ש' לויןת' אור , מצא , מ' חשין , (בדימ') ט' שטרסברג-כהן , י' טירקל , י' אנגלרד ,
תק-על 2003(2), 5778
שאלת תוקפה של "הלכת קולומבו" (ע"א 455/89 קולומבו נ' בנק למסחר בע"מ), אשר שלטה בכיפה לאורך העשור האחרון, עלתה מחדש בפני מותב של שבעה שופטים בביהמ"ש העליון * לפי הלכת קולומבו, עסקאות רבות הנבנות באופן פורמלי כעסקאות מכר באשראי, וכוללות סעיף שימור בעלות, הן למעשה עסקאות קונסיגנציה לא "אמיתיות", מטרתן הסוואת משכון, והן נועדו לעקוף את הוראות חוק המשכון. בכך הן פוגעות בהסתמכותם של צדדים שלישיים, משום שאי-החלת חוק המשכון על העיסקה מאפשרת לצדדים שלא לרשום את המשכון ברשם המשכונות. לפיכך נקבע, שיש להחיל עליהן את חוק המשכון, ולחייבן ברישום המשכון כתנאי לתוקפן * נקבע (פה אחד): בהעדר טעמים מיוחדים לסתור, יש לבטל את הלכת קולומבו ככל שהיא נוגעת לעיסקת אשראי, שנכלל בה סעיף שימור בעלות, גם אם לא ניתן להגדירה כעיסקת קונסיגנציה אמיתית. כל עוד העיסקה אינה עיסקה למראית עין או עיסקה מלאכותית, יש להניח כי היא עיסקה אמיתית המשקפת את רצון הצדדים לה * אין צדדים שלישיים רשאים להסתמך על החזקה בנכס כאות לכך שהמחזיק הוא בעליו של הנכס. עקרון הפומביות אינו מחליף באופן אוטומטי את אחריותם של צדדים שלישיים לבדוק את מצב הבעלות בנכס בו הם מעוניינים * כמו כן, אין זה מעשי לדרוש מספק שירשום משכון על כל נכס במועד אספקתו. לא זו אף זו, מחקר שטח הוכיח כי הלכת קולומבו המחייבת רישום אינה מיושמת בפועל, ומעטים הסוחרים המודעים לחובתם. כך נוצר מצב בלתי רצוי בו הדין אינו משקף את המציאות. לאור האמור, הלכת קולומבו בטלה.