א' ברקא' מצא , א' א' לוי ,
תק-על 2002(4), 1296
* ביהמ"ש העליון מחזק ומקבע את הלכת קל בניין בדבר פסיקת פיצויי קיום עקב הפרת חובת תום הלב * המערער היה בעליה של חלקת קרקע בעיר רמת גן, אשר גבלה בחלקות קרקע בבעלות העירייה. כבעל מקרקעין סמוכים, עמדה למערער הזכות לרכוש את חלקות העירייה. לפיכך, פנה המערער אל המשיבה, חברת עלריג נכסים, והחל לנהל עמה מגעים בעל פה להקמת פרויקט נדל"ן משותף על החלקה המאוחדת. במסגרת המגעים הוסכם בין הצדדים בעל פה, כי עלריג תישא במימון רכישתן של חלקות העירייה. כן הוסכם בין הצדדים, כי בתמורה, תהיה עלריג שותפה בפרויקט בשיעור 25%, ובשלב ראשון יועברו לה הזכויות בחלקות העירייה מיד לאחר רכישתן על ידי המערער. ואולם, לאחר אישור הסכם הרכישה בין המערער לעירייה, מכר המערער את החלקה המאוחדת במלואה לצד שלישי מבלי ליידע על כך את עלריג * בעקבות זאת, הגישה עלריג לביהמ"ש המחוזי תביעה נגד המערער שעילתה הפרת חוזה ולחילופין פיצויים עקב ניהול משא ומתן בחוסר תום לב * ביהמ"ש המחוזי (כב' הש' א' סטרשנוב) קבע, כי בנסיבות העניין נכרת בין הצדדים הסכם מחייב אשר הופר ע"י המערער. לפיכך, חייב ביהמ"ש המחוזי את המערער לשלם לעלריג 25% מרווחי מכירת החלקה המאוחדת. מכאן הערעור * לטענת המערער, מגעיו עם עלריג לא הבשילו לכדי הסכם מחייב. כן הוא טוען, כי משמדובר ב"עסקה במקרקעין", הרי היות ולא נערכה בכתב לא היה מקום לאוכפה * נקבע: אי מילוי דרישת הכתב: במקרה דנן, יש לקבוע כי המשא ומתן בין הצדדים לעניין העברת הבעלות בחלקות העירייה לערגיל, הבשיל לכדי הסכם, אשר לא הוגשם רק מחמת התנהגותו חסרת תום הלב של המערער * עם זאת, אין מדובר בהסכם בעל תוקף מחייב, שכן על אף שהוא כולל התחייבות לביצוע "עסקה במקרקעין" ערכו אותו הצדדים בעל פה בלבד * אי קיום דרישת תום הלב: הלכה היא, כי הפרת חובת תום הלב שבס' 12 לחוק החוזים עשויה, במקרים מסוימים, לזכות את הצד הנפגע בפיצויי קיום * במקרה כאן, התנהגותו חסרת תום הלב של המערער במהלך המשא ומתן, היא זו שהביאה לאי קיום ההסכם. בנסיבות אלו, מזכה הפרת חובת תום הלב מצד המערער את ערגיל בפיצויי קיום. משמעות הדבר היא כי ערגיל זכאית לפיצוי המבטא את הרווח שהיה צומח לה, לאור חלקה היחסי, אילו שותפה במכירת החלקה המאוחדת לצד שלישי *