ברקי' אנגלרד , פרוקצ'יה ,
תק-על 2003(3), 3252
המשיבה 5, מגדלים השקעות בע"מ, הגישה בקשה להיתר בניה לבנין בן 4 קומות מגורים על קומת עמודים וכן 2 קומות מסחריות. לבקשה, שהוגשה למשיבה 1, הוועדה המקומית לתכנון ולבניה חיפה, צורפה גם בקשה לאישור סטיה מהתב"ע כך שקומת מגורים בבנין תהפוך לקומת מסחר. זאת בנוסף לקומת הקרקע של הבנין שמלכתחילה יועדה למסחר . הוועדה אישרה הבקשה . על החלטת הוועדה הגיש המערער עתירה מנהלית בטענה כי התרת שימוש מסחרי בבנין מעבר לשימוש המסחרי בקומת הקרקע, נעשתה שלא כדין ובחוסר סמכות, בהיותה סטיה ניכרת מתכניות קיימות . ביהמ"ש המחוזי דחה טענת המערער, ומכאן ערעורו לבימ"ש זה . השאלות העומדות להכרעה בפני בימ"ש זה הינן: כיצד יש לסווג בקשה לאשר שימוש מסחרי בקומה נוספת בבנין במקום ייעודה המקורי עפ"י התכנית לשמש למגורים? וכן - האם סטיה זו אכן ניכרת, ובהתאם, האם מוסמכת הרשות המקומית לאשר בקשה כזו?
נקבע: החוק מכיר בשני סוגי סטיות מתכנית בנין: סטיות קלות, שהן מסוג "הקלה" ו"שימוש חורג", וסטיה משמעותית שהיא מסוג "סטיה ניכרת מתכנית" . "סטיה ניכרת מתכנית": פירוש סטיה זו הינו בניה או שימוש בבנין או בקרקע שיש בהם שינוי מהייעוד שנקבע בתכנית, כשלאלה מתווסף תנאי לפיו שינוי הייעוד משנה את אופי הסביבה הקרובה . בענייננו, דנו מוסדות התכנון בהשלכה שיש להסבת השימוש בקומה הנוספת ממגורים למסחר, וקבעו חד משמעית כי אין בשינוי זה כדי לשנות מאופי הסביבה הקרובה . אין להתערב במסקנה זו של מוסד התכנון . "הקלה" או "שימוש חורג": סעיפים 146 ו-147 לחוק מסמיכים את הוועדה המקומית, לפי הענין, להתיר שימוש חורג ולתת הקלה למבקש היתר . גם "הקלה" וגם "שימוש חורג" הינם בגדר סטיה שאינה ניכרת מתכנית. האבחנה העיקרית בינהם היא בכך שהראשון עוסק במתן היתר הנוגע לשימוש, בעוד השני נוגע להיתר ביצוע עבודות . בענייננו, אף שבקשת מגדלים הוגשה כבקשה ל"הקלה", מתבקשת המסקנה כי ההיתר המבוקש על ידה הינו היתר לשימוש חורג . מאחר שאין בבקשת מגדלים משום סטיה ניכרת מתכנית, הרי שהוועדה המקומית היתה מוסמכת לאשרה בכפוף להליכים הקבועים בסעיף 149 לחוק . משבלאו הכי נתקיימו כל הליכי התכנון הנדרשים לצורך מתן היתר לשימוש חורג, ובייחוד מתן הזדמנות מלאה לציבור להגיש התנגדות, כפי שאף קרה במקרה זה, הרי שאין הליקוי שבכותרת ההליך יורד לשורשו של ענין, ואינו מצדיק התערבות שיפוטית בהליכי התכנון שננקטו . עפ"י סעיף 148 לחוק, היתר לשימוש חורג יינתן לתקופה מוגבלת מראש. לעומת זאת, הקלה אינה חייבת בהגבלת זמן, אף כי למוסד התכנון נתון שיקול דעת להגבילה בזמן . מאחר שהוועדה המקומית סברה בטעות כי מדובר כאן בבקשה מסוג "הקלה" שאינה מוגבלת בזמן, היא לא קבעה דבר לענין זה. משכך, יש להחזיר אליה את הענין כדי שתקבע, עפ"י שיקול דעתה, הגבלת זמן לשימוש החורג .
