י' פליטמן, שופט
תק-אר 2001(1), 878
המערערים, דייל אויר ודיילת קרקע בחברת אל-על חויבו לפני תחילת עבודתם כדיילים להשתתף בקורס הכשרה בן חודש וחצי שניהלה אל-על. עבור תקופת הכשרה זו לא שולם למערערים שכר וכך גם לאלפים אחרים המועמדים לתפקידי דיילות בחברה. בשל כך, הגישו המערערים לביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב תביעה נגד אל-על למתן פסק דין הצהרתי לפיו הם זכאים לתשלום שכר מינימום וזכויות סוציאליות נוספות בגין תקופת ההכשרה. במקביל, הגישו המערערים בקשה לאשר תביעתם כתובענה ייצוגית עבור כל דיילי אל-על בעבר ובהווה. בקשתם נדחתה ע"י ביה"ד האזורי, מכאן הערעור. בפסק דינו מנהל ביה"ד הארצי דיון נרחב בשיקולים שיש להביא בחשבון באישור תביעה כתובענה ייצוגית, בעיקר כשמדובר בתביעה כנגד מקום עבודה מאורגן. בסופו של דבר, קובע ביה"ד הארצי כי קיימים נימוקים התומכים באישור התביעה כתובענה ייצוגית, כגון השאלות העיקריות הזהות והרצון לתת לדיילים רבים כל האפשר הזדמנות לממש זכויותיהם. אולם, אל מול שיקולים אלו עומדים שיקולים כבדי משקל לשלול אישור הגשת תובענה ייצוגית במקרה זה, וביניהם: הסעד הכספי השונה המגיע לכל דייל בהתאם לשנה בה עבד ואפשרות הקמת טענת השתק פלוגתא ומעשה בית דין נגד אל-על המייתרים את הצורך בהליך ייצוגי. על כך יש להוסיף את העובדה שחברת אל-על היא מקום עבודה מאורגן ולפי ביה"ד לעבודה- הדרך הטובה ביותר לבירור סכסוך הנוגע לקבוצת עובדים במקום עבודה מאורגן היא בהליך של סכסוך קיבוצי. לפיכך הוחלט לדחות את הערעור ולא לאשר את התביעה כתובענה ייצוגית.