א' ברק , ש' לוין , ת' אור , א' מצא , מ' חשין , י' קדמי , י' זמיר , ט' שטרסברג-כהן , ד' דורנר
תק-על 1999(3), 2144
השב"כ חוקר חשודים בביצוע עבירות כנגד ביטחון המדינה, עפ"י הנחיות המתירות שימוש באמצעים פיזיים כנגד הנחקרים * העותרים מלינים בפני בג"ץ כנגד שיטות חקירה אלה. לטענתם, השב"כ כלל אינו מוסמך לערוך חקירות והאמצעים הפיזיים בהם נוקטים חוקרי השב"כ פוגעים בכבוד האדם של הנחקר ומהווים עבירות פליליות * לטענת המדינה, לחוקרי השב"כ הסמכות לחקור חשודים בביצוע עבירות כנגד ביטחון המדינה, מכוח סמכותה הכללית והשיורית של הממשלה. כמו כן, נתונה סמכות זו לכל חוקר בסעיף 2(1)לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות). לטענתה, האמצעים הננקטים ע"י חוקרי השב"כ הם כדין שכן הם עומדים בסייג ה"צורך" שבחוק העונשין * חוקרי השב"כ שואבים את סמכות החקירה מסעיף 2(1) לפק' הפרוצדורה הפלילית (עדות). מכוח הוראה זו הסמיך שר המשפטים, באופן פרטני, חוקרים של השב"כ, לערוך חקירות בחשד לביצוע עבירות על חוק העונשין * חקירה סבירה היא חקירה ללא עינויים, ללא יחס אכזרי או בלתי אנושי כלפי הנחקר וללא יחס משפיל כלפיו. איסורים אלה הם מוחלטים ואין להם חריגים * אין לשב"כ סמכות "לטלטל" אדם, להחזיקו בתנוחת "שאבח", לחייבו ב"כריעת צפרדע" ולמנוע ממנו שינה באופן שאינו מתחייב מצרכי החקירה * סייג ה"צורך" שבחוק העונשין אינו יכול לשמש מקור סמכות לשימוש בשיטות חקירה אלה ואין בו בסיס לקיום הנחיות לחוקרי השב"כ, המאפשרות שימוש בשיטות חקירה מעין אלה * אם המדינה מבקשת שחוקרי השב"כ יוכלו להשתמש באמצעים פיזיים בחקירות, עליה לקבוע לעניין זה הסמכה בחוק. הסמכה זו גם תשחרר את החוקר מאחריות פלילית, שחרור שיבוא מסייג ה"צידוק" ולא מסייג ה"צורך" * העתירות מתקבלות בחלקן *