30/06/02
תק-מח 2002(2), 70756
בין המערער, מתווך מקרקעין, לבין המשיבים, שביקשו להיעזר בשירותיו למציאת דירה, נחתם הסכם תווך. בהסכם התווך פורטו מספר כתובות ובהן כתובתה של הדירה נשוא הערעור דנן. ביום חתימת ההסכם הגיעו המשיבים עם עובד ממשרד המערער אל הפרוייקט בו נבנתה הדירה על מנת לראותה, אולם הדבר לא יצא אל הפועל * למחרת, הגיעו המשיבים לראות את הדירה בגפם ובהמשך אף התקשרו בהסכם לקניית הדירה מבלי להיעזר בשירותיו של המערער * בעקבות זאת הגיש המערער לביהמ"ש קמא תביעה לתשלום דמי תיווך המגיעים לו לטענתו לפי הסכם התיווך * ביהמ"ש קמא (כב' הש' אבניאלי) קבע, כי הסכם התווך בטל שכן אינו עונה על דרישת הצורה לפי חוק המתווכים במקרקעין ובכלל זה לא צוין בו מחיר הנכס. כן קובע ביהמ"ש קמא, כי המערער לא היה הגורם היעיל להתקשרות היות והמשיבים הכירו את הפרוייקט בו ממוקמת הדירה עוד בטרם פנו אליו * מכאן הערעור * נקבע: אין לומר כי אי עמידתו של הסכם תיווך בדרישת הצורה לפי הוראות חוק המתווכים, מביאה בהכרח לביטולו. במקרה דנן, הפרטים בדבר זהות המתווך או הלקוח ברורים מאליהם ואין צורך לציינם. אף הדרישה לציון מחיר העסקה בקירוב התמלאה עם ציון "סכום התקציב" העומד לרשות המשיבים * בנוסף, על אף פעילותו המצומצמת של המערער המסתכמת בהבאת המשיבים לדירה, יש לקבוע כי הוא היה הגורם היעל להתקשרות. זאת, היות והוכח כי בנסיבות העניין מנעו המשיבים מהמערער בחוסר תום לב את המשך הטיפול בעסקה *