ד' ביניש
תק-על 2004(4), 5032
* המבקשים, בעלי תפקידים בתוכנית "כלבוטק", הכינו כתבת תחקיר שבה נחשפת, לטענתם, התנהגות מקצועית לקויה מצד המשיב, פרופ' אטינגר, רופא גניקולוג מומחה, במסגרת עבודתו. המשיב פנה לבית המשפט המחוזי וטען כי הפגיעה הצפויה בשמו הטוב, אם תשודר הכתבה, מצדיקה מתן סעד מניעתי כנגד שידורה. בית המשפט קיבל את הבקשה. מכאן בקשת רשות הערעור נשוא הדיון* נקבע: בע"א 214/89 אבנרי נ' שפירא נקבע כי ככלל, אין להעתר לבקשות למניעת פרסום בשלב המקדמי שכן בשלב זה - בו טרם הוכרע אם הפרסום אכן מהווה לשון הרע - משקלו הנכבד של חופש הביטוי, גובר על החשש מפני הפגיעה בשם הטוב. כך, אלא אם בית המשפט משתכנע כי הגנתו של המפרסם היא הגנת סרק או שאין בפרסום ענין לציבור. במקרה הנדון, ראשית, לא יכול להיות חולק בדבר קיומו של "ענין ציבורי" בפרסום במקרה דנן. המשיב הינו רופא בכיר ובמסגרת עבודתו הוא מעניק שירות של טיפול רפואי לציבור הבא בפניו. לפיכך, חרף העובדה כי המשיב אינו דמות ציבורית הרי שמתוקף תפקידו נתון בידיו הכוח להשפיע על חייהם ובריאותם של פרטים מתוך הציבור. אם קיימת סיבה כלשהי שבגינה על הציבור להיזהר מפני קבלת טיפול רפואי מידי המשיב הרי שמן הראוי לפרסם סיבה זו. שנית, גם אם נקבל את קביעת בית המשפט המחוזי כי הממצאים עליהם התבססו המבקשים הינם ממצאים קלושים ולכן מדובר בהגנה רעועה - הרי שעדיין למבקשים קיימות טענות הגנה המביאות אותם אל מעבר לרף המינימלי של "הגנת סרק". על כן אין ליתן במקרה זה צו למניעת הפרסום. הערעור מתקבל *
