כבוד המשנה לנשיאה א' ריבליןס' ג'ובראן , י' דנציגר ,
תק-על 2008(4), 5752
נושאים:
חוזים - זכרון דברים
בית המשפט קבע כי זיכרון הדברים שנערך בין צדדים לצורך בנית בית נעדר גמירת דעת ומסוימות, ולמעשה, הצדדים אף לא פעלו לאורו, ועל כן הוא לא השתכלל לכדי חוזה תקף. נפסק, כי זיכרון הדברים היווה אך טיוטא ראשונית, בעודו נותן תוקף להסכמים שנכרתו לאחריו. בתוך כך, נדחתה הטענה כי ההסכמים המאוחרים נכרתו למראית עין בלבד, וזאת בהסתמך, בין היתר, על ה"השתק השיפוטי".