א' ברק , א' מצא , ד' דורנר
תק-על 1996(2), 1288
המערער חשד בכך שאשתו בוגדת בו עם השכן, הוא ראה את השניים יושבים ברכב, שוחח והתווכח איתם, הם נסעו מהמקום, ואז שבו, התנשקו מול עיניו ואמרו לו שזאת האמת. בתגובה שלף המערער את אקדחו וירה בהם למוות * אחד המרכיבים של עבירת הרצח הינו שההמתה נעשתה בלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה, כלומר - בהעדר קנטור * הפסיקה קבעה כי מדובר בשני מבחנים, אובייקטיבי וסובייקטיבי * המבחן הסובייקטיבי שואל האם ההתנהגות המקנטרת השפיעה בפועל על הנאשם עד כדי לגרום לאיבוד שליטתו העצמית, כך שביצע את המעשה הקטלני בלי לחשוב על תוצאות מעשהו * המבחן האובייקטיבי שואל האם אדם מן הישוב היה עשוי, בהיותו נתון במצבו של הנאשם, לאבד את השליטה העצמית ולהגיב בדרך קטלנית בה הגיב הנאשם * במצב דברים זה, בו מתוודע אדם למעשה הבגידה של אשתו, מתקיימים שני המבחנים ויש לקבוע כי התקיים במערער קנטור * דמו של הישראלי המצוי ודמה של הישראלית המצויה עלול לרתוח, כאשר הוא רואה את בת הזוג או בן הזוג בבגידה * הש' ברק בהערת אגב: יש לשקול מעבר למבחן הסובייקטיבי