ת' אורא' גרוניס , מ' נאור ,
תק-על 2004(1), 5698
למשיבה 5, ימק"א, מתחם מקרקעין בעיר ירושלים. במתחם מתנהלות פעילויות שונות לטובת תושבי ירושלים. בין המשיבה 1, עיריית ירושלים, לימק"א נחתם הסכם שהסדיר את אופן גביית היטל השבחה שיוטל על ימק"א עקב אישור תוכנית אשר השביחה את חלקת המקרקעין שבבעלותה. בהסכם נקבע כי חלק מדמי ההיטל יקוזזו בשוויים של מערך שירותים אותו התחייבה ימק"א לספק. העותרת, התנועה לאיכות השלטון, פנתה לביהמ"ש וטענה כנגד חוקיות ההסכם. לטענתה, אין לעירייה סמכות לגבות את היטל ההשבחה בשווה כסף ולא בכסף. לאור זאת מבקשת העותרת כי ביהמ"ש יבטל את ההסכם * נקבע: בעיקרון, תשלומי חובה לרשות המקומית יש לשלם בכסף. אין לאפשר מצב בו הרשות הציבורית מתנהלת, כדבר שבשגרה, בדרך של עריכת עסקות חליפין - במקום תשלומי חובה תקבל שווה כסף. דרך זו אינה מתאימה לניהול כספים של רשות ציבורית אשר אמורה להתאפיין בשקיפות ובאחידות * יחד עם זאת, בעצם קיומם של פגמים בהחלטת העירייה להתקשר עם ימק"א בהסכם אין עדיין כדי להכריע את גורל העתירה. על בית המשפט מוטלת החובה והאחריות לפעול מתוך זווית ראייה רחבה ככול הניתן, המתחשבת בטובתם וברווחתם של כלל הגורמים העשויים להיות מושפעים מהכרעתו. על גורמים אלה נמנים הצדדים הישירים לעתירה עצמם, וכן צדדים שלישיים והציבור בכללותו העלולים להיפגע מבטלות ההחלטה. בענייננו, ביטול ההסכם עלול לפגוע קשות בטובת תושבי ירושלים שלא ייהנו ממערך השירותים אותו אמורה ימק"א לספק להם על פי ההסכם. בנסיבות אלה, אין להתערב ולבטל את החלטתה.