א' מצא , י' טירקל , י' אנגלרד
תק-על 1999(2), 3586
בני הזוג שפירא חתמו על חוזה לרכישת דירה ורשמו לטובתם הערת אזהרה * שפירא נטלו הלוואה מהמערער. בין שפירא למערער נערך הסכם עפ"יו, אם לא תפרע הלוואה במועד, יעברו הזכויות בדירה שרכשו שפירא לידי המערער * ההלוואה לא נפרעה והסכם המכר נכנס לתוקף, אולם המערער לא רשם הערת אזהרה לטובתו בדבר ההסכם * במועד שלאחר כניסת הסכם המכר לתוקף נרשמו על הערת האזהרה של שפירא מספר עיקולים. המערער פנה אל בית המשפט להכרזה על בטלות העיקולים לאור הסכם המכר שנעשה לטובתו ואשר השתכלל לפני הטלת העיקולים * הבקשה נדחתה. בית המשפט (כב' הש' ג. קלינג) קבע כי מכיוון שהעברת הזכויות למערער לא נרשמה בלשכת רישום המקרקעין, מעמדו כמעמד נושה * מכאן הערעור * לטענת הנושים, מאחר והעסקה בין שפירא למערער היתה עסקה שכוונתה שיעבוד נכס כערובה לחיוב, היא חסרת כל תוקף כלפיהם כיוון שלא נרשמה אצל רשם המשכונות, כנדרש * העברת זכויותיהם של שפירא בדירה אינה עסקה במקרקעין אלא המחאת זכות אשר אינה דורשת, לשם תקפותה, רישום בספרי האחוזה. בשעת הטלת העיקולים, הזכויות כבר היו בידי המערער והעיקולים אינם יכולים לתפוס * גם אם חל חוק המשכון על העסקה הנדונה, אין בדבר כדי להואיל לנושים. בתום תקופת התנאי המתלה, פג מעמדה של הדירה כנכס ממושכן, והוראות חוק המשכון חדלו לחול עליה * לאחר השלמת העסקה אין עוד יכולת לתת לנושים חיצוניים, שלא נסמכו על הימצאות הנכס בידי החייב, לתקוף את העסקה בשל היותה במקורה עסקת בטוחה שלא נרשמה כמשכון * הערעור התקבל *
