ד' דורנרא' פרוקצ'יה , א' א' לוי ,
תק-על 2003(1), 2789
* המשיבה התקשרה בהסכם למכירת דירתה לפלונית. על יסוד התמורה אותה היתה אמורה המשיבה לקבל לפי ההסכם, נתן לה המערער, בנק משכן, הלוואה. להבטחת ההלוואה חתמה המשיבה על כתב התחייבות, לפיו במקרה שהסכם המכר יבוטל, היא תרשום לטובת הבנק משכנתא על הדירה "אשר תכלול את כל התנאים שייקבעו על ידי הבנק" * משבוטל הסכם המכר וההלוואה לא הוחזרה, פעל הבנק למימוש המשכנתא. בתוך כך, הגיש לביהמ"ש המחוזי תובענה בה עתר לחייב את המשיבה לפנות את הדירה. המשיבה, מצדה, טענה לתחולת הגנת סעיף 33 לחוק הגנת הדייר, לפיה מכירת הדירה במסגרת מימוש המשכנתא כפופה לזכותה להמשיך ולשבת בה כדיירת. ביהמ"ש קמא (כב' הש' ג' קלינג) קיבל את טענתה זו של המשיבה, היות ובהתחייבות עליה חתמה לא אוזכר סעיף החוק השולל את תחולת הגנת ס' 33 * מכאן הערעור * נקבע: במציאות החברתית של ימינו, ההגנה הרחבה הניתנת לחייב מכוח ס' 33 לחוק תוך פגיעה בזכותו הקניינית של הנושה, אינה מוצדקת, ואינה מידתית. לפיכך, ההלכה לפיה אזכור הסעיף השולל את הגנת החוק הנו תנאי להסרת ההגנה, אינה יכולה לעמוד עוד * בנסיבות המקרה דנן ידעה המשיבה בשעת חתימתה על ההתחייבות כי שטר המשכנתא של הבנק כולל תנאי השולל את הגנת ס' 33 לחוק. על כן, יש לקבוע כי אין היא זכאית להגנת הסעיף ועליה לפנות את הדירה במסגרת הליכי המימוש *
