כבוד השופטת ד' בינישכבוד השופט א' א' לוי , כבוד השופטת א' חיות ,
תק-על 2005(3), 6209
* המערער נפגע בשנת 1989, בהיותו כבן שבע שנים, בתאונת דרכים. כתוצאה מכך הוא נותר נכה בשיעור של 100% כאשר בני משפחתו מטפלים בו. בית המשפט המחוזי פסק לו, בין השאר, סכום כולל של 6,000 ש"ח לחודש בגין סיעוד. מכאן הערעור נשוא הדיון*נקבע: בע"א 3375/99 אקסלרד נ' צור-שמיר, חברה לביטוח בע"מ נקבע כי בהיעדר נסיבות מיוחדות, מהווה הסך של 12,000 ש"ח לחודש, סכום הולם לתשלום עבור סיעוד במקרים, כדוגמאת ענייננו, שבהם נדרשת לנכה עזרה פעילה במשך כארבע שעות ביום, בצירוף נוכחות או השגחה למשך שאר שעות היממה. על כן נראה כי הסכום נפסק למערער בגין סיעוד מקפח אותו באופן המצדיק התערבות. יחד עם זאת, אין לראות בסכום הפיצוי שנפסק בעניין אקסלרד אמת מידה חותכת שכן, נקודת המוצא לפיצויו של נפגע הינה לעולם נקודת מוצא אינדיבידואלית. במקרה הנדון יש להביא בחשבון כי מתקיימות נסיבות מיוחדות בשני עניינים: ראשית, בני המשפחה בחרו שלא להעסיק עובד חיצוני, ולקחו על עצמם את נטל סיעודו של המערער והטיפול בו. בנסיבות אלו, בקביעת הפיצוי בגין סיעוד אין מקום להביא בחשבון את עלות צרכיו היומיומיים של העובד כגון: מזון, לינה, כביסה וכיוצא באלה, שכן אלו נחסכים במקרה זה. אך פרט למרכיב זה, אין לגרוע סכומים כלשהם מעלות הסיעוד המגיעה למערער אך משום שזה ניתן לו במלואו על ידי בני משפחתו. שנית, במסגרת קביעת ההוצאות הסבירות המגיעות לניזוק יש להביא בחשבון גם את העקרון לפיו על הניזוק להקטין את נזקו. במקרה הנדון, המערער זכאי על פי חוק חינוך מיוחד ללימודים ולטיפולים פרא-רפואיים במוסד לחינוך מיוחד, עד הגיעו לגיל 21. אולם, אביו סבר כי מסגרת זו אינה מותאמת דיה לצרכיו של המערער ועל כן לא הגיע המערער לבית הספר. לפיכך, יש להביא בחשבון את העובדה שהמערער יכול היה עד גיל 21 לשהות בבית ספר במשך חלק משעות היממה, אך הוריו בחרו למנוע את הדבר. בהתחשב במכלול הנסיבות שפורטו לעיל, מן הראוי להעמיד את סכום הפיצוי החודשי המגיע למערער בגין סיעוד על סך של 9,000 ש"ח לחודש*