיד שנפגע, ואשר ברוב המקרים אינו טורח להגיש תביעה, מאחר ונזקו קטן יחסית, והגנה על אינטרס הציבור - הצורך לאכוף את הוראות החוק שבגדריו מצויה התובענה הייצוגית, זהו מנגנון הרתעה מפני ניצול כוחם של בעלי השליטה נגד האינטרסים של בעלי המניות מן הציבור, המהווה מכשיר חשוב לאכיפת דיני ניירות הערך * התובענה הייצוגית עלולה לפגוע ביחידי הקבוצה המיוצגים, שכן ההחלטה בה מהווה מעשה בית דין כלפיהם, ועל כן יש להזהר מתובענות ייצוגיות המוגשות ממניעים פסולים, כגון סחיטה, תחרות, השתלטות עויינת או קנטרנות * משקיע מתוחכם יכול להיות תובע ייצוגי, אפילו אם הקבוצה אותה הוא מייצג אינה זהה לו ברמת התחכום * היסטוריה של תביעות ייצוגיות עשויה להצביע על היעדר תום לב, אולם לעניין זה לא די בעצם הגשתן של תביעות ייצוגיות בעבר, אלא יש לבחון תנאיהן, תוצאותיהן ונסיבותיהן * יש אינטרס ציבורי מובהק בהפעלת מכשיר התובענה הייצוגית ועידוד השימוש בו * צו לגילוי היסטורית ההשקעות יש בו כדי לחסום תובענה ייצוגית, בכך שהוא מצמצם את קשת התובעים הפוטנציאלים ועלול להרתיע משקיעים אף מלנסות להגיש תביעה כזו, בשל החשש מחשיפה אישית *