ש' לוין , ט' שטרסברג-כהן , ד' ביניש
תק-על 1997(2), 3555
המערער והמשיב רכשו בהשקעה משותפת חלקת קרקע * הזכויות נרשמו על שם המערער בלבד בהסכם בינו לבין המנהל * הוסכם בין המשיב למערער בע"פ כי הזכויות שנרכשו יועברו לבעלות משותפת של שניהם המערער בנה בחלקו של המגרש מבלי להודיע למשיב * לאחר מחלוקות הגיעו המשיב והמערער להסכם לפיו חילקו את המגרש לשניים והבניין נותר בחלקו של המערער * בדיעבד התברר כי לא ניתן לחלק את המגרש וכי המערער ניצל את מלוא אחוזי הבניה המותרים במגרש * המשיב הגיש תובענה וביקש שיוצהר כי הוא הבעלים במחצית זכויות החכירה במגרש לרבות הבניין המוקם עליו * ביהמ"ש קמא קבע כי המשיב הנו בעלים של מחצית מהזכויות החוזיות בחלקה וכי יש להרוס את המבנה * המערער טוען כי משנקבע כי הזכויות הינן חוזיות, אין סמכות לביהמ"ש המחוזי לדון בעניין, זאת לפי גובה סכום התביעה * סמכות עניינית: הסמכות נקבעת לפי הסעד המבוקש בכתב התביעה ולא על פי הסעד המוענק בסופה של הדרך * בקשה להצהרה על זכויות הבעלות או החכירה לדורות במקרקעין הנה בסמכות ביהמ"ש המחוזי * משקנה ביהמ"ש את סמכותו בעת הגשת התביעה על פי כתב התביעה, מתקיימת סמכות זו עד להכרעה בסכסוך כולו * וכן, טענת חוסר הסמכות עניינית לא הועלתה בדיון בביהמ"ש קמא * קבלת טענת חוסר סמכות כאשר ההליך התברר במלואו בפני בימ"ש הנמנה עם בתי המשפט של המערכת השיפוטית הרגילה בערעור, גוררת התדיינות ממושכת ומיותרת על חשבון הבירור הענייני והיעיל של הסכסוך * מקרקעין: המערער לא המחה למשיב את זכויותיו כלפי המנהל ולכן המערער והמשיב לא היו בעלים משותפים של הזכויות ולא חלים דיני השיתוף במטלטלין * המערער רק התחייב להקנות למשיב זכויות כאשר יהיה בידיו לעשות כן * כל שיש בידי המשיב היא הזכות החוזית לקבל מהמערער מחצית מהזכויות שבידיו * בניית המבנה על ידי המערער מהווה הפרת החוזה בינו לבין המשיב * אכיפה: הריסת הבניין כצעד של אכיפה אינה אפשרית ואינה צודקת בנסיבות המקרה *
