א' ברקא' ריבלין , מ' נאור ,
תק-על 2003(1), 2687
* המערערים הנם 18 בעלי חלקות מקרקעין ברכס הכרמל. בשנת 94' פרסמה המשיבה, מדינת ישראל, הודעה בדבר הפקעת "זכויות החזקה והשימוש התת קרקעיים" במקרקעי המערערים לתקופה של 99 שנה, וזאת לשם בניית מנהרה תת קרקעית שתחצה את רכס הכרמל. המערערים סירבו למסור למדינה את החזקה בחלק המופקע. ביהמ"ש המחוזי (כב' הש' ברלינר) נענה לבקשת המדינה והורה על מתן צו לסילוק יד ומסירת החזקה למדינה לפי ס' 8 לפקודת הקרקעות. יצוין, כי בהודעת ההפקעה לא תוחמו כלל גבולות הקרקע "התת קרקעית" שהופקעה. על כן, בהסכמת המדינה, הגביל ביהמ"ש המחוזי את היקף ההפקעה על ידי תחימת גבולה העליון בלבד, כך שתגיע עד 30 מ' מבתי המערערים * מכאן הערעור * לטענת המערערים, ההפקעה אינה מידתית היות וגבולות השטח התת קרקעי המופקע חורגים מהמידה הדרושה לשם בניית המנהרה, המתוכננת לעבור כ-200 מ' מתחת לחלקותיהם. כן הם טוענים, כי הפקעת זכויות החזקה והשימוש ברבדים התת קרקעיים לתקופה מוגבלת של 99 שנים היא פיקציה, שכן בפועל מדובר בהפקעה של זכות הבעלות ברבדים אלו לצמיתות. מכאן, לטענתם, יש לפצותם בהתאם * נקבע: הפקעה "תת קרקעית" הנה הפקעה לכל דבר הפוגעת בזכות הקניין של בעלי הקרקע. לפיכך, עליה לעמוד בדרישת המידתיות. הדרך הראויה והמידתית לעניין זה, הנה להגדיר מראש, ולו בקירוב, כבר במסגרת הודעת ההפקעה, את גבולותיה האנכיים של ההפקעה, קרי הן את גבולה העליון והן את גבולה התחתון. במקרה דנן, אמנם כוונת המדינה באשר להיקף ההפקעה הנה מידתית ומתיישבת עם רוח חוק היסוד. עם זאת, הודעת ההפקעה עצמה אינה מידתית היות והיא כוללת את כל נפח השטח התת קרקעי, בהיקף העולה בהרבה על הנדרש לשם הקמת המנהרה. לאור האמור, זכאים המערערים כי הודעת ההפקעה תתוקן כך שתתבצע במסגרתה תחימה מידתית של עומק ההפקעה. לעניין זה אין להסתפק בקביעת "גבול עליון" בלבד, אלא יש לתחום אנכית את תוואי המנהרה עצמו * הפקעת הרובד התת קרקעי וחפירת המנהרה דרכו כרוכים בהרס המקרקעין לצמיתות. פעולה זו שמורה לבעל הקרקע בלבד. על כן, יש להורות על שינוי ההפקעה כך שתופקע זכות הבעלות ולא זכויות החזקה והשימוש *
