א' ברק , ש' לוין , ת' אור , מ' חשין , ט' שטרסברג-כהן , י' טירקל , י' אנגלרד , עילתו
תק-על 1999(2), 3568
המערערת נפגעה מכדור שנורה ע"י המשיב בעת נסיעה ברכב * האירוע הוכר כפגיעת איבה, לפי חוק התמלוגים לנפגעי פעולות איבה, והמערערת מקבלת תגמולים מן המוסד לביטוח לאומי * המערערת הגישה תביעת נזיקין נגד המזיק, הוא המשיב. תביעתה נדחתה על הסף. ביהמ"ש קמא קבע כי לא נתמלאו התנאים המקימים למערערת זכות תביעה בנזיקין כנגד המזיק, עפ"י חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (סעיף 36(א) לחוק) * תנאים אלו הם קבלת הסכמת המל"ל להחזר התשלומים שהתקבלו ע"י הניזוק וביצוע ההחזר בפועל * מכאן הערעור * המחלוקת היא בשאלה אימתי צריכה המערערת להוכיח כי המל"ל מסכים להחזר ואת ביצוע ההחזר בפועל - האם כבר בעת הגשת התביעה נגד המזיק או רק בשלב מימוש פס"ד שהתקבל כנגד המזיק, קרי - גביית פיצויים ממנו * בית המשפט: נקודת המוצא של ההסדר הקבוע בסעיף 36(א) לחוק היא אפשרותו של הנכה להגיש, מלכתחילה, שתי תביעות שונות - כנגד המדינה וכנגד המזיק. אולם, הוא אינו זכאי לגבות כספים ע"פי שתי העילות כאחת * כאשר משולמים לנכה פיצויים עפ"י חוק הנכים מופקעת זכות התביעה שלו כלפי המזיק כנגד תשלומים אלה * נכה שפתח בתביעה כפולה, כנגד המל"ל וכנגד המזיק, או שהגיש תביעה כנגד המדינה בלבד, ומבקש כעת להגיש תביעה כנגד המזיק, רשאי לעשות כן ובלבד, כאמור, שיוכיח את החזרת התמלוגים שקיבל ואת הסכמת המל"ל להחזרתם * גם אם תנאים אלה לא התקיימו בעת הגשת התביעה כנגד המזיק אין בכך להכשיל תביעתו ובלבד שבשלב גביית הפיצויים מן המזיק, יוכיח שעמד בתנאים האמורים * היקף שיקול דעתו של המל"ל לעניין מתן הסכמתו להחזר התמלוגים: יש לצמצם שיקול דעת זה. באופן עקרוני על הנ"ל להסכים להחזר * הערעור מתקבל *