מ' חשיןי' זמיר , ד' ביניש ,
תק-על 2000(4), 1052
האם על מושב למחוק מפנקס החברים חברי מושב שעקרו ממקום מגוריהם במושב ? * העותרים הם תושבי כפר אז"ר * הם פנו לרשם האגודות השיתופיות בבקשה למחוק מפנקס חברי האגודה חברים שעקרו מן המושב * זאת, לאור תקנון האגודה, לפיו חברותו של חבר נפסקת עם עזיבתו את המושב או כשאין במחשבתו להתיישב בו * הרשם דחה את הבקשה, ומכאן העתירה * הרשם טוען כי יש לדחות את העתירה על הסף, מאחר ולחבר אגודה אין זכות לבקש מחיקתו של חבר אחר * לגופו של עניין טוען הרשם כי על פי התקנון יש שני תנאים מצטברים להפסקת החברות: הן עקירה מן המושב והן כוונה שלא להתגורר בו בעתיד * במקרה הנדון, הצהירו כל החברים שמחיקתם נתבקשה, כי בכוונתם לשוב ולגור במושב, ולכן אין להפסיק את חברותם * נקבע: סעיף 6 לתקנות האגודות השיתופיות (חברות) מסמיך את הרשם ליזום הליך של תיקון פנקס חברים * על הרשם לשקול להפעיל סמכות זו, בעקבות פנייתו של גורם מעוניין כלשהו * העותרים הם גורם מעוניין, הואיל ואי מחיקת אותם חברים משפיעה במישרין על זכויותיהם האחרים * גם אם הזכות לטעון לתיקון פנקס החברים נתונה לאגודה ולא לחברים, בנסיבות מסוימות, ראוי כי תינתן לחבר זכות לטעון בשם האגודה, בדומה לזכות התביעה הנגזרת, המוקנית לבעל מניות בחברה * ההחלטה על אי הוצאת החברים נתקבלה על ידי הועד, וברי כי הוא לא יפעל לתיקון פנקס החברים * בנסיבות אלה, יש ליתן לעותרים מעמד לפעול לתיקון הפנקס * פרשנות ההוראה בדבר הפסקת החברות: ההוראה עוסקת בשני מקרים שונים ונבדלים של פקיעת חברות: (1) חבר שהיה תושב המושב, ולאחר מכן עקר ממנו: חברותו נפסקת, ואין צורך להוסיף ולהוכיח כי אין בכוונתו לשוב למושב. (2) חבר שהתקבל כחבר לאגודה, אך לא עבר להתגורר במושב: חברותו תפסק אם אין במחשבתו להתיישב במושב * לפיכך, לא די בהצהרת אותם חברים כי בכוונתם לשוב ולגור במושב * מי שאינו גר במושב, וקשריו עם המושב הם למטרה כלכלית – פיננסית גרידא, לא יוכל להיחשב כחבר במושב * יש להחזיר את שאלת תיקון פנקס החברים לבחינה מחדש של הרשם * העתירה התקבלה *
