חיפוש משולב


לדף הבית
6,521,537תוצאות חיפוש נמצאו

רע"פ 10462-03 - המבקשת-המערערת: הלינור הראר נ' המשיבה: מדינת ישראל

כבוד השופט א' א' לויכבוד השופט א' רובינשטיין , כבוד השופטת א' חיות ,
תק-על 2005(2), 7992
לפי סעיף 30 לחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982, "המשתמש במתקן בזק באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין, דינו מאסר 3 שנים". עולה השאלה, האם האיסור שבסעיף 30 מתמצה בשימוש "טכני" מטריד, היינו אפשר להטריד אדם רק אם מדובר בטלפונים ופקסים חוזרים ונשנים כאשר האמירה שבהם עצמה אינה מעלה או מורידה, או שמא יש רלבנטיות גם לתוכן הדברים המועברים במתקן בזק* נקבע: יש לפרש את המילים "באופן שיש בו כדי לפגוע, להפחיד, להטריד, ליצור חרדה או להרגיז שלא כדין", המתארות את השימוש הפלילי במתקן בזק, כך שלא תצומצמנה לאופן הפיסי בלבד של השימוש במתקן, אלא תתפרשֹנה גם אל-עבר המהות והתוכן. אכן, הפרדה פרשנית בין מרכיב השימוש הפיסי במתקן בזק לבין התכנים המילוליים הכלולים באותו שימוש, מעוררת קושי ככל שבהטרדה עסקינן והיא מחמיצה את התכלית שביקש המחוקק להשיג בקובעו איסור על הטרדה באמצעות שימוש במיתקן בזק. על כן, כל הפרדה בין השימוש הטכני במיתקן בזק לבין התכנים המועברים באמצעותו, מהווה התייחסות חלקית, חסרה ואף מלאכותית לפוטנציאל ההטרדה של מיתקן זה. יש, אפוא, להשקיף על השימוש המטריד במתקן כמיכלול אחד של צורה ושל תוכן ולראותם כאלמנטים הכרוכים ושלובים זה בזה.
  • לא נצפה
  • עמודים: 29
  • פסק דין
  • עליון
  • 30/06/2005
  • מאזכרים: 87

ע"פ 20/04 - אבי קליינר נ' מדינת ישראל

  כבוד המשנה לנשיא א' מצא כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופט א' א' לוי
פ"ד נח(6), 80
נושאים:
פלילי - סייגים לאחריות הפלילית
דחיית טענה של "הגנה עצמית" בעבירת הריגה, כאשר התנהגותו של הנאשם היתה "לא סבירה בעליל"
  • לא נצפה
  • עמודים: 16
  • פסק דין
  • עליון
  • 30/06/2004
  • מאזכרים: 87

ע"פ 20/04 - אבי קליינר נ' מדינת ישראל

  כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ
תק-על 2004(1), 1042
  החלטה   1.    הערעור נקבע לשמיעה ליום 14.4.04 שעה 09:00. 2.    במטרה לייעל את הליכי השמיעה ולחסוך בזמן שיפוט, מתבקשים באי-כוח הצדדים להגיש לבית המשפט , ולמסור זה לזה, עיקרי טיעון בכתב שיכללו פרוט הטענות, הפניות לאסמכתאות משפטיות וכן מובאות מן הפרוטוקול ומן המוצגים שבדעתם לסמוך עליהן. 3.    בא-כוח
  • לא נצפה
  • עמודים: 1
  • החלטה
  • עליון
  • 02/02/2004
  • מאזכרים: 87

ע"פ 20/04 - אבי קליינר נ' מדינת ישראל

  כבוד השופטת מ' נאור
תק-על 2004(1), 176
החלטה   1.    המבקש הגיש ערעור על הכרעת הדין וגזר הדין ועמו בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר של חמש שנים שהוטל עליו. נסיבות העניין יוצאות דופן הן. המערער הואשם תחילה ברצח, אחר כך שונה כתב האישום לעבירה של הריגה והמערער הורשע בעבירה זו לאחר שנדחתה טענת הגנה עצמית שהעלה. 2.    המנוח נהג להטריד את המערער
  • לא נצפה
  • עמודים: 1
  • החלטה
  • עליון
  • 07/01/2004
  • מאזכרים: 87

ע"פ 1042-03 - המערערים בע"פ 1042/03: נ' מדינתישראל

כבודהשופט מ' חשין
תק-על 2003(4), 2501
הרקע לעריכת ההסדרים הכובלים נעוץ בירידה חדה במחירי הצנרת שהתרחשה בסוף שנת 93' עקב התחרות החריפה בשוק. הרץ הורשע בשלושה אישומים: לפי האישום הראשון הרץ יזם מפגשים ברעיון להקים חברת שיווק משותפת, ארליך יעקב, שמטרתה העלאת המחירים בשוק. חברת ארליך הוציאה מחירון. הרץ הורשע בגין אחריותו האישית בכך שהיה צד להסדר כובל. לפי האישום השני, ערך הסדר בלעדיות עם חברת סמי פלסט לפיו האחרונה תמכור את תוצרתה לחברת ארליך יעקב. לפי האישום השלישי, הציע הרץ לחברת מפלס להצטרף לשיווק המשותף, מנהל החברה לא הסכים אך אימץ את המחירון של ארליך. אביטל הורשע באישום הרביעי, לפיו, הסכים למכור את מוצרי חברת מרצפלס לפי המחירון וכן הסכים לא לנצל את הקטנת התחרות כדי להשתלט על השוק. טענתו המרכזית של הרץ היא כי ניתן היה להרשיעו לכל היותר בעבירה של נסיון להיות צד להסדר כובל היות העביר את מניותיו בחברת השיווק זמן קצר לאחר הקמתה. נקבע: הערכאה הראשונה קבעה בצדק כי הרץ הוא שהפיץ את המחירון. אביטל ביקש את ביטול הרשעתו היות וסרב להיות צד בקרטל. למרות שנמנע מלהצטרף, היתה לו יכולת לשבור את השוק אך הוא לא עשה זאת. לעניין חומרת העונש, נקבע כי הערכאה הראשונה נתנה משקל למועד בו בוצעה העבירה, למודעות הנאשמים לדיני ההגבלים העסקיים ולמדרג ראוי בין הנאשמים ולכן אין הצדקה להתערב בעונשים שנקבעו. הערעורים נדחו.
  • לא נצפה
  • עמודים: 11
  • פסק דין
  • עליון
  • 10/11/2003
  • מאזכרים: 87

בג"צ 1435-03 - פלונית נ' 1. בית הדין למשמעת של עובדי המדינה בחיפה

א' ברק , ד' דורנר , י' טירקל
תק-על 2003(3), 3164
הנשיא א' ברק:
מתלוננת הגישה תלונה לנציבות שירות המדינה כנגד עובד מדינה בגין הטרדה מינית, ביצוע מעשים מגונים ואינוס. בית הדין למשמעת של עובדי המדינה החליט כי הדיון המשמעתי יתקיים בדלתיים סגורות, וכי החלטה זו חלה גם על המתלוננת. האם החלטה זו היא כדין? זו השאלה המרכזית הניצבת לפנינו.
העובדות וההליכים
  • לא נצפה
  • עמודים: 10
  • פסק דין
  • עליון
  • 09/07/2003
  • מאזכרים: 87

רע"א 6297/02 - איזבלה גולד נ' גאולת הכרך בע"מ

ד' דורנרי' אנגלרד , א' גרוניס ,
תק-על 2003(1), 3010
נושאים:
הלכות
* תקנה 529 לתקסד"א קובעת כי ימי פגרת ביהמ"ש לא יובאו במניין הימים בנוגע להליכים לפי התקנות * מדיניות שיפוטית ראויה מחייבת ליצור הרמוניה ואחידות, כך שגם במסגרת הליכים משפטיים אחרים, שאינם קשורים במישרין לתקנות, לא יימנו ימי הפגרה *
  • לא נצפה
  • עמודים: 6
  • פסק דין
  • עליון
  • 27/01/2003
  • מאזכרים: 87

ע"א 8144-00 - 1. עלריג נכסים (1987) בע"מ נ' 1. יוסף ברנדר

א' ברקא' מצא , א' א' לוי ,
תק-על 2002(4), 1296
* ביהמ"ש העליון מחזק ומקבע את הלכת קל בניין בדבר פסיקת פיצויי קיום עקב הפרת חובת תום הלב * המערער היה בעליה של חלקת קרקע בעיר רמת גן, אשר גבלה בחלקות קרקע בבעלות העירייה. כבעל מקרקעין סמוכים, עמדה למערער הזכות לרכוש את חלקות העירייה. לפיכך, פנה המערער אל המשיבה, חברת עלריג נכסים, והחל לנהל עמה מגעים בעל פה להקמת פרויקט נדל"ן משותף על החלקה המאוחדת. במסגרת המגעים הוסכם בין הצדדים בעל פה, כי עלריג תישא במימון רכישתן של חלקות העירייה. כן הוסכם בין הצדדים, כי בתמורה, תהיה עלריג שותפה בפרויקט בשיעור 25%, ובשלב ראשון יועברו לה הזכויות בחלקות העירייה מיד לאחר רכישתן על ידי המערער. ואולם, לאחר אישור הסכם הרכישה בין המערער לעירייה, מכר המערער את החלקה המאוחדת במלואה לצד שלישי מבלי ליידע על כך את עלריג * בעקבות זאת, הגישה עלריג לביהמ"ש המחוזי תביעה נגד המערער שעילתה הפרת חוזה ולחילופין פיצויים עקב ניהול משא ומתן בחוסר תום לב * ביהמ"ש המחוזי (כב' הש' א' סטרשנוב) קבע, כי בנסיבות העניין נכרת בין הצדדים הסכם מחייב אשר הופר ע"י המערער. לפיכך, חייב ביהמ"ש המחוזי את המערער לשלם לעלריג 25% מרווחי מכירת החלקה המאוחדת. מכאן הערעור * לטענת המערער, מגעיו עם עלריג לא הבשילו לכדי הסכם מחייב. כן הוא טוען, כי משמדובר ב"עסקה במקרקעין", הרי היות ולא נערכה בכתב לא היה מקום לאוכפה * נקבע: אי מילוי דרישת הכתב: במקרה דנן, יש לקבוע כי המשא ומתן בין הצדדים לעניין העברת הבעלות בחלקות העירייה לערגיל, הבשיל לכדי הסכם, אשר לא הוגשם רק מחמת התנהגותו חסרת תום הלב של המערער * עם זאת, אין מדובר בהסכם בעל תוקף מחייב, שכן על אף שהוא כולל התחייבות לביצוע "עסקה במקרקעין" ערכו אותו הצדדים בעל פה בלבד * אי קיום דרישת תום הלב: הלכה היא, כי הפרת חובת תום הלב שבס' 12 לחוק החוזים עשויה, במקרים מסוימים, לזכות את הצד הנפגע בפיצויי קיום * במקרה כאן, התנהגותו חסרת תום הלב של המערער במהלך המשא ומתן, היא זו שהביאה לאי קיום ההסכם. בנסיבות אלו, מזכה הפרת חובת תום הלב מצד המערער את ערגיל בפיצויי קיום. משמעות הדבר היא כי ערגיל זכאית לפיצוי המבטא את הרווח שהיה צומח לה, לאור חלקה היחסי, אילו שותפה במכירת החלקה המאוחדת לצד שלישי *
  • לא נצפה
  • עמודים: 10
  • פסק דין
  • עליון
  • 20/11/2002
  • מאזכרים: 87

בג"צ 2599/00 - 1. יתד - עמותת הורים לילדי תסמונת דאון נ' 1. משרד החינוך

ת' אורד' דורנר , א' א' לוי ,
תק-על 2002(3), 3288
נושאים:
הלכות
עמותת יתד, עמותת הורים לילדי תסמונת דאון, עתרה לבג"ץ בבקשה כי יחייב את המדינה לספק ולממן תוכניות חינוך מיוחד, על חשבונו המלא. זאת לא רק על ידי מימון מסגרות מיוחדות לאותם ילדים, כפי שהוא עושה, אלא גם על ידי מימון הוצאות חינוך מיוחד כזה בתוך מסגרות החינוך הרגיל. לטענתם, משרד החינוך, על אף שמעודד את שילובם של ילדים בעלי צרכים מיוחדים במוסדות החינוך הרגילים, אינו מממן את ההוצאות הכרוכות בשילוב ונטל המימון נופל על כתפי ההורים. בכך נפגעות, לטענתם, זכויותיהם היסודיות של ילדיהם- הזכות לחינוך והזכות לשוויון. לעומתם טוענת המדינה כי הזכות לחינוך מיוחד חינם, הקבועה בסעיף 4 לחוק חינוך מיוחד, ניתנת למימוש רק במוסד לחינוך מיוחד או בכיתת חינוך מיוחד במוסד רגיל. נקבע: הזכות לחינוך הוכרה כזכות יסוד במשפט הישראלי הן ע"י המחוקק והן ע"י הפסיקה. הזכות לחינוך מיוחד נגזרת מן הזכות לחינוך. בפרשנות סעיף 4 לחוק חינוך מיוחד חלות שתי חזקות פרשנות: הראשונה היא כי פירושם של דינים תואם את ערכי היסוד של השיטה, והשניה היא כי קיימת התאמה בין חוקי המדינה לבין נורמות המשפט הבינלאומי שמדינת ישראל מחויבת להן. אומנם סעיף 7 לחוק חינוך מיוחד, הדן בחינוך מיוחד במסגרת מוסד חינוכי רגיל אינו קובע במפורש כי חינוך זה ימומן ע"י המדינה, אולם לנוכח הזכויות לחינוך ולשוויון, המשפט הבינלאומי והתכלית הפרטיקולרית של החוק, המסקנה המתבקשת היא כי חובת המימון ע"י המדינה חלה גם על הסיוע הדרוש לילד בעל צרכים מיוחדים ששולב במוסד חינוכי רגיל.
  • לא נצפה
  • עמודים: 12
  • פסק דין
  • עליון
  • 14/08/2002
  • מאזכרים: 87

בג"צ 5580-98 - אליהו סופר נ' 1. שר העבודה והרווחה - מר אלי ישי

א' ברקט' שטרסברג-כהן , ד' דורנר ,
תק-על 2000(3), 4436
השופטת ט' שטרסברג-כהן:
רקע עובדתי
1. העותר נפגע בתאונת עבודה ופנה לועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי, על מנת שזו תקבע את דרגת נכותו לצורך קבלת גמלת נכות מעבודה. הועדה הרפואית שדנה בעניינו של העותר, קבעה לו דרגת נכות צמיתה של 18.77% והמוסד לביטוח לאומי (להלן: המוסד) שילם לו מענק לפי דרגת נכות זו. [323] העותר הגיש ערר על החלטת הועדה הרפואית. ועדה רפואית לעררים (להלן: ועדת הערר) הודיעה לעותר כי לא תוכל לדון בעררו עד אשר יחזיר את המענק הכספי שקיבל בגין הנכות שנקבעה לו. דרישה זו באה מכוח תקנה...
  • לא נצפה
  • עמודים: 7
  • פסק דין
  • עליון
  • 07/09/2000
  • מאזכרים: 87

מאגר: