כבוד הרשמת מ' אגמון
תק-על 1998(3), 1978
העותרת, עיריית אור יהודה, הגישה בקשה לגילוי פרטים נוספים בעתירה שעניינה סבירות פעולתן של רשויות התכנון באישור תכנית "נתב"ג 2000". המשיבים טוענים כי הפרטים הנוספים שהתבקשו לגלות מהווים ניסיון לקבל מידע נוסף ואינם נדרשים להבהרת האמור בתצהיר התשובה מטעמם. הליך של מתן פרטים נוספים קיים הן בתקנות סדר הדין בבג"ץ והן בתקנות סד"א. מטרות ההליך בשני המקרים הן זהות - צמצום והבהרה. אולם, קיים שוני המתחייב מסוג ההליך ומקיומם של מכשירים נוספים לגילוי עובדות הקיימים בהליך האזרחי, ואינם קיימים בבג"ץ, כמו שאלונים וגילוי מסמכים. יש לאפשר פרטים נוספים בבג"ץ אם בנסיבות דומות בהליך אזרחי היה ספק האם שאלה מסוימת מקומה בפרטים נוספים או בשאלונים, ושאלה זו עונה על המבחנים של פרטים נוספים, כפי שיפורטו להלן. כדי שתתקבל בקשה לפרטים נוספים, נדרש שהפרטים המתבקשים הם במסגרת העניינים שפרוטו בתצהיר התשובה. כמו כן, נדרש כי המידע שמתבקש מצוי בידיעתו העדיפה של בעל הדין שכנגד. אם מטרת הבקשה היא להדגיש אי דיוקים עובדתיים שבידיעת המבקש, עליו להגיש לשם כך בקשה לתצהיר נוסף ולא בקשה לפרטים נוספים. במקרה דנן, יש לקבל הבקשה למתן פרטים נוספים בחלק מהעניינים. למשל: בתצהיר המשיבים נאמר כי כל החומר שהיה מונח בפני מנהל התעופה האזרחית, בעניין התכנית, "היה בפני" המועצה הארצית לתכנון ובנייה. יש להבהיר האם החומר הובא בפני כל אחד ואחד מחברי המועצה. יש חשיבות להבהיר מי מבין הגורמים המוסמכים לאשר את התכנית ראה את החומר. מנגד, יש לדחות הבקשה לפרטים נוספים בעניינים שאינם דרושים להבהרת האמור בתצהיר התשובה. למשל, המשיבים אינם צריכים לומר לעותרת מהו החומר המצוי בידיהם לעניין תאונות אוויריות. הבקשה לפרטים אלה מהווה בקשה לחומר נוסף, שאין מקומה במסגרת של בקשה לפרטים נוספים.
