כבוד הנשיא א' ברקכבוד השופט א' מצא , כבוד השופטת ד' דורנר ,
תק-על 2003(2), 5196
רציו: המנוח, שחי והתגורר בעיראק, רכש במהלך ביקורו בישראל מניות של המבקשת, חברת בית טלטש * המשיב, עזבונו של המנוח, טוען כי המבקשים - יתר בעלי המניות בחברה - העבירו את מניות המנוח בחברה על שמם שלא כדין וללא הסכמת המנוח, תוך שהם מנצלים את היות המנוח "נפקד" לפי חוק נכסי נפקדים * בעקבות זאת, הגיש העיזבון לביהמ"ש המחוזי תביעה להשבת המניות. ביהמ"ש המחוזי דחה את התביעה. העיזבון ערער על החלטה זו וערעורו התקבל. הטעם המרכזי בקבלת הערעור היתה הודעתו של האפוטרופוס לנכסי נפקדים, לפיה בתיקו של המנוח, ה"נפקד", אין כל מידע או תיעוד המתייחס להעברת מניותיו בחברה לידי המשיבים. על סמך הודעה זו קבע ביהמ"ש העליון כי הוכחה טענת העיזבון לפיה הפעולות שבוצעו במניות לא היו כדין * כשנה לאחר שפסק הדין בערעור הפך לחלוט, הודיע האפוטרופוס לנכסי נפקדים לביהמ"ש, כי בבדיקה נוספת שערך מצא מסמכים המעידים כי המניות נמכרו על ידו כדין לאחד המשיבים. מכאן הבקשה לביטול פסק הדין עקב גילוי "ראיות חדשות" לאחר נתינתו * נקבע: בדין החרות לא קיים הסדר לעניין בירור מחדש של פסקי דין אזרחיים חלוטים. עם זאת, לביהמ"ש סמכות טבועה לבטל פסקי דין מסוג זה, בנסיבות בהן שיקולים של צדק עדיפים על שיקולים של מעשה בית דין. לעניין זה, ראיות חדשות שנתגלו לאחר שפסק הדין האזרחי הפך לחלוט ואשר בכוחן לשנות את פסק הדין, מהוות עילה מספקת לביטול הפסק * הדרך הדיונית הראויה לביטול פסק דין חלוט, הנה תקיפה ישירה במסגרת הליך חדש ונפרד מההליך שהסתיים זה מכבר. כמו כן, היות והדיון בבקשת הביטול מצריך בירור עובדתי, מן הראוי כי הבקשה תוגש כתובענה בסדר דין רגיל בפני הערכאה הדיונית ולא בפני ערכאת הערעור * במקרה כאן, הראיות החדשות שהתגלו לאחר הפיכת פסק הדין לחלוט מקימות עילות לכאורה לביטול פסק הדין. על כן, זכאים המבקשים להגיש תובענה לביטול פסק הדין לביהמ"ש המחוזי, אשר יכריע בה לגופה *
