כבוד הנשיא א' ברקכבוד השופט א' ריבלין , כבוד השופט א' גרוניס ,
תק-על 2005(3), 7332
* המערער הורשע על ידי בית המשפט המחוזי, בין השאר, בביצוע עבירות מין שונות בבתו החורגת בין שנת 1986 לשנת 1988. כתב האישום נגד המערער הוגש בשנת 2000. המערער יוצא כנגד הרשעתו וטוען כי בניגוד לסעיף 354 (א) לחוק העונשין הקובע כי אם חלפו עשר שנים מיום ביצוע עבירת מין בקטין אין להגיש כתב אישום אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה, אישור היועץ להגשת כתב האישום כנגדו ניתן רק כשנתיים לאחר הגשת כתב האישום ובדיוק לפני שימוע הכרעת הדין. לטענת המשיבה, האיחור במתן האישור להגשת כתב האישום על ידי היועץ, ניתן לריפוי על ידי החלת הדוקטרינה של "בטלות יחסית"*נקבע: אף אם בנסיבות מסוימות הפגם של איחור במתן אישור היועץ להגשת כתב האישום, לא יביא לבטלותו המוחלטת של כתב האישום, הרי לא כך בענייננו. זאת שכן, אישורו של היועץ להגשת כתב האישום ניתן לא באיחור של ימים ספורים בלבד, אלא באיחור של כשנתיים ולאחר שההליכים בבית משפט קמא הגיעו לשעת מתן הכרעת הדין. יש לזכור כי הדרישה הקבועה בסעיף 354(א) לחוק העונשין, למתן אישור מטעמו של היועץ להגשת כתב אישום נועדה ליצור מנגנון בקרה על הגשתם של כתבי אישום בעבירות מין מסוימות, הנעשית תוך חריגה מתקופת ההתיישנות הרגילה. עיון במתן האישור בשלב כה מאוחר כפי שבענייננו מקשה על היועץ לבקר באופן אמיתי את החלטות הכפופים לו. לאור האמור יש לזכות את המערער מהעבירות המיוחסות לו בין השנים 1986 ל-1988 *