ד' דורנר , י' טירקל , מ' נאור
תק-על 2002(2), 3106
*המערער, מהנדס קונסטרוקציה, ליווה את הקמתם של שני מבנים על ידי המשיבים. בשלב גמר השלד, התגלו במבנים סדקים ובעקבות זאת הוגשה נגד המערער תביעה בגין ירידת ערך המבנים *בתגובה לה, הגיש המערער הודעת צד ג' לחברת הביטוח שביטחה אותו בביטוח אחריות מקצועית * ביהמ"ש קמא, כב' הש' קלינג, קבע כממצא, כי המערער הודה בכך שבכדי להוזיל עלויות חסך בחומרים וחרג ממקדמי התקן הישראלי *על יסוד הודאה זו, קבע ביהמ"ש קמא, כי חברת הביטוח פטורה מלשפות את המערער הן על פי חוק חוזה הביטוח, שכן המערער פעל "במתכוון" כלשון ס' 26 לחוק, והן על בסיס הפוליסה. זאת, שכן בפוליסה קיים סעיף החרגה, המשחרר את חב' הביטוח מתשלום במקרה של ביצוע "מעשה או מחדל פליליים" * מכאן הערעור * נקבע: "פעולה במתכוון" כלשון ס' 26 לחוק חוזה הביטוח: המערער סמך על כך כי יעלה בידו להקים מבנים בטוחים תוך הוזלת עלויות. התנהגות זו, בגישת "יהיה בסדר", ראויה לכל גנאי, אולם אין היא עולה כדי גרימת מקרה הביטוח במתכוון * סעיף ההחרגה בפוליסת האחריות המקצועית - ביצוע מעשה פלילי: בנית המערער בניגוד לתקן היתה בעת ביצועה עבירה פלילית של "אחריות מוחלטת". עם זאת, יש לומר כי העבירות הפליליות המוחרגות בפוליסה הנן עבירות פליליות של ממש, רעות כשלעצמן (mala per se). בנייה בניגוד לתקן, אינה עבירה פלילית מסוג זה *בנסיבות המקרה דנן, אף אין לראות בהתנהגות המערער "מרמה או חוסר יושר" וזאת לאור המגמה להכיר בתוקפן של פוליסות אחריות מקצועית גם במקרים בהם לא היה המבוטח נקי מכל רבב *