כבוד השופטת ע' ארבל
תק-על 2006(1), 5851
ביום 5.7.04 הגישו המבקשים לבית משפט השלום בעכו בקשה למחיקה ו/או דחיית התביעה שהוגשה נגדם. זאת, בשל כך שלטענתם, המשיבים לא קיימו צווי בית משפט שעניינם גילוי מסמכים. המשיבים לא הגישו תגובה לבקשה זו, ובית המשפט הורה על מחיקת התביעה ללא צו להוצאות, "בהעדר כל תגובה מטעם המשיב ומאחר ויש אישורי מסירה". המשיבים הגישו "בקשה לביטול החלטה למחיקת התביעה". בית משפט השלום ביטל את החלטתו למחיקת התביעה, בקבעו:"לאחר עיון בבקשה בבקשה מצאתי לנכון בנסיבות העניין, לבטל את פסה"ד. בסוגיית ההוצאות אדון במסגרת פסה"ד הסופי." על ההחלטה הזו הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. בקשתם נדחתה מכאן בקשת רשות הערעור. המבקשים טוענים בין היתר, כי יש לבטל את ההכרעות הקודמות בשל העובדה שניתנו ללא הנמקות כלשהן * נקבע: חובת ההנמקה מעוגנת בהוראת תקנה 192 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. ברע"פ 1516/90 יקב הגליל בע"מ נ' מדינת ישראל נקבע כי ההנמקה הינה חלק בלתי נפרד מכל פסק דין. ההנמקה היא שמאפשרת לצדדים להבין את הבסיס לפסק הדין והיא שמאפשרת לבית משפט שלערעור לבקרו. יתרה מזאת, להנמקה חלק חשוב בתהליך של גיבוש ההחלטה ובלעדיה לא ניתן לומר שזכה להתברר בבית המשפט. ואמנם, העדר הנמקה עשוי לשמש כעילה לביטול פסק דין. ההנמקה הנדרשת יכולה להיות, לפי נסיבות המקרה, קצרה ותמציתית. כך למשל כאשר מדובר בהחלטה טכנית שאין בה כדי לפגוע באינטרס של הצד שכנגד או שההחלטה ניתנה בהסכמת הצדדים. במקרה דנן, מדובר בהחלטה בעלת חשיבות. החלטה למחוק תביעה, כמו גם החלטה לבטל החלטה מוחקת תביעה, הינן החלטות המכריעות בשאלה החשובה ביותר של כל תיק – אם יתנהל אם לאו. אמנם, ביטול החלטה המוחקת תביעה מביא אך לכך שהתביעה תתברר לגופה, תוצאה שבדרך כלל הינה תוצאה רצויה. ברם, אין להתעלם מהאינטרס של הנתבע, אשר השקיע משאבים, הגיש בקשה למחיקת תביעה ובקשתו אף התקבלה. עבורו, התוצאה לפיה תיק אשר הצליח לסגור נפתח לפתע פתאום מחדש עשויה להיות קשה, וממילא מובן רצונו שהחלטה המחיה את התביעה תהיה החלטה מנומקת. לפיכך, התיק יוחזר לבית משפט השלום כדי שיחליט מחדש – בהחלטה מנומקת – בבקשת המשיבים לביטול ההחלטה המוחקת.