ש' לויןט' שטרסברג-כהן , ד' ביניש ,
תק-על 1996(3), 4270
* המערערים רכשו מהמשיבה זכות חכירה ל-999 שנים במחצית חלקה שבבעלות המשיבה בכפר שמריהו * בשאר המחצית אוחזת המשיבה * החלקה אינה ניתנת לחלוקה בעין ועפ"י תוכנית המתאר ניתן לבנות עליה בשלמותה שני בתים בשטח 300 מ"ר בסך הכל * המערערים ביקשו חלוקת זכויות הבניה בדרך של פירוק שיתוף, לפי החלקים היחסיים בחלקה, ובקשתם נדחתה ע"י בימ"ש קמא, בנימוק שחוזה החכירה לא התכוון להעביר את זכויות הבניה * חוזה החכירה בין הצדדים קובע כי השוכר ייהנה מן המושכר בשלמותו ויהא זכאי להשתמש בו כרצונו כדרך בעלים וכאדם העושה בתוך שלו * ניתן לומר כי כשמדובר בחכירה לדורות לתקופה כה ממושכת יש יסוד להניח שבהיעדר ראיה לכוונה אחרת התכוונו הצדדים להעביר את מירב הזכויות בנכס ככל שהדבר ניתן, ובכך מתקרבת החכירה לבעלות * שימוש כדרך בעלים כולל את אפשרות ניצול זכויות הבניה * לא ניתן להתעלם מן העובדה שהצדדים בחרו בטכניקה של חכירה לדורות משום שלא ניתן היה להעביר בעלות בחלק החלקה המוחכר בשל היעדר חלוקה של המקרקעין * עם זאת, הסעד המתאים אינו על דרך של פירוק שיתוף בזכויות הבניה אלא בדרך של הצהרה בדבר זכויות הבניה של המערערים *