כבוד השופטת מ' נאורכבוד השופט ס' ג'ובראן , כבוד השופטת א' חיות ,
תק-על 2007(1), 8579
המקרקעין בהם עוסקות העתירות משתרעים בין גבול שטח המשבצת של קיבוץ שפיים מצפון ועד למתחם בו פעל בעבר מפעל תע"ש (להלן: מתחם תע"ש) מדרום. מתחם תע"ש מצוי כיום בשטחה המוניציפאלי של העיר הרצליה. ממערב גובל השטח בים התיכון וממזרח הוא גובל בכביש מספר 2 (כביש החוף). שטח זה מחולק למספר רב של חלקות הנמצאות בבעלות פרטית. בנוסף בנוי על חלק משטח זה מקבץ בתים, שתושביו מתייחסים אליו כאל ישוב קהילתי בשם "ארסוף" או "ארסוף קדם". השטח כולו נמצא בתחום השיפוט של המועצה האיזורית חוף השרון (המשיבה 3).
בדצמבר 1997 הופקדה ופורסמה התכנית דנן (להלן: תמ"מ 21/3) החלה גם על קרקעות העותרים. על פי תמ"מ 21/3 מוגדרת רצועת חוף ברוחב 300-200 מטר כ"גן לאומי". חלקם הדרומי של מקרקעי העותרים יועד בתוכנית זו ל"נופש פנאי ותיירות" ויתרת המקרקעין נקבעה לייעוד של "שמורת נוף".
דו"ח החוקרת המליץ לדחות את התנגדויות העותרים בטענה, כי מקרקעי העותרים הם אחד השטחים הפתוחים החשובים ביותר במחוז, ויש לשמרם ככל הניתן כשטח פתוח לטובת הציבור אשר אין לו תחליף.
לעניין הטענה בדבר אפליה מול קרקעות המדינה ומול ישובים אחרים, קבעה החוקרת כי נראה שיש בסיס בטענות אלו, אולם אין בכך כדי להצדיק פיתוח של השטח בבעלותם לאור החשיבות הציבורית הרבה שלו. החוקרת מציינת, כי במידה ונפגעו זכויות העותרים, יש לפצותם דרך מנגנוני הפיצוי של חוק התכנון והבניה. כנגד קביעות אלו, העתירות דנן.
