ש' לויןג' בך , מ' בן דרור ,
תק-על 1985(4), 653
השופט מ' בן-דרור:
1. בין הצדדים נחתם שטר בוררין. במהלך הבוררות החליט המערער לפנות לבית משפט קמא, בדרך של המרצת פתיחה, על מנת שזה יקבע אם יש לבורר סמכות לדון בנושא מסוים. [31] שני הצדדים הסכימו שבית משפט קמא יכריע בשאלה זו. עתה משנענה להם אין דעתו של המערער נוחה מפסק-דינו של בית משפט קמא. מכאן הערעור.
2. שטר הבוררין קצר, באופן יחסי, וסעיפיו מנוסחים בלשון כללית וגורפת, מבלי להכנס לפרטי-פרטים. כך, למשל, קובע סעיף 1 כי "פרס ורויטמן מעבירים בזאת את כל הטענות והתביעות שיש להם האחד נגד משנהו להכרעתו...