כבוד השופט א' גרוניס
תק-על 2005(4), 4819
המבקשת הינה חברה המספקת ללשכות ההוצאה לפועל השונות שירותי אחסנת מיטלטלין (מעוקלים) ומכירתם. המשיב הגיש תובענה לבית משפט קמא, בגדרה עתר למתן סעדים הצהרתיים וכספיים נגד המבקשת. בד בבד, עם הגשת התביעה, ביקש המשיב לאשרה כתובענה ייצוגית. במסגרת השלב בו נדונה השאלה האם לאשר התובענה כייצוגית, עתר המשיב לבית משפט קמא בבקשה להורות, בין היתר, הן על גילוי כללי והן על גילוי ספציפי של מסמכים הנמצאים בידי המבקשת ובשליטתה. הערכאה הדיונית דחתה את בקשתו הגורפת של המשיב לגילוי של כל המסמכים הנמצאים ברשות המבקשת. יחד עם זאת, היא נעתרה לבקשה להורות על גילויים של מסמכים מסוימים. המדובר, בכל אותם מסמכים "המפרטים את כלל מכירת פריטי המיטלטלין, שעוקלו קודם לכן על ידי לשכות ההוצאה לפועל מחייבים פרטיים אשר החזיקו בהם לשימוש ביתי ו/או פרטי ואשר עבורם שילמו הרוכשים את הסכום שהוצע על ידם במכרז בצירוף מע"מ". המבקשת הגישה לערכאה דלמטה בקשה לעיון חוזר. בקשה זו, לעיון מחדש, נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי. בהחלטה נפסק, כי גם אם צו הגילוי מחייב את המבקשת לערוך בירורים עובדתיים כלשהם, הרי שהמסמכים הנדרשים הם ברמת פירוט וממוקדות סבירה. על כן הוחלט, כי הצו אינו גורם הכבדה בלתי מוצדקת למבקשת. מכאן בקשת רשות הערעור. עיקר טענתה של המבקשת, צו הגילוי הספציפי, מטיל עליה חובות החורגות מן ההסדר המקובל של הליך גילוי המסמכים מכוח תקנה 112 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 * נקבע: מחומר הראיות עולה, כי בידי המבקשת נמצאים אמנם מסמכים שונים הקשורים לענייננו. דא עקא, אין בידי המבקשת, לטענתה, מסמכים אשר בהם מצוינים פרטים אודות החייבים מהם עוקלו המיטלטלין ואודות השימוש שנעשה במיטלטלין עובר לעיקולם. נוכח האמור עולה, כי בכדי לעמוד בחובות צו הגילוי תיאלץ המבקשת לערוך בירורים עובדתיים אודות כל אחד ואחד מן החייבים. ואכן, נדמה, כי קושי זה לא נסתר מעיניו של בית משפט קמא. בכך, נתפסה הערכאה דלמטה לכלל טעות. חובת גילוי המסמכים חלה אך ורק על מסמכים שנמצאים בידיו של אחד מבעלי הדין או בשליטתו. חובת זו אינה משתרעת מטבע הדברים, על מסמכים אשר טרם נוצרו. לשון אחר: חובת הגילוי חלה על מסמכים קיימים; אין משמעה חיוב בעל הדין לבצע בירורים עובדתיים כאלו ואחרים ולייצר מסמכים מסוימים במיוחד לצורכי המשפט. במסגרת הליך גילוי המסמכים, נדרש בעל הדין להצביע על המסמכים אשר נמצאים ברשותו או בשליטתו, הא ותו לא. אין זה מתקבל על הדעת, כי במהלך השלב המקדמי יידרש בעל דין לערוך בירורים וחקירות שונות, ודאי לא כאלו הכרוכים במאמץ רב, במטרה לייצר מסמכים הדרושים לצד השני לשם ביסוס תביעתו או הגנתו. הטלת נטל שכזה, ותהא תרומתם של המסמכים לביסוס התביעה גדולה ככל שתהא, אינה עולה בקנה אחד עם המטרה העיקרית העומדות בבסיס הליך גילוי המסמכים - קידום ההגינות והיעילות הדיונית - ונראה שהיא אף נוגדת את עקרונות שיטת המשפט בעניין נטל ההוכחה וחובתו של תובע (למעט במקרים חריגים) לשאת בו. על יסוד האמור, הערעור מתקבל
