כבוד השופט א' רובינשטייןכבוד השופט ס' ג'ובראן , כבוד השופט י' דנציגר ,
תק-על 2008(1), 7013
בין המבקשת למשיבים, נחתם זיכרון דברים להשכרת פיגומים, במסגרתו, נקבעה תניית בוררות. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת, וניתן פסק בוררות. המבקשת קיבלה את פסק הבוררות במעטפה סגורה ולא ביקשה לאשר את פסק הבוררות. רק כעבור כחמש וחצי שנים, הגישה בקשה לאישור הפסק. המשיבים הגישו בקשת ביטול, בטענה שהבורר שמע את המבקשת בהעדרם והמבקשת אף הטעתה את הבורר כשלא סיפרה לו כי קיבלה את המגיע לה מן המשיבים, טרם מתן הפסק. בית המשפט קמא דחה את בקשת האישור עקב שיהוי למרות טענת המבקשת כי המשיבים כלל לא העלו בפני בית המשפט קמא טענת שיהוי, אשר היה עליהם להעלותה בהזדמנות הראשונה, וממילא לא הוכיחו כי שינו מצבם לרעה בעקבות מצג לכאורה של המבקשת, לפיו אין בכוונתה להגיש את פסק הבוררות לאישור.