כבוד הנשיא א' ברקכבוד השופטת ע' ארבל , כבוד השופטת א' חיות ,
תק-על 2005(4), 6444
המערערים הגישו תביעה לביהמ"ש, בה נתבקש ליתן פסק-דין הצהרתי שיקבע, בין היתר, כי ההסכם בינם לבין המשיב למכירת מגרשם של המערערים בוטל כדין. צד נוסף לעניין היה אדם בשם פרץ שטען כי רכש את המגרש בהסתמך על ביטול ההסכם שבין המערערים למשיב. אחד הסעדים שנתבקשו ע"י המערערים התייחס גם לזכותו של פרץ במגרש. במהלך שמיעת העדויות הסכים פרץ לחזור בו מטענתו לגבי זכויותיו במגרש. עקב זאת הגיש המשיב בקשה למחיקת תביעת המערערים על הסף. הדיון בבקשה נקבע ליום 19.12.02. על כך, לטענת ב"כ המערערים נודע לו רק בדיעבד. בדיון שנערך באותו יום בהיעדר המערערים ובא כוחם קיבל ביהמ"ש את הבקשה והורה על מחיקת התביעה. המערערים הגישו בקשה לביטול פסק הדין שניתן במעמד צד אחד. ביהמ"ש דחה את הבקשה בנמקו כי פסק הדין לא ניתן למעשה במעמד צד אחד, אלא לאחר עיון בבקשה ובתגובה שהוגשה מטעם המשיב. כן צוין כי נוכחותו של ב"כ המערערים לא היתה מעלה או מורידה מהחלטתו * נקבע: לאחר שמיעת טענותיהם של הצדדים ועיון בחומר שהוגש אנו סבורים כי דין הערעור להתקבל. כבר נאמר ע"י בימ"ש זה כי במחיקת כתב תביעה על הסף על ביהמ"ש לנהוג במשנה זהירות, שכן החלטה כזו שוללת מהתובע את זכותו להביא את עניינו לפני ביהמ"ש. מפסק דינו של ביהמ"ש המחוזי עולה כי הייתה משמעות לאי התייצבותם של המערערים לדיון, שכן ביהמ"ש אומר במפורש כי התביעה נמחקת "לאחר עיון בבקשה ובתגובה ומאחר ואין התייצבות לנתבעים". כלומר, לא ניתן להגיד כי לו היו מתייצבים המערערים לדיון לא הייתה התייצבותם מעלה או מורידה ולא היו נשמעות טענותיהם. מכל מקום כך היה ראוי שייעשה במקרה זה, וזאת בשל מהותה של ההחלטה החורצת את גורל התביעה ובשל מהות העניין שאינו מוברר די צרכו מעיון בכתבי הטענות של הצדדים. מנימוקים אלו אף ניתן להגיע למסקנה כי היה מקום לקבל את בקשתם של המערערים לביטול פסק הדין, לאחר שהסבירו ואף הצהירו על כך שמועד הדיון לא נודע להם. ניתן להבין את הרצון לייעל הליכים ולקצרם ללא דחיית דיון בבקשה בשל אי התייצבות של אחד הצדדים. עם זאת, לעיתים הרצון לקצר ולייעל את ההליכים מביא דווקא להתארכותם כפי שקרה למעשה במקרה זה. מכל מקום ברי שיש לשקול כל מקרה עפ"י נסיבותיו ועפ"י מהות העניין שבפני ביהמ"ש.